החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לסימן מסחר 211 (בקשה לקיום חקירה בהיוועדות חזותית)

המתנגדת: 6 הזע 0 6₪ח0ו1655ס"וכן הו סוחס 6

(6 /] 6) 6חטהּק וחב 6 על ידי ד"ר שלמה כהן ושות'

המבקשת: ,ץ0 קטסז 6 עָזטאט | הפוחחו]

9 -2866888 :60010 60150310 ₪ על ידי עו"ד בני כהן

ה ח ל ט ה

לפניי בקשת ( 6 / | 6) חק 6 06 וע ו 6החסו1655סזסזס סח | סוחס 6 (להלן : המתנגדת) לאפשר את חקירת העדה מטעמה הגב' כ א א ₪ 6- דה ₪ 8 ו עה אא ה-5ו ה ₪ אשר מקוס מושבה בצרפת (להלן: העדה) בהיוועדות חזותית ולא באולס בית הדין בדיון שעתיד להתקיים ביוס 26.2.2025.

המתנגדת טוענת כי נוכח המצב הבטחוני ואזהרות המסע לישראל במקוס מושבה של המצהירה היא חוששת להגיע למתן עדות בארצ. כמו כן טוענת המתנגדת כי המחלוקת בתיק הינה משפטית ולא עובדתית ושחקירת העדה בהיוועדות חזותית לא תפגע בזכויותיה הדיוניות של 9 :6006 601578007 ,ץ0 קטסז6 ץאט | הפוחחוח ( להלו: המבקשת).

המבקשת טוענת בתמצית כי אין עוררין כי המצב הבטחוני באר נמצא בימיס אלה ברגיעה, בכל החזיתות. אין המצב כיוס כפי שהיה ביוס 07.10.2023, עת פרצה המלחמה, ולא בחודשי הלחימה העזה לאחר מכן. ככלל "רגשות" או "חששות" של העדה אינן סיבה מספקת לפגיעה קשה בהליך החקירה, ובפרט שאין כל בסיס מוצק לכך.

לשיטתה של המתנגדת אין מדובר בעדה זוטרה מטעמה המתנגדת אלא במצהירה הראשית מטעם נציגת בעלת הדין בהליך אה. לטענת המבקשת חקירת העדה בהיוועדות חזותית תפגע

בזכויותיה הדיוניות. ברירת המחדל והאפשרות המיטבית לגביית עדויות היא לפני בית המשפט הדן בהליך, באופן ה נשמרת זכויות של בעלי הדין להתרשס לערוך חקירה נגדית ושל בית המשפט להתרשס מהעדות באופן בלתי אמצעי.

כל ההדגשות הוספו אלא אס צוין אחרת.

דיון והכרעה

ראשית, אציין כי הצדדים אינס חלוקים על כך שבידי ערכאה זו הסמכות להורות על חקירת עד בהיוועדות חזותית. המגמה להתיר חקירה באמצעות היוועדות חזותית התחזקה מאז פרוץ מגפת הקורונה אשר בגינה הוטלו הגבלות על האפשרות להיכנס למדינות ורות וחובות ריחוק חברתי.

פקודת סימני המסחר והתקנות אינן מסדירות נושא זה, והפרקטיקה הנהוגה היא לאפשר בהסכמת הצדדים שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית. במקרים מסוימים נשמעו עדויות בהיוועדות חזותית חרף התנגדות אחד הצדדים זאת בניסיון למצוא את האיזון הטוב ביותר בין האינטרסים של המתדיינים (ראו למשל, בקשה לביטול סימן מסחר 224383 006 8 / 5 (בקשה לחקירת מצהיר בהיוועדות חזותית) אויל דה לאמור בע"מ נ' צם\ דו8₪ / 5 5 (נבו 21.10.2020); התנגדות לרישום סימן מסחר 301221 !11 חם ]| הבה 800% (מעוצב) (בקשה לקביעת מועד דיון) ‏ 54 5151 נ' חיים פלח (נבו 30.09.2020)).

תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 מסדירה את סוגית שמיעת עדות בהיוועדות חזותית ומציבה שלושה תנאים מצטברים שבהתקיימו רשאי בית המשפט להתיר שמיעת עדות בדרך זו:

א) בית המשפט רשאי להתיר שמיעת עדות בדרך של היוועדות חזותית בתוך שטחה של מדינת ישראל או מחוצה לה לפי הוראות שייתן, אם השתכנע כי התקיימו התנאים האלה:

(1)הגעתו של העד לבית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד תקשה עליו מאוד, והוא נתן את הסכמתו למתן עדות בדרך זו;

(2)עדותו של העד חיונית לשאלות השנויות במחלוקת;

(3)אין מניעה מבחינת מדינת החוץ לשמיעת עדות בדרך זו בתחומה.

מכוח סעיף 68 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: הפקודה) נתונה לרשום הסמכות באופן דומה לסמכות הנתונה לבתי המשפט. אבחן כעת אם תנאי תקנה זו מתקיימים בענייננו.

אשר לתנאי הקבוע בתקנה 72 א(1) אני מניחה שהעדה נתנה את הסכמתה למתן עדות בדרך של היוועדות חזותית, על אף שהמתנגדת לא תמכה זאת בתצהיר מתאים. השאלה היא אם כלשון התקנה הגעתה של העדה לבית המשפט "תקשה עליו מאד". לאחר שבחנתי את אזהרות המסע לישראל ולנוכח אי הודאות לגבי המשך הפסקת האש בשבועות הקרובים לא ניתן להתעלס מהחשש הסובייקטיבי של העדה להגיע לארצ. ואני סבורה שהגעת העדה למתן עדות באר אינה נופלת בגדר "תקשה עליו מאד" כלשון התקנה אלא מהווה קושי שיש לשקלל במכלול התנאים.

אשר לתנאי הקבוע בתקנה 72א(3) לא ברור האם אין מניעה מבחינת מדינת החוץ של צרפת לשמיעת עדות באמצעות בהיוועדות חזותית בתחומה. בהנחה כי אין מניעה כזו והתנאי הקבוע בתקנה 72א(3) מתקיים, אבחן את התנאי הקבוע בתקנה 72א(2) שהוא מהווה לטעמי שיקול מכריע.

המתנגדת סבורה כי העדה אינה חיונית לצורך הדיון היות שלשיטתה השאלה העיקרית הינה שאלה משפטית כלומר, אם קיימת סכנת הטעיה בין הסימן המבוקש לסימן 5 וק ₪ ה 6 של המתנגדת הרשום ככינוי מקור. המבקשת מנגד סבורה כי חקירת העדה חיונית לגילוי האמת ודורשת ליבון עובדתי מעמיק.

המתנגדת טוענת בכתב טענותיה כי הסימן אינו כשיר לרישום בהיותו חסר אופי מבחין לפי סעיף 8(א) לפקודה. הסימן נעדר אופי מבחין היות שלשיטתה של המתנגדת הוא דומה עד כדי הטעיה לסימניה הרשומים ככינויי מקור (לפי סעיף 9(11) לפקודה). הסימן המבוקש יוצר תחרות בלתי הוגנת לפי סעיף 6(11) לפקודה פוגע בתקנת הציבור לפי סעיף 5(11) לפקודה. בחינת כשירות הסימן לפי סעיפים אלה היא שאלה משפטית ביסודה כלומר, ואם יש חשש להטעיה לפי המבחן המשולש המקובל בפסיקה, בין הסימן המבוקש לסימן 5 \ \6 0 ₪ ג ה 6 הרשום ככינוי מקור. לטעמי חשיבות העדה להכרעה בשאלה זו אינה גדולה ואת בשיס לב לכך שהמתנגדת צרפה סקר שאמור לבסס את טענתה.

עילת התנגדות נוספת היא אי כשירות הסימן המבוקש לפי סעיף 14(11) לפקודה, הקובע כך:

"11. סימן אלה אינם כשירים לרישום:

(14) סימן שהוא והה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן

המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהו מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש."

5. בענייננו אין מחלוקת כי הסימן 65 2 ₪6 3 6 עבור יינות מבעבעים (6חוצו טחו|אזה 5) והסימן המבוקש (שנתבקש בין היתר על משקאות כוהלייס) הס באותו הגדר וקיימת מחלוקת בפסיקה לגבי תחולת סעיף 14(11) על טובין מאותו הגדר [ראו התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 283359 " ) \ 8 \ 6" 6ח] צֶ683 נ' קל אוטו שירותי מימון 1998 (נבו 29.1.2019)].

6. אולם בהנחה שסעיף 14(11) לפקודה חל בענייננו הרי שהכרעה בסוגית כשירותו של סימן לרישום לפי סעיף זה אינה שאלה משפטית טהורה אלא כוללת שאלות עובדתיות. הדרישה בסעיף 14(11) לפקודה היא דרישת הקשר בין הטובין שלגביהו מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום שסימנו מוכר היטב. בפסיקה נקבע, כי רף הקשר נמוך מרף ההטעיה. במיליס אחרות, ניתן למנוע רישום של סימן הדומה לסימן מוכר היטב רשום, גם אם אין הטעיה לפי סעיפים 1)) ו-6(11) לפקודה. משכך על הטוען לאי כשירות הסימן לפי סעיף 14(11) לפקודה להוכיח עובדתית שאכן סימנו הינו מוכר היטב וכן לבסס עובדתית את הפגיעה כתוצאה מהשימוש בסימן המבוקש.

7. ככל שהמתנגדת עומדת על עילת ההתנגדות לפי סעיפים 14(11) לפקודה הרי שנוכחותה של העדה הכרחית. במצב מבסיס כזה בידי המתנגדת הבחירה להעיד אדס אחר במקוס העדה או למשוך את עדותה בהקשר וה.

8. אם המתנגדת מבססת את התנגדותה על החשש להטעיה בלבד (למשל לפי סעיפים 9(11) ו-6(11) לפקודה) אני סבורה שמדובר בשאלה משפטית ושחקירת העדה אינה הכרחית לשם ברור המחלוקת ולכן אין הצדקה להכביד על העדה להגיע לישראל נוכח הקושי שצוין לעיל וניתן להסתפק בחקירת העדה בהיוועדות חזותית.

9. המתנגדת תודיע עד ליוס 20.2.2025 אם העדה תגיע לעדות באר או שחקירתה תערך בהיוועדות חזותית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושליס ביוס | י"ח שבט תשפ"ה 6 פברואר 2025

סימוכין: