התנגדות לסימן מסחר 216461

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לפסיקת הוצאות התנגדות לסימן מסחר 216461

המבקשת: יורוסטנדרט בע"מ באמצעות ב"כ עו"ד ועו"פ סנפורד ט. קולב

המשיבה: .6012 [3 101613110 66 .זא באמצעות ב"כ עו"ד סורוקר ואח'

ה ח ל ט ה

1. ביוס 11.11.2008 הגישה המבקשת בקשה לרישום סימן מסחר מס' 216461 אשר קובלה לרישום ופורסמה להתנגדויות. ביוס 19.7.2012 הגישה המשיבה התנגדות לבקשה לרישום הסימן. ביוס 3.9.2012 הגישה המבקשת כתב טענות שכנגד. ביוס 13.12.2012 לאחר שביקשה וקיבלה הארכות מועד להגשת ראיותיה, הודיעה המשיבה לבית הדין ברשות הפטנטים כי היא זונחת את התנגדותה לרישום הסימן. ביוס 8.1.2013 הוגשה בקשה לפסיקת הוצאות המבקשת. תגובה לה נתקבלה ביוס 24.1.2013 ותשובה לתגובה נתקבלה ביוס 3.2.13.

2 המבקשת טוענת כי המשיבה אימצה פעילות פסולה של ניהול הליכים משפטיים תוך ניצול לרעה של כוחה ומשאביה. המשיבה אף פתחה בהליך משפטי כנגד המבקשת במסגרתה אף עתרה לסעדים ומניעים (הליך ת.א. 17790-07-12) אך חורה בה מן הבקשה לצו מניעה זמני ולאחר מכן גס מן התובענה עצמה וכל את ללא מתן הסבר. לטענת המבקשת, גם בהליך זה שבפני ביקשה המשיבה לזנוח את התנגדותה ללא נימוק או הסבר ומכאן שכל מטרת ההליך הייתה הפעלת לחץ בלתי הוגן על המבקשת.

3 מנגד דוחה המשיבה את טענות המבקשת ומוסיפה כי הבקשה לפסיקת הוצאות אינה מבוססת מבחינה ראייתית, שכן אין בה כדי להצביע על כך כי התשלוס בוצע בפועל. בנוסף, יש בקבלת הבקשה משום הענקת כפל פיצוייסם למבקשת שכן בהליך שהתנהל בביהמ"ש

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המחוזי הוגשו כתבי בי-דין דומיס לאלו שהוגשו בהליך דכאן וכי נפסקו לטובת המבקשת הוצאות בסך 19,216 ₪ בגין מהעבודה שנעשתה בהליך ההתנגדות. בכך, כך נטען יש כדי לשפות את המבקשת בגין אכר טרחתה וההוצאות אשר נגרמו לה בהליך הנוכחי. לאור כל אלו מבקשת המשיבה כי אורה על כך כי כל צד יישא בהוצאותיו שלו.

אין חולק כי המשיבה היא בבחינת צד אשר פתח בהליך משפטי כנגד המבקשת. אף אין עוררין כי חלף הגשת ראיות מטעמה, נזנח הליך ההתנגדות על ידי המשיבה. אס כן, עליה לשאת בהוצאות המבקשת. ראו לענייו גה החלטה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן

מסחר מס' 156955 000615 תסט/ ואח' נ' 103065[ ..1 63₪כ (בקשה לפסיקת הוצאות) ((פורסם באתר הרשות] 20.5.09)); התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 218626 דובק בע"מ נ' סא דזואז ז הזזה ז 61 (בקשה לפסיקת הוצאות) ([פורסם באתר הרשות] 2) כמו גם החלטות נוספות אחרות שיצאו תחת ידי היושביס בדין ברשות הפטנטים.

נקודת המוצא היא כי לבעל דין אשר בהליך משפטי עומדת הזכות כי יפסקו הוצאותיו בשיעורן הממשי (ראו: בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר ([פורסם בנבו] 5) (להלן: בג"ץ תנובה)) ובלבד שתעמודנה במבחן הסבירות, הפרופורציונאליות והמידתיות בנסיבות העניין. סעיף 69 לפקודת סימני המסחר (להלן: הפקודה) אף הוא מעניק ליושביס בדין ברשות הפטנטים, את הסמכות לפסוק לבעל דין הוצאות בכפוף להיותן סבירות בנסיבות העניין.

המבקשת פירטה כדבעי את תמהיל ההוצאות להן נדרשה, סיפקה תאריכים, תעריפים ומועדים רלוונטיים להוצאות להן נדרשה. כתמיכה לבקשה לפסיקת הוצאותיה, הגישה המבקשת את תצהירו של מר אלכסנדר אייזנברג , לפיו המבקשת התחייבה לשלס לאבי כוחה את מלוא הסכומיס בהס חויבה (סעיף 18 לתצהיר) על פי הפירוט המופיע גם הוא בתצהיר הנ"ל (סעיפים 16-17 לתצהיר). בנוסף, הוגשו חשבוניות לתשלוס אשר נשלחו למבקשת על ידי אבי כוחה (נספחים 7 ו- 8). ודוק, כבר נקבע כי כלל האצבע הוא כי יש לפסוק הוצאות ממשיות לטובת בעל דין, בין אשר שלמן בפועל ובין אשר התחייב להן. כך נפסק בבג"ץ תנובה, בעמ' 13 :

"כעניין שבעקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ויאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. "

מצאתי כי יש בראיות המבקשת משום הוכחה ודאי דיה לכך כי המבקשת התחייבה לשלס את סכומי ההוצאות הנדרש בסך 12,064 ₪. על פי הפירוט המוצג בקשה שבפני, המדובר בהוצאות סבירות, אין הן חורגות מן המקובל בנסיבות העניין, לפיכך מידתיות הן. בנוסף קיימת הלימה ביניהן לבין הפעולות אשר נדרשו לביצוע בעת ניהול ההליך.

2

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

8 יודגש כי במסגרת החלטתי זו אין בידי לדון בטענות המבקשת ביחס לדרך התנהלות המשיבה בעת ניהול הליך ההתנגדות וודאי לא שעה שניהלה הליכיים קשורים. השאלה אשר בדין הוגשה ההתנגדות אם לאו צריכה הייתה להתברר במסגרת הליך ההתנגדות, וזה כידוע נגדע באיבו.

9. בנוסף, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה חיובה בהוצאות יהווה משום כפל פיצוי עבור המבקשת. בדין הצביעה המבקשת על חלטות רשם בהן נקבע כי בדרך כלל, "העובדה שבעל דין השתמש בהליך פלוני בחומר שהוכן עבור הליך אחר שונה ונפרד, אינה עומדת לו לטענתו" (ראו: התנגדות לרישום פטנט מס" 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) ((פורסם באתר הרשות] 8)). טענת המשיבה לפיה המבקשת הגישה לביהמ"ש המחוזי בקשה לפסיקת הוצאות בגין כתבי בידי אשר בחלקס חופפים לאלו אשר הוגשו במסגרת ההליך שבפני, ולפיכך ההוצאות אשר נפסקו לטובתה יש בהן כדי לפצות את המבקשת גם בגין ניהול ההליך שבפני - דינה להידחות.

0. ראשית, אין בידי לקבוע כי הבקשה לפסיקת הוצאות אשר הוגשה לביהמ"ש המחוזי כללה בדיוק את אותם הרכיבים שכוללת הבקשה שבפני. בנוסף, הרי לא יעלה על הדעת כי בחסות הליך משפטי אשר פתח מאן דהוא כנגד רעהו, יוכל הראשון במקביל להוסיף ולפתח הליכים משפטיים קשורים כנגד האחרון (ממש כבמקרה שבפני), ביודעו כי במקרה הגרוע יפסיד בדין ויחויב אך ורק בהוצאות בגין הליך משפטי אחד מביניהס. לבסוף, לא מצאתי כי המבקשת הצביעה על צידוק כזה או אחר אשר יש בו כדי לשחררה מחובתה בתשלום הוצאות המבקשת.

1. לאור כלל האמור לעיל ובהתחשב במכלול השיקולים לפסיקת הוצאות בעל דין כגון היקף העבודה שהושקעה בתיק, הצורך בהגשת הבקשה המונחת בפני והתשובה לתגובת המשיבה, השלב בו הסתיים ההליך ונזנחה ההתנגדות, התנהלות הצדדים והמול הרשות, הריני מחייבת את המשיבה לשלס למבקשת את הוצאותיה ושכר טרחת עורכי דינה בסכום כולל של 12,064₪. סכום זה ישולם תוך 30 יוס, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס | כ"ד אדר תשע"ג 6 במרץ 2013