התנגדות לסימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר

8 ("זאג ז") (בקשה לסיום ההתנגדות ופסיקת הוצאות)

המתנגדות: 1. תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ 2. מאפית אריאל בע "מ ע"י ב"כ: ארליך, נויבואר ומלצר, עו"ד ארליך, נויבואר ומלצר, עו"ד

המבקשת: צאגפזאס6 צחאג זז 5 צאא0ז )תא 6"

אמזזפסת" אסזדג אסקתס6" ע"י ב"כ: עו"ד גיא קדס

לפניי בקשתה של חברת צתתא610ת?א60 צאגקאס0 צתהזסזפטנ 5 "את" אסזד\ 6008 (להלן: "המבקשת") למשוך את בקשתה לרישום סימן

מסחר מס' 335258 "1.0" (להלן: "הסימן" או "הסימן המבוקש"), למחוק את ההתנגדות לסימן ולהורות שכל צד יישא בהוצאותיו (להלן: "בקשה לסיום ההליך"). תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ ומאפית אריאל בע"מ (להלן: "המתנגדות") טוענות בתשובה כי יש לחייב את המבקשת בהוצאותיהן הראליות בגין הליך ההתנגדות.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדיס אני סבורה כי בשקלול כלל נסיבות העניין יש להידרש לאומדן הוצאות המתנגדות בהתאם לפרמטרים אשר נקבעו בדין ועל פי המקובל. ואת בין היתר מכוח הוראת סעיף 69 לפקודה המקנה לרשם סימני המסחר סמכות לפסוק הוצאות הנראות בעיניו סבירות.

רקע דיוני

ביום 9.10.2020 הגישה המבקשת בקשה בינלאומית לרישום הסימן בישראל בסוג 30. הסימן המבוקש קובל לרישום ביום 29.11.2021 ופורסם להתנגדויות ביום 1.12.2021.

ביום 1.3.2022 הגישו המתנגדות התנגדות לרישום הסימן המבוקש. בטענה כי הסימן אינו כשיר לרישום לפי סעיף 9(1) לפקודת סימני מסחר[נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה").

לטענתן הסימן המבוקש דומה עד כדי הטעייה לסימן מסחר רשום מס' 331025 "ןוג ז" שהינו בבעלותה של חברת תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ (להלן: "הסימן הרשום").

במהלך החודשים אפריל ומאי 2022 התנהל בין הצדדיס משא ומתן בניסיון להגיע להסכמה משותפת אשר תייתר את הליך ההתנגדות. משלא צלחו המגעים הגישה המבקשת ביום 2 את הבקשה לסיום ההליך. המתנגדות הגישו את תשובתן לבקשה ביום 20.6.2022 (להלן: "תשובת המתנגדות") והמבקשת הגישה את תגובתה לתשובת המתנגדות באותו מועד.

המבקשת שהינה חברה זרה מאוקראינה, מציינת בבקשתה כי משקלול העלויות הכרוכות בניהול ההליך בישראל, ולנוכח המלחמה המתרחשת בין רוסיה לאוקראינה, היא מבקשת למשוך את הבקשה לרישום הסימן המבוקש ולמחוק את ההתנגדות. המבקשת סבורה כי על כל צד לשאת בהוצאותיו. בהקשר זה טוענת המבקשת כי ממילא לא התקיים כל דיון בהליך התנגדות, וכי אילו היו פונות אליה המתנגדות לפני הגשת הודעת ההתנגדות הרי שניתן היה

להימנע ממנו.

המתנגדות טוענות כי משמע שהמבקשת את בקשתה לרישום הסימן הרי שהיא בבחינת מי שהפסיד בדינו וחייב בהוצאות בעל הדין שכנגד. משכך, יש לחייב את המבקשת בהוצאות ושכר הטרחה להן נדרשו המתנגדות בסך כולל של 21,308 ₪. סכום זה מתבסס על הפעולות בגין הייעוץ בנוגע להתנגדות, הכנת ההתנגדות, התכתובת בין המתנגדות לבאי כוחה, ניהול המשא ומתן עס שני באי כוחה של מבקשת הסימן והכנת תשובה לבקשה לסיום ההליך.

לטענת המתנגדות, הדין אינו מחייב פניה מוקדמת למבקש הסימן בטרס הגשת התנגדות. עוד נטעו כי ברור שאין בהעדר פניה שכזו כדי לשלול ממי שהתנגד לרישום הסימן, את זכותו לקבלת הוצאות ריאליות כמי שזכה בדינו. המתנגדות מציינות כי אין כל ראיה המאפשרת לקבוע כי פניה מוקדמת למבקשת הייתה מייתרת את הליך ההתנגדות בענייננו.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

דיון והכרעה

9. פסיקת הוצאות בהליך בפני רשם סימני המסחר מוסדרת בסעיף 69 לפקודה כדלקמן:

"69. בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות."

הסמכות לפסוק הוצאות הינה סמכות שברשות הנתונה לשיקול דעתו של הרשם כתלות בנסיבות העניין. בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוספת הצדדיס ועוד.

תקנה 46 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") מוסיפה לשיקוליס אותם ישקול הרשם בבואו לפסוק הוצאות את השאלה האם אפשר היה למנוע את ההליך ולצמצם את עלויות המשפט אילו פנה המתנגד למבקש טרס הגשת ההתנגדות:

"46. אם אין המבקש חולק על התנגדות, הדי לכשייגש הדשם להחליט אם לפסוק הוצאות המשפט לזכות המתנגד, עליו לעיין בשאלה האם אפשר היה למנוע בעד המשפט אילו מסד המתנגד למבקש הודעה מספקת לפני הגשת ההתנגדות."

כוכור, מטרת הליך פסיקת הוצאות אינה השבת מצב הצד הווכה לקדמותו כאילו לא התנהל הליך כלל ולכן, יש מקריס רביס שבהס הצד האזוכה אינו צפוי לקבל את מלוא הוצאותיו (ראה

התנגדות לרישום פטנט מס' 113433 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1366081 6הו[11114ו5

(51413) מסוזּ'זסכןז0:) נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 5))),

הנטל להוכיח את ההוצאות המתבקשות ולפרט כדבעי מוטל על הטוען לפסיקת הוצאותיו בפועל. ראו ס' 25 לפסק הדין בעניין תנובה (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (נבו 30.6.2005)):

"אכן ההכרה בפסיקת הוצאות "ריאליות" כנקודת מוצא משמעה כי הטוען להוצאות הוא שצריך להוכיח את שיעודן בפועל [...] משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד- שהפסיד במשפטו- להלאות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש [...]"

בענייננו המתנגדת עותרת להחזר מלא של העלויות אשר היו כרוכות בניהול ההליך. יחד עם זאת, פירוט הפעולות שנעשו אינו מספק ואינו מאפשר הבחנה בין הוצאות ברות התזר ההכרחיות לניהול ההליך לבין להוצאות שאינן ברות החזר. ההוצאות הנתבעות כוללות גם הוצאות שאינן ברות החזר כגון עלויות של ייעוץ והתכתבות של המתנגדות, ניהול מו"מ והגשת

בקשות ארכה רכיבים שצוינו שנכללו בהוצאות אך ללא פירוט.

לנוכח האמור, יש להידרש לאומדן הוצאות המתנגדות בהתאם לפרמטרים אשר נקבעו בדין

ועל פי המקובל. ואת בין היתר מכוח הוראת סעיף 69 לפקודה המקנה לרשם סימני המסחר סמכות לפסוק הוצאות הנראות בעיניו סבירות.

בנסיבות העניין, נזנח ההליך בשלב מוקדם יחסית, לאחר הגשת הודעת ההתנגדות ומספר בקשות ארכה. כתב הטענות אינו עוסק בסוגיה מורכבת והצדדים לא נדרשו להגשת ראיות מטעמם, לא התקיים דיון ולא הוגשו סיכומיס. במקרים כגון אלו, אני סבורה כי אין כל הצדקה לפסיקת הוצאות בסכום גבוה כגון זה לו עתרו המתנגדות. כמו כן, ביום לב לתקנה 46 לתקנות, שכר הטרחה יכול שיקבע אף על הצד הנמוך ביותר במקרים של המתנגדת לא פנתה אל המבקשת טרס הגשת ההתנגדות (התנגדות לסימן מסחר 313469 (ראו בקשה לעיון מחדש בהחלטה לפסיקת הוצאות) .6ח] 50115 60/6 ג זס0צְ50 נ' פולו אוניברסל בע"מ (פורסם ברשות הפטנטים ביום 16.9.2020)).

צודקות המתנגדות בטענתן ולפיה אין כל ראיה המצביעה על כך שפניה מוקדמת למבקשת הייתה מייתרת את הליך ההתנגדות. המתנגדות אף מציינות מספר סיבות אשר בגינן הן סבורות כי לא היה בפנייה מוקדמת למבקשת כדי לייתר את הליך ההתנגדות (תגובת המתנגדות סעיפים 1).

יחד עם זאת, לטעמי, אף גם סבורה המתנגדות טרס הגשת ההתנגדות, כי לא היו מצליחות להגיע להסכמה עם המבקשת, הרי שלא היה בכך כדי למנוע מהן ולו לנסות ולפנות אליה בדרך על מנת לייתר את ההליך המשפטי בפני הרשם.

לסיכום, נוכח המשאבים להס נדרשו המתנגדות, תוך התחשבות בכלל הגורמים והשיקוליס לפסיקת הוצאות בעל דין שנכללו בהליך כמפורט לעיל, הריני לקבוע כי המבקשת תישא בהוצאות המתנגדות (וזאת בחלק השוויס) בגין שכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. ואת תוך 30 יום מיום מתן החלטה זו, שאחרת יישא סכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההחלטה ועד לתשלום בפועל.

כמו כן, אני מורה על מחיקת ההתנגדות ועל סגירת תיק הבקשה לרישום סימן מסחר מס'

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום י"ח תמוז תשפ"ב 7 ביולי 2022