התנגדות לסימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר (בקשה לעיכוב הליכים)

המתנגדת: ,005

ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות' עורכי דין

המבקשת: 0 כ זתסצו ז0 0 60. ע"י ב"כ: רייף את רייף, עו"ד

בפני בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 326645 (מעוצב) (להלן: "הסימן המבוקש") בסוג :25 הנעלה. הסימן נראה כך:

סוס

ושסְְס-

2 ההתנגדות לרישום הסימן לעיל הוגשה ביוס 25.2.2021 מטעם 186 22005). (להלן: "המתנגדת"). כתב הטענות מטעסם ס0.ז.5 כ.81סץ 1ז6000. (להלו: "המבקשת") הוגש ביוס 1, ביום 19.5.2021 הגישה המתנגדת בקשה לעיכוב הליכיס.

3 הנימוק לבקשת העיכוב הינו הליך תלוי ועומד בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א) 44964-07-20 .16 62065 נ' ספורטניס דורון סוכניות 2000 (1997) בע"מ ואח' (להלן: "התובענה" או "התביעה"). על פי המתנגדת במרכוה של תובענה זו, טענת המתנגדת להפרת סימני המסחר הרשומים שלה. לרבות סימן מסחר מספר 183220 "לוגו קרוקודיל מחייך מוקף בעיגול" הנראה כך:

המתנגדת טוענת כי הפלוגטה העיקרית בין הצדדים בתובענה ובהליך ההתנגדות היא שאלת הדמיון המטעה בין הסימניו הן בדמות (הצפרדע לעומת הקרוקודיל) והן בסימן 6000121

המשולב בסימן המבוקש אשר דומה לסימן רשום מספר 167243- 00005 שבבעלות המתנגדת. לטענת המתנגדת על אף שמבחינה טכנית פורמלית המבקשת בהליך ההתנגדות והנתבעים בתובענה הינס בעלי דין שונים הרי מדובר בצדדים הקשורים וה לה בקשר הדוק ומיוצגים על ידי אותו בא כוח.

המתנגדת סבורה שעיכוב הליך ההתנגדות עד להכרעה בהליך בבית המשפט המחוזי יטרפוס ליעילות ההליך וימנע הכרעות סותרות. לטענתה, הכרעת בית המשפט בתובענה והממצאים ישמש לצמצם את הפלוגטאות בהליך ההתנגדות וכן יקבע השתק פלוגטה כלפי הצדדים להליך זה.

המבקשת מנגד סבורה כי אין מקום לעכב את ההליך. לשיטתה מדובר בצדדים שונים, עילות שונות וכי לא תושג יעילות כלשהי עקב עיכוב ההליכים. ממצאי בית המשפט בתביעה אינם מקיימים השתק פלוגטה בדיון בפני הרשם בעניין שבתחוס סמכותו הייחודית, גס אס הס רלבנטייס לנושא הדיון. כך או כך, טוענת המבקשת כי ניהול הליך ההתנגדות לא יכביד כהוא זה על המתנגדת.

דיון והכרעה

שאלה של עיכוב הליכים היא שאלה המצויה בשיקול דעתה של ערכאת בפניה מתנהל הליך מקביל. ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר קפלן, תק-על 1(2002), 860 (בנבו 72) קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של הפניקס והורה על עיכוב ההליכים, אף על פי שהפניקס כלל לא הייתה צד בהליך המקביל שהתנהל. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי:

"3. סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחד המעודר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המעדכת השיפוטית,

השיקולים המרכזיים בהפעלת סמכות זו נקבעו בפסק הדין בעניין ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פד' כט (2) (1975) 477, 480-483:

"לפי ההלכה, כמו ב"מעשה -בית -דין", כך גם ב"ענין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות (ראה פסק -דיני ב-ע"א 424/73, [1], בע' 541 540), ברס הזהות איננה נקבעת לפי צודת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד לפמשפט מוטרד פעמיים בגלל אותה העילה תלויה לא בטעמי טכניים

של זהות צורת התביעות אלא בענינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית.

הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תקוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה ממותרת על היריב ומניעת הטודה משתלת של בית המשפט".[ההדגשות הוספו].

אין מחלוקת כי לרשום סימני המסחר נתונה הסמכות להורות על עיכוב הליכים המתקיימים בפניו בעטיו של הליך התלוי ועומד בפני ערכאת שיפוטית אחרת. מהאמור לעיל עולה כי בבוא להכריע בבקשה צו, יש לבחון אם העילות בהליך ההתנגדות ובהליך המקביל זהות במהותן ואם השהיית הליכים תטרפוס ליעילות הדיון.

עילות ההתנגדות הן כי הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום בהיותו חסר אופי מבחין ודומה עד כדי הטעיה לסימניו הרשומים והמוכרים היטב של המתנגדת זאת בהתאם להוראות סעיפים 1), 9(11) ו- 14(11) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). בשל הדמיון בין הסימן המבוקש לסימניו הדו-ממדיים (הסימן המעוצב 183220 והסימן המילולי- 167243) וכן אופן השימוש בסימניו, יש לטענת המתנגדת, לסימניו המבוקש כדי להטעות ולעודד תחרות בלתי הוגנת בהתאם להוראות בסעיף 6(11) לפקודה. לפיכך הסימן המבוקש פסול גם לאור הוראות סעיף 5(11) לפקודה. לאור עילות אלה הסעד אותו מבקשת המתנגדת בהליך שבפני הוא שהסימן המבוקש לא יירשם.

התובענה וכן מכתב ההתראה עניינים שיווק המבקשת (הנתבעות) כפכפים הדומים (הנתבעות) למוצרי אותס משווקת המתנגדת (התובעת). לטענת המתנגדת (התובעת) במעשיהם מפרים הנתבעים את זכויותיה הבלעדיות בעיצוב התלת-ממדי של הכפכפים. העיצוב הייחודי של כפכפי המתנגדת (התובעת) נרשם הן כסימן מסחר תלת-ממדי (סימניס מסחר מספר 212302 ו- 212303) והן כמדגם. עוד טוענת המתנגדת (התובעת) כי במעשיהם מעוילים הנתבעים (המבקשת בהליך שלפני) בגניבת עין, מתעשריס שלא כדין על חשבונה של התובעת, מטעים

בתמצית, הסעדים שנתבקשו בתובענה ה צו מניעה קבוע אשר ימנע מהנתבעים שימוש בהווה ובעתיד במוצרי הדומים למוצרי המתנגדת והשמדת מלאי המוצרי המקיים. לחייב את הנתבעים למסור דוחות על היקפי ההכנסות, וכן לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוייס בגיו ההפסדים שנגרמו לה.

לאחר שבחנתי את עילות ההתנגדות מול עילות התובענה וכן את הסעדים המבוקשים אני סבורה כי לא יהיה בעיכוב ההליך שבפני כדי לייעל את הדיון. אין חפיפה מהותית בסוגיות המתעוררות בהליך ההתנגדות לאלה העומדות בפני בית המשפט המחוזי בתובענה.

הסוגיה המרכזית העומדת בהליך ההתנגדות היא מידת הדמיון המטעה בין הסימן לסימניו הדו-ממדיים של המתנגדת כלומר סעיף 9(11) פקודה. את הדמיון בין לסימניו יש לבחון באופן שבו נרשמו במנותק מאופן השימוש בסימנים. כך קבע בית המשפט העליון בעניין סופרמדיק בסעיף3 (רע"א 636/11 600.1662 86 זז6) אתאמטזת אסאה נ' סופרמדיק (מדיק לייט) בע"מ (נבו 26.04.2011):

" לצורך הקביעה אם קיים דימיון מטעה בין שני סימני מסחר יש להשוות את הסימניו עצמם, אך במנותק ממכלול הפעילות של הנתבע. היינו, יש להשוות בין שני סימני המסחר, אך לא בהכרח בין האריוה או החוזי (קט-661) של המוצרי בכללותס (ראו, רע"א 5454/02 טעם טבע (1998) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 451-450 (2003) (להלן - עניין טעס טבע); ע"א 11487/03 :186 6%ע560 16051 נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פיסקה 16 (טרס פורסם, 8 [ההדגשות הוספו].

אם, החוזי של המוצר הנושא את הסימן ואופי השימוש בסימן יכול להוות שיקול במבחן המשולש במסגרת כלל נסיבות העניין או כאינדיקציה לתוס הלב של המבקש בבחירת הסימן אך אין זה המבחן המרכזי (ראה למשל, החלטה בהתנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מס' 5 ו-199746 11010188 35) נ' נון סטופ מ.ג. (נבו 1.11.2012), החלטה בהתנגדות לרישום

סימן מסחר מס' 283359 , 6ח1 658. נ' קל אוטוו(נבו 29.1.2019))

הסוגיה המרכזית בתובענה בה יידון בין המשפט היא הפרת סימני המסחר התלת-ממדיים בדמות נעל הקרוקס (מספר 212302 ו- 212303) וגניבת עין. הדמיון המטעה הנטען בכתב התביעה מבוסס בראש ובראשונה על חוזי המוצריס. כך בסעיף 31 לכתב התביעה :

"כפי שניתן להתרשם מהתמונות הנייל (הכפכפים עצמם יוצגו בבית המשפט) הכפכפים המפרים מהווים חיקוי בוטה וברור של העיצוב והחוזי הכללי של כפכפי "קרוקס" וכל מטרתם להידמות לכפכפי "קרוקס" על מנת לרכב על המוניטין העצוס של התובעת. ביו השאר, הדמיון של הכפכפים המפרים לכפכפי "קרוקס" מגיע כמעט לכדי והיות מוחלטת, לרבות בכל האלמנטיסם העיצוביים המקוריים והייחודיים של כפכפי

"קרוקס" ו שאלת הדמיון בין לסימניו הדו-ממדיים על אף שעלתה בכתב התביעה היא שאלה צדדית שלא פורטה די בכתב התביעה. התובעת (המתנגדת) לא ביקשה סעד הצהרתי הקובע כי הסימן המבוקש וסימניו הדו-ממדיים דומיננטי על כדי הטעיה. התביעה מבוססת על הפרה של סימניה התלת-ממדיים של המתנגדת וגניבת עין, והסעדים נתבקשו בהתאם. במצב כזה, אין

זה מן הנמנע שבית המשפט כלל לא יידרש לשאלת הדמיון בין הסימניו הדו-ממדיים העומדת במרכו הדיון שבפני. לפיכך אני סבורה כי ההכרעה בתובענה לא תייעל בהכרח את ההליך שבפני כפי שטוענת המתנגדת.

בנוסף, הצדדים בתובענה ובהתנגדות אינם והים. התובעת/המתנגדת אשר בחרה לנהל שני הליכים במקביל לא תבעה בתובענה את המבקשת. אם אין קשר בין המבקשת בהליך ההתנגדות לבין הנתבעות קשר זה לא בוסס ראייתית בבקשה לעיכוב ההליך והדבר מהווה נימוק נוסף לדחיית בקשה זו.

כאמור, סביר כי בית המשפט כלל לא יידרש לשאלת הדמיון בין הסימניו הדו-ממדיים, שאלה אשר תעמוד במרכזו של הליך ההתנגדות בפני. לפיכך, מתייתר למעשה הדיון בטענת השתק פלוגטה כלפי מי מהצדדים.

למעלה מן הצורך, אציין בקצרה כי בענייננו השלב בו מתנהל ההליך בבית המשפט המחוזי הינו שלב ראשוני שהצפי לסיומו ולהכרעה בו אינו ברור. אין המדובר במצב לפיו כבר נקבעו ממצאים בהליך קוד ביחס לשאלות עובדתיות או טענות משפטיות של הצדדים אשר נתקבלו בערכאה שיפוטית. אם אין נקבעים ממצאים או הכרעות בערכאה שיפוטית אם אין ממצאים אלה מחייבים את הרישום בבואו להכריע בשאלת כשירות הסימן שהינה בתחוס סמכותו הייחודית

1. סוף דבר, הליך התנגדות יימשך על פי סדרי הדין. המתנגדת תישא בהוצאות המבקשת בגין בקשה ו בסך 2500 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס י"ח תמוז תשפ"א 8 יוני 2021