התנגדות לפטנט (בקשה לפסיקת הוצאות)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לפטנט (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת : ישקר בע"מ ע"י ב"כ: ישקר בע"מ

מבקשת הפטנט: באז זהידיזאב אאחא ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד

1. בפני בקשתה של ישקר בע"מ (להלן: "המתנגדת") לפסוק את הוצאותיה בהליך ההתנגדות בו

פתחה כנגד בקשת הפטנט שבכותרת (להלן: "הבקשה") אותה הגישה. (להלן: "המבקשת"). ההליך כלל הגשת כתב טענות מטעס המתנגדת, אשר לאחריו הודיעה המבקשת כי היא זונחת את בקשתה.

2 סך ההוצאות להן עותרת המתנגדת הנו 42,512 ₪. מתוך סכומי זה, מתבקש סך 40,465 ₪ בעבור שכר עבודתו של עובדי המתנגדת: עורכי דין, עורך פטנטים, מידעו ואנשי אדמיניסטרציה; וסך 7 ₪ בעבור אגרת ההתנגדות שנדרשה לשלם לצורך פתיחת ההליך דנן. בתמיכה, הגישה המתנגדת את תצהירה של עו"פ שירלי אייל, מנהל מחלקת הפטנטים אצל המתנגדת. המתנגדת פרטה בבקשתה את כמות שעות העבודה שהושקע על ידי כל עובד בהליך ההתנגדות.

3. בתמצית, סבורה המבקשת כי משני דלתה המתנגדת הליך גה באמצעות שכיריה, לא נגרם לה חסרון כיס המצדיק את פסיקת ההוצאות להן היא עותרת. המבקשת מפנה להחלטות קודמות שיצאו תחת ערכאה זאת, ובהן הנחה העיקרון ולפיו מקום בו ההוצאות המתבקשות נן בגין עבודתו של עובד שכיר אשר ממילא מקבל משכורתו בגין עבודתו השוטפת, הרי שלא נגרמה הוצאה אותה יש להשיב. לפיכך ומאחר ושכיריה של המתנגדת מקבלים משכרותם מהמתנגדת ממילא, לא נגרמה למתנגדת כל הוצאה שיש להשיב. בנוסף, המבקשת סבורה כי ההוצאות לא הוכחו כדבעי.

המתנגדת משיבה כי אין סיבה להבחין בין בעל דין שעשה שימוש בעורכי דין פנימיים ובין בעל דין שעשה שימוש בעורכי דין חיצוניים לעניין פסיקת ההוצאות. המבקשת מפנה בין היתר אל עניין תקנה 516 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") העוסקת בבעל דין הטוען לעצמו.

דיון והכרעה

משום המבקשת את בקשתה יש לראות במתנגדת כמי שזכתה בדינה, ועל כן וכאילו היא לפסיקת הוצאותיה הראויות, ובתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך ובשיס ליתר נסיבותיו (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע "מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת, פ"ד ס(1) 600, 615 (30.6.2005) (להלן: "עניין תנובה")).

פסיקת הוצאות לא נועדה להשבת מצב הזוכה לקדמותו כאילו לא התנהל הליך כלל. לא כל הוצאה שהוציא בעל דין הנה הוצאה בת החזר ועל כן לא תמיד יקבל הצד הזוכה את מלוא הוצאותיו (ר' התנגדות לרישוס פטנט 113433 (בקשה לפסיקת הוצאות) ותגו נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, פס' 8 ו-12 (30.5.2005)).

המחלוקת בין הצדדים נוגעת להוצאות ושכר טרחת עורכי דין בגין עבודה של עובדיה השכירים של המבקשת.

ערכאה זאת קבעה בעבר כי תשלוס משכורת לעובדו השכיר של בעל דין איננה הוצאה בת החזר, שכן ומשולמת באופן שוטף ממילא ולכן אין לומר כי לאותו בעל דין נגרמה הוצאה אותה יש להשיב. ר' למשל: התנגדות לבקשת פטנט 199389 (בקשה לפסיקת הוצאות) סעיף 12 :

"לא פעם נקבע כי באשר מדובר בעובד של בעל דין אשר ממילא מקבל משכורת מהחברה בגין עבודה שוטפת, אזי לא נגרמה לחברה הוצאה אותה יש להשיב"

עיקרון זה עיקרון ישן הוא בפסיקת הרשות והוא הובע גם בהחלטת הרשם בעניין התנגדות לבקשת פטנט 62750 מ3010סכך01-) נ' חברת הרכבות ברום בע "מ מיוס 20.11.1989, בהתייחסו ל"הוצאות עבור חיפושי ספרות ושעות עבודה לשם כך" שביקשה המתנגדת (סעיף 9א להחלטה):

"לכן, אין לי ברירה אלא להסיק את המסקנה שהחיפוש אמנם נערך ע"י עובד המתנגדת. תוך הנחה זו תחולנה על המקרה דנן

הערות קודמי שהוא העיר בהחלטתו מיום 28 ביולי 1986 שוזכרה דלעיל. שם בסעיף נאמר כדלקמן:

"עוד יאמר שמקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת שאין על מרשתו לשאת בהוצאותיהם של עובדי המתנגדת באשר להתנגדות זו כאשר ממילא מקבלים משכורתם מהמתנגדת אלא אם אלו קיבלו תשלום מיוחד עבור הטיפול בתיק ההתנגדות החורג ממשכרתם הרגילה. "

0. תקנה 516(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלהלן:

"510. (א) בעל דין שטוען לעצמו, יִראו אותו, לענין הוצאות המשפט, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע למשפטו.

(ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, זכאי הוא לשכר טרחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין.

1. תקנה 516 עוסקת בבעל דין הטוען לעצמו. התקנה מפרידה בין בעל דין שאינו עורך דין, שאז יהיה זכאי, לעניין הוצאות משפט בגין אובדן זמנו, לשכר-עד כמספר ימי הדיון, וכן להוצאות נוספות שהוציא בהתאם לתקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי. כעולה מרע"א ראובן אנטין נ' בנימין פרנקל, הוצאות נוספות אלה הינן הוצאות בעין, כפי שנקבע בפסיקת הרשות שהובאה לעיל.

2. ביחס לשכר טרחת עורכי דין, תקנה 516(ב) קובעת כי כאשר מדובר בעורך דין הטוען לעצמו יהיה הוא ויהיה זכאי לשכר טרחת עורכי דין שהיה מקבל אילו היה מעסיק עורך דין. ואכן, בתי המשפט פוסקים הוצאות לעורכי דין המייצגים את עצמו, בהתאם לתקנה. ר' דברי בית המשפט העליון ברע"א 4370/07 ד"ר יאלי הרן נ' חברת נתיבי איילון בע"מ (פורסם בנבו, 20.11.2007):

"עם זאת, נדמה כי אכן נפלה טעות משפטית באחד משני נימוקיו של בית משפט השלום לעניין ההוצאות. תקנה 516(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין שהוא עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו, יהא זכאי לשכר טרחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין. תקנה זו הגיונית והוגנת. על כן, לא היה מקום לקבוע כי המבקשים אינם זכאים לשכר טרחה או

להוצאות משפט מופחתות בהתבסס על כך שהם אינם משלמים

3. ככלל, תקנות סדר הדין האזרחי אינן חלות בהליכים לפני הרשם, והן מחולות בשינויים המחייבים בהיעדר הסדר ספציפי הקובע אחרת, ובהתקיימו הנסיבות המתאימות (ר' למשל:

התנגדות לבקשת פטנט 60312 (בקשה לעיון במסמכיס) נ' וד סו-01 (פורסם בנבו, 24.06.1999).

4. סעיף 162(ב) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1972 (להלן: "חוק הפטנטים"), מסמיך את הרשם לצוות על תשלוס הוצאות סבירות על פי שיקול דעתו. אין בחוק הפטנטים או בתקנות שהותקנו מכוחו תקנה המקבילה לתקנה 516 לתקנות סדר הדין האזרחי. אינני סבור כי עסקינן בהסדר שלילי. העקרון הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי לפיו ישולמו שכ"ט עורכי דין לעורך דין שיוצג באמצעות משרדו או שייצג את עצמו, ישים גם בהליכים בפני הרשם. עיקרון זה ישים בעיני גם במקרה זה בו חברה יוצגה בהליך על ידי עורכי דינה הפנימיים.

5. במקום בו נפסק שכר טרחת עורכי דין שלא הוצאו בגינו חשבוניות ונמסרו קבלות, ייפסק הסכום על בסיס אומדן של הוצאות סבירות.

6. לאחר בחינת פירוט השעות, אני מוצא שאין מקום לפסוק למתנגדת את סכומי המבוקש במלואו. למשל דוגמא בלבד, פירוט השעות כולל שעות שכבר נקבע לגביהן בפסיקה שאינן ברות השבה (למשל, בדיקה פנימית האם להגיש התנגדות), כמו כן, גם היקף ההשקעה בבקשה לפסיקת הוצאות נראה לי גבוה. לסיכומו של עניין, אני מעמיד את שכר טרחת עורכי הדין שיפסק לטובת המתנגדת על 25,000 ₪.

7. כמו כן, על המבקשת לשלס למתנגדת את הוצאותיה בגין אגרת פתיחת הליך ההתנגדות בסך 7 ש"ח.

סוף דבר

8. הסכומים שנפסק לעיל ישולמו תוך 30 ימים מיום מתן החלטתי זאת, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום = י"ג תשרי, התשפ"א 1 אוקטובר, 2020