החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לפטנט 200220 המתנגדת: אוניפארם בע"מ המבקשת: 6אז 5ך6 סא הז

ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

המבקשת ביקשה תיקון הפירוט בבקשת הפטנט מס' 201320, שעיקרו צמצום תביעה מס' 2, כך שהיא תתייחס לצורה הטהורה בעיקרה של התרכובת אקיסטיניב והגדרת המונח "6עטכ ע50051820811" בתביעות. התיקון הותר בהחלטתי מיום 5.3.2018, ובה גס נקבע כי הצדדים יהיו רשאיים לתקן את כתבי הטענות בלוחות הזמנים הקבועים בהחלטה.

המתנגדת, שכבר הגישה ראיותיה, בחרה שלא לתקן את כתב טענותיה, ואילו המבקשת הגישה כתב טענות מתוקן, שאין ספק כי נערכו בו תיקונים מקיפיס. בפרט, הוסף רקע לפיתוח האמצאה ו-11 נספחים חדשים.

המתנגדת מבקשת מחיקת כתב הטענות המתוקן, בנימוק שעל התיקונים בכתב טענות מתוקן לאחר תיקון פירוט, להיות קשורים לתיקון שנערך. המבקשת חולקת על כך, וטענתה העיקרית היא, כי אין כל דרישה בדין כי כתב טענות בתשובה יהיה מוגבל לתיקונים שנערכו בכתב הטענות שפתח את ההליך, או כי יהיה מוגבל לתיקונים הנובעים מתיקון הפירוט שנערך. כן מצביעה המבקשת על כך שבהחלטה לא נקבעו מגבלות על תיקון כתב הטענות.

אציין כי לטעמי ההקבלה שעורכת המבקשת בין המקרה דנן לכתב טענות בתשובה בהליך אזרחי, אינה נכונה. בהליך אזרחי, כאשר בעל דין בוחר לתקן את כתב טענותיו, עליו לצפות שיהיה רשאי גם הוא לתקן את כתב טענותיו בין בעניינים הקשורים לתיקון, ובין באלה שאינם קשורים לתיקון. זהו הסיכון שנושא מי שמבקש תיקון כתב טענותיו בעיצומו של הליך.

לעומת זאת, כאשר מדובר בהליכי התנגדות לפטנט, הזכות לתיקון פירוט שמורה אך למבקש, ולא למתנגד. המבקש במקרה זה הוא הגורם לצורך בתיקון כתב הטענות, ולכן עליו לצפות שהמתנגד יתקן את כתב הטענות, בין בעניינים הקשורים לתיקון, ובין בעניינים שאינם קשורים לתיקון. תיקו המתנגד את כתב טענותיו, יהיה רשאי לריבו לתקן את כתב הטענות בכל העניינים.

ומהו הדין הראוי במקרה בו לא תיקן המתנגד את כתב טענותיו? סבורני כי אין ספק שיוכל המבקש לתקן את כתב טענותיו בעניינים הנוגעים לתיקון. משתוקן הפירוט, משתנות פעמים רבות הסוגיות המרכזיות בהליך. בחירת המתנגדת שלא לתקן את כתב טענותיה, אינה גורעת מזכותו של המבקש להתייחס לסוגיות חדשות שהתעוררו בעקבות התיקון, ולמקד את טענותיו בסוגיות אלו. בכך יש כדי לשרת את ההליך ולמקד את כתבי הטענות. אעיר, כי לטעמי יש לפרש את המונח "עניינים הנובעים מן התיקון" באופן רחב, בהתאם לרוח ההלכות העוסקות בתיקון כתבי טענות.

עם זאת, כאשר התיקון כל כולו איננו נובע מתיקון הפירוט ואינו קשור אליו, הרי שלמעשה מדובר בתיקון כתב טענות רגיל, ועליו לעמוד בקריטריונים הרגילים של בקשה לתיקון פירוט. על מבקש תיקון כזה להסביר מדוע לא הועלו הטענות מלכתחילה ומדוע יש להתיר את התיקון בשלב בו הוא מתבקש. זאת על מנת שלא להפוך את הליך תיקון הפירוט לכלי טקטי בידי המבקש שיאפשר באופן אוטומטי תיקון כתב טענות ללא כל מגבלות, במקרה בו הותר תיקון פירוט.

במקרה דנן, עיקרו של התיקון שנערך בכתב הטענות הינו הוספת רקע לפיתוח התרכובת. מעיון בכתב הטענות המתוקן עולה כי אין בו כל התייחסות לצמצום שנערך לצורה הטהורה בעיקרה, והמבקשת אף לא הצביעה על קשר כלשהו, ולו קלוש, בין התיקונים שנערכו בפירוט, לבין התיקונים שנערכו בכתבי הטענות. המבקשת אף לא נימקה מדוע לא נטענו הטענות שנוספו לכתב הטענות המתוקן בכתב הטענות המקורי, או לא תוקן כתב הטענות בשלב מוקדם יותר בהליך.

בנסיבות האמור, הריני סבור כי הצדק עם המתנגדת וכי אין מקום להתיר את התיקונים כפי שזה. המבקשת תגיש תוך 5 יוס כתב טענות מתוקן אשר הטענות בו נובעות מן התיקון, או תודיע שאינה חפצה בהגשת כתב טענות מתוקן. לחלופין, תגיש המבקשת בקשה לתיקון כתב טענות בגדרה יוצטרך להסביר מדוע יש להתיר את התיקונים שנעשו בכתב הטענות שהוגש.

המועדים להגשת ראיות הצדדים שנקבעו בהחלטתי מיום 5.3.2018 לא יחולו. מועדים חדשים ייקבעו לאחר שיוגש כתב טענות מאת המבקשת.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתוס ההליך העיקרי.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר אופיר אלון ניתן בירושלים בשנת תשע"ח 7 מאי 2018