החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לפטנט 2055 (בקשה לעיכוב הליכים)

המתנגדת: ל.ל.ע פטנטים בע"מ

ע"י ב"כ: ליעד וטשטיין ושות'

המבקשת: 6 0 זה

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות עוד

בקשת פטנט 250115 (להלן: "הבקשה ההורה"), קובלה ופורסמה להתנגדויות במסגרת יומן 1 ביום 31.1.2021. ל.ל.ע פטנטיס בע"מ (להלן: "המתנגדת"), הגישה הודעת התנגדות ביוס 29.4.2021, אך טרס הגישה את כתב טענותיה בהתנגדות.

בקשת פטנט 279606 (להלן: "בקשת החלוקה"), היא בקשה שחולקה מהבקשה ההורה בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים"). במועד החלטה זו טרס החלה בחינתה של הבקשה.

ביוס 18.5.2021 הגישה המתנגדת בקשה לעיכוב הליך ההתנגדות לבקשה ההורה עד להשלמת בחינתה של בקשת החלוקה, ואת בהסתמך על הוראות חוזר רשם 020/2012-פטנטים הליך התנגדות לבקשה לפטנט שהופרדה ולבקשה לפטנט שחולקה' (18.11.2012) (להלן: "חוזר הרשם").

המתנגדת סומכת נימוקיה לעיכוב על כך שלשיטתה מערכת התביעות של הבקשה ההורה ובקשת החלוקה חופפות. על כן, לטענתה, מתעוררות שאלות מדעיות ומשפטיות דומות בשני המקרים, ומטבע הדברים יעידו בהקשר לבקשות אלה אותם העדים. עוד טענה כי אפילו אס תתקן מבקשת הפטנט את תביעות בקשת החלוקה, ברור שיוותר "גרעין משותף" בין שתי הבקשות כך שגם במקרה כזה יתעוררו שאלות משפטיות ועובדתיות משותפות. כמו כן, לשיטתה של המתנגדת, מדובר בבקשות העוסקות בתחום מורכב ומסובך והליך ההתנגדות צפוי לדרוש משאבי. בנסיבות אלה, ולמען יעילות הדיון, וחסכון במשאבי סבורה

המתנגדת כי יש לעכב את הליך ההתנגדות לבקשה ההורה עד לסיוס הבחינה של בקשת החלוקה.

(להלן: "מבקשת הפטנט") מתנגדת לעיכוב הליך ההתנגדות. מעיון בתשובתה של מבקשת הפטנט עולה כי היא סבורה כי לא ניתן בשלב זה להעריך את מידת הדמיון או החפיפה, אם בכלל, בין תביעות בקשת הפטנט ובקשת החלוקה, שכן בקשת החלוקה מצויה בשלב בחינה מוקדם ותביעותיה עוד עשויות להשתנות עם התקדמות הבחינה.

6. לטעמה של המבקשת, לא ניתן להידרש לנסיבות הבקשה לעיכוב ההליך בטרס ייודעו טענות המתנגדת, כפי שעליה לפרטן בכתב טענותיה. לשיטתה של המבקשת, לאחר שיוגש כתב טענות המתנגדת, תוכל היא לתקן את תביעות בקשה החלוקה בהתאם לטענות אלה. ואז ניתן יהיה לבחון אם טענות אלה מצדיקות עיכוב ההתנגדות עד גמר הליכי הבחינה של הבקשה שחולקה.

דיון והכרעה

7 חוזר רשם קובע כי התנגדות לבקשת פטנט שהופרדה או לבקשת פטנט שחולקה (להלן: "הבקשות הנלוות") תידון בהתאם למועדים הקבועים בתקנות (ס'1 לחוזר). זאת, ובתנאי שלפחות אחת מן הבקשות הנלוות טרס קובלה, המתנגד או המבקש רשאים להגיש בקשה מנומקת לעיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות, בשל קיומן של בקשות לפטנט שהופרדו מן הבקשה נושא ההתנגדות או היות הבקשה נושא ההתנגדות בקשה שהופרדה מבקשה קודמת (ס' 2 לחוזר). כמו כן, רשאים הצדדים להגיש בקשה מנומקת לאיחוד הדיון, לאחר קבלתן הבקשות הנלוות (ס' 3 לחוזר). ברירת המחדל אם כן, על פי החוזר היא כי הליכי ההתנגדות לבקשה ההורה אינם מעוכבים בשל קיומה של בקשת החלוקה. הנטל הוא על מבקש העיכוב לשכנע כי יש הצדקה לעכב את ההליך.

8 מאז פרסום חוזר הרשם לפני כתשע שנים הוגשו לא מעט בקשות לעיכוב הדיון בהתנגדות מפאת קיומן של בקשות חלוקה. חלק נכבד מבקשות אלה הוגש בהסכמת הצדדים ונענה ללא דיון בסוגיה.

9. במקרים בהם נתבקש העיכוב על ידי המתנגד בהליך וללא הסכמת המבקש (בדומה למקרה שבפני) הנימוק העיקרי אשר חזר גם בענייננו הוא כי בבסיס הבקשה ההורה ובקשת החלוקה ניצב "גרעין זהה" ולכן דיון בבקשות אלה ובהתנגדות להן "יעורר שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות". כן נטען כי עיכוב ההליכים יאפשר לקיימו "דיון יעיל ללא בזבוז מיותר של משאבי הרשות והצדדים". ואכן, לא אחת נקבע בערכאה זו כי תכלית עיכוב הדיון בהליכי ההתנגדות טמונה בשאלת יעילות הדיון (ר' למשל: התנגדות לבקשת פטנט 195030 (בקשה לעיכוב הליך ההתנגדות) טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' אוםה|65א! הם6אותההםסם ₪ א ודא תפ דא!, פס' 7 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 14.9.2014)). מימוש

תכלית זו נעשה במרבית המקרים באמצעות עיכוב הדיון בהתנגדות למשך פרק זמן קצוב או עד לקיבול בקשת החלוקה.

לצד האינטרס של הצדדים ובית הדין לניהול הליך יעיל תוך חיסכון במשאבי עומדים אינטרסים וזכויות כבדי משקל. הזכות לפטנט של בעל המצאה היא זכות בעלת אופי קנייני החוסה תחת כנפיו של סעיף 3 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (ע"א 3400/03 רוחמה רובינשטיין נ' עין טל (1983) בע "מ, נט(6) 490 (2005) סעיף 7). עיכוב לא מידתי של הדיון בהתנגדות לפטנט עלול לפגוע בזכותו הקניינית של בעל המצאה. לכך יש להוסיף את שיטת הפטנטיס הישראלית בה הליך ההתנגדות נערך לפני מתן פטנט, ומעכב כשלעצמו את מתן הפטנט ומצמצס במשך ארוכות את וכותו הבלעדית של בעל הפטנט ואת האפשרות ליהנות מפירות השקעתו. בנוסף יש לתת את הדעת לאינטרס הציבורי לוודאות אשר נפגע ככל שההליכים מתארכים.

בעניין התנגדות לפטנט 184027 (בקשה לעיכוב ההליך) חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ נ' 6 115 א (פורסם באתר רשות הפטנטים, 09.08.2015) קבע כבוד הרשם קלינג

(בתוארו אז) כי עיקר השיקולים העומדים ביסוד שאלת עיכוב הליך התנגדות של שיקולי יעילות הדיון באותו עניין בסעיף 8 ציין כבוד הרשם קלינג כי:

" בפי המבקשת טענות רבות באשר לחשיבותה של המצאה הנתבעת בבקשה ההורה. אני סבור שממקורות אלה מוגעיס לשאלת עיכוב ההליך שכאמור מושתתת בעיקרה על שיקולי יעילות הדיון. אך אף אס היה מקוסם לתת משקל לחשיבות המצאה ויכולתה של המבקשת לאכוף זכויותיה בסופו של :וס הרי שבעמיינמו לא ניתן ליתן משקל רב לטיעונים אלה שהובאו ללא תצהיר שיתמוך באסמכתאות השומות שצורפו לתשובת המבקשת.

אני חולקת על קביעתו זו של כבוד הרשם קלינג. סבורה אני כי אין בשיקולי היעילות הדיון לבדס כדי להצדיק את עיכוב את הליכי ההתנגדות, לטעמי, יש לתת את הדעת גם לחשיבותה של המצאה בבקשת הפטנט והשלב בו היא מצויה מבחינת האפשרות לניצולה בתחום הרלוונטי. כך למשל במקרים בהם עוסקת בקשת הפטנט בתכשיר פרמצבטי המצוי בהליכי רישוי רגולטוריס קיימת הצדקה שלא לעכב את הליך ההתנגדות אפילו אס יהיה בעיכוב כדי לייעל את הדיון.

גם זכות הגישה לערכאות מחייבת דיון בתובענה שהוגשה, ובכלל זה התנגדות לבקשה למתן פטנט, שאותה יוזם צד שלישי. יתרה מזאת, תוצאות עיכוב הליך התנגדות לפטנט נבדלות מתוצאות עיכוב הליך תובענה אזרחית (ר' התנגדות לבקשת פטנט מס' 155919 (בקשה לתיקון כתב טענות המתנגדת 1 ובקשה למחיקת חלקים מתצהיר המתנגדת 2) טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' 8 257820670608, סעיף 9 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 1))):

"בעוד שבמהלך התביעה האזרחית עיכוב ההליך ביזמתו של התובע אך מרחיק את התובע מן היוס בו יקבל את הסעד המבוקש, הרי שבהליך ההתנגדות, תוצאת עיכוב ההליך על ידי המתנגד הינה, בין היתר, עיכוב במתן הפטנט למבקש כמו גם המשך אי-ודאות בציבור בדבר נכונות הפנקס. המתנגד אף נהנה מיתרון דיומי מסוים בכך שהוא פותח בהליך שבו נטל השכנוע מוטל על כתפי בעל דימו, יתרון שעל פי רוב אינו מצוי בידי התובע בהליך האזרחי".

לאור האינטרסים השונים ואף המנוגדים העומדים על הכף, עיכוב דיון בתובענה שהוגשה כדין יכול להיעשות רק לאחר בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, והפעלת שיקול דעת שיפוטי. זהו גס הרציונל שעמד בבסיס ביטולו של חוזר רשם מ.נ 23 לפיו הגשת בקשת חלוקה

הייתה גורמת לעיכוב אוטומטי של הליך ההתנגדות לבקשה ההורה, ותיקונו באמצעות חוזר הרשם שלעיל.

מן הכלל אל הפרט

בענייננו, המבקשת מודעת לחשיבות יעילות ההליך והחיסכון בהוצאות ומציינת כי אין לח כל עניין לנהל שני הליכי התנגדות במקביל. טענתה היא כי דווקא בשל שיקולי היעילות, וההגינות, מוצדק לאפשר לה לדעת מראש בפני מה היא עומדת או כדבריה "אין כל דבר עיל (או הוגן) בכפייה על צד לנהל הליך משפטי כסומא בארובה". כלומר, לשיטתה של המבקשת, על המתנגדת להגיש כתב טענות בו תחשוף את "קלפיות". חשיפת ה"קלפיות" לטענת המבקשת תסייע בידיה לתקן את תביעות בקשת החלוקה ובכך לאפשר לה לקבל "הגנה הוגנת על המצאה אמיתית".

אינני מקבלת את טענת המבקשת, כי היא מהלכת "כסומא בארובה". בקשת הפטנט

האירופאית המקבילה (3177322 2ח) נידונה בהליך באירופה וצוטטו נגדה שמונה פרסומים השונים. בהחלטה מנומקת של המשרד האירופי מיוס 7.6.2021 סורבה הבקשה האירופאית המקבילה. אני ערה לכך שקיימים הבדלים בדין ובפרקטיקה של הבחינה בישראל ובאירופה. כמו כן, היקף התביעות של הבקשה הישראלית והמקבילה האירופית אינו זהה. עם זאת, ההליך האירופי יכול "לפקוח את עיניה" של המבקשת כבר כעת ואין היא וקוקה בהכרח לכתב טענות המתנגדת לשס כך.

על רקע זה (ההחלטה במשרד האירופאי) איני רואה בחשיפת טענות של המתנגדת בהתנגדות לבקשה ההורה כפגיעה במתנגדת מעבר לאלמנט הכספי אשר ניתן לפיצוי.

המבקשת רואה חשיבות בהגשת כתב טענות המתנגדת כבר בשלב זה בין היתר כאמצעי להגדרת היקפה