⚖️ החלטה שיפוטית

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 270951

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: [המַס11ה101611 511115]
  • בא כח: ב"כ וליגסון גבריאלי ושות' - עורכי דין
צד ב'

מבקשת

  • שם: [צאפג תא צאג 6 5106%-דאזסנ]
  • בא כח: ב"כ עו"ד בוסתנאי, עורכי-דין
צד ג'

צד שלישי

  • שם: [58 מכזעוק,1]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 270951

(בקשת גורם שלישי להצטרף כמתנגד/כצד נדרש להליך; ולחלופין בקשה להשמעת טענות בפני הרשם)

המתנגדת: [המַס11ה101611 511115] באמצעות ב"כ וליגסון גבריאלי ושות' - עורכי דין

[נצו10צס/ יז 215]

ישי: [גורם שליש] באמצעות ב כ זליגסון גבריאלי ושות - עורכי דיו

המבקשת: [צאפג תא צאג 6 5106%-דאזסנ] באמצעות ב"כ עו"ד בוסתנאי, עורכי-דין

הנדון בהליך התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 270951 (לא מעוצב). הבקשה הוגשה מטעס חברת [506% זהוס1 06] (להלן: "המבקשת"). ההתנגדות לסימן הוגשה במועד מטעם חברת [3.7 תסהַתז6וח1 5ז1זוק5] (להלן: "המתנגדת").

בפני בקשה שהוגשה מטעם צד שלישי להליך, היא חברת [58 מכזעוק,1] (להלן: "2115") לצירופה כמתנגדת או כצד נדרש בהליך או לחילופין להתיר לה להשמיע טענות בפני רשם סימני המסחר (להלן: "בקשת הצירוף").

יצוין כי בכותרת הבקשה נרשם כי 2115 הינה "המבקשת בבקשת הצירוף", אולם תוכן ההבקשה מלמד שהבקשה הוגשה הן מטעס 2115 והן מטעס המתנגדת. כך גם ניתן ללמוד מחתימת בא הכוח בשולי הבקשה, שנעשתה בשם שתיהן.

בפני אף תגובת מבקשת הרישום המתנגדת לבקשת הצירוף, וכן תשובת 2115 לתגובה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

5. לטענת 2115 החל מסוף שנת 2015 סימני המסחר הנכללים תחת משפחת סימני המסחר "זז" ו - "ג צב .51701" והזכויות בהן הועברו מהמתנגדת לחברות קשורות. מכוח של קבוצת סימנים אלו הוגשה ההתנגדות נשוא ההליך שבפני (להלן: "הסימנים מכוחם הוגשה ההתנגדות").

6. ביוס 1.2.2017 נרשמה במרשם סימני המסחר הישראלי, העברת הזכויות בסימני המסחר הללו מהמתנגדת לחברת 2/115/.

7 לטענת 2115, מועד רישום הסימנים על שמה כאמור, חל לאחר שחלף המועד להגשת התנגדות לרישום הסימן נשוא ההליך (ביוס 31.10.2016) וכן לאחר שהוגש כתב הטענות שכנגד מטעס המבקשת. יצוין כי ראיות המתנגדת בהליך הוגשו כבר ביוס 2.7.2017. לגישת המתנגדת, הפכה 2115 לצד שלישי הנדרש בהליך ההתנגדות, ומכאן בקשתה מכוח סעיף 66 לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") לצרפה כמתנגדת, או לחילופין כצד להליך, או ליתן לה להשמיע טענות בפני רשם סימני המסחר.

8 המבקשת סבורה כי אין להתיר לחברת 2115 להצטרף להליך כמתנגדת או כצד נדרש, אף לא לאפשר לה להשמיע טענותיה בהליך. לגישתה, חברת 2115 איחרה את המועד להגשת התנגדות לרישום הסימן נשוא ההליך, למרות שהיה בידה לעשות כן, וכי רשם סימני המסחר משולל סמכות להאריך מועד זה. עוד טוענת המבקשת כי צירוף צד מכוח סעיף 66 לפקודה אינו מתאפשר במקרה דנן שכן 215 נמנעה מלהגיש את בקשתה להשמעת טענותיה במועד הקבוע בדין.

דיון והכרעה

9. בענייננו, הבקשה לרישום סימן מסחר נשוא ההליך קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביומן סימני המסחר ביוס 31.7.2016. לפיכך, המועד האחרון להגשת הודעת ההתנגדות חל ביוס 31.10.2016. המתנגדת הגישה התנגדותה במועד ואילו חברת 2.115 שהייתה במועד זה בעלי סימני המסחר הרלוונטיים (מכוח חוזה) על בסיס הוגשה ההתנגדות, לא עשתה כן.

10. אין מחלוקת בין הצדדים כי המועד להגשת התנגדות לרישום הסימן חלף ועבר, וכי על פי דין, רשם סימני המסחר משולל סמכות להאריך את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן. למען שלמות התמונה יובא סעיף 24(א) לפקודה הקובע מהו המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר, וזו לשונו:

"תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן."

נוסחו של סעיף 24(א) לפקודה תוקנו במסגרת החוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 5), תשסייג 2013 (סייח 1902 מיוס 6.8.2013, עמי 556). תיקון ה נכנס לתוקף עם כניסתה של ישראל לפרוטוקול מדריד ביוס 1.9.2010. במסגרת התיקון בוטלה סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדות באמצעות מחיקת המילים "או תוך זמן אחר שנקבע" שהופיעו אחרי הרישא "תוך שלושה חודשים מיום הפרסום".

שורה ארוכה של החלטות שיצאו תחת היושב בדין ברשות הפטנטים, נתנו ביטוי להעדר סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר. האחרונה שבהן היא החלטת כב' רשם אופיר אלון שניתנה לאחרונה בעניין בקשה להארכת מועד להגשת הודעת התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 283042 מיינדספייס בע"מ נ' 1-1026 615266 (פורסמה באתר הרשות הפטנטים ביוס 28.6.2017). במסגרת החלטה זו, נדחתה בקשה להארכת מועד בת יוס אחד בלבד, להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר. אף שצוין כי המחוקק תיקן את הפקודה כך שנשללה סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר.

תמוהה בעיני העובדה כי 215 בחרה שלא להגיש התנגדותה לרישום הסימן במועד הקבוע.

מעיון במאגר סימני המסחר, עולה כי ההסכם בין המתנגדת לבין 2115 להעברת הבעלות בסימני המסחר מכוחם הוגשה ההתנגדות, נחתם עוד ביוס 12.9.2016. אף על פי כן, רק ביוס 7 הוגשה מטעס המתנגדת בקשה למחלקת סימני המסחר להעברת הבעלות בסימנים אלה. בנוסף, רק ביוס 2.7.2017, כחמישה חודשים לאחר רישום העברת הבעלות בסימנים הנ"ל, הוגשה הבקשה לצירוף 2.115 כמתנגדת בהליך שבפני. כלומר, לרשות 2.115 עמדו יותר מחודש וחצי מיוס חתימת ההסכם בגין העברת הבעלות בסימני המסחר מכוחם הוגשה ההתנגדות, ועד למועד האחרון בו ניתן היה להגיש התנגדות לרישום הסימן נשוא ההליך. בנוסף, עברו כ- 10 חודשים (!) ממועד חתימת ההסכם להעברת הבעלות בסימנים כאמור, ועד למועד הגשת הבקשה לצירוף 2.115 כמתנגדת/כצד להליך.

משלא הגישה 2115 התנגדות לסימן במועד, למרות שהיה בידה לעשות כן, ומשלא פעלו המתנגדת ו- 2115 לרשם העברת הבעלות בסימנים מכוחם הוגשה ההתנגדות, טרם המועד האחרון להגשת ההתנגדות, למרות שהיה בידן לעשות כן, ויתרו למעשה על זכותה של 2115 להגיש התנגדות לסימן במועד. הצדק עם המבקשת, כי אין להיעתר לבקשת 2.15 המוגשת כעת לצרפה כמתנגדת או כצד נדרש בהליך.

לטעמי אין בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סד"א") כדי לסייע ל- 2.715. תקנה זו קובעת כדלקמן:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"24. בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת לצוות על מחיקת שמו של בעל הדין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע, או שנוכחותו בבית המשפט דוושה כדי לאפשו לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

ראשית, ספק בעיני האם כלל ניתן להחיל את תקנה 24 לתקנות סד"א על הליך התנגדות לרישום סימן מסחר המתנהל בפני רשם סימני המסחר. ואת שעה שהמחוקק הגביל במפורש את המועד להגשת התנגדות לסימן מסחר לשלושה חודשים, מבלי שהעניק לרשם סמכות להארכתו. צירוף בעל דין להליך התנגדות כייש, לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק להגשת התנגדויות לרישום סימן, כמוהו למעשה כהארכת המועד להגשת התנגדות.

בנוסף, בחר המחוקק מפורשות לאפשר הצטרפות צד שלישי רק ביחס להליך למחיקת סימן רשום (תקנה 70 לתקנות סימני המסחר 1940 - להלן: "תקנות סימני המסחר") ואת במסגרת תקנה 72 לתקנות סימני המסחר שזוהי לשונה:

"כל אדם, פרט לבעל הרשום, הטוען שיש לו טובת הנאה בסימן מסחרי רשום שהוגשה לגביו בקשה לפי תקנה 70, רשאי לפנות אל הרשם בבקשה להרשות לו להצטרף להליך, והרשם רשאי למאן או ליתן רשות זו, לאחר שמיעת הצדדים הנוגעים בדבר, לפי אותם התנאים שיראה צורך בהם. [... "

אין ה תמוה לדעתי כי תקנה דומה אינה קיימת בתקנות סימני המסחר ביחס להליך התנגדות לסימן מסחר. יש להבין את היעדרותה של תקנה זו, על רקע הזמן הקצוב והקצר ביותר שנקבע בפקודה להגשת התנגדות לסימן כאמור לעיל, והעדר סמכות הרשם להאריך את המועד לשם כך.

כמו כן, ובניגוד לנדרש בתקנה 24 לתקנות סד"א, ממילא לא טרחה 2115 לציין בבקשתה כיצד הצטרפותה להליך תתרום לבית הדין לפסוק ולהכריע בהליך ביעילות ובשלמות. נהפוך הוא. במסגרת תשובתה לתגובת המבקשת, ציינה 2715 כי למעשה לו הייתה מוגשת התנגדותה במועד, טענותיה היו והות לחלוטין לאלו של המתנגדת, ובמילותיה שלה (סעיף 3 לתשובה, עמ' 2):

"2115 מתכוונת להצטרף להתנגדות על בסיס אותם טיעונים; וטענות 2115 יהיו זהות לטענות המתנגדת ויבוססו על העובדה שאין לרשום את הסימן המבוקש לאור משפחת סימני סטולי;

הבקשה לצירוף 2115 נועדה אך ורק למנוע טענות צבע של המבקשת כי המתנגדת איבדה עניין בהתנגדות, שהיא אינה המתנגדת הנכונה, שהיא לא תפגע אם הסימן המבוקש ירשם במקום אחר. מודה 2115 כי צירופה כצד להליך למעשה לא יהווה משום תרומה משמעותית להכרעה יעילה או שלמה של המחלוקת בהליך. ודוק, איני סבורה כי די בעובדה לפיה 2115 הינה בעלת הסימנים הרשומים מכוחם הוגשה ההתנגדות כדי לצאת חובה על פי תקנה 24 לתקנות סד"א. יוזכר כי 2.715 הינה בעלת הסימנים הללו כבר מחודש ספטמבר.

לו חששה מפגיעה בסימניה אלו שהועברו לבעלותה - כפי שטוענת היא עתה - מצופה הייתה היא לפעול אז, ולא לשקוט על השמריס במשך חודשים רב.

אפילו הייתה מעלה כעת חברת 2115 נימוקים ראויים ומוצדקים לצירופה כצד להליך, אף אז לא בהכרח הייתה נענית בקשתה בחיוב. כידוע, יש לנקוט משנה זהירות ואף למעלה מכך, מקוס שמתבקש היושב בדין להורות על צירוף מתנגד להליך (בנוסף או כחלופה למתנגד קיים). ואת, כפי שעולה במובהק מהחלטת כב' סגן הרשם (כתארו אז) ישראל אקסלרד בהתנגדות לבקשת פטנט מס' 86518 (בקשה להחליף מתנגדת) נ' תרימה - תוצרי רפואה ישראליים, מעברות בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים ביוס 0 - להלן: "עניין תרימה"). החלטה זו אמנם ניתנה בעניין התנגדות לפטנט אולם ניתן ללמוד ממנה כיצד פירש כב' סגן הרשם את וכותו של צד ג' להצטרף להליך התנגדות, במקרה מתנגדת קיימת.

בעניין תרימה, הודיעה חברת מעברות כי היא מחליפה את חברת תרימה אשר הגישה במקור התנגדות לפטנט. כב' סגן הרשם סירב לכך בתוקף וקבע כי עצם קיומם של קשרים משפטיים כאלה ואחריותם בין חברות - אשר הינן ישויות משפטיות נפרדות לחלוטין:

"אינם מביאים למסקנה כי ניתן להחליף ביניהם בהליכים משפטיים כלאחר יד וכיד הדמיון הטובה על מי מאותן ישויות משפטיות."

בעניי תרימה אמנס נתבקשה למעשה החלפת מתנגדת אחת באחרת. סבורני כי אין שוני רב בין בקשה לצירוף מתנגדת נוספת להליך כייש, לבין החלפת מתנגדת קיימת. שכן, בשני המקרים מדובר בישות נפרדת שלא הגישה התנגדות במועד. כב' סגן הרשם אקסלרד סבר כי לאור נסיבות ההליך הספציפיות, פטור הוא מלדון בשאלה האס על מנת להתיר החלפת מתנגדת, יש צורך בהוכחת העברת כלל הנכסים וההתחייבויות של המתנגדת לגוף המשפטי האחר או שמא די בכך כי תוכח העברת זכויות וחובות לגבי ההתנגדות הנדונה בלבד. יחד עס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

זאת מצא הוא לנכון לציין במפורש את החלטת כב' רשם (כתארו אז) מר מיכאל אופיר שהכריע כבר בשאלה זו וקבע כדלקמן (הדגשות אינן במקור):

"ישועתה של המתנגדת אף לא תצמח לה מההחלטה בתיקים 65761 ו65762 - בעניין המבקשת 00285 ]05%, והמתנגדת בטא ויקס (1991) בע"מ אשו דנה במקרה דומה ואשו העתק הימנה צרפה לטענותיה - אלא נהפוך הוא: באותה החלטה נקבע כי זכות ההתנגדות ניתנת להעברה רק ברשות הרשם "... כחלק מהעברה כוללת של כלל הזכויות, החובות והנכסים על ידי הגוף המשפטי אשר הגיש את ההתנגדות במקור".

4. בהמשך דבריו ציין עוד כב' סגן הרשם אקסלרד בהחלטתו, וכך גילה דעתו, כי הוראת החוק המגבילה את המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר אינה ברת עקיפה באמצעות שימוש בהוראות דין אחרות המאפשרת צירוף, או החלפת בעל דין. וזו לשון ההחלטה:

"למען הסר כל ספק אבהיר, כי אין ללמוד מהאמור בהחלטתי זו דבר אשר עלול היה להשתמע ממנו כי ניתן לצרף בעל דין או לשנות בעל דין באופן שיהיה בו כדי לעקוף את הוראות הדין באשר למועד הגשת הודעת ההתנגדות. "

5. הנה כי כן, מוצאת אני כי אין בנמצא צידוק לצירוף חברת 2115 כמתנגדת/כצד נדרש להליך מכוח סעיף 24 לתקנות סד"א. אף לא ניתן לאשר את החלפת המתנגדת הקיימת בחברת 2115 מכוח תקנה 24, שכן בקשה זו כלל לא מצויה בפני, ואפילו הייתה מוגשת, ספק אם ניתן היה לאשר ואת נוכח המדיניות הראויה המוצגת בהחלטות רשם סימני המסחר שהובאו לעיל.

6. טענה נוספת נשמעה מפי חברת 2115, ולפיה החל מחודש פברואר 2017 הינה הבעלים הרשמי של הסימנים על בסיסם הוגשה ההתנגדות, ולפיכך יש לאפשר לה להצטרף כמתנגדת/כצד נדרש להליך או לצורך השמעת טענות בהליך, קודם שיפעיל רשם את סמכותו כנגדה. 2.115 מבססת טענתה זו על העולה מסעיף 66 לפקודה כמו גם על תקנה 73 לתקנות סימני המסחר (יצוין כי אל תקנה 73 הפנתה 2.115 לראשונה בתשובתה לתגובת המבקשת). סבורני כי אף דין טענתה זו להידחות כפי שיוסבר מטה.

7. סעיף 66 לפקודה קובע בזו הלשון (הדגשות אינן במקור):

"כל מקום שניתנה לרשם בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה סמכות שבשיקול דעת או סמכות אחרת, לא יפעיל הרשם את הסמכות כנגד המבקש רישום או כנגד הבעל הרשום של סימן המסחר אלא לאחר שנתן למבקש או לבעל הרשום הזדמנות להשמיע דברו, אם דרשו זאת ממנו תוך הזמן שנקבע."

5 מבקשת להסתמך על החלטת כבוד רשם משנת 1995 בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 82910, ובקשה לביטול פטנט רשום מס' 82911 אוניפארם נ' | 677 זסמדדאה (להלן: "עניין אוניפארם") (ראו: בקשת 2115 בסעיפים 8-10). לגישתה, ניתן ללמוד מהחלטה זו כיצד פירש כב' הרשם את סעיף 159 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק הפטנטים"), ולהקיש מכך על הפרשנות שיש להעניק לסעיף 66 לפקודה. סעיף 159 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"הרשם ישתמש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה ולאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו של הרשם, להיפגע מהחלטתו, להשמיע את טענותיו בפניו".

ובכן נמצא, כי כבוד הרשם (כתארו אז) מר מיכאל אופיר, קבע בהחלטתו במפורש כי אין בסעיף 159 לחוק הפטנטים כדי לאשר צירוף גורם שלישי להליכי התנגדות לפטנט, ואין לאפשר לו להגיש ראיות או לחקור עדי הצד שכנגד. יחד עס ואת, קבע כב' הרשם כי יש מקום ליתן לגורם שלישי הזכות להשמיע טענותיו בפתח ההליך. להלן דברי כבוד הרשם אופיר, מתוך ההחלטה הנייל:

"אשר על כן, באתי לידי המסקנה כי הוראות סעיף 159 לחוק הפטנטים והכללים שנקבעו בפסיקה בדבר הצטרפות צד להליך מלמדי על כך שאין לצרף את אביק כצד בהליך שבפני. אביק תוכל לטעון את טענותיה, ככל אשר תרצה, בפתיחת ההליך אך לא תהא זכאית להגיש ראיות הנוגעות למהות הליך הביטול ו/או ההתנגדות שבין 1185516 ו-אוניפארם ובהתאם גם לא לחקור עדים שהצהירו מטעם הצדדים כל בכפוף לאמור בסעיף 12 להלן. "

הצדדים חלוקים בשאלה, האס יש בהחלטת בית המשפט המחוזי מיוס 26.1.2014 בעניין עש'יא 645-06-13 אוניפארם בע"מ נ' 1605 ע1.111 (להלן: ייעניין ע111. ז'). כדי לשנות מקביעותיו של כב' הרשם אופיר בעניין אוניפארם. במסגרת החלטה זו, צוין בפירוש דומה לקביעה בעניין אוניפארם, כי לא ניתן להתיר לגורם שלישי להצטרף כצד להליך התנגדות שכבר החל. זאת, שעה שהגורם המבקש להצטרף נמנע מלהגיש התנגדותו בפרק הזמן המוקצב לכך. וזו לשון ההחלטה (הדגשות אינן במקור):

"מה ראה לו המחוקק להגביל את המועד להגשת התנגדויות למשך שלושה חודשים בלבד, ואף להחמיר בשמיות מסוג מועדים זו בדרך של שלילת כל שיקול דעת מצד הרשם להאריך תקופה זו? מעבר לכך, אף לא ניתן לבקש להצטרף כצד להליך התנגדות שכבר החל, עת הגורם המבקש להצטרף לא הגיש התנגדותו בפרק הזמן המוקצב לכך".

1. יחד עם ואת, מדגישה המבקשת כי לעניין פרשנותו של סעיף 159 לחוק הפטנטים, צמצם בית המשפט בעניין ע111 את זכות השימוע של גורם שלישי בהליך התנגדות, זאת בשונה מהאמור בעניין אוניפארם. ביתר פירוט נטען, כי את הזכות להשמיע טענות בפני הרשם המעוגנת בסעיף 159 לחוק הפטנטים, יש לפרש כמותנית בכך שהגורם שרואה עצמו נפגע, פנה לרשם בבקשה לעשות כן במסגרת המועד שנקבע לשם כך בחוק (ובמקרה שם, תוך המועד הקבוע להגשת ההתנגדות). בעלותה טענה זו, מסתמכת המבקשת על לשון ההחלטה בעניין ע111. כדלקמן (הדגשות אינן במקור):

''שנית, המחוקק מפנה בסעיף 174(א) לסעיף 159 לחוק ("לרבות החלטה שלא לשמעו לפי סעיף 159'') שהוא סעיף רחב שלפי תוכנו מחייב כי הרשם יפעיל את הסמכות שניתנה לו על פי החוק, רק לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם שהוא סבור כי יפגע מהחלטתו, בהתאם, ניתנת הזדמנות זאת לכל אדם, באמצעות פרסום ברשומות באשר לקיום הליך ההתנגדות. כאן לסברתי, הפרשנות המתקבלת על הדעת הינה, כי הרשם חייב לתת את ההזדמנות לכל אדם שסבור שהוא עלול להיפגע,השמיע את טענותיו בפניו, קרי, לכל אדם הפונה לרשם ומבקש בפועל להשמיע את טענותיו בפניו, במסגרת המועד שנקבע לשם כך בחוק"

2. בהסתמך על האמור לעיל, טוענת המבקשת כי בעניינו המועד שנקבע להגשת התנגדות במסגרת פקודת סימני המסחר חלף ועבר, וחברת 2115 איחרה את המועד; לא הגישה התנגדותה, לא ביקשה להצטרף כצד להליך ואף לא להשמיע טענותיה בפני הרשם. אשר על כן, איו באפשרותה של המתנגדת להסתמך עתה על סעיף 66 לפקודה. בתגובה עונה 2.115 כי במועד האחרון להגשת ההתנגדות לסימן לא הייתה בחוק המבקשת רישום/בעלות של סימן רשום כנדרש בסעיף 66 לפקודה. עוד נטען כי הדברים בעניין ע1.111 נפסקו כאמרת אגב וממילא ההחלטה בעניין ץ1.111 אינה רלוונטית לענייננו שכן שס דובר על זכותו של גורס שלישי להגיש ערעור על החלטה שלא ניתנה בעניינו. לבסוף, ביססה 2115 (כאמור, רק מסגרת תשובתה לתגובת המבקשת), את זכותה להשמיע טענותיה בפני הרשם, אף על תקנה 3 לתקנות סימני המסחר.

ההחלטות בעניין אוניפארם ובעניין ץ1.111, אמנס ניתנו בעניין התנגדות לפטנט. לאור הדמיון בין נוסח סעיף 159 לחוק הפטנטים נשוא ההחלטות, לבין הוראת סעיף 66 לפקודה והוראת תקנה 73 לתקנות סימני המסחר, ניתן להבין על פיהן לטעמי, כיצד יש לפרש את הוראות החוק הללו. ואת בין היתר, אף לאור העובדה כי ההחלטה בעניין ץ1.111 ניתנה לאחר תיקון סעיף 24(א) לפקודה, משמע לאחר שקבע המחוקק מפורשות כי אף המועד להגשת התנגדות לרישום סימן מסחר (בדומה למצב הקיים בקשר עס התנגדות לפטנט) אינו בר הארכה. החלטה אחרונה זו אכן ניתנה בבקשת ערעור שהגיש גורס שלישי להליך שהתקייס בפני רשם הפטנטים. יחד ואת, ניתן ללמוד על רוח הדברים שנאמרו במסגרת החלטה זו, אפילו נאמרו באמרת אגב כטענת 2115, לצורך מציאת הפרשנות הרצויה והראויה להוראות סעיף 66 לפקודה ותקנה 73 לתקנות סימני המסחר.

ראשית, ולאור תמימות הדברים המובעת בהחלטות בעניין אוניפארס ובעניין ץ1.111, יש לקבוע כי אין בכוחו של סעיף 66 לפקודה, או תקנה 73 לתקנות סימני המסחר, כדי להכשיר את צירוף 2115 כמתנגדת בהליך, שעה שתס המועד להגשת התנגדויות, בהעדר הגשת התנגדות מטעמה.

בנוסף, באשר לזכותה הנטענת של 2715 להשמעת טענות בהליך, נשאלת השאלה, כיצד יש לפרש את הסיפא לסעיף זה, היינו את התיבה "תוך הזמן שנקבע". סבורני כי ראוי להעניק לסעיף 66 פרשנות דומה לוזו שהעניק בית המשפט בעניין ץ1.111 לסעיף 159 לחוק הפטנטים. היינו, תוכן התיבה "תוך הזמן שנקבע" יתמלא בהתאם לסמכות הרשם המופעלת והמועד הרלוונטי לה הקבוע בחוק. יצוין כי סעיף 66 לפקודה מתייחס לזכויותיו וחובותיו של מבקש רישום/בעל סימן רשום לבקש להשמיע טענותיו בפני הרשם.

בענייננו, המדובר בהפעלת סמכות הרשם להכריע בהתנגדות לרישום סימן. לפיכך, בהתאם למועדים הקבועים בפקודה, על 2115 היה לפעול לרישום הבעלות בסימניו על שמה, ולהגיש בקשה מכוח סעיף 66 להשמיע טענותיה בהליך, ואף עד למועד להגשת התנגדויות לסימן.

לו הייתה מסקנתי אחרת, שאף יכול היה מבקש רישום סימן או בעל סימן רשום, לעשות שימוש בסעיף 66 לפקודה כדרך לעקוף את הוראת סעיף 24(א) לפקודה, מקוס שלא הוגשה התנגדות מטעמו במועד הקבוע. כך, הלכה למעשה, הייתה הופכת הוראת 24(א) לפקודה לאות מתה. דומה כי לא יכול להיות חולק כי השמעת טענות בהליך על ידי גורס אשר הלכה למעשה מתנגד לרישום סימן, וכמת התנגדות.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

פרשנות דומה לזו שהוענקה לסעיף 159 לחוק הפטנטים במסגרת ההחלטה בעניין 1.111 ולסעיף 66 לפקודה, יש להעניק לדעתי אף לתקנה 73 לתקנות סימני המסחר. תקנה זו קובעת כדלקמן:

"בטרם השתמש הרשם בסמכות ההכרעה המסורה לו בפקודה או בתקנות אלו, לרעת כל אדם, חייב הוא, אם נדרש בכך, לשמוע את טענותיו של האיש שנפגע ע"י השימוש באותה סמכות בתוך המועד שקבע הרשם."

אף כאן, הפרשנות הנכונה לדעתי באשר למועד בו על האדם שנפגע להגיש בקשה להשמעת טענות מכוח תקנה 73 לתקנות סימני המסחר, תלויה בסוג סמכות הרשם העתידה להיות מופעלת. כאמור, בעניינו המדובר בהפעלת סמכות הרשם להכריע בהתנגדות לרישום סימן מסחר. אי לכך, יש לקבוע, כי בקשה להשמעת טענות מכוח תקנה 73 לתקנות סימני המסחר תוגש על ידי האדם שנפגע תוך הזמן הקבוע להגשת התנגדות לרישום הסימן. מסקנתי זו מבוססת אף היא על הנימוקים שצוינו לעיל ביחס לפרשנות סעיף 66 לפקודה, היינו על הצורך במניעת יצירת דרכים עוקפות להוראה התוחמת את המועד להגשת התנגדויות לפי תקנה 4(א) לפקודה. בנוסף, אין אלא לראות בסעיף 24(א) לפקודה התוחמת את המועד להגשת התנגדויות, כהוראת חוק הגוברת על תקנה 73 לתקנות סימני המסחר. שהרי לא יעלה על הדעת שחקיקה ראשית השוללת את סמכות הרשם להאריך את המועד להגשת התנגדויות תאוין על ידי חקיקת משנה המתירה דרכים לעקיפת האמור בחקיקה ראשית.

בנוסף לכל האמור לעיל ביחס לפרשנות הרצויה לדעתי לסעיף 66 לפקודה ולתקנה 73 לתקנות סימני המסחר, סבורה אני כי יש טעם לאפשר בכך שיינתן היתר לגורס שלישי להשתתף בכל שלב של הליך ההתנגדות, אף שחלף המועד להגשת התנגדויות, בבקשה להשמיע טענותיו בפני הרשם ולהגיש ראיותיו. לו היה הדבר אפשרי, שאו הייתה נמנעת הודאות המשפטית והמסחרית הנחוצה הן עבור המבקש רישום סימן מסחר, הן עבור המתנגד לסימן והן עבור הציבור בכללותו.

מן החומר המצוי בפני עולה כי 2115 יכולה הייתה (ולא עלה בידה להוכיח אחרת) לפעול במועד על מנת לרשום את וכותל הבעלות שרכשה ברשם סימני המסחר, ואז להגיש בקשה במועד להשמעת טענותיה מכוח סעיף 66 לפקודה (כבעלים רשומים) או מכוח תקנה 73 לתקנות סימני המסחר. 2.715 לא עשתה כן. לפיכך, אין לקבל את טענתה שנשמעת בעלמא, לפיה מפאת העדר מעמד נדרש לפי סעיף 66 לפקודה (היינו לא הייתה מבקשת סימן/בעלת סימן רשום), לא היה בידה להגיש בקשה להשמעת טענות בפני הרשם במועד בו הועברה לה הבעלות בסימני המסחר מכוח ס הוגשה ההתנגדות. יש אף לדחות את טענתה לפיה לאור תקנה 73 לתקנות סימני המסחר יש בידה כעת בהיותה "אדם נפגע" הזכות להשמיע טענותיה בהליך ההתנגדות. ואת, שעה שיכולה הייתה בנקל להגיש בקשה להשמעת טענותיה עד למועד הקבוע להגשת התנגדות שחל ביום 30.10.2016, ולא עשתה כן אף לאחר מכן עד ליום 7

בנוסף, 2.15 והמתנגדת עשו דין לעצמן בכך שהגישו ראיותיהן מטעם שתיהן עוד בטרס התקבלה ההחלטה בבקשה שהגישה 2115 להצטרף להליך. המבקשת מפנה למשל לסעיף הראשון לתצהיר הראיות שהוגש מטעם שתיהן, לפיו המילה "מתנגדת" כוללת למעשה גם את חברת 2115. אין לעודד התנהלות מעין זו.

אף על פי כן, סבורני כי מאחר שחברת 2115 הינה כיום בעלי סימני המסחר מכוח ס הוגשה ההתנגדות במקור, מן הראוי שבמסגרת תצהירי המתנגדת, ניתן היה למצוא תצהיר ראיות שניתן על ידי אדם המורשה לכך מטעם 2115. כזו לא עשתה המתנגדת ויש לתמוה על כך. על מנת שלא תפגע 2.15 בשל מחדל המתנגדת, ולפניס משורת הדין, יש לדעתי לאפשר למתנגדת לרפא פגם זה, תוך קביעת סדר זמנים קפדני וחיובה בהוצאות.

לאור כלל האמור לעיל, הריני לדחות את בקשת 2115 להצטרף כמתנגדת או כצד להליך או להשמיע טענותיה בהליך. 2115 אינה צד להליך ולא יהיה לה מעמד של בעל דין במסגרתו.

עוד הריני לקבוע כי עד ליום ב' 28.8.2017 תגיש המתנגדת תצהיר ראיות מתוקן מטעם הגב' אשר מתייחס למתנגדת בלבד וללא תיקונים נוספים.

בנוסף, עד למועד הנ"ל תורשה המתנגדת להגיש תצהיר נוסף חתוס ומאומת כדין, שניתן על ידי אדם המורשה מטעם 2.715.

לחלופין, תודיע המתנגדת למזכירות בית הדין עד ליום ב' 21.8.2017, במסגרת הודעה כתובה לפיה אין בכוונה למצות זכותה זו. ראיות המבקשת תוגשנה תוך חודשים מן המועד בו תשליס המתנגדת את הגשת כלל ראיותיה כאמור בהוראותיי לעיל.

כמו כן, הריני לקבוע כי 215 והמתנגדת, כל אחת בנפרד ושתיהן יחד, תשאנה בהוצאות שכר טרחת המבקשת בגין הצורך בהגשת תגובה לבקשה שבפני, כמו גם העיכוב בגין אי הגשת ראיות המתנגדת כנדרש, בסך 7,000 ₪ (לא כולל מע"מ). סכום זה, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום | כ"ב אב תשע"ז 4 אוגוסט 2017

סימוכין: 2 "5"