החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 302616 בקשה להארכת מועד, בקשה לסילוק על הסף של ההתנגדות

המתנגדת: זיקו סקיי בע"מ ע"י ב"כ: אופיר עומר

המבקשת: סריגמיש הפצה בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד צביקה שטוירמן

ה ח ל ט ה

רקע

1. עיקרה של ההתנגדות לרישום סימן המסחר שבפני ("סריגמיש", ביחס למוצרי הלבשה סרוגים) נסוב על שאלת הזכות בסימן המסחר המבוקש. המתנגדת טוענת כי קיבלה מן המפרקת רשות לרכוש את הזכויות בסימן במסגרת הליך פירוק חברת "מיש העולם שייך לילדים בע"מ" המתנהל בבית המשפט המחוזי (פר"ק 30289-01.18, (להלן: "הליך הפירוק")), בעוד המבקשת טוענת כי הסימן מעולם לא היה בבעלות החברה שבפירוק, וממילא נזנח בסוף 2016, כך שהמפרקת לא יכולה הייתה למכור אותו בהליך הפירוק, ולפיכך המבקשת יכולה הייתה לבקש את רישומו על שמה.

2 להשלמת התמונה יצוין, כי המבקשת הגישה, במסגרת הליך הפירוק, בקשה לבית המשפט המחוזי, כי ייתן הוראות למפרקת להימנע ממכירת הזכויות בסימן המסחר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי המפרקת תוכל למכור את הזכויות בסימן, ואף את הזכות לרישום את הסימן, אך החריג מן המכירה וכויות הנוגעות למוצרי הלבשה תחתונה וביגוד ראשוני (החלטה מיום 18.2.2018, ופסיקתא מיוס 28.2.2018). המבקשת הגישה בקשה לביטולה הפסיקתא, התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי.

3 המועד להגשת ראיות המתנגדת בהתנגדות לרישום סימן המסחר שבכותרת חלף ביום ה- 8. משלא הוגשו ראיות המתנגדת במועד, הגישה המבקשת בקשה לסילוק על הסף

של ההתנגדות (להלן: "הבקשה"). לטענת המבקשת, משלא הגישה המתנגדת ראיותיה יש לראותה כאילו ויתרה את התנגדותה בהתאם לתקנה 39;

"אם אין המתנגד מניח ראייה, רואים אותו כאילו ויתר על התנגדותו, חוץ אם הורה הרשם אחרת".

ביום 12.8.2018 הגישה המתנגדת את תגובתה לבקשה לסילוק על הסף, וכן בקשה מטעמה להארכת מועד לשסום הגשת ראיותיה (להלן: "בקשת ההארכה"). המתנגדת טוענת בבקשת ההארכה, כי ראיותיה למעשה כבר הוגשו במסגרת כתב טענותיה, וכי בקשת ההארכה נדרשת רק לשס להגשת הראיות שכבר צורפו לכתב הטענות באמצעות תצהיר, למעט פרוטוקול דיון מיום 18.2.2018, אשר יצורף לתצהיר. לדברי המתנגדת, התצהיר לא הוגש בשל פגרת הקילצ, בשל חופשה, ובשל ההליך שפתחה המבקשת בבית המשפט. ביום 14.8.2018 הגישה המבקשת את ראיותיה.

המבקשת משיבה, כי תקנה 82 לתקנות סימני המסחר, אינה מקנה לרשם סמכות להאריך מועד בדיעבד. כמו כן, גסם אס יעשה הרשם שימוש בסמכות מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, הרי שדורשת היא הצגת טעמים מיוחדים, שלא הוצגו על ידי המתנגדת.

הכרעה

קשה לקבל את טענת המתנגדת כי ראיותיה הוגשו במצורף לכתב הטענות. כאמור בסעיף 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן "הפקודה"), על הראיות להיות מוגשות בתצהיר, וכך לא נעשה.

יש לבחון איפוא את בקשת המתנגדת להארכת מועד. תקנה 82 לתקנות סימני המסחר קובעת :

"רשאי הרשם אם הוא מוצא לנכון, להאריך לפי בקשה את המועד הקבוע בתקנות אלו לעשות כל פעולה או להגיש בל משפט על פיהן, לאחר מסיות אותה הודעה לשאר הצדדים ולאחר שינקטו באותן פעולות בקשר להודעה זו, ולפי אותס התנאים כפי שיורה הרשם."

על אף שתקנה 82 אינה מסמיכה את הרשם במפורש להאריך מועד בדיעבד, הרי שלשונה אינה שוללת הארכת מועד שכזו. סמכות הרשם להארכת מועד בדיעבד לגבי מועדים הקבועיס בתקנות סימני המסחר נדונה בהתנגדות לבקשות לרישום סימני מסחר מס" 105772-3-4 אפעז

בע"מ נ' 62/1011 02531 (פורסם בנבו 3.9.1988). שס אמר כב' הרשם דאז גולדברג:

"בתקנה 82 לא נאמר במפורש כי היא מקנה סמכות להאריך מועד בדיעבד. יחד עם זאת, ניתן לגזור לגביה גזירה שווה מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן שתיהן מקנות סמכות כללית להארכת מועדים. ואכן, תקנה 82 הושוותה לתקנה 528, בנוסחה הקודם."

באותה החלטה הוסיף כב' הרשם גולדברג ודן בהסדר הקבוע בתקנות סימני המסחר בנוגע להארכת מועד להגשת ראיות הצדדיס:

"מן ההסדר שקובעות תקנות 40-38 לתקנות סימני המסחר לגבי הגשת הראיות בהליכי התנגדות, משתקפת מגמה לקבוע גבולות זמן תחומים וממצים להגשת ראיות. כך עולה מכלל הסופיות שקובעות

תקנות 38 ו-39. תקנה 39 קובעת גם, כי אי הגשת ראיה ע''י המתנגד מקימה לגביו חזקת ויתור על ההתנגדות. יתכן כי למרות ההסדר הממצה מן הראוי להותיר חרך שיאפשר מתן ארכה בדיעבד להגשת ראיות בהתנגדות. אם אכן קיימת סמכות הארכה בדיעבד הרי שיש להפעילה וק במקוים נדיוים בהם קיימות נסיבות חריגות

המצדיקות את העיכוב בהגשת הראייה, ואת ההימנעות מלבקש ארכה בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בתקנות".

כב' הרשם גולדברג סבר, כי אף אם קיימת הסמכות להארכת מועד בדיעבד יש להפעילה רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות.

כשלעצמי סבור אני כי לרשם סמכות להארכת מועדים הקבועים בתקנות הפטנטים, גס בדיעבד. תקנה 82 אינה שוללת במפורש קיומה של סמכות זו, ואיני רואה טעס או הכרת לפרש את התקנה בצורה מצמצמת, המתייחסת רק למועדים שטרם חלפו. מובן כי את הסמכות להארכת מועדים יש להפעיל במקרים המתאימים לכך, והשיקולים בעניין וה פורטו לא אחת בפסיקה.

כאמור לעיל, הוראת תקנה 39 קובעת כי ויתר על התנגדותו, חוץ אם הורה הרשם אחרת".

"אם אין המתנגד מניח ראייה, רואים אותו כאילו

השאלה אס כן היא האס יש ליתן את הארכת המועד בנסיבות המקרה שבפני או כי אורה על המשך הליך ההתנגדות, למרות שהראיות הוגשו זמן קצר לאחר המועד הקבוע בתקנות.

אמת היא כי המתנגדת לא הציגה כל טעס טוב לאי הגשת הראיות במועד, או להימנעות מהגשת בקשה מתאימה להארכת מועד בתוך המועד. כפי שהצביעה על כך המבקשת, פגרת הקיץ לא חלה על הליכיס בפני הרשם, ולא ברור הקשר בין ההליך שנפתח בבית המשפט

המחוזי לאיחור המתנגדת בהגשת הראיות בהליך שבפני. גס אם היה ב"כ המתנגדת בחופשה, יכול היה להגיש בקשה מתאימה להארכת המועד.

5. מאידך, בסופו של יום המתנגדת הגישה את ראיותיה זמן קצר יחסית לאחר המועד, וחשוב מכך, קיים צורך אמיתי לברר את שאלת הזכות בסימן, במיוחד לאור עמדתו של בית המשפט המחוזי בתיק הפירוק. בנסיבות אלה, אתיר את הגשת הראיות, אף שאלה הוגשו באיחור, תוך חיוב המתנגדת בשכר טרחת עורכי דין בגין הבקשה בסך 7,500 ₪, שישולמו למבקשת תוך 21 ימים מיום מתן ההחלטה זו.

6. המבקשת תגיש ראיותיה תוך 60 יום ממועד מתן ההחלטה זו.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום 7 ספטמבר, 2018

סימוכין: 2 ו