התנגדות לרישום סימן מסחר 3144144 "צ:110" (מילולי) (בקשה לסילוק על הסף)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

התנגדות לרישום סימן מסחר 3144144 "צ:\110" (מילולי) (בקשה לסילוק על הסף)

המתנגד: אלמוג לוי ע"י ב"כ: אביב אזרד, עו"ד המבקשת: או. אייצ'. אס קורל פרוייקטים ונדל"ן בע"מ

ע"י ב"כ: שירלי קדס בן עמי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשתה של חברת או. אייצ'. אס קורל פרוייקטיס ונדל"ן בע"מ (להלן: "המבקשת") לסילוק על הסף של ההתנגדות שהוגשה כנגדה על-ידי אלמוג לוי (להלן: "המתנגד").

רקע עובדתי

2 בין הצדדים התנהל הליך תחרות לרישוס הסימן "צ:110%". ביוס 15.06.2021 ניתנה על ידי החלטה (בקשות מתחרות לרישוס סימני מסחר מספר 319742,314444 או. אייץ'. אס קוול פרוייקטים ונדל"ן בע"מ נ' אלמוג לוי (פורסס בנבו, 15.06.2021)) לפיה וכותה של המבקשת עדיפה ולפיכך בקשה לרישוס סימן מסחר מספר 314444 (להלן: "הסימן המבוקש") על שס המבקשת תמשיך בהליך הבחינה, ובקשת המתנגד תיסגר. הסימן נבחן, קובל על ידי מחלקת סימני מסחר ופורסס להתנגדויות.

3 ביוס 04.04.2022 הוגשה הודעת התנגדות על-ידי המתנגד לפי סעיף 24 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). בהודעה פירט המתנגד את ההליכים שהתקיימו בין הצדדים, את השתלשלות העניינים ביחס להליכי הבחינה של הסימן. מהודעת ההתנגדות עולה כי המתנגד סבור כי יש לסרב לרישוס הסימן בשל דמיון מטעה לסימנו שלו.

4. המבקשת טוענת כי יש לסלק את ההתנגדות על הסף, הן משום שאין בידי המתנגד סימן רשום המבסס את זכותו והן בשל כך שהשאלה למי וכויות עדיפות בסימן הוכרעה לטובתה בהליך

התחרות, הכרעה המקימה השתק ומעשה בית דין ביחס לקביעות שנקבעו שס. המבקשת מפנה לתקנות 41 -43 לתקנות סדר דין אזרחי, תשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות").

המבקשת מוסיפה וטוענת, למען הוהירות, כי המתנגד אף אינו רשאי להעלות טענות לגבי הכשירות האינהרנטית של הסימן, שעה שהוא עצמו ביקש את רישום אותו סימן, שכן אין להתיר לבעל דין להעלות טענות סותרות, דבר המהווה התנהלות בחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.

המתנגד לא השיב לבקשה לסילוק על הסף. דיון והכרעה

מהודעת ההתנגדות עולה כי הנימוקים על ידה מבסס המתנגד את ההתנגדות, מתבססים על הדמיון המטעה בין סימנו לסימן המבוקש. על בסיס דמיון זה טוען המתנגד כי לא ניתן לרשום את הסימן לפי סעיפים : 6(11), 9(11), 13(11) ו-14(11) לתקנות.

למתנגד כלל איןו סימן רשום, ולכן אינו יכול לבסס את ההתנגדות על סעיפי 9(11) ו-14(11) לפקודה העוסקים בסימניס רשומים, בהיבט זה הודעת ההתנגדות אינה מגלה כל עילה, ויש למחוק את ההתנגדות המבוססת על עילות אלה (ר' תקנה 41 לתקנות).

באשר לעילות ההתנגדות לפי סעיף 6(11) ו-13(11) לפקודה, אני סבור כי יש לדחותן על הסף, וזאת אף שדחייה תביעה על הסף היא צעד קיצוני השמור למקרים מיוחדים.

סעיף 43 לתקנות קובע:

"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה".

העקרונות הבאים לידי ביטוי בתקנה זו סוכמו על ידי בית משפט השלום בעניין ר' ת"א (שלוס ת"א) 1784-12-21 עמית גורן נ' רון פרשט (נבו 15.07.2022));

"בהתאם לתקנה 43 לתקנות סדר הדין רשאי בית המשפט "לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין [...]". מעשה בית דין משמעותו היא, כי מקום בו נתן בית משפט פסק-דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק-הדין מחסום דיוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק -הדין. אכן, "כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בניגוד לקביעה זו" (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי 4-3 (1991)). ההצדקות שניתנו לקיומו של מעשה בית דין נחלקות לשיקולי צדק והוגנות (לפיהם אין זה צודק והוגן לאפשר לבעל דין לגרור את יריבו לבית המשפט על מנת לדון פעם נוספת בעילה או בפלוגתה שכבר הוכרעה), ולשיקולי מדיניות מערכתית (המתמקדים בעיקרם באינטרס הציבורי של סופיות הדיון; בחשיבות שבמניעת הכרעות סותרות; ובקידום שיקולי יעילות; להרחבה ראו, יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 487 -490 (2015); רע"א 6830/00

ברנובי נ' תאומים, פ"ד נז(5) 691, 706 (2003))".

2. כמו לבית המשפט, גס לרשם סמכות לדחות הליך על הסף במקרים המתאימים (ראו החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 313874 אוהב ציון בע"מ נ' ,05 5א50אגפ

6 (בקשה לסילוק ההתנגדות על הסף וקביעת ערובה) (פורסם בנבו, 26.10.2021).

3. בית המשפט המחוזי מנה את התנאים הדרושים להתקיימות השתק פלוגתא בת"א (מחוצי מרכז) 62167-06-20 מדינת ישראל- רשות מקרקעי ישראל נ' נועה פירט (נבו 21.03.2021);

"העיקרון היסודי במעשה בית דין הוא שניצול זכותו של בעל דין להעלות מחלוקת מסוימת לפני בית המשפט ייעשה באופן חד פעמי. כך, על פי הכלל של השתק פלוגתא לא ניתן לשוב ולדון בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמת, אפילו עילות התביעה שונות זו מזו [ע"א 14 /6207 גולד נ' מנהל מע"מ תל אביב, פסקה 9 בפסק דינה של השופטת ע' ברון (נבו, 26.03.2017); רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי, פסקה 15 בפסק דינה של הנשיאה א' חיות (נבו, 28.09.2017) (להלן - עניין נובל אנרג'י); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 137, 186 - 187 (1991) (להלן - זלצמן)]. בהלכה הפסוקה נקבעו תנאים שהצטוו גם יחד מקימה השתק פלוגתא: הפלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומשפטית לפלוגתא שנדונה בהליך הראשון; הפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; הממצא שנקבע בהליך הראשון היה חיוני להכרעה בה; קיימת זהות (או "קרבה משפטית") בין בעלי הדין בשני ההליכים".

4. אני סבור כי מקרה זה נכנס לגדר המקרים החריגים בה יש לדחות על הסף את ההתנגדות.

סעיפים 6(11) ו-13(11) לפקודה הם עילות התנגדות יחסיות, המבוססות על כך שהזכות של המתנגד בסימנו עדיפה על הזכות של מבקש הרישום בסימן המבוקש לרישום. סעיפים אלו דורשים הוכחת מוניטין בסימן המקנה לבעל הסימן זכות (ר' החלטה בבקשה למחיקת סימן מסחר 265456 "₪ = כ \/= 1" אי.פי.טקס סחר בינלאומי בע"מ נ' עווני נתשה (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 29.11.2020)).

טענתו של המתנגד כי רכש מוניטין בסימן וכי זכותו בסימן עדיפה על כוח המבקשת היא בדיוק הטענה שעמדה במוקד הליכי התחרות, ונדחתה.

לעניין המוניטין בסימן המילולי "ץ6וס ", נקבע בהחלטה בהליך התחרות (סעיף16) כי "לשני הצדדים בהליך היה קושי להוכיח את היקף הפעילות תחת הסימן +ם 06 ה לבדו" וכן: "מכלל האמור לעיל עולה כי היקף השימוש שהוכח בסימן אינו גדול" (סעיף 27) ולבסוף בסעיף 36 :

"תוצאתו המשוקללת של מבחן השימוש, היא כי אף אחד מהמבקשים לא הראה עדיפות על פני חברו. מר לוי אמנם הוכיח משך שימוש ארוך, אולס איני סבור כי היקף השימוש שהראה יש בו כדי לבסס מוניטין או להביא ליצירת קשר בין הסימן למר לוי. היקף החשיפה שהציג בערוצים הדיגיטליים, אין בו כדי לבסס מוניטין, והיקף המכירות והפעילות באותם ערוצים היו נמוכים. קורל הראתה יתרון כלשהו בשימוש בסימן לאחר מועד הגשת הבקשה לרישומו. גם כאן לא היה די בפעילותה של קוול בכדי לקשר את הסימן המבוקש עימה". (ההדגשות הוספו).

כפי שניתן לראות, בהליך התחרות נקבעה קביעה פוזיטיבית שהמתנגד לא הראה מוניטין בסימן. ומכאן שאינו יכול לבסס עילה המבוססת על מוניטין דוגמת סעיף 6(11) לפקודה ועל אחת כמה וכמה עילה המבוססת על סעיף 13(11) לפקודה - סימן מסחר מוכר חיטב.

כל התנאים שמנה בית המשפט המחוזי בפסיקה שהובאו לעיל כנדרשים לקיוס השתק פלוגתא ביחס לטענת המתנגד כי רכש מוניטין בסימן המאפשר לו למנוע את רישום הסימן על שס המבקשת מתקיימים בענייננו - הפלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומשפטית לפלוגתא שנדונה בהליך הראשון; הפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; הממצא שנקבע בהליך הראשון היה חיוני להכרעה בה; קיימת זהות (או "קרבה משפטית") בין בעלי הדין בשני ההליכים".

לפיכך, אני סבור כי אין זה הוגן וצודק לאפשר למתנגד לגרור את המבקשת להליך משפטי פעס נוספת.

1. המתנגד לא העלה טענה ביחס לכשירות האינהרנטית של הסימן ולפיכך איני מוצא צורך להכריע בטענת המבקשת כי המתנגד מנוע מהעלאת טענות ביחס לכשירות אינהרנטית של הסימן בשל כך שהוא עצמו ביקש לרשום את הסימן על שמו.

2. סוף דבר, בקשתה של המבקשת לדחיית ההתנגדות על הסף מתקבלת מהטעמים שפורטו. המתנגד יישא בהוצאות המבקשת ובשכר טרחת עורכי דינה בגין הליך וה בסך כולל של 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו, אחרת יישאו הצמדה וריבית.

3. עולה מהאמור כי לא נותרה בידי המבקש עילה להתנגד לרישום הסימן. לפיכך ההתנגדות תיסגר, והסימן יירשם על שס המבקשת.

אופיר אלון רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ז' אב, תשפ"ב 4 אוגוסט, 2022