התנגדות לרישום סימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר

(בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: 1 ,1510-1661 ה 1 ע"י ב"כ ד"ר מרק פרידמן בע"מ

המבקשת: בוריס סיימנובסקי

ע"י ב"כ מאיר דהאן ושות, עוד

1. בפניי בקשה לפסיקת הוצאותיה של המתנגדת בסך 5694 % (להלן: "הסכום המבוקש") בגין הליך התנגדות לרישום סימן מסחר 243663. משהמתנגדת התייחסה בבקשתה לסכומים דולריים, למען נוחות הדיון אתייחס לחשבונות על פי סכומיס אלה. אעיר כי יפה היה לו בקשה לפסיקת הוצאות ששולמו בישראל היתה נעשית על בסיס הסכומים בשקלים כפי שחויבו ושולמו בישראל.

2 ביוס 25.12.2013 הגישה המתנגדת הודעת התנגדות שלאחריה הוחלפו כתבי טענות בין הצדדיס והוגשו ראיות מטעס המתנגדת. ביוס 9.7.2014, חלף הגשת ראיות מטעמה, הגישה המבקשת בקשה למחיקת בקשת רישום הסימן וסיוס ההליכים ללא פסיקת הוצאות וזאת מאחר והמבקשת "איבדה עניין מיוחד בשוק הישראלי" ומשכך אין לה צורך ברישום סימן המסחר שבנדון.

3 ביוס 14.7.2014 הוריתי על הפסקת הליך ההתנגדות וכן על סגירת תיק הבקשה, כמו כן ניתנה לצדדיס אפשרות להגיש בקשה לפסיקת הוצאות. ביוס 14.9.2014 הגישה המתנגדת בקשה לפסיקת הוצאות, כאמור.

4. צד הזונח את בקשתו במסגרת הליך התנגדות, רואיס בו כמי שהפסיד בדינו וככזה, ככלל, עליו לשאת בהוצאות הצד שכנגד (ר' החלטה בהתנגדות לרישום סימן מסחר (17116 ("אזת" מעוצב) (בקשה לפסיקת הוצאות), תסוז8זסכןזס) :16166 נ' ס6הטסד [[גמהנו

1 ] 1.0000 +01 (פורסס באתר רשות הפטנטים, 20.3.2007); וגם החלטה בהתנגדות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1001065 מסע\/ ואת' נ' 1108065 ..1 מ063 מיוס 20.5.09 (פורסם באתר הרשות)).

כמו כן, בכל נושא הנדון בפניו לרשם נתונה סמכות לפסוק הוצאות מתוקף סעיף 69 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 :

"69. בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנדאות לו סבירות."

ככלל, בעת פסיקת הוצאותיו הריאליות של בעל דין שזכה בדינו יש לבחון כי ההוצאות הינן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך תוך התחשבות בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 5 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא- משרד התמ"ת ואח', פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5) (להלן: "עניין תנובה"). בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין בפרט, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדיס מול בעל הדין שכנגד ומול רשות הפטנטים, תוס לב הצדדים, ועוד.

בעת הגשת בקשה לפסיקת הוצאות, חובה על בעל דין המבקש את הוצאותיו לעמוד ברמת פירוט מסוימת כפי שנקבע בעניין תנובה, בסעיף 25 לפסק הדין:

"כך, למשל, על דרך של הגשת הסכם שכר הטרחה (ראו הנחית נשיא בית המשפט העליון מיוס 6.2.1998 הנ"ל); פירוט העבודה שהושקעה בתיק; בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות על ביצוע התשלום בפועל או חיוב בתשלום מעין זה. משהוכחו ופורטו ההוצאות בפועל, עובר הנטל לצד שכנגד - שהפסיד במשפטו - להראות מדוע אין לפסוק הסכום המבוקש, בשים לב

לסבירות ההוצאות, הכרתחיותן ומידתיותו."

כאמור, המתנגדת מבקשת פסיקת הוצאות בסך של 5694 %. סכום זה נחלק לשלושה רכיבים כדלהלן: 1268 % בגין הכנת והגשת הודעת ההתנגדות, אגרה בגין הגשת ההתנגדות והוצאות שליחות ; 2926 % בגין הכנת ראיות המתנגדת והוצאות שליחות; ו-1500 % בגין התחייבות המתנגדת לשלס לבאי כוחה בגין הגשת הבקשה לפסיקת ההוצאות שבדדון. לעניין שני הרכיבים הראשונים צורפו לתצהיר התומך בבקשה חשבונות עסקה בעוד שלעניין הרכיב השלישי המתנגדת לא צירפה כל אסמכתא התומכת בהתחייבות אחרונה זו.

עיון בחשבונות העסקה שצורפו מעיד על כי נעשה חיוב גלובלי בשני החשבונות שהוצגו בגין הטיפול בעבודה שנעשתה. לא מוצג כל פירוט באשר לטיב העבודה שנעשתה או היקפה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בנוסף, הרכיב השלישי נעדר כל פירוט. למצער, המתנגדת לא הביאה את הסכם שכר הטרחה שבינה ובא-כוחה מהם ניתן היה ללמוד על התחייבות שכתו.

להשלמת התמונה המתנגדת הוסיפה וטענה כי המבקשת לא המציאה את כתב טענותיה כראוי ולפיכך נדרשה המתנגדת להשקיע משאביס הכרוכיס בהוצאות נוספות בהקשר זה. כך גם פירטה המתנגדת כי המבקשת פנתה למתנגדת בבקשה למשוך את התנגדותה והאחרונה נענתה לבקשה אך התנתה את הסכמתה בכך שהמבקשת תישא בהוצאות בסך 4000 % שנדרשה המתנגדת להוציא עד אותו שלב על מנת לנהל את ההליך. המבקשת סירבה להצעה כאמור.

צודקת המבקשת שאין המתנגדת עומדת ברמת הפירוט הנדרשת לפסיקת הוצאות ריאליות (ר' עניין תנובה; וגם עש"א (ת"א) 27992-08-14 מילניום מרקטינג -אינטרטרייד (1999) בע "מ בפסקא 13 לפסק הדין). יחד עם ואת, איני סבור שבמקרה וה על המתנגדת לצאת וידיה על ראשה. בנסיבות שכאלו לא נותר לי אלא לפסוק הוצאות על דרך האומדנה (ר' החלטה בהתנגדות לרישום סימני מסחר מספר 195805, 195806 (הליך 3093) סנו מפעלי ברונוסי בע"מ. נ'

[41, פורסם בנבו (2010)). לעניין וה כל שניתן להתרשם ממנו בענייננו הוא מכתבי הטענות והראיות כפי שהוגשו והתנהלות הצדדיס כפי שעולה מכתבי הטענות בבקשה לפסיקת ההוצאות.

לפיכך, לאור כלל השיקולים המחייבים במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות, ובהתחשב בהיקף כתבי הטענות והראיות שהוגשו, בשלב בו הופסק ההליך ובהתנהלות הצדדים, הריני מחייב את המבקשת לשלם למתנגדת את הוצאותיה בהליך ושכר טרחה עו"ד ועו"פ בסכום כולל של 18,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלין ביוס כ"ד אדר תשע"ה 5 מר> 2015