התנגדות לרישום סימן מסחר

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימן מסחר (בקשה לדחיית מועד דיון, בקשה לחקירה נגדית באמצעות כינוס וידאו)

המתנגדת: [מז הז] ע"י ב"כ איתן, מהולל 8 שדות, עו"ד ועו"פ

המבקשת: [156131 0160] ע"י ב"כ סורוקר - אגמון, עו"ד

1. בפניי בקשת המתנגדת לדחות את מועד הדיון הקבוע ליוס 3.11.2014 בשל אזהרת מסע שפרסמה המתנגדת לעובדיה, אשר מונעת מאחת מן המצהירות להגיע לדיון בפניי. לטענת המתנגדת, אזהרת המסע מבוססת על אוהרתה של ממשלת ארצות הברית, בשל היות המתנגדת חברה שמקוס מושבה בארצות הברית. מוסיפה המתנגדת וטוענת כי משמוגשת הבקשה כחודש וחצי לפני הדיון, ניתן להיערך בהתאם ולמזער את ההשפעה על ההליך. לפיכך מתבקשת דחיית מועד הדיון לחודש ינואר 2015. המתנגדת מוכנה לשאת בהוצאות הכרוכות מדחיית מועד הדיון.

2. המבקשת מתנגדת לבקשה לדחיית מועד הדיון. לטענתה, אזהרת המסע של ממשלת ארצות הברית קיימת בנוסחה הנוכחי מזה עשרות שנים. לראיה צירפה המבקשת את אזהרות המסע לשנים 2010-2012. מוסיפה המבקשת וטוענת כי אזהרת המסע הינה מטענה של המתנגדת עצמה שאינה נתמכת בראיות או נסיבות המצדיקות את ביטול הדיון או את דחייתו. בתגובתה מסתמכת המבקשת על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין בש"א (י-ם) 2668/03 30806 קטס) נ' קרדן טכנולוגיות בע"מ (פורסמה בנבו, 8.11.2004) ועל החלטות ערכאה זו, כפי שיפורט להלן.

3. המתנגדת קיבלה וכתב תגובה לתשובת המבקשת. בתגובתה טענה כי אין להמעיט בערך האירועים במבצע "צוק איתן". עוד מדגישה המתנגדת כי אין עסקינן בימיס כתיקונס וכי המתנגדת אסרה על עובדיה להגיע לישראל ואין מדובר בהמלצה בלבד. עוד טוענת המתנגדת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

כי המבקשת לא הצביעה על כל נזק שעלול להיגרם לה מדחיית מועד הדיון. לחלופיו, מבקשת המתנגדת כי הדיון ייערך באמצעות ועידת וידאו ובבקשתה זו מסתמכת היא בין היתר, על פסיקת בית המשפט העליון בעניין ע"פ 2595/13 רחל סופר נ' ארז איתן, עו"ד ואח' (פורסם בנבו, 29.9.2014) (להלן: "עניין סופר").

4. אקדיס ואומר כי אין זו הפעם הראשונה בה מתבקשת דחיית מועד הדיון על ידי המתנגדת בשל העובדה שנבצר מן המצהירה להגיע לדיון. המבקשת הסכימה לבקשת הדחייה האמורה. באותה בקשה הודיעה המתנגדת כי ברצונה למצוא מצהיר חלופי שיוכל להגיע לישראל במהלך חודשים אוקטובר-נובמבר 2014, שכן המצהירה תהיה זמינה רק החל מחודש מרץ.

5. הצדדים תיאמו מועדים והדיון נקבע, כאמור, לחודש נובמבר 2014. המתנגדת, בניגוד לאמור בבקשתה, לא הודיעה על החלפת המצהיר וביקשה לדחות בשנית את מועד הדיון.

6. על הצדדים המבקשים לרכוש זכויות בישראל להיות מכניסים ועורכיס להתדיין בישראל. גם המתנגדת שיזמה את ההליך ומבקשת למנוע את רישום סימן המסחר המבוקש בישראל, צריכה להעמיד את עדיה לחקירה נגדית על תצהיריה בס בישראל (ראה לענייון והחלטת הרשם (כתוארו אז) בהתנגדות לבקשת פטנט 107741 .6מ1 .000 8 6%ע16/ נ' אוניפארס בע"מ, פורסמה בנבו, 8.11.2001).

7. המתנגדת טוענת כי היא מוכנה להתדיין בישראל אך לא בתקופה זו וכי רצונה להמתין להפוגה יציבה יותר אשר תחליף את הפסקת האש בעקבות מבצע "צוק איתן". נראה כי אין מחלוקת כי ישראל אינה שרויה כעת במצב של מלחמה המונע קיים דיון משפטי בירושלים. יפים לעניין וה דברי כב' הרשם בהחלטתו בבקשה למחיקת סימני מסחר מס' 8, 115677 .כז0:) ע18[6() 11116 נ' .186 ,6חוהי'1 מעשסצ)-11' /[21008) (פורסמה בנבו, 15.3.2006):

"לא מקובלת עלי אי התייצבות של עד לחקירה על תצהירו בטענת "מצב בטחוני", פרט לנסיבות מאוד מלוחדות (כגון מלחמה). עד יכול לעלות על מטוס, לנחות בישראל, לנסוע משדה התעופה ישירות לירושלים, לתת עדות אצל רשם הפטנטים (לחזור מיד ובאותו יום לשדה התעופה, ולטוס חזרה לארצו. אין בכך כל סיכון בטחוני, אשר על כן, אינני יכול לתת משקל לתצהירו של מד קוויגלי שבחד שלא להתייצב לחקירה שכנגד."

עוד לא יכולה להיות מחלוקת כי אין בידי המתנגדת את הידיעה מה יהיה מצבה הביטחוני של ישראל בחודש נובמבר הקרוב או בחודשים שיבואו אחריו. לפיכך איני רואה כל הגיון בדחיית מועד הדיון למועד כזה או אחר, שהרי לא לנו ניתנה הנבואה מה טומן העתיד.

אשר לאזהרת המסע שהוציאה המתנגדת לעובדיה, נראה כי הצדק עם המבקשת, כי זו אינה מבוססת על אזהרת ממשלת ארצות הברית, אשר כפי הנראה לא השתנתה בשנים האחרונות. המתנגדת היא שהוציאה את האזהרה ולפיכך יכולה היא, אם חפצה בכך, לבטלה או להגבילה, והכל בהתאם לשיקול דעתה.

לפיכך איני רואה מקום להורות על דחיית מועד הדיון.

אדון כעת בבקשתה החלופית של המתנגדת כי חקירתה הנגדית של המצהירה מטעמה תיערך באמצעות ועידת חוזי. ולעניין אחר מפנה המתנגדת לפסיקה שניתנה אך לאחרונה בעניין סופר. באותו עניין קייס בית המשפט המחוזי דיון לפי פקודת בזיון בית משפט בביתה של פושטת הרגל בשל אי התייצבותה לארבעה דיונים רצופים, אי התייצבות שגובתה בתעודה רפואית. בית המשפט העליון דורש בסמכותו של בית המשפט לקיים דיון מחוץ לכתליו בכלל ובשטח פרטי בפרט. לסיכום קבע בית המשפט העליון כי הסמכות קיימת, אך יש להפעילה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. עוד קבע בית המשפט כך:

"ודוקו: שיטת המשפט הישראלית ושיטות משפט אחרות מכירות בכך שלעיתים חריגות עריכת ישיבה מחוץ לכותלי בית המשפט היא הכרחית לניהול המשפט. כך עשוי להיות המצב כאשר עד בעל חשיבות דבה למהלך המשפט מאושפז בבית חולים, ולא ניתן להעידו בבית המשפט (ראו, סעיף 110 לחוק סדר הדין הפלילי). נמדמה שזהו המקרה ה"קלסי" שבו ישיבה מחוץ לאולם בית המשפט תהיה לגיטימית. נושא העדויות מחוץ לבתי המשפט מקבל ביטוי גם במקרים בהם נגבית עדות בדרך של "היוועדות חזותית". ראו, למשל, רע"א 3910/06 דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין (פורסם בנבו: 24.9.2007). במקרים אלה בית המשפט ממשיך לשבת מקוס מושבו, על אף העד אינו מצוי באולם בית המשפט)."

עם זאת, בית המשפט לא התייחס בפסיקתו בעניין סופר למבחן כינוס להתיר עדות בדרך זו של כינוס וידאו. ברור כי דרך המלך הינה חקירה נגדית של העד בדרך בלתי אמצעית באולם בית המשפט ובהעדר הסכמת הצדדים יש צורך בנימוקים כבדי משקל כדי לסטות מדרך זו (ראה החלטת כב' הרשם בבקשות מקבילות לרישום סימני מסחר 222414, 222402, 222378, ו-211449 (בקשה לחקירה נגדית באמצעות כינוס וידאו) | - 6060165 1660 /-. ,101010 0-) 6 010150718מ1 נ' גבריאל מילוא (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 6.8.2012).

הצורך בעדות בכינוס וידאו בשל חשש של העד להגיע לישראל משום המצב הבטחוני השורר בה נדון בעניין רע"א 3005/02 :1.6 1ז13660[18 5111111186 נ' אוניפארם בע"מ, פ"ד נו(6) 65. באותו עניין קבע בית המשפט כי יש להתיר את העדות באמצעות כינוס וידאו במקום עדות בישראל וזאת מכיוון שלא היו למבקשת (דשס) האמצעים לאכוף את התייצבות העדים בישראל. נראה כי טענה יסודית ולא מתקיימת בענייננו. לא רק שהמתנגדת יכולה לאכוף את התייצבות המצהירה מטעמה בישראל, אלא שהיא זו שיזמה את אי התייצבותה באמצעות אזהרת המסע שפרסמה. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי יהיה באי העתרה לבקשה כדי לפגוע בוכותה של המתנגדת ליומה בבית המשפט, שהרי הפה שאסר הוא אף הפה שיכול להתיר.

ואת ועוד, בעניין בש"א (י-ס) 2668/03 קשסי21) 307806 נ' קרדן טכנולוגיות בע"מ (פורסמה בנבו, 8.11.2004) הבחין בית המשפט בין עדות של עד מרכזי שראוי כי תיעשה באולם בית המשפט (כבענייננו) לבין עדות בנושא נקודתי שיכולה ותינתן באמצעות ועידת חוזי בנסיבות המתאימות. וגם בעניין זה חזר בית המשפט על עמדתו כי אי הגעה לישראל בשל המצב הביטחוני בה אינו נימוק שראוי כי בית משפט בישראל יטה לו אוזן.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס יא' תשרי תשע"ה 5 אוקטובר 2014