התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 222501 ו-226637

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 1 " ד צו5 זססזא 5 א /\" (מעוצב) ו-220037

(בקשה לשמירה על סודיות ולמתן צו בדבר דרכי הגשת ראיות)

המבקשת (המתנגדת בהליך 6 (5) 3065 16/1 העיקרי): ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות', עו"ד

המשיבה (מבקשת הסימן בהליך דנשר בע"מ העיקרי): ע"י ב"כ בדנר פלום, עו"ד

1. בפני בקשה מיום 4.9.11 לשמירה על סודיות ולמתן צו בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי. הבקשה מתייחסת לנתונים המופיעים בתצהיר שהוגש על ידי המתנגדת במסגרת ראיותיה הראשיות בהליך העיקרי (התנגדות לרישום סימני מסחר מס' 222501 ו-226637), ולשני הנספחים לתצהיר (להלן: "הבקשה"). יצוין כי המבקשת הגישה בהליך העיקרי שני תצהירי ראיות מטעמה, אחד הכולל נתונים ונספחים גלוייס ואילו השני, נשוא הבקשה, כולל נתונים ונספחים שהם לטענת המבקשת, סוד מסחרי כמשמעותו

בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"). התצהיר נושא הבקשה משמש

אף כתצהיר בתמיכה לבקשה שבפני והעדה מטעמה המבקשת מצהירה בו כי מדובר במידע פנימי של המבקשת.

2 המבקשת עתרה לסעד מכוח סעיף 23 לחוק, ובפרט התבקש כי יינתן צו האוסר על פרסום התצהיר, על הפקדתו בכספת והחזרתו למבקשת עם סיום ההליך. עוד נתבקש כי העיון בתצהיר ייעשה על ידי רשם סימני המסחר בלבד מבלי שיועבר לעיון המשיבה. כבר בשלב זה אדגיש כי הצגת ראיות לעיני היושב בדין בלבד מבלי להעבירן לעיון בעל הדין שכנגד, אפילו כוללות הן סודות מסחריים, עלולה לפגוע בזכותו של בעל דין להליך הוגן. מעבר לכך, כפי שציינתי בעבר, אני סבורה כי אף אין מקום להבחין כדבר שבשגרה בין

בעל דין לבין באי כוחו ולאפשר רק לאחרון לעיין בחומר האמור, שכן הטלת איסור על עורך דין להעביר למשרדו מידע עלולה לפגוע ביכולתו של עורך הדין לייצג נאמנה את שולחו ולנהל את ענייניו המשפטיים כדבעי (ראו: התנגדות לרישום סימן מסחר מס'

6 (א, זע צא) (בקשה למתן צו חיסיון) א6!קטצז נ' 5המץצ1, החלטה מיום 27.7.11).

על פי סעיף 5 לחוק, סוד מסחרי הינו: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

המידע נושא הבקשה שלפני הינו היקף המכירות של המבקשת בישראל תחת סימן המסחר ]1020א, נתונים באשר להיקף המשלוחים, בישראל ובעולם, של מוצרי

הנושאים את סימן המסחר 10201 לישראל (בטונות), ומסמכים (כגון קבלות) הנוגעים למכירתם ומשלוח של מוצרי המבקשת לישראל (להלן: "המידע"). לאחר עיון מעמיק בטענות המבקשת, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקשת, מקבלת אני את הטענה כי מידע זה מהווה סוד מסחרי של המבקשת מעצם טיבו ומהותו (לשם השוואה ראו החלטתי מיום 27.7.11 לעיל).

כעת יש לבחון את השאלה מהו היקף הגילוי או החיסיון של סודות אלו בהליך שלפני.

החוק מאפשר מתן שלושה סוגי צווי שמטרתם להגן על סודות מסחרי במסגרת הליך אזרחי:

א. על פי סעיף 23(א) רשאי בית המשפט, לרבות כל גוף בעל סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות, לתת צו כי סוד מסחרי שהתגלה בהליך לא יפורסם.

ב. סעיף 23(ב) מקנה את הסמכות ליתן צו מגן בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי. צו זה יכול שיכלול הוראות בשלושה מימדים סוגים (ראו מיגל דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר (הוצאת נבו, 2002), עמ' 796-797 וכן עמ' 1):

|,. | המימד הנוגע למיהות מקבל המידע (אורגן מסוים של בעל הדין שכנגד, מומחה מטעמו, בא כוחו ועוד);

||. המימד התוכני (כגון הגבלה ביחס לאופן הטיפול במידע, התחייבות כי לא ייעשה שימוש בחומר שלא לצורך ההליך, איסור על הכנת עותקים מן המסמכים, התחייבות להשיב את המסמכיהם לאחר סיום ההליך והפקדת ערובה למקרה שהסוד ידלוף ועוד);

||ו. המימד העיק (כגון דחיית מועד גילוי הראיות לשלבים מאוחרים יותר של ההליך, למשל בעת החלפת ראיות הצדדים במקום בשלב המקדמי של גילוי מסמכים).

ג. = סעיף 23(ג) דן בהטלת חיסיון על סוד מסחרי, כאשר אין במתן הצוויס שלעיל כדי להגן על הסוד המסחרי כראוי, תוך איזון בין הצורך שבגילוי הראיה לבין הנזק שייגרם כתוצאה מאי גילויה.

יש להבחין בין מטרות הצוויס השונים הקבוע בסעיף (א) ו-(ב) ו - (ג). צו חיסיון לפי סעיף (ג) נועד למנוע כלל את גילויו של הסוד המסחרי בהליך האזרחי, בעוד צו איסור פרסום וצו מגן לפי סעיף (א) ו - (ב) נועדו להגן על סוד מסחרי אשר נחשף במסגרת ההליך, וראו לעניין וה דויטש, עמ'779:

"החיסיון הראייתי בוחן אם ניתן לכפות העדה, ולחייב בגילוי המידע בבית המשפט. צווי איסור הפרסום נוגעים לעדות שנמסרה בהליך, ואשר מבקשים לחסום את הפצתה לציבור. צווים לאיסור פרסום אפשר שיתבקשו לא רק על ידי מי שמבקש חיסיון, אלא גם על ידי אדם שנמנע מבקשה כזו, והיה נכון להעיד בבית המשפט, משום שהעדה מועילה לעניינו במשפט, אך הוא מבקש למנוע שימוש במידע מחוץ לכתלי בית המשפט. כך, כאשר מדובר בסוד מסחרי, אפשר שבעל הסוד יהיה מעוניין בהעדה לגביו על מנת לשכנע בטענתו כי הצד שכנגד מפר את זכויותיו, אולם יחפוץ למנוע את פרסום הסוד"

בבקשה שבפני, התבקש צו תוך הפניה לסעיף 23 באופן כללי. סבורתני כי אין מקום ליתן צו חסיון לפי סעיף (ג) לעיל. ראשית, משום חשיבות הראיות בגינן הוגשה בקשה זו, להכרעה בטענות המבקשת (היא המתנגדת לרישום הסימן בהליך העיקרי). כמו כן, במתן צו חסיון עלולה להיפגע זכות המשיבה לנסות ולהתמודד כדבעיי עם טענות המבקשת ביחד כאשר האחרונה היא זו אשר פתחה בהליך כנגד המשיבה. כמו כן, די במתן צוויס לפי סעיף (א) ו - (ב) כדי להגן על סודותיה המסחרי של המבקשת.

לאור האמור לעיל הריני ליתן צו לפי סעיף 23(א) לחוק ומורה כי המידע נושא בקשה זו לא יפורסם. לאור החלטתי כי המידע אינו חסוי בפני המשיבה, הריני ליתן צו נוסף לפי סעיף 23(ב) לחוק ומורה למשיבה כי לא תעשה כל שימוש במידע הסודי שלא לצורך ההליך המשפטי דנן ולא תעביר את המידע או חלק ממנו, או כל מידע על פיו ניתן לשחזר את המידע הנ"ל או חלק ממנו, לצד שלישי.

אינני רואה מקום להורות כי תצהיר המבקשת יישמר בכספת ויוחזר לה עם סיום ההליך. שמירה בכספת של חלק מן הראיות יקשה לשווא על ניהול הליך ההתנגדות. על מנת להבטיח את אי פרסומו של המידע הכלול בתצהיר, תסמן מזכירות בית הדין באופן ברור

.1

.2

.3

על גבי התצהיר נשוא הבקשה כי הוא כולל מידע סודי וקייס איסור מוחלט להעבירו לידי צד שלישי.

המשיבה ביקשה לחקור את המצהירה מטעמה המבקשת לעניין בקשה זו שלפני. לאור האמור לעיל, סבורני כי החקירה מתייתרת בשלב ה.

על המבקשת להעביר את התצהיר נשוא בקשה זו על כלל נספחיו לידי ב"כ המשיבה עד ליום 7.12.11. לחלופין תודיע המבקשת לרשות, עד למועד הקבוע, אם לאור החלטתי זו מבקשת היא להסירו מחומר ראיותיה. מועד הגשת ראיות המשיבה יום שתקבל לידיה את חומר הראיות במלואו, או מיום הודעת המבקשת כאמור לעיל, ובלבד שהמשיבה תקבל העתק מהודעה זו.

בנסיבות העניין הריני לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום יח' חשון תשע"ב

סימוכין:

6 נובמבר 2011