התנגדות לרישום סימני מסחר

ההחלטה:

התנגדות לרישום סימני מסחר

(סילוק התנגדות על הסף)

המתנגדות : 1. | זרמון דידיבי בע"מ 2 | זרמון גולדמן ע"י ב"כ צברי-יובל, עו"ד

המבקשת: דלתא גליל תעשיות בע"מ

ע"י ב"כ זליגסון גבריאלי ושות'

1. החלטה זו ניתנת בהמשך להחלטתי מיוס 4.2.2014 בבקשת המתנגדות לעיכוב הליך ההתנגדות בשל תביעה כספית ולמתן חשבונות התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי, אשר מבקשת הרישום אינה צד לה (להלן: "ההליך האחר".

2. בהחלטתי האמורה דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכים והוריתי לצדדים לטעון בשאלה האם אין מקום לסלק את הליך ההתנגדות על הסף בשל העדר עילה ואת לאור האמור בסעיף 13 להחלטתי כדלקמן:

"מבלי להביע עמדה לגופו של הליך ההתנגדות שבפניי, איני רואה קשר בין הכרעותיו של בית המשפט המחוזי לבין ההליך שבפניי. בין אם אכרע ההליך האחר לטובת המתנגדות (בין אם ואכרע לרעתן, לא יהיה בכך כדי להשפיע על שאלת הבעלות בסימני המסחר. את תתקבלו טענות המתנגדות בהליך האחר וינתן להן הסעד המבוקש, תקבלו המתנגדות את השכר בגין יצירתן. במקרה כזה יש להניח כי יישמט הבסיס מתחת להתנגדות המבוססת על אי תשלום בגין היצירה. אם תדחנה טענותיה בהליך האחד וייפסק כי אינה זכאית לפיצוי כלו או לתשלום בגין יצירתה, גם אז יש להניח כי עילת ההתנגדות לא יכול לעמוד."

3 המתנגדות הגישו טיעוניהן ביוס 24.3.2014 וצירפו את העתק פרוטוקול הדיון מיוס 25.2.2014 בהליך האחר. לטענת המתנגדות דחיה על הסף הינה סעד קיצוני שיש לנקוט משנה זהירות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בעשיית שימוש בו, במיוחד בשעה שההליך יכול להשפיע על זכויות כלפי כולם. לטענתה, ייתכן כי ייקבע בהליך האחר כי דלתא נהגה בחוסר תום לב כלפי המתנגדות ויהיה בכך כדי להשליך על ההליך שבפניי. עוד מפרטות המתנגדות תוצאות אפשריות אחרות בהליך האחר, שלא פורטו בהחלטתי בבקשה לעיכוב הליכים. וממשיכות וטוענות המתנגדות כי ביכולתן להוכיח בהליך שבפניי חוסר תום לב בהגשת הבקשות לרישום. המתנגדות חוזרות על בקשתן לעכב את הליכי ההתנגדות לאור הדיון שהתקיים בהליך האחר.

מבקשת הסימן דורשת לדחיית הליך ההתנגדות על סף. לטענתה, ההתנגדות נעדרת עילה על פי סעיף 24(א1) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). לעניין טוענת המבקשת כי חוסר תום לב בהגשת הבקשה לרישום הסימן אינו מהווה עילה לסירוב רישומו של הסימן או עילה להתנגדות. עוד טוענת מבקשת הסימן כי מעיון בכתב טענות המתנגדות עולה כי אינן טוענות לבעלות בהסימנים המבוקשים.

המבחן למחיקת תובענה בשל העדר עילה הינו האם גס לאחר שיוכחו כל העובדות הנטענות בכתב טענותיו של התובע, לא יהא אם כאי לסעד המבוקש (ראה י. ווסמן "סדרי הדין האזרחי", עמ' 383, מהדורה שביעית - 1995). על מטרתה אומר ד"ר ווסמן בעמ' 384 בספרו:

"תקנה 1(100) מיועדת למנוע בזבוז זמן שהיה נגרם על ידי בירור משפט שתוצאתו ידועה מראש, ולעקור את תביעה מן השודר בטרם תישמע. על פי התקנה האמורה יכול הנתבע לבקש את מחיקת כתב התביעה כדי שבית המשפט לא ידון בגוף העניין. מאותו טעם ראוי לבית המשפט למחוק את התביעה מלוזמתו הוא, מבלי שנתבקש על כך על ידי הנתבע, אך יתכן הדבר, שנדרשת לפחות הסכמת- הנתבע למחיקה, שכן אם תידון התביעה לגופו של ענין ותידחה, יהא מעשה בית דין שיגן על הנתבע מפני ההתדיינות נוספת."

על סמכות הרשם לסלק על הסף הליך שבפניו אין עוררין (ראה בקשה למחיקה על הסף במסגרת הליך למחיקת סימן מסחר מס' 162949 "3086 התאהת" "בננה ביצ'"- לא מעוצב), שלמה עמר ואח' נ' קורל מודל (פורסם באתר רשות הפטנטים, 30.7.2006). ברי כי אם אסלק

הליך את על הסף בהעדר עילה לא תוכלנה המתנגדות להגישו מחדש. ואת יוכלו הן להגיש בקשה למחיקת הסימנים.

לביסוס עילת ההתנגדות מפנה המתנגדת לסעיפים 40 - 41 לכתב הטענות. ממקרא סעיפים אלה עולה אי בהירות באשר לעילת ההתנגדות. מחד מתבססת המתנגדת על סעיף 24(א2(1) לפקודה הקובעת את העילה "המתנגד טוען לבעלות על הסימן". ואת בכתב מקוס בכתב הטענות אין המתנגדות טוענות לבעלות בסימן. בהעדר טענה כאמור לא פורטה העובדה המהותית המבססת את עילת ההתנגדות האמורה. אציין כי המתנגדות אף לא עתרו לתקן את

כתב טענותיהן ולהוסיף בו טענה שכזו. לפיכך יש למחוק את ההתנגדות ככל שהיא מבוססת על סעיף 24(א2(1) לפקודה.

עוד מפנות המתנגדות לסעיפים 51 ו-52 לכתב ההתנגדות שבו נטען לחוסר תום לב ברישוס הסימן, כדלקמן:

"במקרה דעת, המבקשת ניסתה בחוסר תום לב קיצוני, להביא לרישום סימני המסחר שנוצרו על ידי המתנגדות ושלא שילמה עבורם, סימנים אותם גזלה שלא כדין והיא מתעקשת מהס שלא כדין גם בימים אלה.

באמצעות ניסיון זה לרישום סימן המסחר מפרה המבקשת ברישום גלי את זכויות היוצרים של המתנגדות בסימן, עושר עושר שלא במשפט על חשבונן של המתנגדות וגוזלת את קניין הציבור,"

בטענת חוסר תום לב מסתמכות המתנגדות על סעיף 39(א1) לפקודה. סעיף זה עוסק, כידוע, בהליך אחר, הליך המחיקה מהפנקס. נדרשתי לעניין ובהרחבה בהחלטתי בהתנגדות לרישום סימן מסחר 233073 210988 (מעוצב) פיוניר כלי עבודה מבית ש. כהן (2011) בע"מ נ' עשינו עסק בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 5.12.2013) ולא אחזור על הדברים כאן. אומר בקצרה כי סברתי כי אין עילה זו מהווה עילת התנגדות עצמאית.

עוד טוענות המתנגדות כי משלא שילמה להן בגין עבודתן כיוצרים הסימנים, מפרה המבקשת את זכויות היוצרים שלהן. סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007 קובע כדלקמן:

"ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם היתר בין המזמין והיוצר, בממשפט או במשתמע."

בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 233272 20₪0/₪6 תבו(116ת ):6‏ 625 (מעוצב)

הוודז ותהו[הכ1/ ואח' נ' ג'י.בי. הלבשה חסידית בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 3) קבעתי כי אם הסימן הוגש לרישום תוך הפרת זכות יוצרים של המתנגד פוגע רישוס הסימן בתקנת הציבור ולפיכך ניתן להתנגד לו בהתאם לקבוע בסעיף 5(11) לפקודה. אם נס דובר בנטילת סימן שעוצב על ידי המתחרה של מבקשת הסימן והוגש לרישום בישראל ואילו בענייננו מדובר ביצירה מוזמנת, אשר נטען כי לא שולם עבורה, אך אין להבדל זה השלכה על ענייננו.

אציין כי אין, לטעמי, מיזוג הכרחי בין הבעלות בסימן המסחר לבין הבעלות בזכות היוצרים המגולמת בסימן. במילים אחרות, בהחלט ייתכן כי המבקשת הינה הבעלים של סימן המסחר

כסימן המקשר בינה לבין הטובין שהיא מייצרת או משווקת ואילו המתנגדות הן בעלות זכויות היוצרים בו מכוח הדין או חוזה.

עוד אוסיף כי אם נס יש לערכאה זו סמכות לדון בסכסוך מעין זה מכוח סעיפים 24 ו-5(11) לפקודה, אך נראה כי במהותו הו סכסוך כספי גרידא, שייתכן כי ראוי היה כי יתברר שלא במסגרת הליך התנגדות לרישוס הסימנים. הדברים נכונים שבעתה המתנגדות כבר מתדיינות בנושאים כרוכים מול צדדים שלישיים ואילו נמנעו מסיבות שלא הובהרו מצירוף מבקשת הסימן להתדיינות האמורה. באופן זה יצרו המתנגדות כפל הליכים שלא לצורך.

זאת ועוד, המתנגדות ניסחו את כתב טענותיהן באופן המקשה על הבנת עילת ההתנגדות תוך הפניה לסעיפים בפקודה שאינם רלוונטיים להליך זה. אופן ניסוח מקשה על מבקשת הסימן להתנגדו מפניו באופן ראוי ומכביד על הדיון בהליך שלא לצורך.

לנוכח האמור תוציא המתנגדות כתב טענות מתוקן המצומצם לעילת ההתנגדות לפי סעיף 1) לפקודה, כמפורט לעיל וזאת תוך 14 ימים. אין צורך לצרף בשנית נספחים שצורפו לכתב ההתנגדות שהוגש ביוס 29.8.2013.

המבקשת רשאית להגיש כתב טענות מתוקן תוך חודשיים ממועד קבלת כתב טענות המתנגדות. המשך ההליך יתנהל לפי המועדים הקבועים בתקנות סימני המסחר, 1940.

אם תבחר המבקשת להגיש כתב טענות מתוקן יילקחו בחשבון ההוצאות בגין הגשתו בפסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

בשולי הדברים אציין כי מפרוטוקול הדיון בהליך האחר מיוס 25.2.2014 עולה כי המתנגדת 1 העבירה את כל זכויותיה וחובותיה למתנגדת 2 במסגרת הסכם. לנוכח האמור ישקלו המתנגדות את מחיקת המתנגדת 1 מן ההליך.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | כ"ט אייר תשע"ד

9 מאי 2014