החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום פטנט מס' 113433 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשת הרישום: (110)51412 6020 וזה 15666 5141114116 ע"י ריינהולד כהן ושות' (להלן: "המבקשת")

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ש. הורוביץ ושות' (להלן: "המתנגדת")

1. בפני בקשת המתנגדת כי אפסוק לה הוצאות ההתנגדות בסכוס של 367,798 ₪, סכוס מהווה, לטענתה, את הוצאותיה בפועל. מנגד טוענת מבקשת הפטנט כי המתנגדת אינה זכאית לתשלוס הוצאות כלל, או למצער יש לפסוק לטובתה סכום צנוע שלא יעלה "על כמה אלפים בודדים של שקלים".

2. בפתח דברי אציין כי קראתי לעומקן את הבקשה והתגובה, שתיהן ארוכות מפורטות ומנומקות היטב, דא עקא שבשתיהן לא מצאתי את דרך ההנמקה והטיעון אשר יכולה הייתה להצדיק את המסקנות להן עותריס הצדדים.

3. בקשה למתן פטנט, שנבחנה וקובלה אינה יכולה להיקרא "בקשת סרק", אלא אם יובאו טעמיס כבדים המנמקיס ואת, ובקשה לתשלוס הוצאות, גס אס בסכוס חריג, ואף אס נטען כי אינה מפורטת דיה, אינה כשלעצמה חריגה ממסגרת תוס הלב, במיוחד כשאין מחלוקת בין הצדדיס כי המתנגדת אכן שילמה בפועל את הסכומיס להס היא עותרת.

4. בדומה לכך, בקשתה של מבקשת פטנט, שמשכה את בקשתה, והיא עותרת לכך שלא תחויב בהוצאות, אינה "חצופה" ואין מקוס להתקומס בעטיה, הגס שבהיעדר נימוק ראוי, כמקרה דנן, מוטב היה שלא תועלה, גס הטענה כי סכוס ההוצאות הנדרש הינו בלתי

סביר בעל איל, כטענת המבקשת, אינה מחייבת שימוש במילים כגון 'מגוח י או האשמה' לפיה נופח הסכום.

אכן, לכל מתדיין שמורה הזכות לנקוט בסגנון ההולס לדעתו את מושא כתיבתו, אולם אל לטפל להסתיר את העיקר.

תשלוס הוצאות אינן פיצוי על נזק, והעיקרון בחיוב בהוצאות בעל דין בהליך על ריב, אינו עקרון השבת המצב לקדמותו. עס ואת לעיתים, יש מקוס ליתן משקל להוצאות ולשכר הטרחה אותן הוציא בעל הדין בפועל, וכזאת אכן עושיס בתי המשפט.

סעיף 162(ב) לחוק הפטנטיס מסמיך את הרשם לפסוק הוצאות סבירות לטובת מי מבעלי הדין. התיבה סבירות שבסעיף גה מאגדת בתוכה מספר רב של מבחניס שלהסם משמעות בעת קביעת שיעור ההוצאות ודרך תשלומן. בין המבחניס מצוייס האיזון בין הרצון לעודד ממציאיס להגיש בקשות לרשוס פטנט; הרצון לעודד מתנגדיס להתנגד לבקשות פטנט; הרצון לעודד צדדיס לייעל הליכיס ולא למשכס שלא לצורך; הרצון למנוע הגשתן של בקשות והתנגדויות סרק. כחלק מאיזוניס אלה ולצידם יש לתת משקל להתנהגותסם של הצדדיס בעת ההליך, ולבחינת סכומי ההוצאות הנדרשיס מהבחינה האוביקטיבית והסוביקטיבית.

לצד כל אלה יש לזכור כי לא כל הוצאה הקשורה לניהול ההליך היא הוצאה בת החזר. פעמים ייעוץ, עבודת הכנה, וכיוצ"ב , לא ייחשבו כחלק מההוצאות שהן בנות החזר.

בענייננו, לא מצאתי בבקשה את הפירוט הראוי בצד הסעיפים והסכומיס להס עותרת המתנגדת. לא הוסבר מהן חוות הדעת להן נדרשה, מה תפקיד כל אחת מהן ועל מה ולמה נדרשה יותר מאחת. גם באשר לשכר טרחת באי כוחה לא הוסבר מהו היקף העבודה לה נדרשו בהתאס לאיזה תעריף, ומדוע נדרש היקף עבודה כה גדול. לצד אלה לא מצאתי בטיעוני שני הצדדיס כל פירוט המצביע על התנהלות שאינה ראויה, ושיש למחות כנגדה, או שיש לה השפעה על עצס החיוב בהוצאות או על סכומו.

חוסר פירוט זה בולט דווקא לאור הסכוס הגבוה לו עתרה המתנגדת ופירוט הפעולות והשעות שבחשבונות אותס צירפה לבקשתה, כמו גס לאור טענתה של המבקשת כי אין לפסוק כלל את הוצאותיה של המתנגדת.

בהיעדר פירוט זה אין בידי לבדוק עד כמה סבירה היא בקשתה, וממילא אין אני נדרש להכריע במהותס של המבחניס השוניס ובמשקל שיש לתת להם.

כאמור, חיוב בהוצאות אינו החשבת המצב לקדמותו, ועצס העובדה שבעל דין הוציא בפועל סכוס גדול סביב ניהול משפטו אין בה כדי לחייב כי כל כספו יושב לו אם יוכה בדינו (ר' לעניין זה הנחיית כב' נשיא בית המשפט העליון מס' 1/98 בדבר קביעת שכר טרחת עורך דין).

בנסיבות העניין אין בידי להיעתר לבקשתה של המתנגדת ולפסוק לטובתה את מלוא הסכוס אותו הוציאה וגס לא לדון בסעיפים המרכיביס סכוס זה ובסבירותס, ואין בידי להיעתר לבקשת המבקשת ולא לפסוק הוצאות כלל.

4. אשר על כן, לאחר עיון בתיק ההתנגדות, ובמסמכיס שצורפו לבקשה, לאור השלב אליו הגיע ההליך, ולאור היקף החומר שהוגש ע"י הצדדים, הנני מחייב את המבקשת לשלם למתנגדת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכוס כולל של 25,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלוס בפועל.

נח שלו שלומוביצ פוסק בקניין רוחני ניתן בירושלים ביום : 30 מאי 2005 כ"א אייר תשס"ה