התנגדות לרישום פטנט מס' 131998

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בפני פוסק קניין רוחני, נת שלומוביץ

התנגדות לרישום פטנט מספר 131998 - בקשת למתן החלטה בעניין דין

קדימה מבקשת הפטנט: 6,01018כן הגו ע''י ב''כ סנפורד ט. קולב ושותי (להלן: 'המבקשת) המתנגדת: מייטרוניקט ע''י ביים ריינהולד כהן ושות', עוי"פ

(להלן: 'המתנגدة')

2. גובה

העובדות

מונחת בפני בקשת המתנגدة מיום 26 למאי 2005 למתן החלטה בעניין דין קדימה של הבקשה למתן פטנט מספר 131998

המתנגدة טוענת כי המבקشة הגישה את בקשתה לדין קדימה שלא כדין. לטענת המתנגدة, בקשת הפטנט מספר 131998 הוגשה ביום 22 בנובמבר 1999, כאשר הבקשה מסתמכת על דין קדימה של בקשת פטנט אשר הוגשה בארה"ב ביום 29 בספטמבר 1998 (להלן: 'הבקשה הקודמת'). המתנגدة טוענת כי הבקשה דנן לא הוגשה עם מסמך הבכורה, הכולל את פירוט הבקשה הקודמת ושרטוטיה כנדרש בסעיף 10 לחוק הפטנטים,

תשכ"יז - 1967 (להלן: 'חוק הפטנט הישראלי')

סעיף 10 לחוק הפטנטים מובא להלן

דין קדימה /תיקון תשניה, תש/ס, תשס"ב).

(א) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבד הניש עליה, הוא או מו שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן - בקשה קודמת) ראי הוא לדרוש כי לעניין הסעיפים 5, 4 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת, ואם הוגשו ותר מבקש ה קודמת אחת לאותו ענין - לאחר המועד שביניהן; כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן - דין קדימה), אס נתמלאו כל אלה:

(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת;

(2) דרישת דין הקדימה הוגשה לא מעבר ל- חודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל; הוגשו לרשם, במועד שנקבע בתקנות, העתק הפירוט שהוגש עם הבקשה הקודמת, והשרטוטים שנלוו לו, והפירוט מאושר בידי רשות מוסמכת במדינת האיגוד שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;

[ההדגשה אינה במקור, נ. ש.]

המבקשת טוענת, אם כן, כי מסמך הבכורה הוגש לרשם הפטנטים רק ביום 29 באוקטובר 2000, שלושה עשר חודשים לאחר מועד הגשת הבקשה בישראל. זאת, בלא שנתבקשה

בקשת ארכה, המפרטת טעם סביר לאיחור בהגשת מסמך הבכורה.

טענה נוספת של המתנגدة היא כי בחינת הבקשה על פי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, ובשל כך גם קיבלו, נעשו בלא סמכות, זאת מכיוון שמבקשת הבקשה אינה אותה אישיות משפטית שהגישה את הבקשה האמריקאית. לגירטת המתנגدة, על פי סעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטים, יש צורך שהמבקש בארה"ב יהיה וה שקיבל את הפטנט במדינה עליה נסמכת בקשת דין הקדימה.

המתנגدة מוסיפה וטוענת כי גם אם הדשם ייתן ארכה בדיעבד לעניין הגשת מסמכי דין הקדימה, הרי שבכך לא יהיה כדי לרפא את חוסר הסמכות לבחון את בקשת הפטנט על פי הוראות סעיף 17(ג).

ביום 9 ליוני 2005 הוגשה תשובת המבקشة בעניין זה. המבקشة טוענת כי יש לדחות את הבקשה דנן על הטעמים, זאת, בין היתר, מכיוון שהמתנגدة לא צירפה לבקשתה תצהיר התומך בטענותיה הנטענות בבקשה. המבקشة טוענת כי בבקשת המתנגدة יש משום סרבול ההליכים, ושעצם הבקשה למתן החלטה מקדמית לא מוסדרת לא בחוק הפטנטים

ולא בתקנות שתוקנו מכוחו.

המבקشة טוענת בנוסף, כי יש לדחות את הבקשה כיוון שטענות המתנגدة הן פרוצדורליות לחלוטין ולא מהותיות. בתגובה לטענות המתנגدة, טוענת המבקشة כי בקשת הפטנט דנן הוגשה על שם החברה 10/6)8וו6סזקבטוף4/, אשר הבעלות בפטנט הועברה אליה מידי הממציא מר יוסף פורת, נשיא המבקشة. מכקשת הפטנט היא בעליו

של הפטנטים האמריקאי והישראלי השוני הנטען בין מכקשי הפטנט הוא אך ורק עקב

הדינים השונים במדינת ישראל ובארה"ב. לפי החוק במדינת ישראל יכול להגיש פטנט הממציא או מי שנכנס בנעליו לאחר העברה, ואילו לפי החוק בארה"ב רק ממציא הפטנט יכול להגיש את הבקשה לפטנט שם.

המבקشة מוסיפה וטוענת בתשובתה כי לעניין בקשת הארכה, לשכת הפטנטים נוהגת לעדכן את המבקشة על תשלום של אגרה לבקשת ארכה, וכי עצם העניין ניתנה ארכה

מכללא על ידי הלשכה בעצם כך, שתאריך הבקשה נקבע כתאריך הבקשה האמריקאית.

המבקشة מוסיפה וטוענת כי על פעולות רשות שילטונית כדוגמת לשכת הפטנטים חלה חזקת תקינות פעולות המנהל. המתנגدة הייתה צריכה להוכיח בראיות, כי פעולות הלשכה נעשו שלא כדין, ולכן חוקה זו לא נסתרה למעשה

1. לבסוף טוענת המבקشة, כי לרשם הפטנטים סמכות לתת ארכות בדיעבד על פי סעיף 164 לחוק הפטנטים. זאת בניגוד, לדבריה, לטענת המתנגدة.

דיון והכרעה

2. בראשית דברי, ברצוני להבהיר מהן נקודות המחלוקת בין הצדדים בשאלות אשר עלו בפני בבקשה זו:

א האם יש לדחות בקשה זו על הסף

ב האם חלה חוקה לפיה מסמך הבכורה הוגש במועד הקבוע בחוק ובתקנות. במידה ואקבע כי המסמך הוגש שלא במועד המקורי וגאת ללא בקשת הארכת מועד, האם

ניתן היה לבקש הארכת מועד ואם כן, מה נפקות העובדה כי למעשה לא ניתנה הארכת המועד במפורש אלא רק מכללא, לטענת המבקشة. במידה ותינתן הארכת מועד

בדיעבד להגשת מסמכי הבכורה, האס בכך יש כדי לרפא את הפגם הנטען בקבלת

הבקשה לאחר המועד

ג. האם יש לבטל את קבלת הבקשה, משום שלא נתקיימו התנאים הדרושים לבחינה על פי סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, עקב העובדה כי קיים שוני בווהות המכקשים בארה"ב ובישראל

א. דחיית הבקשה על הסף

3. המבקشة טוענת כי יש לדחות בקשה זו על הסף, בין היתר, מכיוון שטעמי הבקשה הינם פרוצדורליים בלבד ולא מהותיים, וגובלים בזוטי דברים. אין בידי לקבל טענה

זו של המבקشة. אין ספק, כי חוק הפטנט והתקנות מערבים בחובם שאלות רבות של פרוצדורה ושאלות של מהות. שאלות פרוצדורליות נוגעות לטוהר הפנקס ולוודאות הצדדים והציבור, כמו גם שאלות של מהות. כבר הוחלט בהחלטות רבות בעבר, כי ישנה חשיבות לעמידה בזמניס בהליכים בפני רשם הפטנטים. יתר על כן, בעניינים עליהם מופקד הרשם - הקנייתם של זכויות בדרך של ניהול פנקסים - המהות אינה אלא מראית פני הפרוצדורה

4. לעניין הדחייה על הסף יש להדגיש כי בקשה זו אינה אלא בקשה דיונית, שעניינה קביעת סדר הדיון בשאלות שהועלו בהתנגדות עצמה. בקשה מעין זו ראוי היה כי תוגש מוקדם יותר, ובכל מקרה תכלול בקשה לקיום הדיון האמור, ולא שתכפה על הרשם את סדר ניהול הדיון. כעת לאתר שהוגשו ראיותיה של המתנגدة, וההליך הגיע לשלב מתקדם שלו, הרי שבטענות המבקشة על סירבול ההליך יש ממש - אכן בשלב זה, ראוי היה כי טענה מסוג זה תידון יחד עם שאר הטענות בסיכומיה של המתנגدة,

וכי יובאו ראיות לטענות אלו.

5. למרות זאת, הרי משהוגשה הבקשה, נדרשו לה הצדדים ונדרשתי לה אף אנוכי, לא אמנע עצמי מלדון בה. לטעמי יש חשיבות להכרעה בנושא זה, ובמצב הדברים, כפי שכפתה אותו המתנגدة, הרי שמתן החלטה, בין לכאן ובין לכאן, ייעל את ההליך. אם תתקבל הבקשה, יתייתר הדיון בתיק, אם תידחה - ייחסך הדיון מחדש בשאלות

המועלות בה.

6. ומשכך, אדון בבקשה זו לגופה

ב. דרישת דין הקדימה- עמידה במועדים

7. קבעתי לעיל כי חשיבות העמידה במועדים הינה חיונית לטוהר הפנקס והסתמכות הציבור על הרשום בו. עניין זה יכול להיות מומחש כדלהלן. אם לא נקפיד על עמידה במועדים, הרי שפלוני הממתין ורואה כי חלפו עברו להם 12 התודשים ולא הוגשה בקשת פטנט בארץ, יוכל להבין כי בעלת בקשת הפטנט במדינה חברה, לא ביקשה להגן על אמצאתה בישראל וכי הוא יכול להשתמש ביישום של האמצאה ולא לתשוש מתביעת הפרה בארץ. אולם, גם כך הם פני הדברים גם כשעוסקים אנו בהגשת מסמך דין הקדימה! האם בנסיבות העניין במקרה שלפני יש חשש כי נפגע מישהו מהציבור בצורה זו או בצורה אחרת? נדמה לי כי התשובה לכך היא שלילית. אמנם, ישנה תשיבות רבה להגשת מסמך דין הקדימה ולו לשס בחינתו הפורמלית והשוואתו

לפירוט הבקשה הנסמך עליו. אולם, מדיניות הלשכה היא להקל על המבקשים הארכות מועד בעניין זה.

אין בידי לקבל את טענת המבקشة כי קיימת חזקה לפיה פעילות המנהל - תקינה וכשרה. רשם הפטנטים בכובעו השיפוטי עוסק בבחינת פעולותיו המנהליות של אגף הפטנטים, פעולות אלו אינן חסינות מבדיקה. נהפוך הוא, טיבו של ההליך השיפוטי שהוא מבקר ומברר בקפדנות יתרה את כשירותה של אמצאה למתן פטנט, כשירות

התלויה וקשורה בקשר עבות בקיוסם התנאים הפורמליים.

תקנה 24(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"י (להלן: 'תקנות הפטנט הישראלי'), קובעת כי בתוך 12 חודשים מיוס הגשת הבקשה לדין קדימה יוגשו מסמכי הבכורה כדלקמן

/24.(א) על הדודש דין-קדימה להגיש העתק מאושר של הפירוט כאמור בסעיף 1(א)(3) לחוק, שהוגש עם בקשת הוץ שעליה נסמכת דרישת דין-הקדימה, והשוטוטים שנלוו לו, תוך שנים-עשר חודש לאחר הגשת הבקשה.

[ההדגשה אינה במקור, נ. ש.]

המבקشة הגישה את מסמכי הפירוט דנן, לפי הנטען בבקשת המתנגدة, ביום 29 באוקטובר 2000, באיחור של חודש ושבוע מהמועד שהחוק והתקנות מאפשרים לה (מועד הגשת הבקשה לדין קדימה). המתנגدة טוענת לכן, כי יש לפסול את בקשת דין הקדימה מעיקרא, וכי כל הפעולות שנעשו בהקשר לאותה בקשת דין קדימה בלשכת

הפטנטים פסולות הן מעיקרן ונעשו תוך כדי חריגה מסמכות.

המבקشة טוענת לעומת זאת כי ניתנה לה הארכת מועד מכללא עם קבלת התאריך לדין קדימה, ולחילופין כי היא ביקשה את אותה הארכת מועד בסעיף 2 לכתב

טענותיה בהליך התנגדות זה. לגבי הטענה הראשונה של המבקشة כי הארכת המועד ניתנה לה מכללא עם קבלת

תאריך דין הקדימה, הרי שאין בה דבר. ידוע כי לרשם הפטנטים סמכות להאריך מועדים לפי סעיף 164 לחוק הפטנטים גם בדיעבד, אולם יש צורך כי בקשות כאלו יוגשו אליו בפירוט טעם סביר וכי הרשם ידון בהן ויתליט האם לתת הארכת מועד, אם לאו. בקשות כאלו מוגשות כדבר שבשגרה גם בהליכים מנהליים בפני רשם

הפטנטים, ואין להקל ראש בעצם הגשתן.

באשר לטענה השנייה של המבקشة לגבי הגשת בקשה להארכת מועד בכתב טענותיה בהליך התנגדות זה; בקשה להארכת מועד צריכה להיות מוגשת לרשם, לפי תקנה

5א) לתקנות הפטנט הישראלי בפירוט טעמים סבירים לאיחור אשר ארע בטרם הוגשה אותה בקשת הארכת מועד. 5/א) בקשה להארכת מועד לפי סעיף 164 לחוק תונש לרשם בכתב מיטמק בצירוף האגדה שנקבעה*.

המבקشة לא הגישה בקשה מנומקת ואף לא שילמה את האגרה עבור בקשת הארכה. המבקشة טוענת כי לשכת הפטנטים מיידעת כל מבקש במקרה של צורך בתשלום אגרה. אין בידי לקבל טענה זו שנטענה בעלמא, ובלא ראיות לעניין וה. רשם הפטנטים מיידע אך ורק במקרים יוצאי דופן מבקשת אשר הגישה בקשה ולא שילמה את האגרה בגינה, ואין להשליך מהיוצא מן הכלל, אל הכלל. הנוהג הוא כי מבקشة

אשר מבקשת ארכה משלמת מיידית את האגרה עבורה ולא נדרשת לתזכורות אשר

נשלחות רק במקרים תריגים, ולפניסם משורת הדין.

6. למרות עובדה זו, במידה ואקבל את עמדת המתנגدة בשאלה זו, הרי שהתוצאה תהיה כי אי תשלום האגרה הקבועה בתקנות פוסלת את בקשת דין הקדימה, ולטעמי צעד כזה הוא מרחיק לכת עד מאד, ומבחינת איזון האינטרסים, יהיה בו כדי לפגוע במבקشة יתר על המידה. אינני מוצא כי אי תשלום אגרת בקשת ארכה הוא מחדל

שאינו בר תיקוף.

7. זאת ועוד, גם אם לא הוגשו מסמכי הבכורה בזמן, הרי שאין בכך כדי לפגוע בטוהרת הפנקסים. ברי כי בפני בוחן הפטנטים אשר החל לבחון תיק זה מונח היה מסמך הבכורה, וברור כי בוחן גא אינו חותמת גומי המקבלת בקשת דין קדימה והמאשרת

אותה בלא בדיקת הדרישות המהותיות לפי דרישת החוק והתקנות. הגשת הבקשה בתוך 12 חודשים ודרישת ההסתמכות על דין הקדימה בתוך חודשיים נוספים. בשני אלו עמדה המבקشة, ועל כן משהגישה את מסמכי הבכורה, גם אם לא עשתה כן במועד, יש להקל עימה. חיזוק לעמדה זו מוצא אני בכך שהמועד להגשת הבקשה ולבקשת הקדימה נקבעו על ידי המחוקק, בעוד שאת המועד להגשת מסמך הבכורה הותיר הוא בידי מחוקק המשנה. עוד יש להדגיש כי הגשת הבקשה ובקשת הקדימה ידועים הס, בעוד שמסמך הבכורה, כמו גם הפירוט נהנים מסודיות, עד לאחר

הקיבול.

8. בכדי לעמוד בדרישת סעיף 4(10) לחוק הפטנטים, שהרשם יתרשם, לכאורה, כי הבקשה בארה"ב והבקשה בישראל שוות בעיקרן, יש צורך כי שתי הבקשות יעמדו לנגד עיניו. סביר כי, כאמור לעיל, שתי הבקשות היו בפני בוחן הפטנטים לפני שנתן את

האישור, כפי ששתיהן מופיעות כעת בתיק.

9. לגבי טענת המתנגدة כי אס הרשם ייתן הארכת מועד בדיעבד, הרי שלא יהיה בכך

כדי לפתור את בעיית חוסר הסמכות של בוחן הפטנטים לעניין הבקשה, איני יכול לקבל טענה זו. טענה זו גורמת לכך כי הרציונל העומד מאחורי סעיף 164 לחוק הפטנטים המאפשר שקול דעת נרחב לרשם הפטנטים בהארכת מועדים, ישחק עד דק. ברור לכל, כי משניתנה הארכת מועד בדיעבד, היא האריכה את המועד של מבקشة הבקשה לעשיית דבר מה בעבר. אין ספק, עשיית המעשה גורמת לשינוי מצב משפטי בעבר, וגם לתיקון ליקויים משפטיים אשר אירעו, בדיעבד.

ג. דרישת דין הקדימה- מבקש הפטנט או הנכנס בנעליו!

סוף דבר

טענתה השנייה של המתנגدة בבקשה זו היא כי מבקشة פטנט מספר 131998, חברת [מ] 8זסט0סזסאו0/, לא עמדה בדרישות סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, מכיוון

שהיא לא היתה המבקشة בבקשה המקבילה בארה"ב.

עיון בתיק מעלה כי הבקשה נבחנה בתינה רגילה לפי סעיף 17(א) לחוק הפטנטים, ולא

על פי סעיף 17(ג), משכך מתייתר הדיון בטענה זו של המתנגدة, והיא נדחית. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי בקשת דין הקדימה הוגשה כדין, והנני מעניק ארכה בדיעבד לשם הגשת מסמך הבכורה, וכל זאת בכפוף לתשלום האגרה לבקשה

להארכת מועד.

3. בהתאם לתוצאות בקשה זו, ובהתחשב בכך שלא היה מקום להגישה בשלב זה, אני

מחייב את המתנגدة לשלם למבקشة הוצאות בקשה זו ושכייט עוייד בסכום כולל של 0 ש"ח, בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום

התשלום בפועל.

נח שלומוביץ,

פוסק קניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס טי אב, תשס"ו

4 אוגוסט, 2005