החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום פטנט מספר 169719 (בקשה לפסיקת הוצאות ומתן צו מגן)

המבקשת: חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (המתנגדת בהליך העיקר) באמצעות ב"כ ש. הורוביץ ושות המשיבה: עמדואז זז צאהי]זאס> סצאא9ג זח6זזה כ (מבקשת הפטנט בהליך העיקרי) באמצעות ב"כ וולף, ברגמן וגולר וולף, ברגמן וגולר

1. המשיבה הגישה בקשה לפטנט מספר 169719 אשר פורסמה להתנגדויות ביוס 31.7.2011. המבקשת הגישה התנגדות לפטנט ביוס 27.10.2011. על פי החלטת הרשות מיוס 13.11.2011 ובהסכמת המשיבה, נדחתה הגשת כתב הטענות עד ליוס 27.2.2012. ביוס 9.2.2012, הגישה המבקשת את כתב טענותיה בהתאם לארכה האמורה, הודיעה המשיבה לרשות על זניחתה את בקשת הפטנט. בהחלטה מיוס 4.4.2012 נסגרו תיק ההתנגדות והבקשה בהתאם.

2 לאחר דברים אלה הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאות ריאליות בסך 159,700.20 ₪. המבקשת טוענת שהצדדים ניהלו משא ומתן במקביל להליך ההתנגדות וכי המשיבה יכולה להיתה לחסוך את ההוצאות שנצטברו במקביל ולאחר מכן במסגרת הכנת כתב טענותיה של המבקשת לו היתה חוזרת בה מהבקשה לפטנט כבר בשלביו המוקדמים של הליך ההתנגדות. המבקשת טוענת גם שהמשיבה ידעה כל העת שהיא עמלה על כתב הטענות כבר במהלך המשא והמתן ביניהס.

3 המבקשת תמכה טענותיה באשר להוצאות שנעשו במסגרת ההכנות להגשת כתב הטענות בהתנגדות, בתצהיר מאת מנהל החשבונות של המחלקה המשפטית שלה, מר עמי אלקלאי.

4. בתצהיר מוסבר, בין היתר, אופן חישוב שכר הטרחה על פי הסכם שכר טרחה בין המבקשת לבין באי כוחה. מר אלקלאי מצהיר כי בשנת 2011 שילמה המבקשת לבאי כוחה במסגרת הסכם שכר הטרחה עמס סך של (63,41 ₪ כולל מע"מ. בגיו שנת 2012 טוענת המבקשת

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שלאור מסגרת הסכם שכר הטרחה בין המבקשת ובאי כוחה כפי הנראה תשלס סך של 0 ₪ כולל מע"מ. לגבי רכיב הוצאות גם מצורף גליון פירוט שעות עבודה של עורכי הדין, עורכת הפטנטיס והמתמחה שטיפלו בתיק אצל באי כוח המבקשת. לעניין זה לא צירפה המבקשת כל חשבונות אך הגישה בקשה לצו מגן תחתיו תהיה מוכנה לחשוף בפני הרשות והמשיבה את הסכם שכר הטרחה האמור. אין כל התייחסות בבקשה או בתצהיר לאפשרות הגשת חשבונות באשר לתשלומים בפועל בגין שכר הטרחה.

בנוסף חויבה המבקשת בסך 1,508.8 ₪ עבור אגרות, משלוחים וצילומים וכן 29,836.8 ₪ עבור חוות דעת של ד"ר ברוך, מומחה מארה"ב אשר שכרה את שירותיו לסיוע בהכנת כתב הטענות. בגין הוצאות אלה צורפו חשבונות בתמיכה לתצהירו של מר אלקלעי.

המבקשת מוסיפה ודורשת החזר עבור השקעת זמנה של עורכי הפטנטיס של המבקשת עצמה שכר הטרחה שלה. לגבי רכיב אחרון וה לא ציינה המבקשת כל הערכה ולא כל שכן לא צירפה כל חשבון.

המשיבה טוענת מצדה שלא היה מקום למבקשת להכנת כתב הטענות המפורט לאור לוח הזמנים בו התנהל המשא והמתן בין הצדדים. המשיבה סבורה שהסכום המבוקש אינו מידתי לאור השלב בו הופסק ההליך בטרס הוגש כתב הטענות בפועל. המשיבה מתנגדת להטלת הצו המגן המבוקש וטוענת שממילא לא יהיה בו להעיד על עצם ביצוע התשלום אלא, לכל היותר, על הכוונה לביצועו.

בעל דין אשר ונח את ההליך, רואיס בו כמי שהפסיד בדינו, לכן, ככלל, הוא יישא בהוצאות הצד שכנגד (ר' התנגדות לרישום פטנט מספר 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) 1269 (פורסם באתר הרשות)). המשיבה אינה טוענת כנגד הלכה זו אולם סבורה כי הפסיקה צריכה להיות על דרך האומדן ולהיות נמוכה ביותר מאחר שכתב הטענות לא הוגש בפועל.

בואנו לקבוע הוצאות נשיאה לנגד עיננו את השלב אשר הגיע אליו ההליך, המורכבות המשפטית והעובדתית, אורך הזמן שנמשך עליו, התנהגות הצדדים והכל בהתאם לנסיבות המיוחדות של אותו הליך (ר' בקשה לרישום סימן מסחר 223199 (בקשה לפסיקת הוצאות) סנו מפעלי ברונוס בע"מ נגד זוהר ליה אגודה שיתופית בע"מ, פסקה 6, 11.12.2011 (פורסם באתר הרשות)).

המבקשת טוענת שהמשיבה ונחה את הבקשה זמן קצר לפני מועד הגשת כתב הטענות המפורט, ומעט לפני שהכנתו כבר נסתיימה. לטענה זו היא מצרפת לתצהיר התומך בבקשתה עתק מטיוטת כתב הטענות שהייתה אמורה להגיש. טיוטת כתב הטענות מראה כי גובשו טענות מפורטות לאור מספר לא מבוטל של פרסומים אשר אין בסיס לפסול כי הוכנו תוך

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סביר להניח, ואין בפי המשיבה טענה לשלול הנחה זו, שאם היתה נדרשת המבקשת להגיש כתב טענות היתה עושה כן באמצעות הטיוטה או דבר מה דומה לה, במועד אשר חל מספר ימים לאחר הודעת וניחת הבקשה. על פי גליונות שעות העבודה שבוצעו, סיוע טיוטת כתב הטענות היה ביוס 2.2.2012, בעוד שכאמור, הודעת הוניחה ניתנה ביוס 9.2.2012.

על פי רוב החלק הארי של ההוצאות בהליך התנגדות לרישומו של פטנט הן בתחילת ההליך (ר' עניין 21261 לעיל). במהלך ניהולו של משא ומתן ובהעדרו של נימוק ענייני אחר לקבלת ארכה להגשת כתב טענותיה, לא היה למבקשת מקום להניח שתזכה בארכה להגשת כתב טענותיה. אמנם הסכמת הצד שכנגד למתן ארכה היא יתרון, אך אין די בכך להוות ערובה לשכנוע הרשות בצורך במתן ארכה. לא כל שכן, ככלל, אין ניהולו של משא ומתן יכול לשמש טעם יחיד ומרכזי להצדקת דחיות וארכות (השוו התנגדות לרישום סימן מסחר 222869 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, 30.5.05, פורסם באתר הרשות)). מכאן שעל הצדדים להתנהג בהתאם ולהכין את הטענות ואת הראיות שלהם למועד ההגשה המקורי. איני מקבל שהכנת כתב טענות מפורט לשס הגשתו במועד הוא בגדר פעולות שלא נדרשו על פי דין לעשותס.

כעניין שבעקרון, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא, ובתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשיה והמסחר, פורסם בנבו (2005)). בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין וראיות בפרט, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוס לב הצדדים, ועוד. בנסיבות מקרה זה, אני מוצא שההשקעה בהכנת כתב הטענות היתה במקומה וראויה. יחד עם זאת, בנסיבות העניין יש לבחון מה טיב הראיות אשר הביאה המבקשת על מנת לבסס את גובה התשלומים שהוצאו על ידה.

כל שהסכום הנדרש גבוה יותר כך רמת הפירוט הנדרשת בחשבונות גבוהה יותר (ר' התנגדות לפטנט 113433 בעניין (5%2) אסזדהתספת0) והז תאז זאנודחוו5 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, 30.5.05, פורסם באתר הרשות).

רכיב ההוצאות המרכזי אותו מבוקש להשיב למבקשת הוא רכיב שכר הטרחה לבאי כוחה. המשיבה מלינה על אופי עבודת הצוות אצל המבקשת. כשמדובר בתיקי פטנטיס אין את סוד שישנו צורך בידע מקצועי ייחודי הרלבנטי לתיק המתנהל, עניין את נובע ממורכבות התיקים. במקרה דנן, איני רואה בצוות שהופעל כהתנהלות חריגה או מיותרת לא כל שכן במידה

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שהדברים נעשו (ר' התנגדות לבקשת פטנט 155919 (בקשה לפסיקת הוצאות) טבע תעשיות פרמצבטיות ואח' נ' 5/ 50132.00608, 18.7.2012, פורסם באתר רשות הפטנטים).

מעיון בגליונות העבודה של באי הכוח אשר צורפו לתצהירו של מר אלקלעי ניתן להתרשם שהם מפורטים, על פי שעות, נושאים ומחיר כל שעת עבודה. לפי הגליונות הושקעו 186.5 שעות עו"ד, 0.5 שעת עו"פ ו-40.75 שעות מתמחה בתיק. עיון בנושאי העבודות מעיד על כי עיקרם רלבנטי לשכנת כתב הטענות. אמנם, ישנם נושאים שטיבן דיווח או סידור התיקים אך אלה זניחיים במכלול הדברים. איני מוצא שההשקעה המוצגת על ידי המבקשת חריגה או בלתי סבירה לשלב שכזה של התנגדות לפטנט מסוג זה. בשולי הדברים אציין שספק בעיני אם יש לחייב צדדים בהוצאות שעות מתמחה אשר על פי טיבו מתלמד, ואביא ואת בחשבון האמדן בוא אנקוט לאור הדברים שלהקן.

המבקשת לא צרפה כל חשבונות ששולמו ולמעשה אף מסבירה שהחשבונות לגבי שנת 2012 אף טרס שולמו. המבקשת סומכת טענותיה על הסכם שכר הטרחה (אשר, כאמור, לא הוצג בפני ומבוקש לגביו צו מגן) שלשיטתה היה בו להסביר את אופן החישוב שלמעשה מפחית את הסכומים מאלו המפורטים בגליונות העבודה שלטענתה שילמה המבקשת בשנת 2011 ותשלם בשנת 2012. אמנם, הסכם שכר הטרחה יכול היה להוסיף נדבך ראייתי נוסף למשקל הראיות ולהסביר כיצד חושבו הסכומים (ר' התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 230513 (בקשה לפסיקת הוצאות) 11811166 0060615, 1.860 נ' 1111660 [[56, 5.8.2012, פורסם באתר הרשות) אך בהעדר חשבונות אשר לא צורפו ואף לא מבוקש לגביהס צו מגן, ספק אם הוא הכרחי. בנסיבות אלה אין באפשרותי אלא לאמוד את שיעור התשלום הסביר בגין ההשקעה שבוצעה.

המבקשת צירפה חשבונות לגבי אגרות ששולמו בגין ההליכים בפני הרשות בסך כולל של 901 ₪ (אינו חייב במע"מ).

באשר להוצאות הדפסה, צילומי מסמכים וכריכת חוברות טוענת המבקשת לסך כולל של 0 ₪. רכיב הוצאות זה תומכת בגיליון המפרט כמויות צילומים וספירלות שנעשו לגבי התיק הנדון. אמנם לא פורטה עלותם של הרכיבים הללו אולם שיעור הסכום המבוקש בהקשר והלאור הכמויות המפורטות סביר ואמין עלי. נתבעות גס עלויות משלוחים בסך 370 ₪ כולל מע"מ אשר נדרשו לשס המצאה של הודעת התנגדות וככאלה אינן בלתי סבירות.

גס דרישת התשלום של ד"ר ברוך המומחה עומדת במידת פירוט סבירה. מפורטיס סך של 5 שעות עבודה בגיו שיחות עם באי כוח המבקשת, סקירת ספרות ופטנטים. עיון בגליון שעות העבודה של באי כוח המבקשת תומך בקיומן של ההתייעצויות עם המומחה. כמות השעות שהשקיע המומחה אינה בלתי סבירה לאור טיבו של נושא הפטנט ולאור אופי כתב הטענות שהוכן על פי עבודתו של המומחה. מאידך, לא הוצג בפני כל מידע באשר לטיבו של

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המומחה, מכאן שאין בידי לאמוד את סך שכר טרחתו הגבוה יחסית של 350 דולר ארה"ב לשעה אכן היה ראוי והכרחי בשלב זה של ההליך. לפיכך רכיב הוצאות זה אקבע על דרך האמדן.

איני מוצא לתת משקל לטענות באשר למידת השקעתם של עובדי המבקשת אשר נטענו ללא כל בסיס וממילא לא נדרש לגביהס כל סכום קונקרטי. אוסיף ואציין שככלל אין אלה בגדר הוצאות אותן יש להשיב במסגרת הליך מסוג זה.

לפיכך, לאור כלל השיקולים שיש לקחתם בחשבון במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות, הריני לחייב את המשיבה, לשלם למבקשת את הוצאותיה בסך כולל של 22,000 ₪ ושכ"ט עו"ד ועו"פ בסך כולל של 120,000 ₪.

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיוס מתן החלטה זו ועד ליוס התשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס | :ב חשון תשע"ג 8 אוקטובר, 2012

סימוכין: 2-9