התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 134600 (דמות פרה)

ההחלטה:

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ

התנגדות לרישום סימן מסחר מספר 134600 (דמות פרה)

המבקשת: 110101005 56/612 00065 +43

ע"י ב"כ פרל, לצר בהן צדק, עו"ד, עו"פ

המתנגדת : עלית תעשיות בע"מ

ע"י ב"כ זליגסון את גבריאלי, עו"ד

הסימנים והרקע להליך

2

המבקשת היא חברה שוויצרית. בין מותגיה כלולים המותג "ג 1/1118" ודמות של פרה בצבע סגול לילך, על רקע באותו הצבע. המותג "/א.11/" משמש את המבקשת מזה כמאה שנה, והוא כולל את מוטיב הפרה כבר משנות העשרים של המאה הקודמת. הפרה המופיעה על גבי מוצרי המבקשת קיבלה את דמותה הנוכחית לפני כשלושים שנה. ביוס 3 בפברואר 2000 הגישה המבקשת בקשה לרשום בישראל את סמל הפרה שלה כסימן מסחר לגבי קפה, תמציות קפה, תחליפי קפה, קקאו, שוקולד, משקאות קקאו, משקאות שוקולד ומשקאות קפה ותכשירים למשקאות אלה, תה; דברי אפייה, מאפה וממתקים, במיוחד סוכר וממתקי שוקולד, מוצרי בצק, תכשיריסם עשויים מדגנים, ציפוי אכיל, כולס נכללים בסוג 30 (להלן: "הסימן המבוקש"). בוחן סימני המסחר מוכן היה לקבל את הבקשה לרישום, בתנאי שתינתן על ידי המבקשת הודעת הסתלקות, לפיה רישום הסימן לא ייתן זכות לשימוש ייחודי בדמות הפרה אלא בצורה המופיעה בסימן.

בסימן המבוקש לרישום מופיעה פרה בצבעים לבן וסגול לילך, מאחוריה ציור של הריס משולגים, והיא עומדת על כר דשא בצבע סגול לילך. הפרה ותמונת הנוף נתוניס בתוך צורה אליפטית, וצורה זו עצמה מצויה אף היא על רקע סגול לילך, הכולל קו היוצר מעין שרטוט גלי. הסימן המבוקש נראה כך:

ביוס 14 במרץ 2001 הגישה המתנגדת, הידועה, בין השאר, כמי שמייצרת ומשווקת את מוצרי השוקולד הידועים בישראל בשס "שוקולד פרה", את התנגדותה לרישום הסימן. המתנגדת משווקת מזה עשרות שנים מוצרים, שאף נרשמים על סוג 30, תוך שימוש בדמות פרה. דמות הפרה של המתנגדת רשומה כסימן מסחר מספר 90411 בסוג 30, וזאת עוד משנת 1995 (להלן: "סימן המתנגדת"). סימן המתנגדת נרשם יחד עם הודעת הסתלקות לפיה "רישום סימן מסחר זה לא ייתן זכות לשימוש ייחודי בדמות של פרה אלא בצורה המופיעה בסימן" והוא נראה כך:

בשנת 2002, רוענן ועוצב מחדש סימן הפרה שלת המבקשת, הקיימת כבר עשרות שנים, וזאת טרס שינוי דמות הפרה שבמותגיה, ואס יש להצביע על "אשם" בדמיון זה, לא תופנה האצבע לכיוונה של המבקשת, וכי לכל היותר יש בדמיון כדי לאסור על המתנגדת להשתמש בסימן הדומה לסימן שקובל לרישום.

מעבר לכך ובאותו העניין, דמיוןו בין הסימניס יש לבחון על פי מראה הסימניס כמכלול. מה שקובע לעניין מבחן המראה הוא הרושס הראשוני של המתבונן, היינו החזות הכללית של מראה הסימניס העומדים להשוואה. ניתן להניח כי בהליך רכישת מוצר שוקולד, שאינו אלא מוצר מזון, קהל הצרכניס אינו מקדיש זמן רב לעריכת השוואה דקדקנית בין הסימניס על פרטיהם, אלא שהמראה הכללי של המוצריס נחרת בזיכרונו ולפיכך אין זכרונו לגבי המוצרים וסימניהס מושלם. ההצדקה להסתכלות הרחבה על הסימניס במבחן זה נובעת מניסיון להתחקות אחר מעשה הצרכן בבואו לרכוש את המוצר. ברור כי אין הצרכן עומד מול סימניהן של חברות שונות, ומשווה בראשו את פרטיהם. לפיכך יש לבחון את הסימניס בכללותס תוך הדגשת הרושס הראשוני והכללי שנקלט מהם. יפים לעניין ווה דבריו של כב' השופט א' גרוניס ברע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נ"ו(2) 438 :

"(א) מבחן המדאה והצליל - זהו המבחן המרכזי מבין השלושה. מהותו של מבחן זה הינה השוואת החזות והצליל של שני הסימנים, לצורך בחינת מידת הדמיון ביניהם. קביעת קיומו או העדרו של דמיון תיעשה תוך השוואת שני הסימנים בשלמותם. זאת, אף כאשר כוללים הסימנים רכיב משותף שהינו תיאודי במהותו (ראו;(.0.4) 54 .6.ע.ת 3 [1886] %ז0] 1006 5 חס וזו 6 [1934] ח00וו5 :6 0505 ,מסזווו5 ו .100 וזו :6 3016 9 ...תחת 51 וכן זליגסון לעיל, עמ' 82). אין המדובר בהשוואה מדוקדקת של כל הברה בנפרד, שהרי אדם המכיר היטב את שני הסימנים ממילא איננו צפוי להתבלבל ביניהם. תחת זאת, יש ליתן משקל לדושם הראשוני שנוצר בעת השוואת הס:מנים, תוך מתן דגש לכך שזכרונו של הצרכן הממוצע אינו מושלם (דאו המר' (ת"א) 7 כננסון את ניקולסון (המזרח הקרוב) בע"מ נ' אייגל, פ"מ טו 197 - 196 ,187)."

ראה עוד לעניין זה .600 163 [6303 נ' .5.0.3 80811 6, התנגדות לרישוס סימן מסחר מס' 114538 "א סצ עוחא .00 את .1ב אג6", החלטת רשס מיוס 3 בדצמבר 2003 וכן מ1211645161 [2116) נ' .\/.5 10061186 \/6, התנגדות לרישוס סימן מסחר מל' 6 "אהא .זה תדה א אזא'יי, החלטה מיוס 26 באוקטובר 2003.

ומהו המראה הכללי במקרה וּה? לטעמי, הצבע הדומיננטי של סגול לילך במוצר המבקשת לעומת האדוס הנקשר למוצרי המתנגדת, כשבמקרה זה ייחוס הצבע האדוס למוצרי המתנגדת מבחינה רעיונית הוא עניין מהותי של תפיסת ציבור הצרכניס את המוצרים,

בייחוד לאור העובדה שחלק ממוצריה אינס בהכרח בצבע אדוס. כפי שתואר בתחילה, סימנה של המבקשת, רובו צבוע בצבע סגול וגל עובר לאורכו. הפרה מצויה בחציו השמאלי של הסימן בתוך אליפסה תחומה. לעומת זאת, סימנה הרשוס של המתנגדת כולל את דמות הפרה על רקע צהוב עס מסגרת אדומה. אף פרתה המרועננת מקושרת לצבע האדוס והלבן והיא עומדת על רקע אליפסה בהירה בעלת מסגרת מלבנית אדומה. מלבד זאת, בולט היחס השונה בין גודל דמות הפרה של המבקשת לגודל סימנה, אל מול גודל דמות פרת המתנגדת, המהווה חלק גדול מכלל הסימן. לבסוף, ישנו הבדל בין האופי הראשוני הכללי שנקלט מדמות הפרות בסימנים, הבא לצד הכיתוב הלועזי של המילה "4 א זזוא" לעומת הכיתוב העברי של המילה "עלית", כפי שמופיע על גבי המוצר. גסם אס אשקול את העובדה שהפרה שבסימן המתנגדת אינה אדומה, וכי הפרה מופיעה על גבי אריזות בצבעיס שוניס, לרבות אריזות שצבען אינן אדוס, הרי שגס במקרה זה מידת השונות בין הסימניס בכללס עולה על הדמיון בין הסימניס. מעבר לכך, אפילו אשווה את סימן המבקשת עס הצבע הסגול המופיע על אריות שוקולד עם פצפוצי אורז (נספח א לתצהיר מר וולף), אחד ממוצרי המתנגדת, הרי שגם או לא נוצרת או נרמזת ולו במעט מן 'האווירה הסגולה' שיוצר הסימן המבוקש, שכן המדובר הוא בפס סגול בקצה האריוה. במקרה זה, המוצג הוא של הפרה הקודמת של המתנגדת טרס רענונה, ולפיכך שונה היא במידה ניכרת מהפרה הנוכחית, ועוד יותר מכך- מפרת המבקשת.

למרות שדמות הפרה של המתנגדת מופיעה על מגוון מוצריס, שחלקם, כאמור, אינס בצבע אדוס, הרי קו המוצריס עדיין מאוהה עס הצבע האדוס, והוא שמרמזצ על מוצריה בכל הנוגע לשוקולד. אס יתקל הצרכן במוצריה של המבקשת, שצבעס הכמעט מוחלט הוא סגול לילך והס מעוטריס בסימן המבקשת המכיל את דמות הפרה, לא יתממש החשש עליו הצביעה המתנגדת, שהצרכן יטעה לחשוב שמוצר של המבקשת הוא הרחבה של שורת מוצרי המתנגדת (ת10510א/1 6מ1.1). המוצריס ובפרט דמויות הפרות השונות, יוצריס אצל המתבונן רושס שונה והוא מבחין בין המוצרים, אפילו אינו יכול אותו מתבונן ברגע מסוים למנות את ההבדליס מתוך זּכרונו.

על כן, לאור האמור לעיל, גסם לו הייתי קובע, כי דמויות הפרות בסימני הצדדים דומות, הסימניס בכללותם, כפי שהס נתפסים על ידי הצרכנים, מובחנים וה מזה ובעלי יכולת הבדלה בין טובין המתנגדת לטובין המבקשת, על אחת כמה וכמה משקובע אני כי הדמויות אינן דומות.

יתר נסיבות העניין ומבחן השכל הישר אף הס תומכיס במסקנה, כי אין הסימניסם דומיס עד כדי הטעייה. על פי הראיות שהוגשו ונשמעו בתיק זה, סימנה של המבקשת ידוע ומוכר ברחבי העולס ובעל מוניטין שנרכש לאורך זמן רב. דמות הפרה המשמשת אותה טבועה בסימניה מזה עשרות שנים, ובודאי שיש בכך בכדי לדחות כל טענת העדר תוס לב בשימוש בסימנה או ניסיון 'לרכב' על מוניטין המתנגדת בדרך כלשהי. נוסף על כך, דמות הפרה, כאמור, אינה זרה למוצרי השוקולד, וידועות חברות נוספות העושות שימוש בדמות זו באשר למוצרים אלו.

המתנגדת סמכה טענותיה לעניין מבחן השכל הישר בדוגמאות מספרו של המלומד א.ח. זליגסון הנ"ל, המתארות סימניס הנותניס למתבונן בס, מובן רעיוני מסויס. כך למשל בעמ' 80 מביא וליגסון את הסימן הידוע של חברת הגרמופונים "0166/ 11350675 1115 המראה כלב המקשיב לקול גרמופון, ומציין כי אם היה פלוני מצייר חתול או חיה אחרת המאזיניס לפטיפון, אפילו היו שוניס לחלוטין החתול והסימן בכללותו מסימן הכלב של חברת הגרמופונים, ניתן להניח שגס סימן החתול היה מעורר במסתכל בו מחשבות דומות לאלו שהיו עולות עס התבוננות בסימן הכלב המקורי. עס ואת, הגישה כיוס היא כזאת אשר לפיה העלאת סימן מוכר על הדעת הנעשית תוך בידול משמעותי באופן שאינו מעלה חשש לשיוך טעות או דילול- לא יהווה הפרה של סימן מסחר. בין כך ובין כך, אין הדין שס דומה לנדון כאן, וזאת על שוס שסימן המבקשת אינו "מעלה מחשבות" אודות סימן המתנגדת, שכן חיה ליד גרמופון היא רעיון מקורי ומיוחד, והפער בין הדמות בסימן לבין הטובין אליו היא מתייחסת רחוק, מהבחינה הרעיונית, כרחוק מזרח ממערב. סימן המתייחס לגרמופונים, המכיל חיה כלשהי בתוכו, הוא סימן דמיוני לחלוטין הזוכה להגנה מירבית. לא כך בענייינו. שימוש בדמות פרה למוצרי חלב, וביניהס שוקולד, אינו רעיון דמיוני ומקורי כשלעצמו, ומשוס אותו קשר בין הדמות בסימן לטובין אותו היא מייצגת, אין הסימן יכול להיחשב כשרירותי. ההגנה שתוענק לסימן זה תהה מצומצמת יותר."

עילות פסלות נוספות עילות נוספות לפסלות עליהן סמכה המתנגדת את טענותיה הן הוראות סעיפים 8(א), 1), 13(11) ו-14(11) לפקודה. באשר לעילות אלו, על המתנגד לסימן שהוגש לרישוס לשכנע את הרשם, כי סימן המתנגדת או הסימן עליו נסמכות עילות הפסלות, רכש לו במהלך הזמן מוניטין במידה כזו, שמניח יסוד לחשש להטעיית הציבור.

להוכחת קיומו של מוניטין בסימן המתנגדת הוגשו ראיות רבות בדבר היקפי הפרסומיס והיקף המכירות הכולל של מוצריס בשניס 1996 ועד 2002. כמו כן הגישה המתנגדת תוצאות סקרי שוק שבחנו את מודעות הקהל למוצריה והראו כי מודעות קהל הצרכניס בישראל גבוהה מאוד למוצר. אין בכוונתי להכריע בשאלה האס סימן המתנגדת הוא בבחינת סימן מסחר מוכר היטב, ומוכן אני לקבל כבסיס לדיון וה, כי סימנה של המתנגדת, גס זה הרשוס וגס הסימן המרוענן, הס סימני מסחר מוכריס היטב, וכי מוצריה נושאי הסימן צברו מוניטין בקרב קהל הצרכניס בישראל.

מנגד, ואף באין צורך טבוע לעניין זה, אציין, כי גס המבקשת הציגה פרסומיס שנעשו ברחבי העולס וכן בישראל וכן הציגה היא הערכה של היקפי מכירות ברחבי העולס לרבות בישראל.

סעיף 8(א) לפקודה מתנה רישום סימן מסחר אך אם הוא מבחין בין טובין בעל הסימן, לטוביו אחרים, ולשונו היא כדלקמן:

"8,סימנים כשריס לרישום (א) אין סימן כשר לדישום כסימן מסחר אלא אס יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין),"

בבואי לבחון האס הסימן המבוקש עומד בתנאי סעיף 8(א) לפקודה, עליי לשאול האם יש בסימן המבקשת כדי להבחין את מוצריה ממוצריס אחרים. התשובה לשאלה זו היא חיובית. הסימן הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי בשל עיצובו הנבדל מעיצוב סימני המתנגדת. לפיכך יש בסימן בכדי להבחינו ממוצריס אחריס הקיימיס בשוק וממוצרי המתנגדת בפרט. כאמור לעיל, הסימן המבוקש מובדל מסימני המתנגדת בכל אחד מהאלמנטיס ממנו הוא מורכב ומכולס יחדיו כמכלול. ואת ועוד, מלבד אותו ייחוד אינהרנטי הרי שעל פי הראיות שהוגשו על ידי המבקשת, מוצריה, הנושאיס את הסימן המבוקש, רכשו אופי מבחין בישראל. על כן גס טענה זו של המתנגדת נדחית.

משקבעתי כי הסימן המבוקש אינו דומה לסימני המתנגדת עד כדי להטעות וודאי שאין סכנה כי מוצריה ייחוסו בטעות למתנגדת, הרי שאין בהוכחת קיוס מוניטין בסימן המתנגדת כדי להשפיע על זכות המבקשת לרשוס את סימנה וממילא גם עילות ההתנגדות שבסעיפים 11/ש), 13(11) ו-14(11) אינן מתקיימות בענייינו.

בשולי החלטה זו אני מזכיר כי בעת הדיון טענה המבקשת שחוות הדעת של המומחה מטעס המתנגדת, מר פרבר, אינה קבילה. זגאת בשל כך שאינה ממין ראיות התשובה. כב' הפוסק אקסלרד הורה לצדדיס לסכם לעניין אה, אולס בסיכומיהס לא בא וכר לטענות אלה, ועל כן אני קובע שהטענה נזנחה והחלטה זו ניתנה על פי כל הראיות שהובאו בני כב' הפוסק אקסלרד.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על רישוס הסימן המבוקש. המתנגדת תשלס למבקשת את הוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד בסכוס כולל של 27,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיוס ועד ליוס התשלום בפועל.