מדגם 51600

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה להחזר תוקף מדגם 51600

בעלת המדגם: המא ז[התקסתא ע"י ב"כ: לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים, אורן מנדלר, עו"ד

1. מדגם 51600 פקע בשל אי תשלום אגרת חידוש. השאלה שבפניי הינה האם בסמכות הרשם להורות על החזרתו לתוקף של המדגם בהשראת המסגרת החוקית שבחוק העיצובים, התשע"ז-2017 או שבית המשפט המחוזי הוא שמוסמך להושיט לבעלת המדגם סעד בהתאם לסעיף 44 לפקודת הפטנטים והמדגמים, 1924 (להלן: "חוק העיצובים" ו"פקודת המדגמים", בהתאמה).

העובדות בקצרה

2. מדגם 51600 הינו וריאנט של מדגם קודם של בעלת המדגם שמספרו 50238. מדגם 51600 נרשם בפנקס המדגמים ביום 13.11.2012 ותוקפו מיום 26.9.2011. מדגם 50238 נרשם בפנקס המדגמים ביום 12.6.2011 ותוקפו מיום 1.11.2010.

3 בהיות המדגם וריאנט מחויב ממועדי החידוש לפי המועדים לתשלום אגרות החידוש של המדגם העיקרי.

4. המועד לתשלום אגרת החידוש הראשון של מדגם 51600 נקבע ליום 1.11.2015. משלא שולמה האגרה במועד זה פקע תוקף המדגם. בעלת המדגם הגישה בקשה לרשם להחזיר אותו לתוקף. הבקשה נדחתה בהחלטת הרשם מיום 29.12.2016. בעלת המדגם הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בהתאם לסעיף 44 לפקודה (ה.פ. 46547-01-17). בהסכמת הרשם הוחזר המדגם לתוקף ובעלת המדגם קיבלה תעודת חידוש. על פי האמור בתעודה, המועד האחרון לתשלום אגרת החידוש השני נקבע ליום 1.11.2020.

5 ביום 2.8.2020 שלחה מחלקת העיצובים לבעלת המדגם תזכורת לתשלום אגרת החידוש. בעלת המדגם לא שילמה את האגרה במועד. דבר הפקיעה פורסם ביומן המדגמים ביום 22.6.2021. ביום 22.12.2021 הוגשה הבקשה להוראת תוקף שבפניי.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

עיקר טענות בעלת המדגם

6. טענת בעלת המדגם הינה כי חקיקת חוק העיצובים שינתה את המצב המשפטי בעניין סמכות הרשם לדון בהחזר תוקף מדגמים. לטענתה, לרשם סמכות טבועה לדון בכך מכוח סעיף 43 לחוק העיצובים. ואת ועוד על פי הפסיקה של בית המשפט העליון (רע"א 6500/19 גבריאל נ' אשד (פורסם בנבו 7.5.2020), (להלן: "עניין גבריאל")) יש להעדיף פרשנות אשר תמעט את הגישה לבתי המשפט המחוזיים.

7 עוד טוענת בעלת המדגם כי משעה שאין הבדל מהותי בין עיצובים לבין מדגמים, אין מקום להבחין לעניין הסמכות לדון בבקשה להחזר תוקף של שתי הזכויות הללו.

8 לבסוף טוענת בעלת המדגם כי הרשות לא חישבה נכון את המועד לתשלום אגרת החידוש ולמעשה במועד תשלום האגרה, הזכות כבר פקעה.

9. בעלת המדגם השמיעה טענותיה בפניי והחלטה זו ניתנת על פי סיכום טענותיה בכתב ובעל פה.

סמכות הרשם לפי פקודת המדגמים

10. בעלת המדגם אינה חולקת על כך שהדין החל על המדגם הינו פקודת המדגמים (ראו סעיף 3ב לפקודת המדגמים וסעיף 113 לחוק העיצובים). סעיפים אלה נדונו בהרחבה בהחלטה בעניין

בקשות עיצוב (62752,62751,62750,62749,62584,62583,62582,62581,6258 ([6ְמבג[0)

ובעניין בקשות עיצוב 62652,62651,62650,62649,62648,62647 (.:)אז1 712.4ע) (פורסמה בנבו, 22.5.2020 :

"סעין 113 לחוק קובע את הוראות המעבר מהפקודה לחוק וזאת באמצעות תיקון עקיף של הפקודה. מלשון הסעיף שבפקודה עולה כי הוראות הפקודה ימשיכו לחול על מדגמים גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק העיצובים וזאת בשלושה מקרים:

"113. בפקודת הפטנטים והמדגמים -

2) אחלי סעיף 3א יבוא:

וו

תחולת הפקודה לעניין מדגמים

3. ההוראות לפי פקודה זו יחולו על מדגם אשר ערב תחילתו של חוק העיצובים, התשע"ז-2017 (בפקודה זו - חוק העיצובים) התקלים בו אחד או *ותר מאלה;:

(ג) | המדגם פורסם בציבור;

.1

.12

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

9) | הוגשה בקשה לרישום המדגם בפנקס המדגמים;

(3) | המדגם היה רשום בפנקס המדגמים."

מקודו של סעיף 113 לחוק העיצובים בסעיף 122(א) להצעת חוק העיצובים, התשע"ה- 5, ה"9287 (להלן: "הצעת חוק העיצובים"). כעולה מדברי ההסבר לסעיף זה, ביקש המחוקק ליצור באמצעותו המשכיות ולהגן על אינטרס ההסתמכות של הציבור. היינו, דאגת המחוקק הייתה נתונה לצדדים שלישיים אשר הסתמכו על פרסומו של מדגם ככזה השולל מבעליו את האפשרות להגן עליו;

"סעיף 122 לסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי הוראות הפקודה מש:כו לחול על עיצובים שפורסמו בציבור לפני יום התחילה בהתאם לפקודה, על עיצובים שהוגשה לגביהם בקשה לדישום לפני :וס התחילה ועל עיצובים שנרשמו לפני :וס התחילה, בהתאם לפקודה, וזאת כדי לאפשר המשכיות וכדי שלא לפגוע באינטרס ההסתמכות של מי שהסתמכו על הוראות החוק הקודם בין אם לשום עשיית פעולה בעיצוב שפורסם ולא נרשם ובין אם לשום דישום של עיצוב." (דברי הסבר להצעת חוק העיצובים, עמ' 738)

על אף שאחת מתכליות החוק הינה שמירה על אינטרס ההסתמכות של הציבור, הרי שהמחוקק ביקש להשיג גם תכלית אחת וקבע תקופה בת 12 חודשים אשר במהלכם פרסומים שמקורם במבקש לא יפגעו בכשידות הרישום של העיצוב, דהיינו לא ישללו חידוש ואופי ייחודי..."

מן האמור עולה שהדין החל על מדגמים רשומים לא עבר שינוי ואף לא הייתה כוונה בידי המחוקק לשנותו.

אציין כי בקשות להחזר תוקף מדגמים הוגשו גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק העיצובים. הטענה כי יש להחיל על בקשה כאמור את חוק העיצובים נטענה ונדחתה, ראו מדגם 47138 (בקשה להחזר תוקף) בלחסן ואח' (פורסם באתר רשות הפטנטים, 16.6.2020) שקבעתי כך:

"המבקש טוען כי בהתאם לחוק העיצובים יש לאפשר החזר תוקף של מדגמים. חוק העיצובים אינו חל על מדגמים, הוא חל על עיצובים בלבד, והסעיפים הנוגעים להחזר תוקף שעניינים בהחזר תוקף של עיצובים רשומים. אנו עוסקים במדגם שנדגם לפי פקודת המדגמים, כאמור, בשנת 2009, זמן רב לפני שחוק העיצובים נכנס לתוקף, ולפיכך חוק העיצובים אינו חל עליו."

כעת מעלה בעלת המדגם שתי טענות התומכות לדידה בהחלת ההסדר הקבוע בחוק העיצובים על בקשות להחזר תוקף מדגמים. הטענה הראשונה הינה כי קיימת לפקודה בעניין סמכות זו וניתן להשלימה מתוך חוק העיצובים.

איני סבורה כי קיימת לפקודה בשאלה מי הוא הגורם המוסמך לדון בבקשה להחזר תוקף מדגם. סעיף 44 לפקודת המדגמים קובע כך:

" (1) על פי בקשתו של כל אדם המוצא את עצמו מקופת מחמת שלא כללו איזו רשימה בפנקס הפטנטים או המדגמים, או מחמת שהשמיטו ממנו איזו רשימה, או מחמת שכללו רשימה בלא נימוק מספיק, או מחמת שאיזו רשימה נשארה בפנקס שלא כדין או מחמת טעות או פגם באחת הרשימות שבאחד הפנקסים הללו, רשאי בית המשפט המחוזי ליתן צו להכניס אותה רשימה בפנקס או למחוק אותה ממנו או לשנותה, ככל אשר ימצא לראוי,

(2) בכל הליך משפטי עפ"י סעיף זה רשאי בית המשפט להחליט בכל שאלה שיהא צודק להחליט עליה בקשר עם תיקונו של פנקס.

(3) ההודעה הקבועה על דבר כל בקשה עפ"י סעיף זה תימסר לרשם ותהא לו לרשם הזכות להופיע במשפט ולהשמיע את טענותיו בענין זה, ויהא חייב להופיע אם נצטווה בכך ע"י בית המשפט.

(4) כל צו בית משפט המתקן פנקס יצווה למסור לדשם הודעה על התיקון באופן הקבוע, ומשקיבל הרשם הודעה כזאת, יתקן את הפנקס לפיה."

כיצד נקבע האם קיים חסר בפקודה? הנשיא והמלומד פרופ' אהרון ברק קבע בספרו "תורת הפרשנות הכללית" בעמ' 432 כי -

"חסר קיים במקום שנורמה משפטית או הסדר משפטי אינם שלמים, ואי שלמות זו נוגדת את התכלית של הנודמה או ההסדר."

ברור שגישה זו מניחה שיכול להיות חסר בחקיקה. קיימת גם גישה אחרת, המתוארת במאמרו של פרופ' גד טד הותיד המחוקק סעיף של סמכות ייחודית לבית המשפט המחוזי, במסגרת חקיקה חדשה שיש בה משום שינוי מהותי ורחב היקף בעניין מסוים, ובה שונו גם הוראות הסמכות של בתי המשפט. כך, למשל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018, הותיר את הסמכות לגבי תיקי פשיטת רגל קיימים, בידי בית המשפט המחוזי, כאשר בהתייחס לתיקים חדשים הנידונים לפי החוק החדש הוקנו סמכויות בפשיטת הרגל לכונס הרשמי ולבית משפט השלום."

אציין כי בא כוח בעלת המדגם הפנה בהגינותו לפסק הדין האמור של בית המשפט המחוזי.

לאור האמור סבורה אני כי הסמכות לדון בבקשת בעלת המדגם נותרה בידי בית המשפט המחוזי.

למעלה מן הצורך אדון בטענה האחרונה שבפי בעלת המדגם אשר עוסקת בשאלה מהו המועד לתשלוס אגרות החידוש של מדגם שהינו וריאנט. נזכיר כי מדגם מסוג וריאנט הינו זכות שהוכרה בהחלטתו של כב' הרשם מיכאל אופיר בעניי בקשות לרישום מדגמים מס' 22424 3 ,22783 ו-23767 קליל תעשיות בע"מ ואח' (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 1997). באותו עניין קבע כב' הרשם (כתוארו אז) כי בהסתמך על ההסדר שנקבע בסעיף 31 לפקודה מוסמך הרשם לרשום -

"מדגם נוסף או מדגמים נוספים, עם (ריאנט או שינוי אחד שאינו נכלל במדגם המקורי הרשום, וזאת אם הבקשה לדישום המדגם הנוסף הוגשה בו זמנית (דהיינו באותו תאריך)

עם הבקשה לרישום המדגם המקורי או לאחד מכן".

7. אף שהפקודה קובעת כי תקופת תוקפו של מדגם כזה לא יאריך את תקופת זכות המדגם מעבר לתקופת תוקפו של המדגם הקודם, לא נקבעו בפקודה ובתקנות המועדים לתשלוס אגרות החידוש בגין הוריאנט. רשות הפטנטים קבעה כי המועד לתשלוס אגרת החידוש של הוריאנט תואם את המועד לתשלוס אגרת החידוש של המדגם העיקרי. במילים אחרות, המועד לתשלוס אגרת החידוש של הוריאנט הינה לפני חלוף חמש שנים מתאריך רישומו של המדגם הקודם. בהתאם לסעיף 5(30) לפקודה תאריך הרישום הינו תאריך הבקשה לרישומו של המדגם.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

8. פרשנותו של הרשות הינה עקבית והיא באה לידי ביטוי בהחלטות הרשם, בתעודות הרישום ובתזכורות הנשלחות לבעלי המדגמים. הבסיס לפרשנות זו הובהר בהחלטת הרשם, כתוארו אז, אסא קלינג, בעניין מדגם 43413 ו-43414 ( בקשה להחזר תוקף ולחלופין להארכת מועד) מיכל פירסט (פורסמה בנבו, 20.3.2012):

"עיון בסימן סעיף 31 לפקודה מלמד כי תקופת זכות מדגם על פי סעיף 31 לפקודה ניתנת לקצוב לשם התאמתה לתקופה הנובעת מהרישום הקודם, כדלקמן -

וו

בתנאי שלא יהא בו ברישום המאוחר כדי להאריך את תקופת זכות המדגם למעלה מן התקופה הנובעת מהרישום הקודם."

דהיינו, ככל שהוגש לאחד רישומו של המדגם המקורי, תקופתו של הדישום המאוחר - המדגמים הנוספים בעניינינו - מקוצרת לתקופתו של הרישום הקודם, הוא המדגם המקורי בעניינינו.

בקריאת סימן סעיף 31 ועם הוראות סעין 1(33) ולתוספת שאינה בנמצא בסעיפים 3) -3(33) לפקודה, מראה כי על פי לשון החוק קיצור התקופה האפשרי היחיד הוא מהתקופה הראשונה המנויה בסעיף 1(33) הכפופה להוראות הפקודה. לפיכך, לאור לשון הפקודה אין אפשרות לקבל את טענת ה"ניתוק" בין מועד החידוש ומועד התוקף."

בעלת המדגם חלקה על פרשנות זו של הרשות וטענה, בין היתר, כי היא שמה מכשול בפני בעלי הוריאנטים. איני מוצאת יתרון בגישת בעלת המדגם בחישוב מועדי החידוש. מכל מקום, המועדים לחידוש גם לידי ביטוי בתעודות החידוש ובתזכורות שנשלחות לבעלי המדגמים ולפיכך אין מקום לשנותס בדיעבד ביחס לוריאנט בו עסקינן.

לאור האמור הבקשה נדחית.

במאמר מוסגר אציין כי לא נדרשתי לשאלה האם לו היה חל חוק העיצובים על המדגם היה מקום להורות על החזרת תוקפו מן השאלה ששאלה זו נותרה תיאורטית בלבד.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

2. ככל שתוגש בקשה להחזר תוקפו של המדגם לבית המשפט המחוזי, יביע הרשם את עמדתו בעניין כמשיב לבקשה.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס כ"א אייר תשפ"ב 2 מאי 2022

סימוכין: 78 7"

10