מדגמים רשומים מס' 30704, 30705 (בקשה להחזר תוקף)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומובי\

מדגמים רשומים מס' 30704, 30705 (בקשה להחזר תוקף)

המבקש: משה הראל (בעל המדגם) ע'יי ב''כ וולף ברגמן וגולר עו''פ

ה ח ל ט ה

1 בפני בקשתו של בעל המדגמים, בה הוא עותר להחזרתו לתוקף.

2 שני המדגמים נרשמו בפנקס, ובהתאם להוראות סעיף 5(30) לפקודת הפטנטיס והמדגמים (להלן: 'הפקודה'), תאריך רישום הוא 18 בנובמבר 2003, תאריך הגשת הבקשה לרישום.

3 על פי סעיף 1(33) לפקודה, מועד פקיעת המדגם חל ביום 18 בנובמבר 2003, משניס מתאריך הרישום. ביום 18 במאי 2004 הסתיימה תקופת החסד בת שישה החודשים הקבועה בסעיף 4(33) לפקודה. תקופה במהלכה זכאי היה המבקש, לבקש הארכת המועד ולשלם את האגרות הקבועות לכך.

4. ביום 20 במאי 2004 הוגשה בקשה להארכת תוקף המדגם. בקשה זו סורבה על ידי מחלקת המדגמים, ועל כן הוגשה בקשה זו שבפני.

5 המבקש עותר כי אפעיל את סמכותו של הרשם על פי תקנה 482(ג) לתקנות המדגמים ואצווה על החזרתו של המדגמים לתוקף. בנימוקי הבקשה טוען המבקש כי החליט לנצל את תקופת החסד שמעניק לו סעיף 4(33) לפקודה, ועל כן הורה לבאי כוחו לחדש את המדגם רק ביום 17 במאי 2004 אחריו, יום אחד לפני המועד האחרון להגשת הבקשה ולשלם את האגרה בגינה.

6. באי הכוח הכינו את המסמכים להגשה ולכן הוגשה הבקשה אלא ביום 20 במאי 2004, יום לאחר חלוף תקופת החסד.

7 המבקש טוען כי בנסיבות אלה צודק ונכון להתיר החזרתו לתוקף של המדגמים הנרשמים.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפתח דברי אתייחס לתקנה עליה מצביע המבקש כמקור הסמכות להחזר תוקפו של מדגם נרשום. בתקנות המדגמים אין תקנה מס' 482(ג), ואף אין כל תקנה אחרת העוסקת בהחזרתו לתוקף של מדגם רשום.

לא בכדי נעדר מקומה של תקנה מעין ו מקובץ התקנות, משום שלרשם אין סמכות להחזיר לתוקף מדגם אשר תקופת ההגנה עליו תמה ולא הוגשה בקשה להאריכה.

לשונו של סעיף 2(33) לפקודה היא ברורה, ולפיה בקשה להארכת תקופת ההגנה על מדגם נרשום יש להגיש /במועד הקצוב ובאופן הקבוע לפני כלול חמש השנים? שבתקופת ההגנה הראשונה (או השנייה לפי העניין). משמעות הדברים היא כי אס ייקבע מועד הרי שמועד זה חייב לחול בתוך תקופת חמש השנים. תקנה 1(33) לתקנות המדגמים אכן קובעת מועד להגשת הבקשה ומציינת מפורשות כי את הבקשה יש להגיש /לפני תום תקופת חמש השנים החולפת". תקנה 2(33) לתקנות המדגמים קובעת את האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד תשלום אגרת הבקשה, בשלושה חודשים. קבע בעניין גהה כבי השופט לויט בע''ש 560/92 (ת''א) קליל תעשיות בע''מ נ' מיפרמאל תעשיות ירושלים בעייתי, דינים מחוזי, כרך לב (), 500 : *אפילו אילו סבדרתי שמתקין התקנות היה רשאי לקבוע בתקנות מועד שלאחד תום חמש השנים לשל הגשת הבקשה ולשם הגשת הבקשה למתן אורכה - ואינני סבור כך - הרי שהעובדה היא שבתקנות לא נקבע מועד אפשרי להגשת הבקשה לאחר חלוף 5 השנים. אין בתקנות ויתר מאשר יש בפקודה עצמה לענין מועד

הגשת הבקשה להוציא בענין האגרה, שכאמור יש להבחין בינה לבין הבקשה./

גם סמכותו הכללית של הרשם להאריך מועדים שנקבעו בתקנות (תקנה 54) אינה יכולה להועיל כאן משום שהמועד אמנם נקבע בתקנות אלא שמגבלת חמש השנים מצויה בפקודה. דברים ברוח זו נקבעו גם בפרשת קליל הנייל ואין מקום להאריך בזה.

מאז פרשת קליל ועד היום נחקק סעיף 4(33) לפקודה וזו לשונו:

שעל אף הודאות סעיפים קטנים (2) ו-(3), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות היוצרים ולא שלם את האגדה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2) או (3), לשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השנייה של חמש השנים, לפי העניין, לבקש להאריך את מועד זכות היוצרים, כפוף לתשלום אגדה נוספת על האגדה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה./

סעיף זה נחקק במסגרת החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם טריפס) התשי"ג - 1999, וכפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק (ה''ח 2819, 27 ביולי 9, בעמי' 529) מטרתו של הסעיף להתאים את דיני המדגמים לסעיף 5015 שבאמנת פריז. הסעיף מורכב משני חלקים וזו לשון החלק הראשון שבו:

]51 5 ומסח אז5 מסו1 655! סח ]0 6ס6סיזף ]0 בסדזסק 8 (1) " 6 זס] 1060ז50יזכן 605] 6 ]0 זה6החץסכ 16 יזס] ה6עוס!1ם ₪6

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

וז ]1 51121666 ,5זףו'ד יז6קסיזקן [סזיזו5וו0ח1 ]0 66תח6זחוסוח ₪ ]0 זח6והקסק 16 10 ,065וטסיזק 50 מ0ס16015100 065116 ".5111611000

כפי שניתן ללמוד כל המחוקק הישראלי עס בעל המדגם אף יותר מהמתחייב בהסכם, שהלא ההסכם אינו דורש אלא הארכת מועד לתשלום אגרה ואילו המחוקק האריך אף את המועד להגשת הבקשה עצמה. ולכן הקלה זו אין בה כדי להועיל למבקש דנן, על פי לשונו המפורשת של סעיף 4(33) המחייבת הגשת הבקשה בתוך שישה חודשים מיום תוס תקופת ההגנה. המבקש לא הגיש בקשתו בתוך תקופה זו. לא זו אף זו, מכיוון שאף תקופת החסד של שישה חודשים נקבעה בפקודה ולא בתקנות אין הרשם מוסמך להאריכה.

3. תנא דמסייע למסקנה לפיה אין בסמכות הרשם להחזיר לתוקפו מדגם מדגם, נמצא בדמות חלקו השני של סעיף 5015 לאמנת פריז הקובע:

0 זיז 16 טסה [[5 מסוחל 6 ]0 65זזוחווס6 שד (2)" סקסו הסזעו פזה6וסק ]0 מסווםזסו5סיד 16 יזס] 6הוטסיזק ".605] ]0 1ח6הוץסק-- הסח ]0 חספססיז עפ

לא קשה לראות כי בניגוד לסעיף קטן 1, עוסק סעיף ו בפטנטיס בלבד ולא בכלל זכויות הקניין התעשייתי, וכי אינו מטיל חבות על המדינות החברות אלא מקנה להם זכות לאפשר החזרתו לתוקף של פטנט. רשות ולא חובה פטנט ולא מדגם, ואכן בדיני הפטנטיס קבע המחוקק את הסמכות ואת הנסיבות בהן ניתן להחזיר לתוקפו פטנט שפקע, ובדיני המדגמים לא עשה כן.

4. לא למותר לציין כי גם אילו שונים היו פני הדברים, והיה בסמכותו של הרשם להחזיר מדגם לתוקף, הרי שהבקשה בשלו הוגשה באיחור - טעות משרדית במשרדו של באי הכוח - אינו טעות מיוחד וממילא אין הכרח כי הוא יצדיק מתן סעד של שינוי הפנקס בדרך של החזרה לתוקף של מדגם שפקע.

5. לאור האמור הבקשה נדחית.

נח שלו שלומובי\, פוסק קניין רוחני ניתן בירושלים ביום 4 מאי, 2005 כייה ניסן, תשסייה