מס 305564 "1.0 136"

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר

מס 305564 "0), 4:01" (לא מעוצב)

המבקשת: הנאדה עסל ע"י ב"כ: אריאל דובינסקי, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפניי השגה על סירוב מחלקת סימני המסחר לרשוס את סימן מס' 305564 "1.0 136 " (לא מעוצב) (להלן: "הבקשה לרישום/הסימן המבוקש") ביחס ל - "תכשיטים, דהיינו, אבנים יקרות, תכשיטי מתכת ותכשיטי אופנה; שעומים ; שעומי יד; שעוני קיר; שעומי שולחן ; שעוני יוקרה; הנכללים כולם בסוג 14.", וכו ביחס ל - "עטים, עטי הוקרה, מעמדים משרדיים למסמכים ולכלי כתיבה; הנכללים כולם בסוג 16". לבקשת המבקשת ההחלטה ניתנת על בסיס הטענות בכתב בלבד, ללא קיום דיון.

הליך הבחינה וטענות המבקשת

2 משמעות הסימן המבוקש בשפה הספרדית הינו "מתנה" או "שי", ולפיכך סברה מחלקת סימני המסחר כי הסימן אינו כשיר לרישוס לאור סעיפים 8(א) ו-10(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 (להלן: "הפקודה"), משום היותו חסר אופי מבחין ביחס לטובין לגביהם נתבקש רישומו, ומשום שהוא נוגע במישרין למהות הסחורות ומקובל במסחר לתיאורס.

3 המבקשת בתשובתה להשגות מחלקת סימני המסחר טענה כי הסימן המבוקש אינו מקובל במסחר ביחס לסחורות ואין ויקה בינו לבין הסחורות לגביהן נתבקש רישומו. לטענת המבקשת השימוש בסימן המבוקש, שמקורו בשפה הספרדית אינו נפוץ בישראל, והסימן הינו חסר משמעות בעברית. המבקשת מוסיפה כי גם על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2013 (להלן: "הנתונים הסטטיסטיים"), שכיחות דוברי השפה הספרדית בישראל היא כ- 7 אחוזים מכלל האוכלוסייה בלבד.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. לפיכך, עבור מרבית האוכלוסייה, הסימן שרירותי ולפיכך הינו כשיר לרישוס. גם עבור אלו המכיריס את פירוש הסימן בספרדית נדרש פרק זמן מסויס בכדי לקשור בין הסימן המבוקש לבין הטובין לגביהם מבוקש הרישוס, והסימן הינו לכל היותר מרמז עבורו.

5 במענה לטענות המבקשת ציינה בוחנת סימני המסחר, כי על אף הנתונים הסטטיסטיים שהוצגו, אחוז האנשים שמבינים את השפה או מילים ספורות בה גבוה בהרבה מ-7 האחוזים שהוצגו בנתונים אלו. משכך קביעתה נותרה בעינה, כי מילת הסימן נוגעת במישרין לטובין המבוקשים, ולפיכך צריכה המילה להשאר בנחלת הכלל, ואינה כשירה לרישוס.

דיון והכרעה

סימניס בשפה גורה

6. המלומד א. ח. וליגסון, בספרו "דיני סימני מסחר ודיניס קרוביס להם, בעמ' 35 (1973) כותב את הדבריס הבאיס ביחס לסימניס בשפה זרה:

"השס המקובל של הטובין חייב להישאר חופשי לשימוש הציבור. הלכה זו חלה רק לא רק לגבי השס בעברית, אלא אף לגבי שס הסחורה בכל שפה אחרת, המובנת לפחות לחלק ניכר של

האוכלוסייה. לפיכך אין רושמיס סימנים כגון "680צם", "1וס"ן...] ההלכה האנגלית אינה מבחינה בין שפות ידועות לבלתי ידועות. באנגליה סירבו לרשוס את המילה "20%01" אשר פירושה בשפה הנורבגית- בירה או שיכר (ראה 207 .₪26 6 )501001 .פע פ5ט).

(אפשר אולי לטעון כי השפה הנורבגית ידועה לפחות לחלק מהסוחריס הבריטייס העוסקיס במסחר עם ארצות סקנדינביה).

בארץ נחשבה המילה האיטלקית "1ת311551)" כמילה מתארת: המרצה 141/65 פד"י י"ט ]] 131"

7 ה"5 141/65 מאיר בייגל נ' שלמה א' אנג'ל בע"מ (להלן: "עניין גירסיני") נאמר כדלהלן:

"ואין נפקא מינה בכך, שהמלה "יגירסינייי נלקחה מן השפה האיטלקית שאינה שגורה בפי הבריות בישראל: .ט פמטא (3), 854 .1..1 59 .6-0 80 5010011. משום כך בלבד לא איבדה את אופייה כמלה המשמשת לתיאור הסחורה, ובכך לא הפכה שס

דמוי (0צסש ץ0ם8!) שהומצא על ידי המבקשת, שבו יש ואדם רוכש לו קנין"

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ההלכה שנאמרה בעניין גירסיני למיליס בשפה זרה, יש לקרוא לטעמי לאור דברי המלומד 6 בספרו 131145 1616130156 ה ,6ַתְהּה-113016 ,45זהוה-11306 01 עוב.1 6תדד, 0, עמ' 146 :

בת0ז1 828171 אזהרת-806 ₪000 8 01 15 ₪0005 116 01 6בתהת שגד" בת16 ץ6תט 1601516700 06 ,56זטס6 01 ,ףסמתהּס 11 תה ,(ס) 4615 6וז 5 הסנו 066 01 6תוא 8 01 60675ט0סת1 116 1181 50 .(6) 16 10 311066 01 6עסע ,שְהותסצ1 תג מ5606 ת1 תסותותס6 הו מאוסמא עְ11זהת001 85ע\ 11 [16ע ץכ 65בתהה 116 ז6ז6₪15 116 מס בת הז 5010 ת066 180 ז1 השוע ז6סתט 6תה ,165התטס6 56ס1 6 סז מסטופסקסזק עבת שתטנותו! תסנט8ס 01 58%6 116 עסת".(8) הו 180 תסותנקס 01 גתה 1" ,5810 ,.1 ,עץזז1ת:6 ",36065 תהסקסוטי 6 ץותטסס תשוסזס1 8 ת! 000660זק 411616/ תה 10 66ת61076ע 30 תשוסתאתט ץ51ט10ט6זכן 85ע 11 6עסחע 0תה[שת סזתו 60ווסקותו 6 85 ץתטס6 10616 181 1 ₪560 הסט 116 ,6וחהה 3 זטסום1 ץ36 8 01 15 8711616 116 06016 07 06507106 10 16 תסותותסס 8 181 61087 15 16 0ת\/ ."ז40/ 16 01 שתותה6רת 116 תוווט\ סע 6 ]611 8 6877105 ,1150שַת זסת השטסום ,הסותעו\ סזסע 5 () ה1תתבז1ז עס (1) 581185 85 506 ,(6) שת1תהסרת 6שק0501 0 0ם16א6 ,6שסשוסם ,ףס 0065 16 115 ."העסטו צ6ם18" 8 זסת

כלומר, כאשר מדובר במיילים בשפה ורה שהמס של הטובין עצמם, לא יירשס סימן שהוא שס מהות הטובין עצמו, גם אם השפה אינה מוכרת בישראל, ובלבד שהשפה איננה נדירה.

אולם כאשר מדובר במילים קשורות, שאינןו שס הטובין עצמם, כגון מילות שבח או מילות המתארות את סגולות הסחורה, המבחן יהיה היקף ההיכרות של הצרכן והסחורות הרלוונטיים עם הסימנים המבוקשים (ר' לעניין אה בקשה לרישום סימני מסחר מס' 184606 ו-184607 (מ2013110ךזס-) 13מז6-31110)) 6ח1 ,[סיזהככ\/ מה6ניזסוו\ ", פיסקאות 15-17).

בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע''מ- עיתון "משפחה" נ' אס. בי. סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ - עיתון "משפחה טובה" (פורסם בנבו,

.2

.3

.4

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1 הוסבר ציר התיאוריות של סימני המסחר, אשר בצידו האחד הסימן הגנרי שאינו כשיר לרישוס, ובצידו השני הסימן הדמיוני הכשיר אינהרנטית לרישוס. בין שני קטבים אלו מצויים הסימן המתאר שככלל אינו כשיר לרישוס והסימן המרמז שככלל כשיר לרישוס. בענייננו, יש להכריע האס מדובר בסימן מתאר או מרמז. הכרעה זו אינה תמיד פשוטה, כפי שכותב המלומד וליגסון בספרו בעמ' 40:

"בפועל יהיה זה תמיד קשה להבתחין בין שני סוגי הסימנים, אך המבחן העיקרי הוא: האם הקהל, בראותו את הסימן או בשמעו את צלילו, יבין מיד את הקשר בין הסימן לבין אופי הסחורה, איכותה, תכונותיה, או האם עליו לחשוב לפחות לרגע קט עד אשר קשר זה יוברר לו"

סבורני, כי בספרד היה נתפס השימוש במילה 866810 ביחס לטובין שניתניס כמתנה כדבר שבשגרה כמתאר, אולס הכף נוטה לכך שהצרכן הישראלי (אולי למעט אלה שהספרדית הינה שפה עבורו), אף אס הוא מכיר את המילה 868810, לא יבין את הקשר באופן מיידי לסוג הסחורות, אלא יהיה עליו לחשוב עד אשר קשר זה יוברר לו. ככל שהצרכן הישראלי אינו מכיר מילה זו, ואני סבור כי המילה בשפה הספרדית אינה מוכרת לחלק משמעותי מן הציבור בישראל, הרי שבוודאי שאין מדובר בסימן מתאר אלא לכל היותר מרמז.

סיכומו של דבר, סביר בעיני כי הצרכן בישראל הרואה את המילה 360810 בהקשר הטובין המבוקשים יסבור כי מדובר בסימן הנועד לסמן את מקור הטובין.

לפיכך הסימן המבוקש שמספרו 305564 כשיר לרישוס.

אופיר אלון

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ה' טבת תשע"ט

3 דצמבר 2018

סימוכין: 5