המבקשת
- שם: סד ז זב אהסזדג את דאז 2000 את חד
- בא כח: ריינהולד כהן ושות', עו"פ וע"י גילת ברקת ושות", עו"ד
החלטות שיפוטיות
רשס הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר בפני כב' הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ התנגדות לבקשת פטנט
מס' 149319 (בקשה לתיקון כתב טענות)
המבקשת: .סד ז זב אהסזדג את דאז 2000 את חד ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות', עו"פ וע"י גילת ברקת ושות", עו"ד המתנגדת : אם -סיטמס פלש דיסק פיונירס בע "מ ע"י ב"כ מרק פרידמן, עו"ד ועו"פ א. רקע עובדתי
1. ביוס 18 בדצמבר 2005, הגישה המתנגדת לבקשת פטנט מס' 149319 את כתב טענותיה (להלן : "המתנגדת"). ביוס 18 באוקטובר 2006, הגישה המתנגדת את ראיותיה ובמקביל הגישה בקשה לתיקון כתב טענותיה (להלן : "הבקשה"). להלן עיקרי נימוקיה:
א. בבדיקות שנערכו על ידי מומחה מטעס המתנגדת, נתגלו פרסומיס קודמיס הנוגעים לאמצאה נשוא בקשת הפטנט. המומחה עבד על הכנת חוות דעתו עד יומיים לפני הגשת הבקשה. חוות הדעת הוגשה במסגרת הגשת הראיות ולא הייתה דרך לבקש את תיקון כתב הטענות קודם לכן.
על אף שתקנות סדר הדין האורחי, התשמ"ד-1984 (להלן: ("תקסד"א") לא חלות באופן ישיר בהליכים בפני רשס הפטנטים, יש להחיל במקרה זה את תקנה 92 לתקסד"א ולאפשר את תיקון כתב הטענות.
כתב הטענות המתוקן יסייע לשמור על טוהר הפנקס. בנוסף, התיקון לא ייפגע במבקשת הפטנט שכן היא תהיה רשאית להגיב לכל דבר במסגרת ראיותיה.
2 ביוס 18 במאי 2006 הגישה מבקשת הפטנט (להלן : "המבקשת") את כתב טענותיה. ביוס 19 בדצמבר 2006, הגישה המבקשת תשובה לבקשת המתנגדת לתיקון כתב הטענות. להלן עיקר נימוקיה:
א. טיב התיקוניס אותס מבקשת המתנגדת לתקן חורג מעניינים הנוגעים לפרסומיס החדשיס.
ב למתנגדת הייתה שהות מספקת בכדי לחקור את הרקע לאמצאה. ג. = המתנגדת פעלה שלא כדין כאשר לא תמכה את בקשת התיקון בתצהיר.
ד. המתנגדת הגישה את הבקשה לאחר שהמבקשת הגישה את כתב טענותיה ואין מדובר אלא בכתב תשובה לטענות המבקשת.
3 בהחלטות קודמות של הרשם כבר נקבע, כי במקום בו לא קיים הסדר ספציפי בנושא זה או אחר של סדרי הדין, ובהעדר הסדר שלילי, רשאי הרשם להיוקק להסדר הקבוע בדין הכללי. לדיון מורחב בסוגיה ו ראה החלטתו של כבוד הרשם (כתוארו או) משה גולדברג מיוס 14 בדצמבר 1998, בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 69909 "במבינו" (בקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות), בעמ' 4-7.
4. המתנגדת טוענת כי במקרה דנן יש להחיל את תקנה 92 לתקסד"א ובהחלט הצדק עמה. דא עקרו שתקנה 92 מחייבת לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב טענות:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט:וכל להכריע בשאלות שהבאמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, וכן הגשת תצהיר המאמת את העובדות".
5 לא רק זאת אף זו, כב' הש' א.גורן סוגיות בסדר דין אזרתי, מהדורה שמינית, הוצאת סיגא-הוצאה לאור בע"מ, עמוד 150, אף מוסיף:
"תקנה 92 היא התקנה העיקרית, הדנה בתיקון כתבי טענות והיא מסמיכה את בית המשפט להורות על תיקון כתבי הטענות בכל עת. בקשות כוללות להיות מוגשות מטעמו של כל בעל דין במשפט, (בכל שלב משלבי הדיון (בכפוף למגבלות שצוינו). כאמור, התגבשה בפסיקה גישה ליברלית, המתירה את התיקון, אם התיקון אכן דרוש לבירור השאלות האמיתיות השנולות במחלוקת ואם בעל הדין העותר לתיקון כול להסביר כי עשה כל שביכולתו כדי לפנות לבית המשפט עם גילוי הצורך בתיקון, וכי לא השתהה בפנייתו. בוצעו שינויים בתקנה 92 על ידי הוספת התוספת הבאה בסיפא של התקנה, הקובעת; "תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, וכן הגשת תצהיר המאמת את העובדות". כלומר, בתצהיר התומך בבקשה לתיקון אין להסתפק בפירוט הנסיבות שהצליחו את התיקון, לדעת המבקש, אלא יש לאשד בתצהיר או בתצהיר נוסף גם את העובדות עצמן שאותן מבקשים לצרף או לשנות בכתב הטענות".
[ ההדגשה אינה במקור נ.ש.ש]
במקרה זה המתנגדת לא צירפה תצהיר, לא בתמיכה לנסיבות הגשת הבקשה ולא בתמיכה בעובדות עצמן המופיעות בכתב הטענות המתוקן. הדבר בעייתי במיוחד כאשר מדובר בעובדות מהותיות.
גם ניתנה בעבר רשות לתקן כתב טענות ללא תצהיר אך מדובר במקרה חריג, כאשר התיקון נתבקש בשלב מקדמי, טרם הוגש כתב טענות מטעס המבקשת, ואת בניגוד למקרה דנן בו כבר הוגש כתב הטענות לפני כחצי שנה. ראה לעניין וה התנגדות לבקשת פטנט מס'
8 - בקשה לתיקון כתב טענות מטעם המתנגדת מיוס 03 במרץ 2003:
"לכאודה, היה עלי לדחות את הבקשה לתיקון בשל העדרו של תצהיר שאשד יתמוך בטענותיה של המתנגדת בבקשה לתיקון. יחד עם זאת, עלי לקחת בחשבון כי התיקון נתבקש בשלב מקדמי, טרם הוגש כתב טענות מטעם המבקשת".
טוהר הפנקס מהווה שיקול מרכוי אך לא יחיד במקרים כגון דא. יפים לעניין וה דבריו של סגן רשם הפטנטים [כתוארו אז] מר ישראל אקסלרד, בהחלטה בעניין בקשה לפטנט מס'
5 (בקשה להארכת מועד למסירת הודעת התנגדות למבקשת) מיוס 13 באוגוסט 2001:
"יש הסבורים כי המילים "טוהר הפנקס" הינן מילות קסם, אשד עם השמעתן, נופלות ונעלמות לא היו אותן מחיצות הידועות בשם "כלל הפרוצדורה", אשר נבנו מתוך מטרה להנהיג סדר בהליכים ולתחום מסגרות מחייבות אשר תבטחנה את יעילות ההליכים ותמנענה עיוותי דין והמשכות הליכים שלא לצורך.
הסבודים כך טועים גם טועים. אין ספק כי יש ליתן חשיבות גבוהה במעלה לעקרון "טוהר הפנקס" באופן שבנסיבות מסויימות *גבר זה על הצורך לשמור על שלמותן של אותן מחיצות אשד קבע המחוקק או מחוקק המשנה. *חד עם זאת, אין פירוש הדבל כי בכל מקדה, תהא הסיבה לחדיגה מכללי הפרוצדורה אשר תהא, נסכים להעלמתן של אותן מחיצות. דק באותם מקרים בהם יוצגו מימוקים משכנעים, אשד בעתיים :גיע הרשם למסקנה כי סביר הדבר לחדוג מכללו הפרוצדורה - דק בהם יגבר עקרון "טוהר הפנקס"
ו"הדין המהותי" ונסכים להסדה זמנית של אחת ממחיצות הפרוצדורה".
المتנגדת אמורה הייתה לאסוף את כל הנתונים ולצרף לכתב הטענות המקורי. ללא כל הסבר, המתנגדת החלה לאסוף נתונים לאחר שהמבקשת הגישה את כתב טענותיה ובמשך חמישה חודשים לא טרחה לבקש לתקן את כתב טענותיה. דרך זו לא מצדיקה סטייה מעקרונות הפרוצדורה.
לא זאת אף זו, שגם אילו הוגש תצהיר, לא בנקל יתיר הרשם תיקון כתב טענות מסוג זה, בשלב זה. אינטרס הצדדיס הוא בתחימת גבולות החזית ביניהם בשלב המיועד לכך על פי סדרי הדין. צד צריך לשקול את ענייניו ולתכנן ולבצע את ניהול התיק, מתוך ודאות לגבי רוחב החזית שבה הוא מתמודד. אינטרס זה, מלבד היותו אינטרס של הצדדים להליך הספציפי, יש בו חשיבות רבה לציבור המתדיינים כולו ולתועלתו, כמו גם לכל המסתמכים על הפנקס ועל ההליכים המתקיימים בלשכת הרשם.
לאור האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה.
המתנגדת תשלם למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500₪ בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
נח שלו שלומוביץ פוסק בקניין רוחני
נח שלו שלומוביץ 54678313-149319/
סגן רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר
ניתנה בירושלים ביוס 09 ינואר 2007
יום שלישי יט' טבת תשס"ז