החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בפני כב' הפוסקת בקניין רוחני יערה שושני- כספי

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר

מס' 170745 - )א 160 (בקשה לפסיקת הוצאות)

מבקשות הרישום 5 \100\/ 1056. בּוינהּ] (המבקשות): 5 א 5610ח0) מ6חיזה-) 5 )]\\/ 6טף1זת:1 ההט1

ע"י ב"כ סורוקר-אגמון עו"ד ועו"פ

המתנגדת (המשיבה): 61 1ן20זה 56 5ההזן ע"י ב"כ גילת ברקת ושות', עו"ד

1. הבקשה לרישום סימן מסחר מס' 170745 ")1 10008" הוגשה על ידי המבקשות ביוס 4. ביום 26.5.2005 הגישה המשיבה התנגדות לרישום הסימן. ביוס 27.2.2006 הגישו המבקשות כתב טענותיהן בתשובה. ראיות המשיבה הוגשו ביוס 26.11.2006 וביוס 14.8.2007 הגישו המבקשות את הראיות מטעמן. לא הוגשו ראיות בתשובה מטעמ המשיבה. דיון בהתנגדות בפני הרשם נקבע ליוס 19.11.2008, כאשר ביוס 5.11.2008 הודיעה המשיבה כי היא חוזרת בה מן ההתנגדות. נוכח ההודעה בוטל הדיון וביוס 10.11.2008 הוחלט כי ירשום הסימן בפנקס סימני המסחר.

2 ביוס 24.11.2008 הגישו המבקשות בקשה לפסיקת הוצאות בסך 61,007.57 ₪ וביוס 15.1.2009 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה זו. ביוס 29.1.2009 הגישו המבקשות בקשה ליתן רשות להגשת תשובה לתגובת המשיבה מיוס 24.11.2008. ברשות הרשם, וביוס 7.5.09 הגישו המבקשות את תשובתן לתגובה מטעמ המשיבה וביוס 17.5.09 הגישה המשיבה את תגובתה.

3. טוענות המבקשות כי הליך ההתנגדות הינו הליך סרק אשר נמשך כשלוש שנים, במהלכן נדרשו המבקשות להוצאות רבות. עוד נטען כי המשיבה היא אשר פתחה בהליך המשפטי והפסיקה אותו מיוזמתה, ולפיכך מחויבת היא לשאת בהוצאות המבקשות. כמו כן טוענות המבקשות כי התנהלות המשיבה הן בהליך והן במהלך ניהול המשא ומתן ביניהן, נגועה בחוסר תוס לב.

4. מנגד, טוענת המשיבה כי המבקשות הן אלו שהתנהלו בחוסר תוס לב כלפי המשיבה כאשר הודיעו באופן מפתיע וחד צדדי על סיוס המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים במשך זמן רב. עוד נטעו כי למעשה ניהלו המבקשות משא ומתן על מנת לעכב את הליך ההתנגדות עד לקבלת החלטה בהתנגדות המקבילה שהגישה המשיבה באירופה. כמו כן טוענת המשיבה, כי סכום ההוצאות שנתבקש הינו מופרז וכן כולל הוצאות שיש לנכותן מן הסכום שנתבקש.

5. הלכה פסוקה היא כי צד שהחל בהליך וחזר בו, ישא בהוצאות הצד שכנגד. ראה לעניין זה: החלטה בעניין התנגדות לרישום פטנט מס' 133957 (בקשה לפסיקת הוצאות) 66וו00יז "ז26ו] 6חז נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע" מיוס 14.2.08. ראה גם החלטה שניתנה לאחרונה בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 66וו00יזע מסטג/ (אח' נ' 100005[ .1 חש6כ (מיוס 20 מאי 2009). במקרה שלפני המשיבה פתחה בהליך ההתנגדות כנגד המבקשות ואז ונחה התנגדותה. משכך, עליה לשאת בהוצאות המבקשות. עתה יש להידרש לשאלת גובה ההוצאות.

6. מקריאה בתיק מצאתי כי היקף החומר שהוגש על ידי המבקשות במסגרת ההליך אינו רב. למעשה, ראיות המבקשות כללו תצהיר אחד בלבד. כמו כן, המשיבה חזרה בה מהתנגדותה טרס התקיים מועד לדיון בהתנגדות ובכך נמנעו מהמבקשות הוצאות בלתי מבוטלות בגין הכנת הדיון וקיומו בפני הרשם.

7. הן המבקשות והן המשיבה העלו טענות אחת כלפי השנייה באשר לחוסר תוס לב, הן בניהול המשא ומתן בינהן והן בשעת ניהול ההליך. מאחר שההתנגדות נזנחה, לא התקיים דיון בפני הרשות, לא התקיימו חקירות עדיס ולא ניתנה החלטה בהתנגדות לגופו של עניין. לפיכך לא נבחנו לגופו הטענות בדבר חוסר תוס לב של מי מהצדדים בעת ניהול ההליך. באשר לאופן ניהול המשא ומתן וכו באשר לסיבות (לגיטימיות אם לאו) ולנסיבות אשר גרמו להתמשכותו ולאחר מכן לסיומו, סבורני כי לא ניתן להכריע על סמך החומר המצוי בפני.

8. במקרה שלפני הגישו המבקשות חשבוניות לתשלום, קבלות (חשבוניות מס) וכן את תצהירו של עוה"ד עדי נורמן, מנכ"ל חברת סורוקר-אגמון, שהצהיר כי אכן שולס הסכום כפי שהופיע בעשר מתוך שלוש עשרה החשבוניות שצורפו. כבר נקבע לא אחת כי ניתן לפסוק לבעל דין הוצאות ריאליות אס הוכחו במידה מספקת, ובלבד שהינן סבירות, הכרחיות ומידתיות. ראה: צג"צ 5 תנובה נ' הדשות המוסמכת למתן לישיונות <בוא מיוס 30.6.05 (פורסם בנבו). עוד תודגש ההלכה הפסוקה לפיה יש לראות בהוצאותיו הריאליות של בעל דין שזכה בהליך, אבן בוחן בלבד לקביעת סכום ההוצאות אשר ישולס לו על ידי הצד שכנגד. ראה גם דברי כב' רשם ביהמ"ש העליון בבג"צ 5098/08 פלביאן נ' מדינת ישראל (משדד הח?נוץ) מיום 14.12.08 (פורסם בנבו).

9. כאמור לעיל ונכון למועד החלטה זו, על פי התצהיר שצורף לבקשה רק עשר מתוך שלוש עשרה חשבוניות העסקה שולמו ובגינן הונפקה קבלות. לא די בכך שיצרף בעל דין את חשבונות העסקה לבקשתו לפסיקת הוצאות. על מנת שיוכחו הוצאותיו הריאליות, על בעל הדין להצהיר כי הסכום בגין חשבוניות העסקה שולס. כואת לא נמצא במקרה שלפני ביחס לשלוש החשבוניות האחרונות שהוצאו. אי לכך, הריני לקבוע כי רק ביחס לעשר הקבלות שצורפו הרימו המבקשות את הנטל הרובץ לפתחן לבסס את גובה ההוצאות הריאליות שנדרשו להן,.

10. מעיוןו בחומר שהוגש על ידי המבקשות עולה כי בסכום ההוצאות לו עתרו המבקשות, נכללו אף פעולות אשר בוצעו טרס הוגשה הודעת ההתנגדות ע"י המשיבה. אלו כללו פעולות כגון סקירת השגות הבוחן בגיו הבקשה לרישום סימן המסחר, תשלוס אגרות, סקירת הודעת הקיבול וכד'. ברי הוא כי לא על המתנגדת לשאת בהוצאות אלו.

1. בנוסף, נמצא כי בפירוט הפעולות בגינן הוצאו חשבוניות עסקה על ידי המבקשות, נכללו אף הוצאות שאין ה סביר להטילן על המשיבה. אלו כללו, בין היתר, הוצאות בגין המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים וכן הוצאות כאלה ואחרות בגין בקשות לארכות להן נדרשו המבקשות. אלו בודאי אינו הוצאות שיש לקחתן בחשבון לשס קביעת גובה ההוצאות שישולמו לצד שזכה בדין.

ראה לעניין וה: התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 171160 (בקשה לפסיקת הוצאוח) מיום 20 מרץ 2007, בפסקה מס" 5. כמו כן, דומני כי הסכום שנדרש עבור חלק מפעולות המבקשות אשר קשורות להליך ההתנגדות הינו בלתי מידתי ובחלקו אף בלתי הכרחי.

2. על המבקשות היה לבצע עבודת הכנה כראוי ולהפריד בין העיקר לטפל לעניין ההוצאות שביקשו לפסוק לטובתן, אך לא עשו כן. לאחר שניכיתי מו הסכום שנדרש את שלוש חשבוניות העסקה בגינן לא בוצע כל תשלוס, ואת כלל ההוצאות שאין זאת מן הראוי להטילן על המשיבה, וכל ואת תוך התחשבות בכך שהוצאותיו הריאליות של בעל דין, אינס סוף פסוק כי אס מדד בלבד, הנני מחייבת את המשיבה לשלס למבקשות את הוצאותיהן ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 0 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלום בפועל.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושליס ביוס == יב' בסיון תשס"ט 4 ביוני 2009