החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בפני כב' הפוסקת בקניין רוחני, יערה שושני כספי

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר

מס' 200725 "061601 וה" (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת (בעלת הסימן הרשום): | 6ה3[ז1)26/ו5 ,28 .5.4 35855 חיזבחק

ע"י ב"כ הרצוג פוקס נאמן ושות', עו"ד

המשיבה (המתנגדת): אלטמן רוקחות טבעית 1993 בע "מ ע"י ב"כ וּיסמן אהרוני גייר 8 עדי קפלן ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ביוס 22.2.09 הוגשה התנגדות לבקשה לרישום סימן מס' 200725. ביוס 19.8.09 הודיעה המשיבה על הסרת ההתנגדות וביקשה כי לא יינתן צו להוצאות. ביוס 25.8.09 ביקשה רשות סימני המסחר את תגובת המבקשת לעניין פסיקת הוצאותיה, ובמקביל הודיעה לצדדים כי באו על סיומס הליכי ההתנגדות וכי נרשם הסימן המבוקש ע"י המבקשת. ביוס 13.9.09 הוגשה ע"י המבקשת בקשה להורות למשיבה לשאת במלוא הוצאותיה בפועל בסך 11,968.09 ₪ בגין זניחת ההתנגדות ע"י המשיבה. ביוס 13.10.09 נתקבלה תגובת המשיבה לבקשה זו.

2. טוענת המבקשת כי בבסיס ההתנגדות עומדיס אך טיעוני שווא. כמו כן נטען על ידה כי אין לפטור את המשיבה מלשאת בהוצאות המבקשת רק משוס שעקב זניחת ההתנגדות לא נדרשה המבקשת לנהל את ההליך במלואו עד תוס.

3. מנגד טוענת המשיבה כי ההתנגדות הוגשה בדין וכי אין המדובר בהליך סרק. לשיטתה, זניחת ההתנגדות הינה פועל יוצא של מערכת שיקולים כלכליים-מסחריים בלבד. לבסוף נטען כי סך ההוצאות המתבקש ע"י המבקשת אינו פרופורציונאלי להליך ולשלב בו הופסק.

4. בתיק שבפני, המשיבה היא בבחינת צד החוזר בו מהליך וכמקובל במקרים אלו, עליה לשאת בהוצאות המשיבה (לעניין אה ראה למשל התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 171160 (בקשה לפסיקת הוצאות) מיום 20.3.07), ואין נפקא מינא מהי אותה הסיבה בעטיה חזר בו בע"ד מכוונתו

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לנהל את ההליך. הלכה ידועה היא כי רשאי בעל דין לבקש כי יפסקו לטובתו ההוצאות להן נדרש בפועל. עם זאת, בעת קביעת הוצאותיו בפועל של בעל דין, יש לבחון האם הוכחו במידה מספקת והאם הינן סבירות, הכרחיות ומידתיות בנסיבות העניין. ראה: בג"צ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסכמת למתן לשונות בו/א מיוס 30.6.05 (פורסם בנבו).

5. במקרה שלפני כלל ההוצאות אשר המבקשות טוענות להן, מגובות בחשבוניות עסקה ובאישורי תשלום. פגמים כאלו ואחריס בנתונים שהוגשו הקשו עלי לקבוע האם המבקשת עמדה בנטל הרובץ לפתחה והוכיחה כדבעי את גובה ההוצאות להן נדרשה לטענתה, אם לאו. אציין כי אף אילו הייתי מתעלמת מפגמים אלו וקובעת כי המבקשת אכן עמדה בנטל זה, לא בנקל הייתי מורה לפצות את המבקשת בסך הוצאותיה בפועל. זאת משוס שמתוך החומר שהוגש לא ניתן להסיק באופן ודאי כי סך ההוצאות הנטען ע"י המבקשת - היינו 11,968.09 ₪ - עומד במבחן הסבירות והמידתיות, נוכח העובדה כי הליך ההתנגדות למעשה אך החל, וזמן מה לאחר מכן נזנחה ההתנגדות ע"י המשיבה מבלי שנדרשו הצדדים לנהל את ההליך עד סופו. אשר על כן, סבורני כי עלי לפסוק את הוצאותיה של המבקשת על פי הדין ובהתאם למקובל.

6. במסגרת זו, יש להתחשב, בין היתר, בכך שההתנגדות נזנחה בשלב מוקדם יחסית של ההליך, דבר שחסך מן המבקשת להידרש להוצאות הגבוהות יותר הכרוכות בניהול הליך התנגדות (כולל עיבוד הראיות והגשתן), הכנת הדיון בפני הרשם וניהולו, עריכת סיכומים וכד'. כמו כן, יש להתייחס להיקף החומר המצומצם שהוגש ע"י המבקשת כי הודעה שכנגד קצרה, והבקשה לפסיקת הוצאות המונחת בפני. לא אוכל להתייחס לטענות הצדדים הנוגעות למהות עילות ההתנגדות משכן נזנחה ולא נידונה לגופו של עניין. לסיוס, אין להתעלם מכך כי הגשת ההתנגדות ע"י המשיבה עיכבה את הליך רישום הסימן והכניסה את המבקשת להוצאות נוספות. יתרה מזאת, אין לעודד מצב בו בעל דין יבחר לפתוח בהליך התנגדות לרישום סימן, ורק לאחר מכן יטרח ויבחן את כדאיות ניהול ההליך מבחינה כלכלית-מסחרית כפי שעשתה המשיבה.

7. לאור כל האמור לעיל, הריני מחייבת את המשיבה לשלם למבקשת את הוצאותיה ושכר ט"ו עו"ד בסך כולל של (6,50 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלום בפועל.

יערה שושני כספי

פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביוס = כ"ד בחשון תש"ע 1 בנובמבר 2009