מס' 91660

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט

מס' 91660 המבקשת: [OCR Artifact Removed] באמצעות ד"ר רוינהולד כהן ושות', עו"פ ע"י ד"ר מיכאל כהן, עו"פ המת: גדת: אוניפארם בע"מ באמצעות וע"י מר זבולון תומר

והיא התנגדות לבקשת פטנט מסי 91660 (להלן - הבקשה) שהוגשה בזוס

דבר קיבולה של הבקשה נתפרסם ביומן הפטנטים והמדגמיס מס' 3 מיום 18.8.1993 בעמוד 1232. נשוא האמצאה הוא "תכשירי רוקחות המכילים מגביר של טרוטונין לטיפול בשבף מוה!".

ביום 18.11.1993 הוגשה מטעמ חברת אוניפארם בע"מ (להלן - המתנגדת) הודעת התנגדות (להלן - ההודעה) למתן הפטנט עפ"י הבקשת. ההודעה, אשר מקורת הוגש ללשכת הפטנטים ושני העתקים ממנה הומצאון כדין לב"כ [OCR Artifact Removed], נכתבה על נייר פירמת של המתנגדת ונוסחת כדלקמן:

"חננו מתכבדים להודיע כי תננו מתנגדים להענקת פטנט 91660..."

3. בשעת הגשת ההודעה שולמה האגרה עבורה כדין.

4. ההודעה לא פרטה עילות ההתנגדות כפי שהן מוזכרות בסעיף 31 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק הפטנטים) כדלקמן:

"(1) קיימת סיבה שלפיה הרשם מוסמך לסרב לקבל בקשת הפטנט; (2) ההמצאה אינה כשירת פטנט לפי סעיף 2(8); (3) המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל ההמצאה".

בהתאם להוראות שנקבעו בתקנה 58(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ה-1968 (להלן - תקנות הפטנטים), כתב הטענות מטעם המתנגדת החייב לפרט את עילות ההתנגדות, את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ואת הסעד המבוקש. יש להגיש את כתב הטענות הנ"ל תוך הודש ימים מיום התודעתה.

ביום 22.11.1993 הוגשה ע"י ב"כ המבקשת בקשה למחוק את ההודעה על הסף. בבקשה זו נטען ע"י המבקשת כדלקמן:

(1) יש לקרוא את התקנות 57 ו-58 לתקנות הפטנטים בכפיפות לסעיפים 30 ו-31 לחוק הפטנטים.

(2). הסעיף 30 לחוק הפטנטים קובע, שתוך שלושים יום מיום פרסום הבקשה רשאי כל אדם למסור לרשם הודעה בכתב על רצון להתנגד למתן פטנט.

(3). הסעיף 31 לחוק הפטנטים פותח במילים "ואלה עילות ההתנגדות למתן פטנט", דבר המלמד בברור שאת עילות ההתנגדות יש לפרט בהודעה.

(4). התקנה 58 לתקנות הפטנטים, שענינה כתב הטענות, מורה שבכתב זה על המתנגד לפרט את עילות ההתנגדות. על "אבן-שושן, חמילון ההדש", 1968, כרך המישי עמוד 2150, המילה "פרט" פרושה "חרצה בפרטות, מסר דבר-מה לפרטיו", וערכים נוספים הנגזרים מאותו שורש והמצויים בעמוד 2151 מורים על אותו פרוש. העולה מכך כי פרוש המילה "לפרט" הוא למסור פרטים נוספים למשהו שכבר נאמר קודם לכן, ללמדך שתודעת על: תקנה 57 לתקנות הפטנטים צריכה למנות את העילות, ואילו כתב הטענות לפי תקנה 58 לתקנות הפטנטים, היינו לפרטן.

(5). הפרוש ותואם גם את תקנת 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המגדיר את הפרטים שיכיל כתב תביעה ולשונה:

"פ9. ואלה פרטים שיכיל כתב התביעה, ותו מן האמור בתקנות לחלן לא יכיל אלא פרטים אלה:

(1) שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו; (2) שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בית-דין; (3) שמו של הנתבע, וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה וניתן לבררס; (4) העובדה שתתובע או תנתבע הוא תאגיד או פסול-דין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד - הצורה שבה התאגד; (5) העובדות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה; (6) העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה; (7) הסעד המבוקש, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות משפט; (8) הסכום שתתובע הסכים לקזזו או עליו; (9)) שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבוע".

(ההדגשות הוספו...מ.א.).

(6). גם תקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי נוגעת לענין. תקנה זו מורה כי כתב טענות יכיל בצורה תמציתית את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל דין מסתמך עליהן בתביעתו.

(7). העולה מן המקובץ הוא, שללא ציון עילות ההתנגדות בהודעת ההתנגדות לא יכולה להתגבש ההתנגדות, וזאת בשל חוסר עילית.

(8). תקופת ההתנגדות תמח ביום 18 בנובמבר 1993, ולכן שוב אין כל אפשרות להגיש התנגדות תקינה.

7. ביום 11.12.1993 נתקבל בלשכת הפטנטים מכתב מאת המתנגדת (אשר שני העתקים ממנו הומצאו לב"כ [OCR Artifact Removed]) ולחלן נוסהו:

"עם כל הכבוד נראה לנו שפרשנותו של ב"כ המבקשת אין לה על מת לסמוך לא מבחינה הפורמלית ולא מהבחינה העניינית.

לא מצאנו שום סימוכין בחוק או בתקנות לפיו סעיף 31 מלמד כי עם מסירת ההודעה על התנגדות לפי סעיף 30 יש לפרט את עילות ההתנגדות המפורטות בסעיף 31, נהפוך זאת, תקנה 58 מתייבת למסור את עילות להתנגדות תוך חודש מיום מסירת ההודעה על התנגדות.

לדעתנו הובה לפרט את עילות ההתנגדות (לפי סעיף 31 לחוק) עם הגשת ההודעה על התנגדות הית הדבר צריך לקבל ביטוי בתקנה 57.

הניתוח שעשה ב"כ המבקשת באשר לסדר הדין האזרחי, מעניין מאוד, אלא שאין דין כתב תביעה בסדר דין אזרחי כדין התנגדות לבקשת פטנט, שהרשם הפטנט טרם ניתן. אם יש מקום להשוואה הרי שההשוואה צריכה להיעשות עס בקשת ביטול פטנט. ואכן בתקנה 103(א) לתקנות הפטנטים מתוויל מבקש הביטול לפרט את העילות עם הגשת בקשת הביטול.

כל האמור לעיל מתייחס לצד הפורמלי ולצד הענייני האם ב"כ המבקשת אכן סבור שהוספת המשפטים:

"קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקבל בקשת הפטנט, או שההמצאה אינה כשירת פטנט לפי סעיף 4(2) הייתה תורמת במשהו למבקשת מעבר לחודעת ההתנגדות.

הננו להפנות תשומת לב להחלטה מיום 24.5.85 שניתנה ע"י כבוד רשם הפטנטים מר מ. אופיר בהיותו בתפקיד סגן רשם הפטנטים, בנושא וההתנגדות לבקשת פטנט 63998...

לאור כל האמור לעיל נבקש לדחות על הסף את בקשת ב"כ המבקשת כמבוקש במכתבו מ-21.11.93 וזאת מטעמים הפרוצדורלי שכי החוק והתקנות לא מגדירות את העילות להתנגדות עם הגשת ההודעה על התנגדות והן מהבחינה העניינית כמפורט לעיל במכתבנו זה וכן בהתאם להחלטה שצוטטה לעיל".

צורפה למכתב זה החלטתי שניתנה על ידי בתור סגן רשם הפטנטים בענין התנגדות לבקשת פטנט מס' 63998 שאליהלציתס בהמשך.

ביוס 22.12.1993 השיבו ב"כ המבקשת באמצעות מכתב שתוגש בלשכת הפטנטים [OCR Artifact Removed]:

(1) (2) (3) (4)

"למיטב הבנתי, סדר הדין לענין התנגדויות, כפי שהוא מגובש בחוק ובתקנות, אינו אלא קודיפיקציה של סדר הדין על פי פקודת הפטנטים והמדגמיס (להלן: "הפקודה") ושל התקנות והנוהלים על פיה. הסעיף 1 לפקודה קובע, שבתוך שלושים יום מדבר פרסוס קבלת הפטנט רשאי כל אדם ליתן הודעה לרשם על כוונתו להתנגד למתן הפטנט. ההליכי דין לעניין וה