מספר 115188

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

התנגדות לבקשת פטנט מספר 115188

המבקשת: הסוזה יסקס ) [6-161168 565 1 +68י21) ע"י ב"כ וולף ברגמן וגולר, עו"פ

המתנגדת: תרכובות ברום בע"מ ע"י ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ

ה ח ל ט ה

רקע

המבקשת הגישה ביוס 6.9.95 בקשת פטנט שכותרתה " תהליך להכנת תכשיר ארומטי המכילים תרכובות ארומטיות המותמרות בברוס ומעכבי שריפה, המכיליס תרכובות ארומטיות המותמרות בברוס"

בקשה זו מתייחסת לתהליכים לברומינצית חומרים, כתרכובות ארומטיות לא דחוסות, ליצירת חומריס שעברו ברומינציה, היעילים כמעכבי שריפה.

השימוש שנעשה בתערובות המכילות ברוס נוגע בדרך כלל לחומריס מתלקחים, דוגמת פולימריס. מטרתן של תערובות הברוס היא לשמש כמונעי שריפה, ולהוסיף בכך לבטיחותס של החומריס המותמריס.

ניתן להכין תרכובות המכילות ברוס בריאקציות מערכתיות. בריאקציה אלו השתמשו במסיסים שונים ורמת הברומינציה ווסתה ע"י רמת הברוס המוספת.

עד כה השתמשו במסיסים ורמת הברומינציה ווסתה ע"י וויסות כמות הברום. במקרה של ברומינציה ללא ממיס הציעו סובסטרטיס יעיליס שבהם האנלוגים של ברוס נמסים בטמפ. נמוכות לשמר את הריאקציות תוך קבלת רמת ברומינציה דרושה. לעומת זאת יש תרכובות ארומטיות לא דחוסות וחומריס שונים שהם אנלוגים של ברומינציה שלהם נמסים בטמפ. גבוהות.

לפיכך תהליך הברומינציה הינו תהליך מסובך כיוון שתערובת הריאקציות צריכה להגיע לטמפ. יחסית גבוהות כדי לשמר תערובת פעילה. טמפ. גבוהות אלו מזיקות למוצר המעוצב ומובילות להיווצרות צבע כהה. כתוצאה מכך ברומינציה מערכתית שמשתמשת במסיסים, הוצעה כתחליף.

בבקשה דנן מוצע תהליך רציף להכנת תערובות ארומטיות לא דחוסות שעברו ברומינציה. בתהליך הברומינציה מתקבלים תוצרים בעלי רמת ברומינציה רצויה בתווך רחב של סובסטרטיס ארומטיים לא דחוסים. התערובות שעברו ברומינזה שונות בתפוצה ובעלות תווך רחב של נקודות התכה.

בקשה זו מתייחסת לתהליך להכנת תרכובות ארומטיות לא דחוסות, המכילות ברוס ע"י החדרת המרכיבים הרצויים לריאקטור שבו יהיו לפחות שתי הזנות ליצירת הריאקציה, תוך שמירת תערובת הריאקציה בטמפ. שבה חל תהליך הברומינציה של תרכובות פוליארומטיות לא דחוסות בנוכחות ברומין נוזלי,.לאחר מכן חל מעבר רציף של התערובת מאזור הריאקציה, הוצאת תערובת הריאקציה מאזור הריאקציה וסיוס תהליך הברומינציה של תרכובות ארומטיות לא דחוסות. מוקצב זמן ממוצע לקבלת תרכובת פוליארומטיות לא דחוסות המכילות ברוס.

עילות ההתנגדות הן:

א. חוסר בהירות של הגדרת ההמצאה

ט

העדר חידוש

עצ

העדר התקדמות המצאתית חוסר תועלת

-

ב

העדר תיאור מספיק כדי לאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה

-

התביעות אינן נובעות באופן סביר מהפירוט כנדרש עפ"י ס' 13 לחוק.

ז. | אי גילוי מלא של הידע הקודם לשכת הפטנטים, כנדרש עפ"י ס' 18 לחוק.

מאחר ועיקר ההכרעה בתיק התנגדות זה מצוי בהגדרת גבולות האמצאה, ובבחינתה לאור הגדרה זו, ומשום שהגדרה זו אינה יכולה להיעשות ללא התעמקות בבקשה עצמה, בחוות דעת המומחים ובחקירותיהם הנגדיות, העוסקים כולס בתהליכים הכימיים והתעשייתיים של ברומינצית חומרים, הרי שבטרס אכריע בהתנגדות אפרט בקצירת

.10

.1

.2

.3

.4

.6

האומר, את המחלוקות שבין הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיהם:

העדר חידוש

בס' 2 ע' 2-3 לסיכומיה טוענת המתנגדת ( שם, בס' 2.1.) כי הוכיחה כי שלבי הניסוי של פטנט אמריקאי 5,316,107 115 (להלן פטנט 107) חופפים את התהליך הנתבע בתביעה 1 של הבקשה נשוא ההתנגדות.

המתנגדת טוענת, בס' 2.3. סיפא, כי עבודה בתהליך רציף ידועה וברורה מאליה לעוסקים בתחום, וכי היא הראתה כי קיימים פטנטיס קודמיס המתייחסים לתהליך של ברומינציה רציפה של תרכובות פוליארומטיות בלתי מוצמדות, תהליך הנמצא בבסיסה של האמצאה הנטענת.

המתנגדת טוענת כי התהליך הנתבע של ברומינציה רציפה, הינו תהליך המתבצע באופו יומיומי במעבדות כימיה ברחבי העולם, ולפיכך אין בבקשת הפטנט כל חידוש ביחס לידע אשר היה קיים בתחוך קודם למועד הבקשה.

המבקשת טוענת כי המתנגדת מתעלמת מכך שבקשות מקבילות לבקשה זו עברו בחינה במספר ארצות, ולא רק שנמצא שיש חידוש, אלא גם התקבלה כפטנט במס' ארצות, ונקבע בבחינה בארה"ב ובאירופה, כי יש לבקשה חידוש, התקדמות המצאתית וגם שימוש תעשייתי.

על טענה זו עונה המתנגדת בס' 2.1 לסיכומי התשובה שלה, כי קבלת פטנט בארצות אחרות אינה מקימה חזקה לעמידה בדרישת החידוש, או לעמידה בכל דרישה אחרת על פי חוק הפטנטים הישראלי.

ככלל, המבקשת, טוענת כי לא היה ניתן ללמוד או לנבא את תוצאות תהליך הבקשה הנוכחית מהציטוטים שהמתנגדת ציטטה ומפרטת את טענתה בסעיפי המשנה של ס' 2.

המבקשת טוענת בס' 2.1 לסיכומיה להבדלים בין האמצאה הנתבעת לבין מה המתוארת בפטנט 107 , המתנגדת עונה על טענות אלה בס' 2.3. לסיכומי התשובה שלה בהזכירה את פסיקת כבוד השופטת דורנר ( כתוארה או) בע "א 4867/92 כי:

" הטענה של חוסר חידוש שניתן להעלות נגד הפרת פטנט ( ס'4 לחוק) חלה לא רק על פרסום קודם הכולל את כל רכיבי האמצאה, אלא גם על פרסום קודם של עיקר האמצאה"

7

.8

.9

.0

1

.2

.3

העדר התקדמות אמצאתית

המתנגדת טוענת כי הוכיחה כי אין בבקשת הפטנט התקדמות אמצאתית, כי תהליך ברומינציה רציפה אליה מתייחס התהליך המתואר בבקשת הפטנט הינו דבר המובן מאליו לבעל מקצוע בתחום, מאחר ותהליכים רציפים להתמרת תרכובות ארומטיות בברוס ידועים מהספרות. (סעיף 3 לסיכומים על סעיפי המשנה שבו).

בסיפא של ס' 3.3. לסיכומיה, טוענת המתנגדת כי הניסיון להציג כאילו הפיכת תהליך קונבנציונלי ממתי לקונבנציונלי רציף, מהווה אמצאה, נכשל אפוא, לנוכח הידע הבסיסי ביותר המצוי בספרות המקצועית.

בס' 2.3. לסיכומיה, טוענת המבקשת כי המתנגדת לא הציגה כל תיעוד התומך בטענתה כי האמצאה הנטענת מובנת מאליה.

המתנגדת משיבה לטענה זו בבס' 3.2. לסיכומי התשובה שלה, כי הדמיון המבני בין התהליך הנתבע בבקשה זו ובין התהליכים המוכרים מפרסומים קודמים ומהידע המקצועי הקיים , מטיל על הבקשה את חזקת ה"מובן מאליו" ועל המבקשת הנטל הראייתי לסתרה.

המבקשת מעלה ב' בס' 3.1-3.3. לסיכומיה מכלול טענות בתחוך המקצועי המדעיי בהן היא דוחה את טענות המתנגדת וטוענת להתקדמות המצאתית בפטנט המבוקש.

בס' 3.3. לסיכומי התשובה שלה , מצטטת המתנגדת את פסה"ד בע"א 665/84 , ציטוט לפיו בהליכי התנגדות יהיה נטל השכנוע בעניין הוכחת הבטחת היעילות על מבקש הפטנט שטרס נרשם.

חוסר בהירות בהגדרת האמצאה הנטענת

בס' 4.1. לסיכומיה טוענת המתנגדת כי הפירוט אינו מלמד אילו תרכובות יכולות לשמש באמצאה הנטענת, ומבססת את טענותיה על תביעה מס' 1 של בקשת הפטנט, ועל חקירתו הנגדית של העד , מר סיבקר.

.4

.5

.6

.7

.8

.9

.0

.1

לאחר פירוט הטיעוניים המדעיים, טוענת המתנגדת בס'4.1. סיפא, כי למעשה הודה העד, מר סיבקר, כי בקשת הפטנט הנדונה אינה אלא מסע דיג, בה המבקשת תבעה כל מיני דברים שהיא אינה יודעת כלל אס הס פועלים או חשוביסם, או משיגיים תוצאה משופרת כלשהי, " כדי להשאיר לעצמה את האפשרות העתידית לברר אם יש בהם חשיבות" .

בס' 4.2. טוענת המתנגדת כי לא ברור מהבקשה אם התוצרים הנתבעים יכולים להיות טהורים, לטענתה היא הוכיחה כי קיים חוסר בהירות לגבי השאלה אם האמצאה הנטענת תובעת תערובות בלבד, או גם חומריס טהורים.

המתנגדת מבססת טענתה זו על ס' 4 לתצהירו של ד"ר פלד, ועל חקירתו הנגדית של העד מר סיבקר.

לטענת המתנגדת ( בסעיף 7 ה' לסיכומיה) תביעות הבקשה מכסות גם חומר טהור או נקי מבחינה תעשייתית, בעוד שמכל עדותו של מר סיבקר, העד מטעם המבקשת, ברור שזו לא כוונת בקשת הפטנט.

בס' 4.2. טוענת המבקשת בעניין טהרת המוצרים, כי תביעות 1-9 ו 33 מתייחסות לתהליך ולפיכך אין לטהרה של המוצר כל רלוונטיות לתביעות אלו.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי יסודן של טענות המתנגדת לגבי טהרת התוצרים, מקורן בטעות עקב פירוש לא נכון של המתנגדת את המוגדר בתביעות ובפירוט.

בס' 4.3 לסיכומים, טוענת המתנגדת כי הפירוט אינו מלמד מדוע וכיצד יש להשתמש ב % עודף סטויכיומטרי של ברום. גם כאן מבססת המתנגדת את טיעונה על עדותו של מר סיבקר. ( המתנגדת מתייחסת בס' 4.3. לסיכומיה לטענות אלו, וטוענת כי המתנגדת נותנת משקל רב להערות של מר סיבקר שאין להן כל משמעות ביחס לוויכוח, המתייחס לפירוט ולתביעות, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתשובות לשאלות נמצאות בתוך הפירוט ואין בורך לחפש מחוצה לו).

בס'7 ו' לסיכומיה טוענת המתנגדת כי הדרישה להוספת 100% כמות סטויכיומטרית של הברוס נובעת מאילוצי ערבוב של תמיסות המכילות מוצקים, והיא דבר ידוע היטב לבעלי מקצוע. הכנסת נתון זה לתביעת הבקשה אינו אלא וריעת חול בעיני הקורא ואינו מייצג אמצאה כלשהי.

.2

.3

.4

.5

.6

.7

.8

המבקשת טוענת בס' 4.1. לסיכומיה, לאחר הצגת הטיעון המקצועי- המדעי , כי הפירוט מספיק עבור איש מקצוע בתחוך לבצע את נשוא האמצאה ולנצל אותה וכי די בכך מבחינת הבהירות.

חוסר תועלת באמצאה לגבי שימוש תעשייתי

בס' 5 לסיכומיה, על סעיפי המשנה שלו, טוענת המתנגדת במספר טענות מקצועיות - מדעיות בדבר חוסר התועלת באמצאה, ככל שהדברים אמורים באפליקציות תעשייתיות שלה.

בס' 5.2. לסיכומיה טוענת המתנגדת כי בעל מקצוע בתחוך אינו יכול לבצע את האמצאה בשימוש תעשייתי ומבססת את טענתה על כך שד"ר סטולר, הנחשב מומחה בתחומו, לא הצליח למצוא בבקשת הפטנט תיאור המספיק לשם ביצוע ברומינציה בתהליך רציף. על כך עונה המבקשת בס' 5.2. לסיכומיה, כי בס' 7 לתצהירו ציין ד"ר סטולר כי חזר על הדוגמאות הנמצאות בבקשת הפטנט.

המבקשת טוענת בס' 5 לסיכומיה כי אם לאמצאה הנתבעת אין, כפי שטוענת המתנגדת כל שימוש תעשייתי מעשי, אזי מתן הפטנט כלל לא צריך להדאיג אותה.

העדר תיאור מספיק כדי לאפשר לבעל מקצוע לבצע את האמצאה ( ס' 12 לחוק הפטנטיס)

המתנגדת טוענת בס' 6.1. לסיכומיה להיעדר תיאור מספיק לגבי סוג הריאקטור, ובס' 2. להיעדר תיאור מספיק לגבי אופן חישוב ומן השהייה.

בס' 6.3 לסיכומיה טוענת המתנגדת להעדר תיאור מספיק לגבי אופן ביצוע ברומינציה רציפה לגבי כל חומר, למעט אלו המודגמים בבקשה. בתת סעיפים לס' 6.3. טוענת המתנגדת לחוסר התאמה בין התנאים בתהליך הרציף והמתי המודגמים בבקשה, ולהיעדר תיאור מספיק של ביצוע ברומינציה רציפה בחומריס שלא הודגמו בבקשה.

המתנגדת מוסיפה וטוענת, בס' 6.4-6.7 לסיכומיה, כי בעל מקצוע בתחוך אינו יכול לחשב את זמן השהייה לשימוש תעשייתי, כי ישנו היעדר תיאור מספיק לגבי אופן סילוק הגז הנוצר בתהליך הברומינציה, כי ישנו העדר תיאור מספיק לגבי שימוש בממסים נוספים מלבד ברום בתהליך, וכי ישנה אי בהירות לגבי תוצר הברומינציה המועדף.

.9

.0

.1

.2

.3

44

.5

.6

המבקשת עונה בסיכומיה בס' 6.1-6.7 אחת לאחת לטענות האמורות.

בס' 4.2. -4.6 לסיכומי התשובה מוסיפה ומתייחסת המתנגדת לסוגיה זו.

דיון והכרעה

ראשית אני דן בטענת המתנגדת לפיה אין תועלת מסחרית באמצאה. תועלת מסחרית אינה חלק מהדרישות אותן מציב הדין בפני אמצאה על מנת להפוך לכשירת פטנט. אומר אף יותר, שיטת הפטנטים היא כזו שהיא מניחה קיומן של אמצאות שאינןו כשירות פטנט בפנקס, ומשתיתה חלק גדול משמירת טוהר הפנקס על כתפיהם של מתנגדים ומבקשי ביטול. שיטה זו מטבעה אינה מביאה לבחינה שיפוטית מעמיקה, דחיינו באמצעות הליך דו צדדי, פטנטים שניתנו על אמצאות שאיןו בהן אינטרס מסחרי.

באשר ליעילות האמצאה, היא זו מפורשת באופן מסורתי על דרך הצמצום. דהיינו: אין לה לאמצאה אלא להביא לתוצאה הנטענת בפירוט. באשר לשאלה זו איני רואה מקום להפרידה משאר השאלות הנוגעות לפירוט ,לתביעות ולרוחב האמצאה הנטעון בפני.

מכאן אפנה ואדון במשולב בעילות הביטול האחרות, ועל מה ולמה אדון בהן במשולב? במבט ראשוני נדמית המתנגדת כמנסה לאחוז בכל עילות ההתנגדות באופן שאינו מתיישב עם ההיגיון. כיצד וה יכולה אמצאה מחד להיחשב כאינה חדשה, ומובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע, ומאידך להיות כזו שבעל מקצוע ממוצע אינו יכול לבצע אותה? אולם, עיון בטענות הצדדיים לעומקן, מגלה כי אכן לעיתים כך הוא.

משנתבעת אמצאה שאינה מפורטת כדי הצורך ושבעל מקצוע אינו יכול לבצע בדיוק, הרי שמטבע הדברים נטענות במסגרתה כל השיטות אותן יכול בעל המקצוע להעלות על הדעת ולבצע. במצב דברים זה ייתכן והרכיב האמצאתי היחידי הנטען הוא כזה המובן מאליו או אפילו אינו חדש.

במה דברים אמורים, שעה שהשתכנעתי כי האמצאה שבפני תובעת מספר אינסופי של תרכובות, ואינה מגבילה את עצמה בכל דרך שהיא, הרי שבחינתה מביאה למסקנה כי כל כולה מושתתת על העיקרון לפיו ניתן להתמיר חומריס בברוס באמצעות תהליך רציף.

במילים אחרות, כמו מה כאומרת לבעל המקצוע הממוצע, גם אשר לו מצווה המבקשת לגלות את סוד האמצאה, עד היוס נהגת להתמיר חומריס בברוס באמצעות תהליך מתי, דע לך כי יכול אתה לעשות זאת באמצעות תהליך רציף, ואיך זיל גמור.

.7

.8

.9

.

.1

.2

.3

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

אכן, אס זה עיקר האמצאה יש בו בפירוט די והותר על מנת ללמד את בעל המקצוע הממוצע, אלא שאז גם שאלת החידוש, ההתקדמות ההמצאתית והיעילות, תיגזרנה לגבי פרט זה באמצאה כשהוא לבדו.

עיון בידע הקודם כפי שהוצג על ידי המתנגדת מגלה כי עצס הרעיון של התמרת חומריס בברוס בתהליך רציף אינו ור לתחוך. הוא מועלה לא אחת, כאפשרות קיימת, ודאי שבעל המקצוע התפצ להשיג יתרונות מסוימים היה מגיע אליו בדרך עבודתו הטבעית, תוך עיון במסמכי הידע הקודם.

אלא שאס רוצה המבקשת לטעון כי אמצאתה אינה מושתתת רק על עצס הרעיון של התמרה בתהליך רציף, אלא גם על כלל הפרטים הנובעים ממנו, שומע עליה לעמוד בתנאיאות אותם מציב החוק ביחס לאותם פרטים.

התחבטתי קשות בשאלה זו. האס מכילה האמצאה יותר מאותו רעיון ראשוני של התמרת חומריס בברוס באמצעות תהליך רציף? האס כוללה זו תואמת את הנתבע בתביעות? והאס באמת יש כאן מדריך אשר יוביל את בעל המקצוע הממוצע לתוצאות טובות יותר.

ב"כ המתנגדת, בסיכומיו, הפנה להחלטה בדבר בקשה לביטול פטנט 142049 מלינק נ' וואלה תקשורת, שם נקבע (עמ' 20 להחלטה):

"אמצאה כדרך כלל ממיתן להגדיר כפתרון לבעיה. פטנטים מוענקים על אמצאות, דהיינו לפתרונות ואין הם מוענקים לבעיות. דרישת תיאור דרכי הביצוע בפירוט ,נוגעת היא במישרין בהבדל זה שבין בעיה ובין פתרונה. במה דברים אומדים? פעמים מנסה אדם תביעותיו בדרך של פתרון כשאין בהן אלא הבעיה לבדה. כך למשל, אם יתבע אדם פטנט על "תרופה למחלה א" בלי, כי אס לא יתאר מהי התרופה וכיצד ליצורה, אין בתביעתו אמצאה כלשהי, שהלא את הבעיה הוא מתאר ולא את פתרונה. תביעה זו לא רק שהיא חמדנית וכוללת את כל הפתרונות האפשריים לבעיה המוצגת, אלא שכאמור אין היא אמצאה כלל ומשכך אינה כשירת פטנט".

אס אכן הבעיה שאותה אנו מגדירים היא כיצד להתמיר חומריס בברוס בתהליך רציף, אוּי אכן בקשה זו עניינה בבעיה ואין בה פתרון, אך לא זה המצב. הבעיה המוגדרת היא כיצד להתמיר חומריס בברוס, והפתרון אותו מציעה המבקשת הוא התמרה באמצעות תהליך רציף. ואמצאתה וזהו פתרון הבעיה שהוגדרה. ומשכך אני קובע כי אכן יש בבקשה אמצאה.

הייתי מוסיף בשלב זה וקובע כי האמצאה יעילה. אכן ניתן לבצע אותה ולהפיק חומריס

.4

.5

.6

.7

.8

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המותמרים בברוס באמצעות תהליך רציף, כפי שאדגיש להלן.

אס ואת יש ליתן את הדעת כי האמצאה כולה. ואתו לא. דהיינו בקשתה של המבקשת לפטנט מבוססת על עצס הרעיון של התמרת חומריס בברוס באמצעות תהליך רציף. בכל דרך ובכל מצב. כך עולה מתביעותיה וכך גם עולה מהפירוט לבקשתה. פירוט הקובע מפורשות כי אמצאתה היא באפשרות של המרת התהליך המקובל לברומינציה, דהיינו התהליך המתי, בתהליך רציף.

אמנס המבקשת נותנת מספר דוגמאות מועדפות בפירוט (עמ' 4, 5 לבקשה ואף בחלק התיאור המתחיל בעמ' 7 לבקשה) אולם היא מבהירה מפורשות כי הדוגמאות הן להמחשה בלבד וכי האמצאה היא עצס רעיון התהליך הרציף. וכך כותבת המבקשת בעמ' 7 לבקשתה:

6 ]0 0חו0מ0ז5ז06ת מס 8הסתסזק ]0 6פסקזטק 6ום זסת" מו0זז66 10 06סחז 06 עוסח [[ז/ש 6סח6ז6]6ז ,מסוזמ6טחו 6 ]0 65וקוסחזזזק 6 ]וש 6ח00ףַחם1 6ו]601ק5 חס ]660 15ה6הו 60 60ושןסיזקת 8000ז0 הגו 6 655!סהו6ששח [[זעש 11 .506 6וז 06507106 0 1560 )הו של6זסו!ז 15 מסםה6טחו שת ]0 56026 6וז ]ס מסחוסטוחזו! סח 6 ]0 5ח000ו1קקם 00 הסחססו]ו0ס זסתגון ,5מסח60וום בסו וק מוסחסה 065078060 05 מסהמס6טתה 6ו ]0 66!קוסחוזק סז זזם שו חן 511160 6מס 0 זגוססס ץ!!סמזזסה 8[גוסעו 05 60ז101קו6)הס6

."610165 חסז)ת6טח1 116 ה6זעע

ומהס הס אותס עקרונות של אמצאה אשר אותם יכול כל בעל מקצוע לאמץ, לשנות ולנצל בהתאם להכשרתו? הוא מוגדר בחלק הראשון כשימוש בתהליך רציף לביצוע ברומינציה תהליך שבאופ בהתאם לאמור קבעתי לעיל כי האמצאה יעילה, השתכנעתי כי אכן ניתן לבצעה ולהתמיר חומריס בברוס באמצעותה, וכי אכן ניתן להגיע באמצעותה למספר רב יותר של מוצריס.

עם זאת, לא תוכל המבקשת להתעלם מן העובדה כי בעצם הרעיון להשתמש בתהליך רציף לביצוע ברומינציה, אינו חדש, וודאי שאין בו התקדמות אמצאתית.

אופייה של האמצאה הוא כזה שאין בו אלא, אמירה לבעל מקצוע: "השתמש בתהליך זה ולא בתהליך אחר". הרעיון עצמו של התמרת חומריס בברוס באמצעות תהליך רציף מופיע בידע הקודם, וכשס שטענה בפני המבקשת כי זו האמצאה וכי כל בעל מקצוע ידע לבצעה, כך נכון הדבר לגבי הידע הקודס, האמצאה כולה מופיעה בו, וודאי שבעל מקצוע הנחשף לידע הקודס היה מוצא לנכון לבצע אותה, ושאר הפרטים כיצד לבצעה, הלא הס בידיעת בעל המקצוע הממוצע.

בשולי הדברים אעיר כי קביעותיי בדבר יעילותה של האמצאה ודיות הפירוט נובעות במישרין מהגדרת גבולות האמצאה בעצם רעיון התהליך הרציף. אילו הצליחה המבקשת לשכנעני כי יש באמצאתה יותר מאשר רעיון מופשט זּה, דהיינו שיש בו גם הנחיה מפורטת כיצד להתמיר תרכובות מסוימות דווקא באמצעות השימוש בתהליך הרציף, הרי שבחינה מעמיקה של הבקשה ושל עדויות המומחים, מובילים אותי למסקנה כי אין בפירוט די על מנת לבצעה, לא הוכחה בפני יעילותה הפרטנית, דהיינו בהקשר של תרכובות מסוימות דווקא, והתביעות שבה חמדניות הן ותובעות מעבר לאותו פלח צר של שימוש. משכך, גם אילולא השתכנעתי כי האמצאה מצויה בעצם הרעיון ודי בו ברעיון ה כדי להוות אמצאה טכנולוגית יעילה, הרי שסבור הייתי כי האמצאה כפי שהובאה בבקשה אינה כשירת פטנט.

לאור האמור אני קובע כי על אף שהפירוט די בו, ועל אף שהאמצאה יעילה היא, הרי שהאמצאה אינה חדשה ואין בה התקדמות אמצאתית, ומשכך אני מקבל את ההתנגדות.

המבקשת תשלום למתנגדת הוצאות התנגדות או ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 0 ש"ח.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני סגן ראש הפטנטיס

ניתן בירושלים ביוסם = 16 אפריל, 2009

כ"ב ניסן, תשס"ט