סימן מטחר מס' 66596

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בעגנין התנגדות לרישום

סימן מטחר מס' 66596

המבקשת: .א אתסתטתעה

באמצעות ה"ה ש. הורוביף ושות', עו"ד על ידי עו"ד צבי קליר.

המתנ ג דת ג 1010א168סטא

באמצעות ה"ה כהן צדק ורפפורט, עו"ד ועו"פ. על ידי עו"ד נחמן כהן צדק.

זוחי החלטה בענין פסיקת הוצאות וזאת בעקבות התנגדות שהוגשה לרישום סימן המסתר מס' 66596 (א2010) להלן ‎ -‏ "הסימן") ולאור ויתורה.

להלן בקצרה העובדות הנוגעות להחלטתי זו:

(1) בקשה לרישום הסימן הוגשה ביום 30 ביולי 1991 על ידי סאז ,אתסתתתתג (להלן - "המבקשת"). הבקשה נבחנה, קובלה לרישום ופורסמה ‏ כדין ברשומות ‏ "יומן סימני המסתר" מס' 12/93 מיום 31 בדצמבר 1993.

(2) ביום 11 במרס 1994 הוגשה על ידי .85.2 158801010כ₪א (להלן - "המתנגדת") הודעת התנגדות לרישומו של חסימן בצירוף כתב טענותיה של המתנגדת.

)3(

)4(

)5(

)7(

)8(

כתב הטענות שכנגד החוגש על ידי המבקשת ביום 13 באפריל 1994.

הארכת מועד בת חדשייס לשם הגשת הראיות ניתנה למתנגדת ביום 6 ביוני 1994. תקופת הארכה נסתיימה ביום 16 באוגוסט 1994.

ארכה נוספת ניתנה למתנגדת ביוס 14 בספטמבר 1994 והיא נסתיימה ביוס 28 בנובמבר 1994.

ביוס 14 בנובמבר 1994 התקבלה בלשכה הודעת המתנגדת על פיה היא חוזרת בה מהתנגדותה לרישום הסימן ומבקשת סגירת תיק ההתנגדות.

חמבקשת ביקשה במכתבה מיום ‏ 8 בדצמבר 1994 פסיקת הוצאות לוכותה תוך שאביא בחשבון את הגורמיםסם הבאים:

א. עיון על ידי ב"כ המבקשת בחודעת ההתנגדות ובעילות ההתנגדות.

ב. תרגום חודעת ההתנגדות לשפה האנגלית.

ג. התכתבות בין המבקשת לבין באי כותה וקבלת הוראותיה של המבקשת בענין ההתנגדות.

ד. הכנת כתב טענות שכנגד מטעם המבקשת.

הח. תרגום המסמכים הרלבנטיים לשפה האנגלית.

ביוס 2 בינואר 1995 התקבל בלשכה מכתב מאת המתנגדת בו נטען א. הודעת ההתנגדות וכתב הטענות שהוגשו מטעם המתנגדת היו

קצרים ביותר וכן אף עולה מהטענות הנגדיות שהוגשו על ידי המבקשת.

)1(

)2(

)4(

)1(

ב. | כמות העבודה שהושקעה על ידי המבקשת הינה קטנה ביותר וכל פסיקה בענין חייבת לקהת זאת בהשבון.

השאלה ראשונה עניצבת בפני כעת היא האם יש מקום לפסוק הוצאות ואם כן על מי יש להטילן?

יש לציין כי הכלל הידוע הוא שצד שמפטיד בדינו חייב לשלם את הוצאות חצד שווכה בדינו. תריגים לכלל זת הינם אלתח:

א. אס נערך הסכם פשרה בין הצדדים לפיו הוסכם שכל צד ‏ ישא בהוצאותיו הוא.

ב. אם הצד שזכה בדינו התרשל בניהול הדיון וגרס עקב כך להוצאות שלא לצורך.

ג. | אם קיימת טיבה אחרת המצדיקה שהצד שזכה בדינו ישא בהוצאותיו או בחלק מהן.

אומר מיד כי במקרה שבפני אף אחת מהחלופות דלעיל אינה מתקיימת.

ברור ונהיר הוא, כי בהעדר החלופות הנ"ל, צד בהליכי על ריב שמיקוליו הוא מהליט להזור בו מהתנגדותו לבקשה לרישום סימן מסחר, נחשב לצורך קביעת ההוצאות, כצד שהפסיד בדינו. אשר על כן, אני סבור שבמקרה שבפני מוטל על המתנגדת לשלם את הוצאותיה של המבקשת.

עתה עלי לדון בגובה ההוצאות שיש להטיל על המתנגדת. סעיף 69 לפקודת סימני המסתר (נוטסה חדש), התשל"ב-1972 (לחלן ‏ - "הפקודה") קובע כדלקמן:

"בכל ‏ דיון לפני הרשם רשאי הוא לפטוק לבעל דין הוצאות

)2(

)3(

הנראות לו סבירות".

מאחר ‏ והפקודה אינה מגדירה מהי משמעותה של המילת "סבירות" בסעיף 69 הנ"ל ומשאירה את הנושא לשיקול דעת הרשם, אני בדעה כי לשם קביעת סבירות ההוצאות עלי להתחשב באלה:

א. הצורך להגיע למצב בו לא יהיה הסרון כיס לצד שזכה בדינו.

ב. טיב ההליכים ועד כמה הס מסובכים.

ג. השלב אליו הגיעו הליסי על ריב.

ד. העבודה, הטירחחה וההוצאות הטכניות שנדרש הצד שזכת בדינו להשקיע ולתכין.

ה. כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ו-1977 כפי שהם תוקנו.

ו פרק הזמן שחלף ממועד התחלת ההליכים ועד לשלב סיומס.

ז. דרך ניהול ההליכים על ידי הצדדים.

שותף אני לדעתה של המבקשת שלצורך קביעת גובה ההוצאות ‏ יש להביא בחשבון את הגורמים המפורטים בסעיף 7(2) להחלטתי זו. אינני שותף לטענות המתנגדת שהוזכרו בסעיף 8(2) הנ"ל.

ניתן לאור האמור לעול,

יום מיום ההחלטתי ‏ זו, שאם לא כן הסכום הנ"ל ישא ריבית והצמדה כדין התל מיום מתן תחלטתי

בירושלים חיום,

כט' באדר אי 1 במרץ 1995

זו ובהתתשב בכלל הנסיבות, הנני לקבוע שעל המתנגדת לשלם למבקשת את תוצאותיה בסך 2,500 ש"ת כולל, תוך

שלושים

ועד ליום התשלום בפועל.

התשנ"ת

מיכאל אופיר רשם הפטנטים,

וסימני המסתר המדגמים