סימן מס' 48793

ההחלטה:

התנגדות לבקשה לסימן מס' 48793 - 14א5

המבקשת: סניה, יצרנית מעילי גשם בע"מ

ע"י מר אליקים הררי, עו"ד

המתנגדת: | - ,.% (%18008 18ת6

ע"י ב"כ ד"ר אדגר לוצאטו, עו"פ

זוהי התנגדות לבקשה מס" 48793 לרישום הסימן | 142אפ

(כאשר ה-5 כתובה בצורה מסוגננת) בסוג 25 לגבי "צרכי הלבשה". הבקשה הוגשה ביום 9 באוקטובר 1974 ופורסמה ביומן סימני המסחר 9/82 מיום 30 בספטמבר 1982.

ביום 27.12.82 הגישה חברת .5.0.4 %180088 18ת5

(להלן - המתנגדת) התנגדות לרישום הסימן הנ"ל ולהלן נימוקיה החשובים לענינגו:

(א) למתנגדת יש שני סימני מסחר הכוללים את השם 1א8 האחד (מס" 27230) בסוג 3 לגבי "מטווים וחוטים | טקסטליים" והאחר (27229) בסוג 22 לגבי "החומר טקסטיל סיבי גולמי, חומרי ריפוד ומילוי שאינם גומי, גומי מלאכותי או חומרים פלסטיים". שניהם מיום 19%.12.68.

(ב) המתנגדת, ששמה מכיל את הסימן המבוקש, היא חברה בעלת שם עולמי בייצור תוטים סיבים ומוצריהם, המתנגדת מקיימת קשרי מסחר עם מדינת ישראל ומוכרת בארץ את תוצרתה למעלה מ-25 שנה, וסימנה הוא בעל הגנה רחבה בעולם.

(ג) השימוש בסימן זהה על סחורות המיוצרות מהוטים או סיבים ייצור רושם שהסחורות (מעילי הגשם של המבקשת) מיוצרות ע"י שימוט בסחורות של המתנגדת או ע"י שימוש בסחורות שהוכנו עפ"י רשיון מאת המתנגדת והדבר יגרום להטעיית הציבור.

(ד) אין בתנאי לרישום הסימן שלידו יצויין שהסחורות מיוצרות בארץ כדי למנוע את הטעיית הציבור מהסיבות הבאות:

(-) השם סניה מוכר וידוע וספק אם הצרכן הממוצע ישים לב לציון זה והשם סניה יהוה עבורו ערובה מספקת לטיב ומקור הסחורות.

(-) במידה והצרכן יתן דעתו לציון מקור התוצרת הוא עלול להסיק שהמוצר המוגמר מיוצר בישראל (כלומר המעיל, או הבד).

(-) הציבור עלול לטעות ולהסיק שהסיבים ו/או החוטים המרכיבים את המוצר המוגמר ו/או את הבד המרכיב אותו, מיוצרים בארץ על פי רשיון מאת המתנגדת או תחת השגחתה.

(ה) חלק מהציבור בישראל מכיר את סימן המתנגדת עוד מחו"ל ועבורו הסימן הוא ערובה לטיב הסחורות שמסומנות על ידו. (!) הסימן המבוקש יפגע במתנגדת מכמה סיבות.

(-) יצרן של סחורות המשתמש בחומר גלם המיוצר ע"י יצרן אחר נוהג לציין על גבי סחורותיו את מקור חומרי הגלם תוך כדי שימוש ברשיון בסימן המסחר של יצרן חומר הגלם, לענין זה הפנתה המתנגדת לסעיף 0 לפקודת סימני המסחר פ (נוסח הדש) תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה).

(-) רישוס הסימן ימנע מיצרנים הרוצים ליצר סחורות מהסוג של סחורות המבקשת והרוצים להשתמש בחומר הגלם של המתנגדת להשתמש בסימן לסימון סחורותיהם; דבר שיפגע במתנגדת והתקשרויותיה העסקיות.

(-) השימוש בשמה וסמניה לסימון סחורות שעליהן אין למתנגדת כל שליטה ובקרה מבחינת איכותן, עלול לפגוע פגיעה קשה בשמה הסוב.

(-) המבקשת תחנה בצורה בלתי הוגנת משמה הטוב של המתנגדת ומהשקעותיה הרבות לקידום תוצרתה ולבניית מוניטין.

(ַךָ) עוד הוסיפה המתנגדת וטענה שעצם רישום שמה של המבקשה כחברה בישראל נעשה לא כדין.

בתשובה לכך טענה המבקשת בכתב טענותיה מיום 3.2.83 כדלקמן:

(א) ע"ש המבץשת רשום סימן מסחר מס" 23029 מיום 64 (היינו מלפני סימני המסחור הנ"ל של המתנגדת) וסימן זה זהה בתוכנו המילולי לסימן המסחר נשוא הבקשה דנן ורק שונה בצורת אותיותיו,

(ב) סימני המתנגדת רשומים בסוגים 22 ו-23 שהם שונים מהסימן המבוקש שהוא בסוג 25. (ג) עוד בשנת 1966 התנגדה המתנגדת לרישום הסימן מס" 23029 וזאת מנימוקים הדומים להתנגדותה בתיק דנן אך התנגדותה התבטלה.

(ד) הסימן נשוא הבקטה דנן מייחד את תוצרתה של המבקשת בשווקי הארץ ובשווקי הו"ל:

(ה) המבקטת הינה יצרנית של דברי הלבשה מאז 1947 בישראל ולפני מלחמת העולם השניה היו בעליה הקודמים של המבקשת יצרנים של דברי הלבשה בפולין וייצרו ושווקו את תוצרתם בפולין ובארצות סקנדינביה תחת השם המסחרי "סניה".

(ו) בשנת 1953 קוהמה ע"י המבקשת חברת בת בניו-יורק תחת השם "סניה אינק". שייבאה ושווקה בארה"ב את תוצרתה של המבקשת, ושם זה הינו מוכר בכל להבי ארה"ב כשם מסחרי של מעילים מתוצרת ישראל.

(ז) הצרכן המקומי מזהה את השם "סניה" עם תוצרתה של המבקשת ושם זה מייחד בשוץק: הישראלי את תוצרתה של המבקשת.

(ח) המתנגדת המייצרת סיבים מסוג "ויסקוזה" וניילון הינה ידועה בארץ אך ורק ליבואני סיבים ולאורגי בדים, וזהו חוג מצומצם ומוגדר אק אִינָנה מוכרת לקהל הקונים או למוכרי דברי הלבשה.

(ט) המבקשת אינה מייצרת פריטים העשויים מבדים שנארגו מחוטי ויסקוזה ועל כן אף אותו חוג מצומצם המכיר את המתנגדת אינו יכול לטעות באשר להרכב הסיבים מהם ארוג הבד.

4. לתמיכה בטענותיה הגישה המתנגדת ראיות שכללו:

(א) חומר באשר לפרסום העולמי הניתן לשם סניה ועל היקף המכירות של החברה המתנגדת בשנים האחרונות בישראל; חומר זה כלל אף 3 הצהרות של סגן נשיא החברה המתנגדת (אנטוניו בלוני). שראשון שבהם אף הוצהר שהמתנגדת מייצרת סחורות הנכללות בסוג 25 של הסווג הבינלאומי של סימני מסחב.

(ב) בנוסף לחומר זה צירפה המתנגדת מעיל גשם מתוצרת המבקשת שנקנה בחנות המשביר לצרכן בבאר שבע. שם מופיעה המלה בדא8 ומתחתיה המלה "16ע8%" בתחתית התוית רשום "144 4 צל 182861 םת1 סַבהא" . אך בקצה העליון רשום "%686ע002ם1", המילה האחרונה מביאה לדעת המתנגדת להטעיית הציבור,שכן אם מעיל הגשם מיוצר בישראל ,ניתן לחשוב שהבד ו/או מרכיביו מיובאים, ואז יהיה קשר בין המעיל לבין המתנגדת.

5. (א) בתשובה לכך הגישה המבקשת ראיותיה בצורת תצהיר מטעמו של דניאל וולפיש ממנהלי החברה המבקשת. בתצהירו חזר על אותן עובדות שאף מופיעות בכתב התש!צה שהגישה המבקשת לטענות המתנגדת.

(ב) באשר למעיל הגשם שנקנה בבאר שבע,קבע המצהיר, שהתוית המופיעה על מעיל הגשם,טשנקנה במשביר לצרכן שבבאר שבע, נושאת את סימן המסחר מס" 23029 בסוג 29 הרשום ע"ש המבקשת ולכן אין פה הטעיית הציבור; ובאשר לתוית 6 ספת עטען המצהיר, שהמעיל שנקנה בחנות הנ"ל יועד ליצוא לארה"ב ועל כן הודבקה עליו התוית הנ"ל. המעיל נמכר בארץ במסגרת מכירת עודפי יצוא ועל כן נשארה עליו התוית הנ"ל.

6. (א) למען שלמות הכתובים מן הראוי לציין שעל הדרך כיצד הגיעה המבקשת לשם "סניה" ניתן ללמוד מתצהירו של דוד שנידוביץ שהוגש במסגרת הליכי קיבול הסימן 23029 הרשום על שם המבקשת, מאותו תצהיר למדים שהמילה

"סניה" נוצרה מהאותיות הראשונות של שם המשפתחה של מר שנידוביץ שהוא המנהל הכללי של החברה המבקשת,

(ב) וָשוב למען שלמות הכתובים ברצוני לצטט שני סעיפים מתצהירו של מר מיכאל ריבנפלד שהוגש אף הוא במסגרת הליכי הקיבול של הסימן 23029. אף כי תצהיר זה לא הוגש במסגרת ההליכים דנן,יט בו כדי לשפוך אור על הסוגיה שלפנינו,שכן תוך הסתמכות על תצהיר זה (בין היתר) קובל בזמנו הסימן 23029. ואלה דברי המצהיר בסעיפים 4 ו-5 לתצהיר:

"4. כשאני קונה מעילים של סניה, או דברי הלבשה של איזו פירמה אחרת, אנ" מחעניין בטיבו של הבד ובתרכובת החוטים שממנו עשוי הבד, כגון, אם הבד עשוי מצמר או , מחוטים סינטטיים או משניהם יחד, אך לא לי ולא לקונים שלי יש ענין בשם הפירמה אשר יצרה את הסיבים שמהם נארג הבד".

"5. למעילי סניה, כלדברי הלבשה אחרים הנמכרים בבית מסחר שלי, מוצמדת תוית עליה מפורט סוג הסיבים מהם ארוג הבד וכן הוראות כביסה וגיהוץ, וזה בהתאם לחוק".

7. המתנגדת הגישה בתגובה לכך את תצהירה של הגב' נורית בראונטטיין המועסקת במשרד' עורכי הפטנטים לוצאטו בבאר-שבע וכן תצהיר נוסף מטעם ד"ר אנטוניו בלוני.

(א) בתצהירה גב' בראושטיין הצהירה לגבי המעיל שהוזכר בסעיף 4(ב) דלעיל שהוא נארז ונשלח ללא כל שינוי, לא בוצע כל טשינוי במעיל ולא סולקה כל תווית שהיתה מודבקת למעש פרט למעיל.

(ב) מתצהירו של בלונ" עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו:

(-) המתנגדת שווקה מוצריה בא"י הרבה לפני קום המדינה וממשיכה בכך עד היום.

(-) אין המשכיות משפטית בין המבקשת דהיום לבין אותו גוף שמכר את מוצרי המבקשת בפולין ובסקנדינביה,מה גם שהמתנגדת רטמה סימנה 12א8 בדנמרק נורו ולא הוכחה כל הטעייה של הציבור,. לו היתה כזו, היתה לבטח מוגשת תביעה ע"י המתנגדת במשך כל 20 השנה

שהסימן של המבקשת נמצא בשימוש בשוק הישראלי.

סעיפים 46 נו-30 לפקודה

(א) סעיף 46(א) לפקודה קובע כדלקמן: "רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם,

בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס".

במקרה שלפנינו יש רישוס תקף של סימני מסחר הן ע"ש המבקשת והן ע"ש המתנגדת ולכן לכל אחד יש זכות לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם

(ב) מה שהוכח בהליכים דנן הוא שגם המבקשת וגס המתנגדת עשו כל אחד מהם שימוש מקביל בתום לב בסימן במובן זה שכל אחד מהם האמין בתום לב בזכותו לשימוש בסימן 8 ו/5 לסימץ סחורותיו. (ראה בפרק הראשון את הסיבות לבחירת השם ע"י המבקשת והמתנגדת). נראה לי שזהו המקרה שניתן לעשות שימוש

בסעיף 30(א) לפקודה הקובע כדלקמן:

"ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום-לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות, לדעתו, רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותז הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות

שיראה לנכון או בלעדיהם".

3. סוף דבר, הנני קובע שיש לדחות במקרה שלפנינו את ההתנגדות ולרשום את סימנה המבוקש של המבקשת מס" 48793 בפנקס

סימני המסחר.

עם זאת כדי להסיר כל ספק ספיקא לטעות כלשהי מצד מאן דהוא יש להתנות את הרישום בכך שבפרטת הסחורות לאחר

המילים "צרכי הלבשה" יתווספו המילים "שאינם עשויים

מבדים שנארגו מחוטי ויסקוזה".

4. נוכח הנסיבות של תיק זה הנני קובע שאין צו להוצאות

וכל צד ישא בהוצאותיו הוא.

ניתן בירושלים היום, ט" בשבט תשמ"ו 9 בינואר 1986

רשם הפטנטים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).