מבקשת
- שם: מבנה תעשיה בע"מ
- בא כח: עו"ד נחמן כהן צדק, עו"ד בוסתנאי
⚖️ החלטה שיפוטית
סימן מסחר מס' 104387
החלטות שיפוטיות
הצדדים
רשם הפטנטים
- שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
- בא כח: [שם עו"ד/משרד]
ההחלטה:
רשם הפטנטים
בקשה סימן מסחר מס' 104387 בפני כ.ה. גולדברג ישיבה מיום 8.3.1999
מיגוון שירותי פרוטוקול * רישום פרוטוקולים בוועידות, בוררויות, בתי משפט * הקלטות ופיענוח סרטים וקסטות * תירגומים מקצועיים בכל השפות * אספקת כח אדם מקצועי משרדי וטכני * הדפסות על מחשב * הדפסות על לייזר
רשם הפטנטים בקשה סימן מסחר מס' 104387 בפני כ.ה. גולדברג. ישיבה מיום 8.3.1999
נוכחים: עו"ד נחמן כהן-צדק עו"ד בוסתנאי
כ.ה. גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 104387. המבקשת מבנה תעשיה בע"מ, | בקשת סימן מסחר תל אביב, תל אביב טאוורס, מגדלי תל אביב. בשם המבקשת עורך דין נחמן כהן צדק ועורך דין בוסתנאי. האמת היא, נורית מה הבעיה עם הבקשה הואת, במה את רואה פה מחסום לרישום? אני ראיתי פה 10(11) גיאוגרפי?
גב' מעוז: תל אביב, 11(11). לפי לשון הפקודה.
כ.ה. גולדברג: לא, אבל דיברנו כבר מה זה גיאוגרפי, גיאוגרפי וה כשלאותו מקום יש ..: שהרבה ירצו להשתמש באותו סימן מסחר לגבי אותן טובין.
גב' מעוז: כל מי שמקום בנין בתל אביב לזה אפילו עורך דין כהן צדק לא טוען.
עו"ד כהן צדק: עורך דין כהן צדק אומר דבר פשוט. אני נותן הודעת הסתלקות למגדלים ולמגדלי ואני נותן הודעת הסתלקות לתל אביב, רק לחיבור. רשמו כאן מגדלי הים התיכון, וזה נחשב ללא הגיאוגרפי
ומגדלי תל אביב כן נחשב לגיאוגרפי.
כ.ה. גולדברג: לא, כי בתוךך התכתובת יש שם תשובה הגיונית שלא בונים על הים התיכון מגדלים להבדיל מתל אביב.
כהן צדק: לא על, אבל בסמוך, לשפת הים התיכון.
גולדברג: בסדר, אבל הים התיכון זה גם לא איזור מסויים, זה מתחיל בטונסיה ונגמר בספרד וזה עושה סיבוב גדול.
כהן צדק: כן, אבל יש להניח שזה מדובר במדינת ישראל.
גולדברג: לא, וה לא דוגמא טובה. מה עס הלוגו, למה שלא תלכו על הלוגו?
כהן צדק: אני אפילו אמרתי, הלכתי ללוגו אז אמרו תגיש בקשה חדשה, ואני אמרתי אני באמת לא צריך, אתם רוצים להחליף לוגו, או קיי, משתמשים בלוגו שיהיה בלוגו, אני חושב שאפשר בלי לוגו, באמת אני חושב שהצירוף הזה יש מגדלי,
יש כמה מגדלים בתל אביב, יש מגדלי דוד,
גולדברג: אני לא יודע אם זה רשום, יש כל מיני שמות משמות שונים.
עו"ד כהן צדק: אלה רצו לרשום את הדבר הזה ואני מוכן לקבל את זה.
כ.ה. גולדברג: הסימן יירשם כמגדלי תל אביב כשהוא כולל לוגו ויכלול הודעת הסתלקות מהמילים מגדלי ותל אביב בבדידותן.
תאריך הבקשה יהיה התאריך המקורי שבו הוגשה.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 92252 ו-92251 ו-92249 ו- המבקשת א%עסשס6ם %מ6תת%567%81ת6... חברה מניו
יורק, על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ועל ידי עורך דין דניאל בוסתנאי.
בוא אני אגיד לך, אני חושב שאי אפשר לרשום את סימן הזה בשוס פנים ואופן, לגבי משדר הטלוויזיה, לגבי הסוגים האחרים נעבור תיק תיק, אבל לגבי תשדירי טלויזיה, אני אתן לך דוגמא, לפני שאני הגעתי למשרד הזה אני מלמד דיני סימני מסחר באוניברסיטת תל אביב והייתי אוהב להראות דוגמא אחת עד כמה אבסורדים
עו"ד כהן צדק: אתה נתת לי אותה גם אישית.
כ.ה. גולדברג: בלשכת סימני המסחר, כשרשמו את ערו הספורט וערוצ הסרטים, אז דין ערו הספורט ודין ערוץ הסרטים כדין היסטורי צ'אנל, אני לא, אני באמת חושב שזה מילים שגם אם רוכשים לגביהם משמעות משנית, הם צריכות להיות פתוחות
לציבור כענין של מדיניות, בלי שוס קשר למה שקורה במציאות.
עו"ד כהן צדק: אני לא, במקרה סיפרת לי את זה עוד טרום,
כ.ה. גולדברג: כן?
עו"ד כהן צדק: כן.
כ.ה. גולדברג: או הכנתי אותך מבלי לדעת.
עו"ד כהן צדק: נכון, הכנת אותי מבלי לדעת ואני ידעתי מה העתיד
צופן כי זה שוכב לדיון כבר הרבה ומן, אז יכול להיות שעם כב' הרשם הקודם היה לי יותר מזל, אבל אני אומר דבר כזה, באמת עכשיו, יש כל מיני ערוצים ובאמת נרשמו למיניהם
ערוצ הספורט וערוצ המדעי וכל מיני
כ.ה. גולדברג: לגבי ערוצ הספורט אתה מסכים איתי שהוא בעייתי?
כהן צדק: הוא בעייתי,
גולדברג: וה כמו שאני אומר חנות בגדים, מה ההבדל בין ערו הספורט, או היסטורי צ'אנל, לחנות בגדים?
כהן צדק: מה עם ערו מזג האויר שנרשם? גולדברג: איפה נרשם? כהן צדק: לא באר, יש.
גולדברג: לא היה בארץ, אם היה בארץ לא היה בזמני גם, ואני
לא הייתי רושם את ערוצ מזג האויר בשום מזג אויר. כי וה
מהדוגמאות הקלות, מהדוגמאות הקלאסיות.
א בוא נעבור תיק תיק, ונראה לגבי מה כן אפשר לרשום אותו.
בסוג 16, ספרים, מאגזינים, חומר מודפס אין לי התנגדות.
זגה בקשה 92250. הבקשה הואת תירשם.
גב' מעוז: עם הודעת הסתלקות.
כ.ה. גולדברג: כולם עם הודעת הסתלקות על היסטורי כמובן. אז התיק וה בסדר, יכול לעבור.
הבקשה תירשם.
ניתן היום בירושלים 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
עו"ד כהן צדק: סוג 9 יש לנו. כ.ה. גולדברג: -סוג 9 בוא נשאיר אותור לסוף, הוא יכול להיות בעייתי. שירותי טלוויזיה וכבלים הכלולים בסוג 38, או הבקשה הזאת
לא תקובל, וה בקשה מס' 92251. ושירותי חינוך ובידור,
תוכניות כייבל וטלוויזיה מתייחסים להיסטוריה, בנושאיס היסטוריים, הייתי מוכן לקבל את זה בלי התוכניות כייבל - וטלוויזיה, ואת אומרת שירותי חינוך ובידור מלבד תוכניות
כייבל וטלוויזיה מקובל?
בקשה מס' 92252 תקובל. הבקשה תירשם כשירותי חינוך ובידור המתייחסים להיסטוריה, מקומות היסטוריים ו/או נושאים היסטוריים וכו'.
חינוך ובידור למעט תוכניות כייבל וטלויזיה ושיהיה רשום
במפורש בפרטת הסחורות למעט תוכניות כייבל וטלויזיה.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
גב' מעוז: אבל זה מה שהם עושים, הם עושים דווקא באמצעות,
כ.ה. גולדברג: וה ענין שלהם, זה לא השאלה מה הם עושים, השאלה על מה הם יכולים להגן כסימן מסחר.
בקשה 92249. זה בעייתי.
עו"ד כהן צדק: וה בעייתי אז אני יכול לנסות להגביל את זה. אני אגביל את זה לסרטי ותקליטי שמע, נושאי דרמה.
כ.ה. גולדברג: זה לא משנה, מתייחס להיסטוריה לא מתייחס להיסטוריה וה לא כל כך משנה. מה שמפריע לי זה האלמנט של הקולנוע, הוידיאו. אם אתה מוכן להתחיל מתקליטי שמע ואילך,
גב' מעוז: וזה לא דווקא וידיאו, זה ערוץ, וה יכול להיות גם ערוצ רדיו. כשאומרים מעפאאתאס וה יכול היות
כ.ה. גולדברג: וה הערה נכונה.
עו"ד כהן צדק: איפה, לא כתוב כאן,
גב' מעוז: לא, הסימן הוא היסטורי צ'אנל,
כ.ה. גולדברג: היא מעירה לי בצדק שאני מתמקד בטלויזיה והיא אומרת לא, זה גם יכול להיות רדיו.
עו"ד כהן צדק: תקליטי שמע וה אפשר, תקליטי שמע כוללים דרמה ונושאים, זה כאן קטוע.
כ.ה. גולדברג: 9 הוא בעייתי, אני לא מוכן לרשום את 9 הוא בעייתי מדי. הוא קרוב מדי לצ'אנל.
עו"ד כהן צדק: מה עם תקליטים?
כ.ה. גולדברג: בסדר תקליטים, וה מה שנקרא אאודיו.
עו"ד כהן צדק: לא, וה תקליטים וקלטות.
כ.ה. גולדברג: בסדר האמצאה היא אאדיו למיניהם.
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
עו"ד כהן צדק: בקשה מס' 92249 תירשם ופרטת הסחורות תשונה לכך שתתייחס רק לאמצעים המכילים מוויקת אודיו, קלטות, דיסקים
וכיוצא, אבל לא אמצעים ויזצואליים.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 93579, דה ליס, כהן צדק: וה תיק שאבד אצלי, אני מוכן להעיף כאן מבט, אני לא ידעתי שהוא היום, וה היה צריך להיות ב-18. גולדברג: כן, היום וזה כמו איחוד תיקים כמו בהוצאה לפועל. כהן צדק: לא, וה בסדר,.אני מברך על זה. גולדברג: המחלוקת אם דה ליס וה מילה מתארת, זה מילת שבת? כהן צדק: פה וה עוד יותר מורכב. גולדברג: רק שניה, הקראתי את פרטי הבקשה? כהן צדק: אולי לא תקריא את זה לרגע, נשטים את זה בצד, כי יש כאן, אני אומר כבר, הענין יותר מורכב, כי גם קיבלתם, הלשכה קיבלה את אותו סימן שהוגש אחרי. גולדברג: בוא נשאיר את גה לאחר כך. בקשה מס' 96373, המבקשת חברת צתפקליין אינקורפוריישן המיוצגת על ידי עורך דין נחמן כהן, ועורך דין דניאל
בוסתנאי. תכ ווש, כן,
עו"ד כהן צדק: את הבקשה הזאת, הלשכה מוכנה לקבל בתנאים מסויימים, ואני אמרתי שלא נראה לי, למשל לתת הרי במה מדובר, וה תת, וה לא צתע, מדובר בתכשירים לניקוי, שמירה והברקת כלי רכב, משטחי מתכת וזכוכית. עכשיו, זה לא, אמרתי ווש בסדר, עכשיו תת ואת איננה מילה או אמרו שזה צתם, זה לא צתפ ,צתע נכתב אחרת וגם
כב' הרשם כשהוא הקריא את שם החברה הוא אמר צַתת, ולא
- צתם.
כ.ה. גולדברג: אחרי שאתה אמרת. אני קראתי את זה בכנות, קראתי את גה לבד בבית, קראתי את זה צתע, רק מתוך התכתובת שמתי לב שיש שמה 1 ולא צ.
עו"ד כהן צדק: בסדר. עכשיו, ואגב, אין כאן שום דבר, זה לא מכבסה,
כ.ה. גולדברג: אני מבין, אני מבין.
עו"ד כהן צדק: זה לא מכבסה או משהו כזה.
עכשיו הודעת הסתלקות נותנים, דרך אגב גם באנגליה זה נרשם ללא הודעת הסתלקות, נותנים, הם גם יודעים אנגלית
שמה אני חושב.
כ.ה. גולדברג: גס הם יודעים להבחין בין 1 ל-צ שלא כמונו.
עו"ד כהן צדק: כן.
גב' מעוז: מתי וה נרשם באנגליה? כי לפי החוק החדש אין להם הודעת הסתלקות. אני לא זוכרת מתי זה נרשם.
כ.ה. גולדברג: איוה הודעת הסתלקות ביקשו מכם?
עו"ד כהן צדק: לגבי הכל, אם אני לא טועה, לגבי הכל.
כ.ה. גולדברג: לגבי כל מילה בנפרד?
עו"ד כהן צדק: כן.
כ.ה. גולדברג: או מה וה משנה? ממילא זה סימן מעוצב.
עו"ד כהן צדק: וה סימן מעוצב, נכון, זה סימן מעוצב, ואני אמרתי גם את ההוא, מארצות הברית אמרו מה רע במילה? ואת אומרת ווש, אפשר להגיד כי יש כאן ניקוי, אז המילה ווש כן, אבל הוא אומר דפס זה לא
כ.ה. גולדברג: בוא נגיד שזה מספיק מטעה בשביל שיקראו את זה צפתסם. אני נפלתי בפח הזה.
עו"ד כהן צדק: אז וה מה שאמרתי,
כ.ה. גולדברג: שזה מופיע אולי בבלוק לייטרס, לא כלוגו או רואים שוה 1תּע, אבל כשזה בתוך לוגו זה אחרת. מה את אומרת נורית?
גב' מעוז: אני בטוחה שיש עוד סימנים, איזה סוג זה הוגש?
עו"ד כהן צדק: סוג 3. הבעיה היא גם לא לפגוע בזכויות של צדדים אחרים, או למשל אנחנו מדברים רק לגבי המילה גארד, יש סימניסם רבים בסוג 3 לגבי חומרי ניקוי שמכילים את המילה גארד שבהם ניתנה הודעת הסתלקות.
כ.ה. גולדברג: אז הם יתנו הודעת הסתלקות לגבי המילה גארד.
גב' מעוז: כן, וה מה שביקשנו, אנחנו לא פסלנו את הסימן לרישום.
כ.ה. גולדברג: מה את מציעה? בוא נגיד ככה?
גב' מעוז: אנחנו הסכמנו לרשום את זה עם הודעת הסתלקות לכל מילה.
עו"ד כהן צדק: לכל המילים.
גב' מעוז: הנה יש עוד סימן של חברה אחרת של רבלון, עם זפפ גם כן. מבחינתנו זה כתב משובש, כמו שאתה אומר שנפלת בפת, ואת אומרת שבארץ בהחלט יזהו את וה עם המילה צפס יבש.
עו"ד כהן צדק: אני מבין צתפ בדרך כלל כאשר מדובר במכבסות, אבל
לא בטובין בסוג 3, למכוניות, בפירוש נאמר זה למכוניות.
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
גב' מעוז: אני לא יודעת, אולי זה ניקוי יבש למכוניות, אין לי מושג באיזצה שיטה הם עושים את זה.
כ.ה. גולדברג: תכשירים לניקוי. גב' מעוז: אצ בדיוק, זה ללא מים, אני יודעת מה?
עו"ד כהן צדק: וה לא קיים, אני אומר ככה, אם יש משהו אז הוא
פרוטקטיב, הוא לא גארד, גארד ה לשמור ואת מתכוונת פרוטקטיב, וה ההבדל.
גב' מעוז: לא, אבל גארד שוב, יש סימנים רבים.
עו"ד כהן צדק: גארד אין שמירה, מה זה שמירה, גארד זה שמירה, על מה שומרים שמה, על המכונית שלא תיגנב?
גב' מעוז: לא, על המכונית שלא ...
עו"ד כהן צדק: ואת הגנה, זאת לא שמירה, ואת הגנה על הצבע.
גב' מעוז: עובדה שהמילה גארד נמצאת בשימוש על ידי חברות רבות נוספות בתחום הזה של חומרי ניקוי.
כ.ה. גולדברג: הסימן יירשם במתכונתו הנוכחית כשלכל אחת ממילותיו בדידותן תינתן הודעת הסתלקות לגביה.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 98964, על שם גריפין קורפוריישן, על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ועורך דין דניאל בוסתנאי. יש עוד גריפין כאלה או שנדמה לי?
עו"ד כהן צדק: יש שתי,
כ.ה. גולדברג: אני רואה.
עו"ד כהן צדק: זה אחת, כי אחת נרשמה, יש סימן אחד בסוג 5 שנרשם.
כ.ה. גולדברג: כן.
עו"ד כהן צדק: כאן התעורר הויכוח לגבי פרטת הסחורות.
כ.ה. גולדברג: אתה מבקש פה לגבי ...(לא ברור) וטוען שזה בסוג 1.
עו"ד כהן צדק: אם ברגע שמזכירים את המילים האלה אכן זה בסוג,
גב' מעוז: לא, ה מה שהתבקש באופן מקורי.
עו"ד כהן צדק: נכון. כי זה היתה אותה פרטה בדיוק, הם הגישו כמו באמריקה, ואצ החלטנו לשנות את זה ולשנות את זה כאשר אני הצעתי לשנות את זה לחומרים לשימוש חקלאי המסווגים בסוג 1.
כ.ה. גולדברג: וה כללי מדי.-
עו"ד כהן צדק: או אני מוכן לצמצם את זה.
כ.ה. גולדברג: רגע, מה הרע, אני לא מבין. מה הבעיה בזה שזה יירשם תחת סוג 5.
גב' מעוז: יש להם כבר בחמש.
עו"ד כהן צדק: בחמש רשום.
כ.ה. גולדברג: א% אתם לא צריכים בשביל קוטלי מציקים ומשמידי עשבים ושימוש חקלאי, אתם לא צריכים.
עו"ד כהן צדק: אבל הם רוצים לרשום את וה האמריקאים, זה לא אני,
הם מעוניינים לרשום את זה בסוג 1 לגבי חומרים כימיים,
שמשמשים, לגבי חומרים, לא לגבי המוצר, אלא לגבי המוצר שמשמשים להכנת אתה רוצה ... וזה הם רוצים לרשום את זה לחומרים שם.
כ.ה. גולדברג: לגבי מה, כחומרי הגלם?
עו"ד כהן צדק: כן.
גב' מעוז: וזה לא מה שהוצע.
עו"ד כהן צדק: חומרי גלם, אני מסכים.
גב' מעוז: חומרי גלם.
כ.ה. גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 103208 על שם מק דונלדס קורפוריישן על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ועורך דין דניאל בוסנתאי כן, וה מזכיר לי קצת את ההיסטורי צ'אנל.
עו"ד כהן צדק: לא, וה לא בדיוק אותו הדבר עם כל הכבוד.
מקובל ונהוג בכל העולם, כולל מדינת ישראל, לרשום סימנים שמורכבים מסיסמאות שלמות כאשר ניתנות ההודעות ההסתלקות המתאימות. וזה על מנת למנוע, בחברה כמו מק דונלד שיש לה באמת כמות אדירה של סימנים, רושמת מן סלוגן כאלה, סיסמאות, רשמנו את זה גם לגבי קרניבל כרוז, כל מיני ם6 סש 6תם םת1 8 268% ועוד כל מן דברים דומים לזה, וזה לשמור על סיסמה, זה לקבל את,
כ.ה. גולדברג: השאלה איוה, סימן מסחר נועד להצביע על מוצר, ואת אומרת על שירות, מי ששומע את הסיסמה הואת, הסיסמה הואת צריכה בעצם לזהות בעיני הצרכן, את המוצרים של המבקשת.
עו"ד כהן צדק: וה שירות שניתן, או היה 42 היום נדמה לי זה 36 המסעדות ודברים כאלה.
כ.ה. גולדברג: סיסמאות וה בכלל בעייתי לדעתי.
גב' מעוז: אפשר לפתור את זה על ידי שתוסיפו, וה מק דונלדס כן?
עו"ד כהן צדק: כן.
גב' מעוז: מק דונלדס קיטס וכו' ועם הודעת הסתלקות לכל הסיסמה.
עו"ד כהן צדק: ולהוסיף את המילה מק דונלדס?
גב' מעוז: שזה סימן רשום כבר.
כ.ה. גולדברג: טוב, חשבתי כבר שתהיה איוה החלטה של חמישים עמודים, אבל בסדר.
הסימן יירשם בכפוף לכך שתוסף לו המילה מק דולנדס והודעת הסתלקות לגבי כל אחת ממילות הסימן בנפרד.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999 משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: בקשה מס' 65723, בעלת הבקשה 51868 181סת8ת1ק שמח 43 תון, בקשה עתיקה.
עו"ד כהן צדק: נכון.
כ.ה. גולדברג: מה הבעיה פה נורית? רגע אני אגיד על ידי מי היא מיוצגת כי וה כל תיק בנפרד, היא מיוצגת על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ועל ידי עורך דין דניאל בוסתנאי. כן, מה הבעיה?
גב' מעוז: הבעיה היא השירותים שלגביהם וה התבקש.
עו"ד כהן צדק: השירותים וה היה בסוג 38.
גב' מעוז: כן, כן. המילים הם פיינשל טיימס שהם מילים כשלעצמם לא טובות לרישום.
עו"ד כהן צדק: לא, אל תפני אלי.
גב' מעוז: לא, אני אומרת פיינשל טיימס, אנחנוו את זה כתוצאה מהוכחת אופי מבחין בכמה סוגים, בסוגים רבים, כי זה במקורו וה עיתון שעוסק בתחום של, העיתון שעוסק בתחום הכלכלי.
כ.ה. גולדברג: אז למה לא לרשום?
עו"ד כהן צדק: אני אגיד לך מה היתה הבעיה.
גב' מעוז: לא, הבעיה היא שדרשנו להוכיתח אופי מבחין.
עו"ד כהן צדק: אז אני הוכחתי שיש אתרי אינטרנט.
כ.ה. גולדברג: הבנתי, אופי מבחין לגבי השירותים הספציפיים.
גב' מעוז: לגבי השירותים הספציפיים. עכשיו, מה שלא הוכח, בעצם מה שאמרתם זה שיש אתר באינטרנט.
עו"ד כהן צדק: לא רק וה, יש עיתון נותנים את השירותים מכוונים,
לא מכוונים, יש להם,
-
15
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
כ.ה. גולדברג: טוב, אני סבור שאם הסימן הוא מספיק מפורסם, אז הוא יכול לרוך גם לגבי טובין אחרים ולגבי שירותים אחרים.
עו"ד כהן צדק: כן, רשמנו את זה.
גב' מעוז: וה סימן מפורסם.
כ.ה. גולדברג: אני לא חושב שיש בעיה, אפילו לדעתי לא בטוח שהיה צריך להוכיח אופי מבחין לגבי ... מספיק שיודעים שפיינשל טיימס פותח אתר באינטרנט אז יודעים למי הכוונה. אני לא
רואה בעיה לרשום את הסימן הזה.
ה ח ל ט ה
הסימן יירשם כפי שהוא.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
עו"ד כהן צדק: וה גם תיק שנשים אותו בצד, אחר כך אני יראה כשאני יעיין בהם, וה לא היה אמור להיות היום, נראה הלאה.
כ.ה. גולדברג: בקשת | סימן מסחר 3 הממבקשת 6+ספסצשגא םתס0020028%10 ... בסוג 41. זה משהו אחר.
עו"ד כהן צדק: יש שתיים אז אני מבקש, אני אדבר לגבי שתי בקשות ביחד, לגבי 99873 ולגבי 99875. וה אותה בעיה, אז אני
אדבר לגבי 873. פה בענין הזה קרה דבר מצער.
16
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 .
אנחנו קיבלנו הוראות להגיש את הבקשה ולגבי שירות מסויים.
כ.ה. גולדברג: לגבי?
עו"ד כהן צדק: שירותים מסויימים.
כ.ה. גולדברג: מתי קיבלתם את ההוראות?
עו"ד כהן צדק: כשזה הוגש, באוגוסט 95. באוגוסט 95 קיבלנו הוראה, הגשנו את הבקשה, ובהוראות המבקשת, אני מוכן להראות את המכתב, ניתנה פרטת השירותים.
כ.ה. גולדברג: כן.
עו"ד כהן צדק: אלוהים גדול והוא אולי איך אומרים אה תיקו, ... נרשמה פרטה קצת שונה, מאיפה היא הגיע לאף אחד אין מושג.
כ.ה. גולדברג: לא הבנתי, נרשמה אצלכם במשרד פרטה שונה?
עו"ד כהן צדק: כן. עכשיו אף אחד לא שם לב, הבקשה הוגשה עברה את
| כל ההליך וקובלה עם פרטה שגויה, כאשר נשלחה תעודת
הרישום למיקרוסופט, כעבור חודש או קצת יותר מזה קיבלנו מיד מכתב אמרו לנו חברה משהו פה לא בסדר, זה לא מת שאנחנוה ביקשנו וא פנינו, כבר אז מיד, כשזה נתגלה הברוך, התקלה, פנינו וביקשנו לשנות את הדבר הזה. כאן אנחנו עומדים היום'
כ.ה. גולדברג: אחרי הרישום?
עו"ד כהן צדק: אחרי הרישום.
כ.ה. גולדברג: לשנות למה?
עו"ד כהן צדק: הפרטה שהוגשה זה שַםנםתצפסםתסס ... 1068טע56 6ם11 תס 8 ... 6ם8 58ש16ט6ע 165טסת. נכון?
כ.ה. גולדברג: אני לא רואה. וה המקורי.
גב' מעוז: כן, זה מה שהוא אומר.
17
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999.
כ.ה. גולדברג: עכשיו מה שאתם ביקשתם זה ... 06ם6+626ע שַת181טסקק 0160 תג 08%8 86618ק10סצסת6, לא 16טסת ו-165טסת א6נטסת, אלא 88568 86818ק610צסת6 כשאין שום קשר ביניהם?
עו"ד כהן צדק: לא אמרתי שיש קשר, הקשר וה הסרביסס שניתנים.
כ.ה. גולדברג: זה לא אותו סרביס. זה 868%8 07610086018ם62 וזה מובי וכו', מובי רביוז?
עו"ד כהן צדק: נכון. עכשיו, לדעתי, אפשר, יש לרשם את הכוח לשנות דבר כזה, וה לא, וה תיקון שמתבצע, אני לא חושב שזה פוגע באיושהם וכויות של איושהו צד, הדבר נעשה מיד כאשר זה נתגלה, כאשר נתגלתה הטעות, ואני יודע שיש מספר החלטות. יש את ההחלטה, נשלחה לי, הרי מכח מה פועל הרשם בשינויים, מכוח סעיף 20 לפקודה ומכח סעיף 81 לתקנות.
גב' מעוז: סעיף 36 לגבי סימנים רשומים, וה כבר סימן רשום. סעיף 6.
עו"ד כהן צדק: לא, 81 לתקנות.
גב' מעוז: לא, סעיף 36 לפקודה קובע מה ניתן מה לשנות בסימן רשום, כי היות שהתגלתה הטעות כשהסימן כבר רשום.
עו"ד כהן צדק: בסדר, ותקנה 81.
גב' מעוז: אני לא זוכרת את התקנה אבל סעיף 36 הוא מסייג בדיוק מה מותר לרשם לתקן בסימן רשום.
כ.ה. גולדברג: כן, למחוק, מותר למחוק לפי 36(א)(3) למחוק אפשר, להוסיף אי אפשר לפי הנוסח של סעיף 36.
עו"ד כהן צדק: אני לא רוצה להוסיף, אני רוצה לשנות.
כ.ה. גולדברג: וה רק להוסיף, אם אתה משנה אתה מוסיף.
עו"ד כהן צדק: סעיף 37 זה הסימן עצמו.
18
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 /
כ.ה. גולדברג: לא, 36, מתייחס לטובין 46) 1 ו-2 לא רלוונטי, (3) למחוק טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהס נרשס סימן המסחר. למחוק אני מסכים, אבל לשנות או להוסיף זה בעייתי.
עו"ד כהן צדק: ולפי סעיף 81, תקנה 81 סליחה, היא מרתיבה לפי דעתי את הזצה, אפשר לתקן כל מסמך, או שרטוט או כל ציור אחר של סימן וכל פגם בפרוצדורה שלדעתו של הרשם אפשר לתקנ ו בלא להזיק לטובת ההנאה של כל אדם אם הרשם מוצא לנכון ובאותם תנאים ובאותו אופן שימצא למתא ים.
כ.ה. גולדברג: טוב, לדעתו של הרשם, זה לדעתו של הרשם על פי החוק, זה לא מה שמתחשק לו והתוק די ברור בסעיף 36, אלא אם אתה אומר שזה רחב, אז וה אולטרא וירס 81, אני מנסה לתת לפרשנות מתקבלת על הדעת, לדעתו של הרשם וה לפי החוק מה שמותר לו.
גב' מעוז: כל סימן שיירשם בכל שלב שהוא אפשר יהיה לשנות?
עו"ד כהן צדק: לא, לא כל.
כ.ה. גולדברג: טעיף 36(א)(3) הוא מאוד ברור. הוא אומר שאפשר רק להשמיט ואי אפשר להוסיף, ואי אפשר להחליף.
עו"ד כהן צדק: אני מבין את הקושי, היה ואנחנו נגיש בקשה חדשה לגבי האלה, אז הייתי מבקש כבר שנוכל לקבל, שתהיה בחינה על אתר.
כ.ה. גולדברג: אה צריך סיבה. אתה תסביר למה בחינה על אתר וכו', הפרוצדורה הרגילה. עצם וה שמתקיים הליך בנושא הזה לא
מקנה זכות לבתחינה על אתר.
19
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 /
ה ח ל ט תי סימן מסחר מט' 99873 לא ישונה כמבוקש על ידי בעלת הסימן. בעלת הסימן תוכל להגיש בקשה חדשה אם תרצה.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: בקשה מס' 105779, המבקשת ... .8 על ידי עורך דין
נחמן כהן צדק ועורך דין דניאל בוסנתאי.
כן, מה פה הבעיה?
עו"ד כהן צדק: למעשה נדמה לי שלא קיימת כבר הבעיה. כנגד שתי, יש
עו"ד כהן צדק: כן.
כ.ה.
שתי בקשות, יש לרשם גולדברג: יש עוד אחת בנושא הזה? גולדברג: כן, וכן בקשה של אותה מבקשת מס' 105778, זה בסוג
0, זה לגבי עגלות. מה הבעיה?
עו"ד כהן צדק: פה היתה לנו בעיה כואת, כנגד הבקשה צוטט סימן והה
כ.ה.
עם פרטת טובין יותר מצומצמת, אני אדבר אולי בלשון יחיד, אבל ברביס המשמע, זה אותה בעיה. צוטטו לגבי שתי הבקשות שני סימנים קודמים.
גולדברג: לא רציתם להביא אישור הסכמה.
עו"ד כהן צדק: לא, מסתבר שהרישום הותיקס יותר הוא בשליטה של
המבקשת החדשה, ואג התחילה הפרוצדורה והחברה התפרקה
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
ועשינו את הכל, והלשכה סירבה להעניק לנו אורכה נוספת, עד שכל הפרצדורה תיגמר ואמרתי אני רוצה את האורכה ואמרו, או אני מבקש לטעון לענין קבלת האורכה. בינתיים הפרוצדורה נגמרה וזה כבר רשום על שם המבקשת, כך שאני לא רואה שום בעיה.
גב' מעוז: הגשתם את המסמך? הכל? גם את השינוי?
עו"ד כהן צדק: בסימנים הותיקים.
גב' מעוז: מתי זה נעשה?
עו"ד כהן צדק: הנה, באוגוסט.
כ.ה. גולדברג: הסימנים הותיקים הומרו לשם של המבקשת פה?
עו"ד כהן צדק: לא, לא לשם פה, הנה יש כאן בדיוק את כל הניירת מי עשה ואיך זה הולך, ויש אישור נוטריוני. הנה הוגשה בתיק הזאה, אני לא יודע אם זה בתיק הזה, אם וה נמצא, אולי אני אקריא, אישור נוטריוני איטלקי. החתום מטה, וצה כתוב באיטלקית.
כ.ה. גולדברג: אבל באיזה מסגרת ניתן האישור הזה? ניתן לצורך הבקשות האלה?
עו"ד כהן צדק: כן, לצורך הרישומים הקודמים.
גב' מעוז: וה נעשה אצלנו? ואת אומרת הגשתם אצלנו את המסמכים והרישומים הקודמים, הבעלות שלהם הוסבה כבר?
עו"ד כהן צדק: כן.
גב' מעוז: לבעלות של הסימנים האלה?
עו"ד כהן צדק: לא, הנה אני אסביר בדיוק למי זה עבר. החתום מטה ד"ר מאוריציו לוררז'י, נוטריון בברגמו, רשום בלשכת הנוטריונים של ברגמו, מאשר רשמית את אמיתות הפעולות
שבוצעו בתאריכים להלן, 27 לאפריל 93, מיווג בין מונבבה
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 .
5 ו-ספייקט :89 שם תאגיד חדש, מונבבה 591 מונבבה באמצעות שטר כן הלאה, אני לא רוצה להקריא את כל המספרים. | ב-29 לנובמבר 95 רכישת התאגיד מונבבה 821 מונבבה על ידי קולודי 891 באמצעות שטר מתאריך זה וזה. מ-19 לדצמבר 5 שינו את שם התאגיד מקולודי 521 לאמפא 9 אינדסטרויאלי איטליה 5821 באמצעות שטר כך וכך, ואני מאשר
כי החברה אמפא אינדסטרויאלי איטליה נמצאת מאה אחוז בבעלותה של אמפרנטס 81. החברה שעכשיו היא המבקשת. הוא נתן את כל השתלשלות העניינים, בדיוק את תוכלי לראות את זה.
גב' מעוז: מה שעמד פה על הפרק זה השאלה של אורכות.
עו"ד כהן צדק: וה הכל נגמר, ההליך נגמר.
גב' מעוז: כן, רק חבל שאני רואה שזה כבר מאוגוסט 98 ולא, והתיקים שוכבים.
ו"ד כהן צדק: כן, הם כמו אצלי, הם שכבו שייקבע מועד והכניסו את
וה וקבעו להם מועד, לכן אמרתי אני חושב,
כ.ה. גולדברג: יש אישור לגבי,
גב' מעוז: כן, זה אישור שאנחנו הוצאנו,
כ.ה. גולדברג: לגבי התיקים ההם?
גב' מעוז: ההם, כן.
כ.ה. גולדברג: אז צריך לצרף גם לתיקים האלה עותקים.
(ו"ד כהן צדק: אז אדוני אני מציע שרק למען הסדר, שימציאו את זה מיד, הניירת נמצאת בתיק 84051 ו-84052. שם כל הניירת.
גולדברג: או קיי.
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
כ.ה., גולדברג: בקשת סימן מסחר מס'
עו"ד כהן צדק: זה אין לי כאן.
כ.ה. גולדברג: אין לך
"ה. גולדברג: מדובר כאן על הרחבת פרטת סחורות.
ה ח ל ט ה
התיק :יכול להמשיך הלאה.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
אינטרנשיונל,
פה.. למה אתה ווקוק בשביל להתייחס לזה?
עו"ד כהן צדק: אני לא ווכר גם פה בכלל מה היתה הבעיה. יש לנו
נובוס, רשום לנו נובוס, רשום כמה נובוסים, רשום לנו
מספר נובוסים, אנכ לא יודע אם אני צריך את התיק הזה, זה
2 גם תיק שאיננו.
עו"ד כהן צדק: לא, אבל אני לא,
כ.ה. גולדברג: אתה רוצה להשאיר את וה לפעם אחרת?
עו"ד כהן צדק: כן, יכול להיות שאם אני אראה אני אגיש לך כמה
טיעונים בכתב, פשטוט כי את התיק הזה אני ממש לא זוכר,
אחרים שיש כאן, אני חושב שאני יכול כאן חלק בלי להתעסק.
כ.ה. גולדברג: בסדר. בקשת סימן מסחר מס' 96110, המבקשת כ זזי
ה.ת.ת.ת על ידי באי כח נחמן כהן צדק ובוסתנאי.
כן, הצלב הוה, הצלב השוויצרי.
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 /
עו"ד כהן צדק: כן, עכשיו הצלב השוויצרי משמש כחלק אינטגרלי של עשרות ומאות מוצרים. כ.ה. גולדברג: יש לי את זה בתיק, אני רואה, אבל מי אמר שזה רשום ככה. עו"ד כהן צדק: במקומות אחרים זה רשום, וה באר לא רוצים לרשום. כ.ה. גולדברג: לא, אבל הטענה היא, עו"ד כהן צדק: לא, רוצים הודעת התנגדות שאסור שזה יופיע. - | גב' מעוז: לא, לא. כ.ה. גולדברג: איפה? בשימוש בסימן? עו"ד כהן צדק: כן, ואת היתה הודעת ההתנגדות. גב' מעוז: לא, הודעת הסתלקות היא רק לענין הצבעים. עו"ד כהן צדק: וה לא הצלב האדום, אגב, וה לא צלב במובן הדתי, זה לא סמל דתי, וה כ.ה. גולדברג: לא, וה של ארגון בינלאומי. עו"ד כהן צדק: איזה ארגון, זה לא צלב האדום, וה הדגל השוויצרי, - הצלב האדום הוא רק צלב, אין לו רקע, הוא אדום, אין | |
כלום.
גב' מעוז: כן, אבל יש את אמנת ז'נבה, היא מגנה גם על הדגל השוויצרי. כ.ה. גולדברג: רגע, אז מה היתה ההצעה? גב' מעוז: היתה הצעה מסויימת, כ.ה. גולדברג: שמה? גב' מעוז: רגע, אני יכולה לומר, וה הנוסה המקובל אצלנו במחלקה מוה עידן ועידנים, כן, תנאי הרישום הוא כי בשימוש בסימן . לא יופיע בו ציור הצלב בצבע אדום או בצבע לבן או בצבע
כסף על רקע אדום או ציור של הצלב והרקע בכל צבע שהוא
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999 /
. / משתמשים בזה.
ה ח ל ט ה
-
הסימן יירשם בכפוף לתנאי האמור במכתב מחלקת סימני המסחר מיוס 25 באפריל 1996.
ניתן בירושלים היום 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: עכשיו אנחנו חוזרים חזרה לאלה ששמנו בצד. עו"ד בוסתנאי: יש תיק נוסף של מיקרוסופט בקשת סימן מסחר 123789. כ.ה. גולדברג: הנה וה מולי. בקשת סימן מסחרי 123789 המבקשת מיקרוסופט קורפוריישן, על ידי באי כח נחמן כהן צדק ו דניאל בוסתנאי. כן, מה היה לנו פה, אה, וה ההארכה עם הדין קדימה? גב' מעוז: כן. כ.ה. גולדברג: טוב, יש פה שתי בעיות לדעתי. בעיה אחת שבכלל אני ְ לא בטוח שאפשר להאריך מועד להגשת בקשה, רק אם מועדים אחרים שהם על פי התקנות לאחר הגשת הבקשה, אחרי שכבר / \ המסלול של הרישום יצא לדרכו. בעיה שניה היא, וזה שאלה של מדיניות, מפני שטעויות
27
רשם הפטנטים - ישיבה מיום 8.3.1999
חריגה ממועדים. אני לא חושב שתצליח לשכנע אותי בשניה
ולכן גם לא נגיע לראשונה, אבל אתה מוזמן לנסות.
עו"ד בוסתנאי: בוא נתתיל מהטיעון השני. כבר אנחנו רואים בספרו
של ד"ר ... המתייהס לנושא של טעויות משרדיות.
כ.ה. גולדברג: בוא נגיד ככה, אני אקצר ל את הדרך, יש שתי
גישות. יש גישה אחת שאומרת שמיטת סדום וכו' וכו', אוהבים לצטט את זה מתי שנוח, ויש גישה אחרת שהשופט שמגר שאומר בפסק דין אחר, שפסקי דין, שמועדים שבתקנות הם מאוד חשובים ואם לא נשמור עליהם אז תהיה אנדרלמוסיה, אלא במקרים חריגם.
אני דוגל בגישה השניה של השופט שמגר בענין הזה. דרך אגב גם הגישה של השופט ברנזון איך שמציגים אותה היא לא נכונה באותו פסק דין מפני שהניתו מראה שבכלל כל הדברים
נאמרו כאמירת אגב ובכלל לא היתה שם בעיה פרוצדורלית.
עו"ד בוסתנאי: אניחושב שהמקרה שלנו גם לא נופל בגדר ההתייחסות
לאנדרלמוסיה, מדובר פה במקרה חריג, וה נכון שמדובר בטעות משרדית או כמו שאתה אמרת אבל זה לא דבר שנוגע זלוול בהליכים או בתקנות או בסדרי דין.
יש כוונה של עמידה בומנים, יש פרוצדורה במשרד, יש הליכים, קורה שיש מקרים של טעויות של היסח דעת של
טעויות אנוש.
כ.ה. גולדברג: כמה קורה?
עו"ד בוסתנאי: ו בדיוק השאלה. עכשיו, במקרה הזה אני חושב,
שבמקרה שנתגלתה תקלה כואת ועושים את כל המאמצים לתקן את התקלה הואת ובתצהיר מפורט וגם פה מתואר איך נעשו כל המאמצים לתקן את. התקלה שבאותו יום שבו התגלתה התקלה
נשלחה כבר הבקשה עם התצהיר מבקשת האורכה.
כ.ה. גולדברג: מי ואת לנין ניארי לא כְתוב בכלל מה היא עושה שם.
עו"ד כהן צדק: היא מזכירה את המטפלת הראשית, הותיקה והבכירה
במחלקת סימני המסחר.
כ.ה. גולדברג: התצהיר האגה גם ככה יש בו הרבה מסתורין. העבירה אותו לאיילת לוי, לא כתוב מי ואת איילת לוי, מה התפקיד שלה. התצהיר הזה עמום.
עו"ד בוסתנאי: יכול להיות שיש פה עמימות מסויימת, אבל הדגש בתצהיר הזה על כך שמדובר על טעות בהיסח דעת, זה הדגש. לשם .כ התצהיר בא, להראות שמדובר פה בטעות שהיא בהיסת דעת, שהבקשה הונחה בתיק אחר, זה נכון, זה אולי, הענין הוא שדבר כזה הוא בלתי צפוי, שאי אפשר תקלה מסוג כזה לחזות אותה מראש. עכשיו, אז פה אני חושב נכנס הענין שבגללו כתב ד"ר וּוסמן בספרו של טעות של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנות, אפילו אם היינוה מניחים שמדובר פה ברשלנות אינה מונעת לחלוטין הארכת מועד ובלבד שמוסבר כיצד קרתה התקלה והַדַבר הזה מבהיר שאין מדובר בולזול.
כ.ה. גולדברג: אבל הבעיה שלי היא לא ולוול, אף אחד חס וחלילה לא מייחס זלזול.
עו"ד בוסתנאיהבעיה היא, הרי כל המטרה היא בשמירה על התקנות וה לא להביא לאנדרלמוסיה שכל אחד יכול,
כ.ה. גולדברג: לא, הבעיה וה לקבוע נורמות שכולם יפעלו. כ אתם משרד אחד אמנם די גדול, אז שאלתי אותך כמה תקלות כאלה יש, לא ענית לי, אבל אני יכול להגיד לך שיש עשרות תקלות
כאלה מידי חודש מכל מיני משרדים אחרים.
עכשיו, אני יושב כאן ולקבוע נורמה, אז אני לא יכול
לכופף נורמה אחת בשביל המשרד שלכם ונורמה אחרת בשביל המשרד השני, הנורמה הואת צריכה להיות מחייבת כלפי כולם, ואין כאן שום ענין שקשור לזהות המשרד כרגע, יש כאן ענין שצריך לקבוע כלל. הכלל הוא שיש מועדים מסויימים ואם אין סיבה שהיא באמת מוצדקת והיא לא רשלנות, אפשר לקרוא לוגה טעות משרדית, טעות משרדית זה בלשון יפה, וה בסך הכל רשלנוּת, אם יש סיבה שהיא לא רשלנות, ורשלנות, ויש לו נימוק מאוד כבד משקל בשביל לכופף את התקנות כי כל דבר כזה זה לכופף אז אולי אפשר לשמוע, אבל פה וה מה שנקרא טעות במהלך הרגיל של העסקים. אא השאלה מי צריך לשאת במחיר של הטעות הזּאת? עו"ד בוסתנאי: כן, השאלה עוד פעם, יכול להיות שצריך להבדיל גם בין סוג הטעות. יש טעות שהיא טעות של איך נקרא לזה, שאין מעקב אחרי רישום של תיקים, או תיק לא מוגש בומן כי לא ידוע שהיה צריך להיות מוגש בזמן. פה אני מנסה לשים את הדגש, להבהיר שמדובר בטעות שבהיסה דעת, וה לא טעות שלא התכוונו להגיש את הבקשה בזמן.
כ.ה. גולדברג: אני אתן החלטה נגיד לטובת המבקשת כאן, ואגיד שאני מכיר בוה שהיתה טעות בהיסח דעת, מחר זה אומר שיעמדו פה בתור עוד עשרים מבקשים ומשרדים ויגידו גם לי היתה טעות בהיסת דעת, ואתם יודעים טוב מאוד, אני לא מייחס לכם, אבל אתם יודעים טוב מאוד, תמיד קל להביא תצהיר של מזכירה שאפילו לא נחקרת כאן, ולהגיד שהיתה טעות בהיסח דעת,. נפל לי מתחת לשולחן, שכב יומיים, לא ראיתי, אז
4 הדרך היחידה לנטרל כאלה טעויות וה לא להכיר בהם, זאת הדרך היחידה. אין דרך להוכיח שמה שהיה נכון או לא נכון, לא מדבר במקרה שלכם, במקרה שלכם אני מאמין, אבל אני מסתכל על אה כמדיניות של צורת העבודה של המשרד.
עו"ד כהן צדק: אז אני רוצה להוסיף גם בענין הזה, אחר כך דניאל אולי ימשיך. המדיניות היא נכונה, או קודם כל אני חושב שכל מקרה שיש בקשה כואת שמונחת בפני הרשם, גם צריך להתייחס לגופה, צאאת אומרת לא באופן כללי אלא לגופה, כי תמיד יהיו מקרים שמצדיקים את וה, כך לפחות אני חושב. עכשיו, צריך לעשות אבחנה, ואני מבי שאני פה במסגרת הבקשה הזצאת, הרי אנחנו הולכים ומנסים ללמוד איך סדר הדין הכללי מתייחס לסוגיות מסוג זה, אד זה נכון שהולכים, כאשר אין לנו בדיוק, אז שולחים לכיוון סדר הדין הכללי. אני אומר שההליכה היא נכונה אבל שוב, בסייגים. למה? סדר הדין הכללי, נקבע כדי שיהיה פר פליי בצורה בין שני צדדים לתיק, בין תובע לנתבע, צריך שיהיה, שהוא ידע מה לעשות, והתובע ידע, והנתבע ידע. כאשר מישהו לא מגיש בזמן כתב הגנה או משהו וזאת כתוצאהת אם ירשו לו לחרוג מהכללים הרי יש צד נפגע לענין, יש תובע או נתבע שהם נפגעים מהענין. פה וה שונה, עם כל הכבוד אני חושב שזה שונה, כי כאן אין
לנו למעשה צד נפגע, אין לנו, ואפשר לבדוק את זה. אין צד שנפגע כתוצאה מאי עמידה באיושהו לוח זמנים.
אני אומר ככה, אם היה יושב כאן מולי, במסגרת הליכים דו צדדיים ולא הגשתי כתב טענות או איושהו דבר ואני מבין שאם עכשיו רוצים לתקן מישהו עשוי להיפגע.
כ.ה. גולדברג: אני לא מקבל את הגישה את של צד נפגע. אני יכול גם להפנות אותך להחלטה ושס פירטתי בענין אפעז, שאני לא מקבל את התזה הזאת של צד נפגע ובתנאי שאומרים שלא נפגע צד ולא נגרמת לו אי נוחות שנותנת לו פיצוי כספית. אני לא חושב שלפרוצדורה או לסדרי הדין יש איושהו ערך מקודש, אבל אני חודש שיש להםס ערך פונקציונלי והערך הפונקציונלי זה שהם צריכים למלא פונקציה מסויימת ואתם באופן טבעי רואים את וה מצד המתרס שלכם, לא נגרם לאף אחד. אנחנו צריכים לראות את זה גם במבט קצת יותר מורחב, מבט של איך המערכת פועלת, ובמילים אחרות, אם המערכת נתקעת, אז הציבור נפגע ובסופו של דבר וה בומרנג שחוזר אליכם. אה וה שלא נגרם נוק לאף אחד וה עדיין לא מספיק, אבל נדמה לי, בוא בכל גוַּאַת ננסה להבין הפוך, מה יהיה הנזק של המבקשת אם הבקשה לא תקבל דין קדימה?
עו"ד כהן צדק: אינני יודע.
כ.ה. גולדברג: נדמה לי שאתם כתבתם, הבאתם איזה ציטטה מוליגסון שממילא גס אם וה בקשה שנגזורת על דין קדימה אז את המועד שבו אפשר לקבוע על הפרות הוא לא מועד התקופה של הקדימה, ואת אומרת אין שום נזק, והנזק היחיד שלכם מה שעולה מהמכתב שלכם בבירור, זה שפשוט יהיה קצת אי סדר ברישומים של המבקשת, אז אני מעדיף שיהיה אי סדר ברישומים של המבקשת מאשר יהיה אי סדר אצלי במשרד.
אתה רוצה, אני אמצא את המכתב הזה. אולי זה אפילו בטיעון זה.
עו"ד בוסתנאי: הענין הוא שבכל זאת, הפסיקה מכירה במקרים שניתן לעשות הארכת מועד.
כ.ה. גולדברג: בוודאי שניתן.
עו"ד בוסתנאי: עכשיו, לפי גישתו של כבודו, כבודו שולל לחלוטין נושא של הארכת מועד.
כ.ה. גולדברג: לא, זה לא נכון.
עו"ד בוסתנאי: מטעמים שכאלה.
כ.ה. גולדברג: מטעמים של טעות משרדית אני שולל, כן.
עו"ד בוסתנאי: אני אומר, במקרים, הפסיקה מכירה ואני גם ציטטתי כאן מספרו של זוסמן, שטעות של עורך דין ואפילו רשלנות אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד.
כ.ה. גולדברג: אז אני יכול להביא לך ציטטה הפוכה, וה לא בעיה. יש גם ציטטות הפוכות, כל אחד יכול לאחוז במה שנוח לו.
עו"ד בוסתנאי: והשאלה אם נכון, איך צריך להתייחס לזה ואני חושב שצריך להתייחס לכל מָקרה לגופו.
כ.ה. גולדברג: ולמה גופו של המקרה הזה מצדיק?
עו"ד בוסתנאי: בגלל העדר נזק לציבור, ואני חושב שזה גם כעין מדיניות נכונה לא רק לגבי המקרה הזה, אלא לגבי מקרים הלאה. כשאין נוק לאחרים, יש אפשרות להאריך מועד לטעמנו.
גב' מעוז: אני לא כל כך מבינה איך אפשר לתת אורכה, זאת אומרת צריך להגיש בקשה תוך חצי שנה בשביל לקבל תאריך אמנה.
מועד הגשת הבקשה פה בארצ, אז מה שאתם מבקשים זה שבעצם בפועל יש יותר מחצי שנה בין מועד הגשת הבקשה בחו"ל לבין הרשם יקדים את מועד הגשת הבקשה באר? אחרת מה יופיע על,
עו"ד בוסתנאי: הוא רשאי להאריך את המועד. למעשה,
גב' מעוו: אני לא יודעת, זה קבוע בפקודה במפורש תוך חצי שנה.
עו"ד בוסתנאי: כן, אבל וה לא מותנה אחד בשני, את תראי את סעיף 55.
גב' מעוז: שישה חודשים, כן 55(ב), בקשה לרישום על פי סעיף קטן (א) יש להגישה תוך שישה חודשים מתאריך הגשת הבקשה.
עו"ד בוסתנאי: כן, עכשיו תראי, אם אנחנו מסתכלים על סעיף 54 שם יש התנאה שאומרת, שבקשה על מנת לזכות בדין קדימה חייבים, ובלבד שהוגשה, הרי הסעיף שם מייחס את זה במילים ובלבד שהגיש בקשה תוך שישה חודשים.
דווקא בסעיף 55 אין את ההתניה הואת, שהדבר האחד מותנה בשני, לפיכך פה אני חושב שישנו שיקול דעת לרשם להאריך את המועד.
כ.ה. גולדברג: אתם כתבתם באיושהו מקום,
עו"ד בוסתנאי: וה מופיע בטיעונים, בהחלט.
כ.ה. גולדברג: הטיעון וה אצלכם?
עו"ד בוסתנאי: כן, כן.
כ.ה. גולדברג: הנה וליגסון. סעיף 8 - בנוסף היענות לבקשת הארכת מועד גם לא תגרום פגיעה בצד ג' באופן של אפשרות של תביעת פיצויים ממנ על פי הדין, ממילא לא היתה קיימת למבקשת ואין להכות לתבוע פיצויים לפני יום הגשת הבקשה בישראל. אז מה וצה משנה?
עו"ד בוסתנאי: מה שזה מראה שאין נזק לאחרים.
כ.ה. גולדברג: אבל בוא נעזוב את הנוק לאחרים, איוה תועלת תהיה לכם?
עו"ד בוסתנא?: התועלת היא, תראה, אנחנו ציינו את זה גם בסעיף 10 לטיעונים, שלמבקשת שרישום סימן המטחר שלה,
כ.ה. גולדברג: כן, קיימת חשיבות, ואת אומרת יש לה איזשהו, יש לה הרבה סימנים אולי, יש לה ספר, פנקס, ונוח לה מאוד שתהיה שסם אחידות, בסדר, גם לי נוח שתהיה אצלי אחידות. הלא אין לה אינטרס; נעזוב לרגע את החומר של הפגם ושל התקלה ונעצוב לרגע את שאלת הסמכות שבכלל אני לא בטוח לגביה, להאריך מועד להגשת בקשה, אבל אני מסתכל פה רק מבחינת מאזן הנוחות, אני לא רואה שום סיבה להתיר את ההארכה.
עו"ד כהן צדק: הרשם חושב שאין לו את הסמכות לדבר הזה?
כ.ה. גולדברג: רגע, בוא נגיד את זה בהחלט.
עו"ד כהן צדק: אני חושב שיש. כ.ה. גולדברג:
המבקשת טוענת כי לרשם יש סמכות להאריך מועדים להגשת בקשה על פי דין קדימה.
עו"ד בהן צדק: אני לא טענתי את זה עוד, אבל אני חושב שאני צריך לטעון כי אני חושב שיש לרשם, בוודאי שיש לו לפי חוק הפטנטים.
כ.ה. גולדברג: אבל רגע, מה זה משנה כרגע, גם אם יש סמכות, אבל אם ההחלטה היא שאין מקום להפעיל את הטמכות אז זה לא משנה אם יש סמכות או אין סמכות.
אז החלטה מחדש.
המבקשת טוענת שיש מקום להאריך לה את המועד להגשת בקשה על פ: דין קדימה, לאחר שאיחרה בהגשת הבקשה באיחור של חמישה ימים.
המבקשת טוענת כי מדובר באיחור קל של חמישה ימים בלבד, שנעו בטעות משרדית, וטוענת כי מאחר שלא נגרם נוק לאף אחד אחר ואין כאן קיפוח או עוול לגבי בעל דין שכנגד, ומדובר בפגם פרוצדורלי קל יחסית, מן הראוי להארך את המועד.
מצד שני, המבקשת מודה כי למעשה להקדמת מועד הגשת הבקשה,
אין כמעט חשיבות מבחינתה או שהחשיבות היא מעטה מאוד,
מאחר שהמבקשת עצמה אומרת שלא תוכל להגיש תביעת פיצויים לגבי התקופה שקדמה למועד האמיתי של הגשת הבקשה בישראל ולמעשה מה שנחו למבקשת, זה לשמור על מעין סדר בין סימני המסחר שלה שרשומים ברחבי העולס.
אם עלי להעדיף בין ההסדר בספרי המבקשת לבין סדרי העבודה במחלקת סימני המסחר, אני מעדיף החלטה שתקיים את סדרי העבודה במחלקת סימני המסחר ולכן הבקשה נדחית.
ניתן בירושלים היום, 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: יש עוד תיקים?
גב' מעוז: רגע בוא נראה.
עו"ד כהן צדק: וה הבושם, זה אני חושב שאני אוכל אף על פי שאי לי: את התיק.
כ.ה. גולדברג: אז כאן אני יכול לתת לכם את התיק לרבע שעה, עשרים דקות, ותעיינו בהם ותחורו אלי.
עו"ד כהן צדק: וה אני חושב שאני יכול, שאין לי בעיה איתו.
כ.ה. גולדברג: בקשת סימן מסחר מס' 83591. המבקשת ... ש6תט+לבק על ידי עורך דין נחמן כהן צדק ודניאל בוסתנאי. כן.
עו"ד כהן צדק: כאן יש סירוב אס אני נזכר נכון לקבל את הסימן בהיותו סימן מורכב. אני טוען שסימן מורכב אין שום מניעה לקבל סימן מורכב, אך כך רוצה את וה וככה וה מופיע גם בפרסומים של המבקשת בצורה כואת, אז אין שום סיבה וגם וה לא, היא רוצה לרשום את וה כך, וכך וה נרשם, ואם יעשו רק חלק אז זה גם לא מהווה, אני יכול לתת הודעת הסתלקות לבקבוק, אלא מלבד הבורה שמופיעה אם רוצים, או לכל הודעת הסתלקות אחרת.
כ.ה. גולדברג: כן, נורית מה הבעיה?
גב' מעוז: הטענה שלנו שלפי הפקודה בקשה אחת לרישום סימן מסחר מיועדת לסימן אחד בלבד. אנחנו רואים פה שני סימנים ולא קיבלנו,
כ.ה. גולדברג: אבל הם טוענים, למה שלוש הפסים של אדידס זה שלושה סימנים?
גב' מעוז: לא, לא, אנחנו רואים דמות של בקבוק,
כ.ה. גולדברג: בגלל שזה שני חפצים?
גב' מעוז: בדיוק. עכשיו אם הם יוכיחו לנו שאמנם וה סימן אחד שעושים בו שימוש כיחידה אחת, כסימן אחד,
כ.ה. גולדברג: או הם שלחו ברושורים לגה.
גב' מעוז: או אנחנו לא רואים את זה. למה אנחנו לא רואים את זה?
כ.ה. גולדברג: הנה, וה תמיד הולך עם הקופסה ביחד.
גב' מעוז: אה בעיה אחת, שני סימנים, ובעיה שניה וה אופי מבחין, וזה בומנו גב' נאדל ניהלה,
כ.ה. גולדברג: אני החושב שזה אופי מבחין אינהרנטי,
גב' מעון: למה, לקופסה?
כ.ה. גולדברג: לא, לצירוף. לצירוף. הקופסה לבד וה סתם קרטון מרובע.
גב' מעוז: ואת אומרת ככה, לענין השימוש וזה כסימן אחד אתה רואה בוה כצירוף?
כ.ה. גולדברג: כצירוף. הקופסה פלוס הבקבוק, אני חושב גם שהתחתית של הקופסה היא חלק מהבקבוק.
גב' מעוו: ואת אומרת אתה רוצה לקבל את וה עם הודעת הסתלקות לדמות של קופסה ובקבנק, אלא בהרכב?
כ.ה. גולדברג: תראי זה לא יתן הרבה, מפני שקופסה סתם, וה לא יתן להם הגנה על קופסה סתם אני חושב. ובקבוק, אז וה ברור שזאה גם לא על כל בקבוק, אה, כל קופסה ובקבוק באשר הם?
גב' מעוז: כן, בדיוק. כ.ה. גולדברג: בסדר. וה הגיוני.
הסימן יירשם בכפוף להודעת הסתלקות. תגיד כי הסימן איננו נותן זכות שימוש לגבי כל צירוף של קופסה ובקבוק, של אריזה ובקבוק, אלא רק לגבי הצירוף המופיע בסימן.
ניתן בירושלים היום, 8.3.1999
משה ש. גולדברג
רשם הפטנטים
כ.ה. גולדברג: דה ליס אמרת שאתה רוצה להשאיר אותו לזמן אחר.
עו"ד כהן צדק: דה ליס אני רוצה להסביר מה קרה כאן. כ.ה. גולדברג: רגע להסביר כחלק מטיעון בתיק, או לא כחלק מטיעון בתיק?
כהן צדק: כי אני חושב שזה לא מספיק, אנחנו נשאיר את זה בצד, כי יש לנו כאן, מה זה?
גב' מעוז: זה נובוס. אז גם נשאיר את וה, נשאיר את שני אלה בצד.
עו"ד כהן צדק: כ.ה. גולדברג: בצד למתי, לפעם אחרת?
גב' מעוז: ב-18 אתם רוצים את שניהם.
עו"ד כהן צדק: לנו יש אצל אדוני, קבוע לנו ל-18 אז ה-18 נבטל, אבל יומיים אחרי זה יש לנו את ה-ג529 עם ארנן גבריאלי, אז ככל שהזמן רשה וברשות הרשם, אנחנו צריכים לזה ומן -קצר מאוד.
כ.ה. גולדברג: או בוא נראה, אני אסתכל פה בתיקים אולי אני יכול לכוון אתכם כבר.
עו"ד כהן צדס: נובוס רשוס, רשום צורת לוגו והם רוצים לרשום גם שלא בלוגו, ואת נדמה לי הבעיה.
כ.ה. גולדברג: בוא נראה מה הבעיה. לגבי דה ליס אתם רוצים משהו בתיק הזה, אז תודיעו איזו חוות דעת של לשונאי באנגלית או משהו כזה, שדה ליס היא כבר מילה שהיא לא בשימוש, היא לפחות מופיעה במילון, אם יבוא איזה מומחה שיהיה מוכן להעיד שלא משתמש לם בכלל במילה הזאת, זה מילה שעבד עליה הקלח, היא רק כתובה במילון אז אולי נוכל לקבל את וה.
עו"ד כהן צדק: הבעיה כאן היא כאילו שם דה ליס היא בקשה שהיא מאוחרת לבקשה את.
כ.ה. גולדברג: ואת גם בעיה.
גב' מעוו: אני לא יודעת אם היא נרשמה, אנחנו הודענו לכם, עשינו סעיף 29.
כ.ה. גולדברג: בניגוד אליכם לנו מותר לטעות.
גב' מעוז: אה, המצאתם מכתב הסכמה, ושם זה בוודאי עם הודעת הסתלקות, וה סוויס דה ליס.
עו"ד כהן צדק: אז זה נרשם.
גב' מעוז: בסדר, עם הודעת הסתלקות לדה ליס, אני משוכנעת. עשינו 29 בומנו.
עו"ד כהן צדק: טוב, אז צריך לראות.
כ.ה. גולדברג: פה המחלוקת אני רואה זה על שינוי פרטה.
עו"ד כהן צדסק: אלה שלא היו כאן האחרים אני זכרתי לי, זה אני לא אוכר, בפירוש אינני זוכר.אני רוצה להוסיף על זה. השאלה אם אני צריך את החומר שבכתב.
כ.ה. גולדברג: תשלב.
הרב שמחה מירון, עו"ד: טוב, לגבי העובדות, מדובר פה בסמל מסחר:י שרשום בארצות הברית כבר כשלושים שנה, הוא מוכר גס בארצות הברית וגם בארץ כסמל של כשרות.
כ.ה. גולדברג: בעיני מי הוא מוכר בארצ? הרב שמחה מירון, עו"ד: הוא מיוצר, המוצרים נפוצים בסופר מרקטים, בחנויות.
כ.ה. גולדברג: באיוה ציבור, ציבור חרדי, ציבור חילוני, מסורתי? הרב שמחה מירון, עו"ד: כל ציבור שרוצה כשרות. ציבור שומרי הכשרות אנ חושב שיש גם מסורתיים מה שנקרא, בכל אופן אנשיס שמחפשים הכשר אז וה מוכר. כמובן שיש הבדל בין ציבור שלא מכיר כל כך את הגופים שנותנים כשרות, בשבילו חשוב שיהיה כתוב כשר ולא חשוב לו מי, אז אולי הוא לא שם לב למי, ויש כאלה שמקפידים על הכשרים מסויימים, והכשר כזה מקובל עליהם והכשר אחר לא מקובל עליהם והם שייכים יותר לציבור הדתי והם בודקים בדיוק מי נותן ההכשר. בכל אופן בדרך כלל וה עומד לציבור דתי ששם לב במיוחד מי נותן ההכשר, כי יש נותני כשרות בארצות הברית, גם בארצות הברית עצמה שציבור מסויים משתמש בהם וציבור שלא. גם באר יש הכשרים שונגם שיש חלק מהציבור שמשתמש בהם וחלק שאינו משתמש. בכל אופן וּה סימן רשום שלושים שנה, יש להם גם חוברת בארצות הברית של כל הגופים שמקבלים מהם כשרות, והם מפיצים, וה ה... של ארצות הברית שאנשים שמחפשים דווקא: את ההכשר הזה.
כ.ה. גולדברג: השאלה שלך בהתחלה היתה צודקת ונכונה, בוא באמת נתמקד, אני אגיד לך איך אני רואה את הדברים. בסימן האה יש בעיה מול סימני מסחר של כור תעשיות שהוא דומה מאוד, ו-5 בתור כ' אה מאוד דומה. הפתרון היחיד
שאני רואה כרגע, זה באמת כמו שמצויין בסיפא של המכתב שלך, וה לפי סעיף 0, רישום בגלל שימוש מקביל בתום לב. עו"ד הרב שמחה מירון: כן, פלוס המילה הכשר,. זה ייצוא וזה הכשר, הו מזאה שגם ציינתי שכור לא משתמשת בסימן הזה על המוצרים שלה, וה על הקונצרן.
כ.ה. גולדברג: אני לא יודע, וה מה שנקרא ידיעה שיפוטית שאני לא בטוח שאני רשאי להפעיל, אבל ברגע שיש סימן רשום, הסעיף 9(1) יוצא מתוך הנחה, ברגע שהסימן רשום, אז1 משתמשים - / %- בו. הלא בשביל מה לדבר על הטעייה, על הטעייה זה שזה רשוסם בצורה תיאורטית וה לא מענין אף אחד. כל המשטר החקיקתי של סימני מסחר, מניח שבצד הרישום יש גם שימוש, כוונת שימוש. הרב שמחה מירון, עו"ד: אבל צריך להבין פה,
כ.ה. גולדברג: רגע תן לי להבהיר לך לאן אני חותר, ואחרי זה אם אתה חושב אחרת, אז תאמר לי ותשכנע אותי. הכיוון היחיד המתקבל על הדעת בעיני, זה הכיוון של סעיף 0 0 רישום לאור שימוש מקביל בתום לב, עכשיו הבעיה שלכם | כרגע, לא יודע אם היא תהיה הלאה, וה שפשוט לא הוצגו ראיות, יש טענות כמ שהם נטענות עכשיו, אותן טענות נטעעות במכתב, אבל אנחנו צריכים ראיות, כלומר ראיות בצורה של תצהירים. אם אתה אומר שהסימן הזה מוכר בקרב הקהילה, קהילה ואת או אחרת, ואני מדבר כרגע על ישראל, ארצות הברית לא מענין אותי, להראות אולי להביא איזה סקר / מחקר שוק או משהו כזה, שמפרט איפה וה נמצא, בברכת רחל, / ובסופר מרקטים, באיוה מקומות וזה שאלה ראייתית, כמו בבית משפט, שאלה ראייתית מוכיחים על ידי תצהירים ועל ידי ראיות אחרות.
כ.ה. גולדברג: אז אני יכול לשמוע את הטענות, ויש לי את ההזדמנות לשמוע את הטענות עוד הרבה ומן, אבל לא יצא מזה כלום, כי הטענות האלה בלי שהם יהיו מגובות בראיות, שהם באות רק מפיך, הם בגדר טענות, אי אפשר להתייחס אליהם.
הרב שמחה מירון, עו"ד: אני רוצה להבין, היוומה לפסילה באה מטעם הרשם עצמו, לא מטעם כור?
כ.ה. גולדברג: היוומה לפסילה באה מטעם הרשם עצמו מכיוון שהפרוצדורה של רישום הסימן כרוכה בחיפוש. הרב שמחה מירון, עו"ד: לא, כי אני רציתי להסביר פה שבמידה שמדובר, הרי אנהנו כבר שלושים שנה מחזיקים בסימן הזה בארצות הברית.
כ.ה. גולדברג: כמה זצמן המוצרים עם הסימן משווקים בארצ? הרב שמחה מירון, עו"ד: אין לי ידיעה מדוייקת, אני לא רוצה לומר, אבל עשרות שנים.
כ.ה. גולדברג: באיזה היקף? הרב שמחה מירון, עו"ד: לא גדול. בכל אופן, אני חושב שאנחנו נוכל לבקש את מחיקת הסימן של כור, ולא רק זה, אנחנו נוכל לבקש שהיא לא תוכל להיכנס לארצות הברית. אס הטענה שלכם היא שזה דומה, אז אנחנו קודמים, אנחנו קודמים ואנחנו בעלי הזכויות.
כ.ה. גולדברג: הם רשמו קודם, הרב שמחה מירון, עו"ד: לא, וה לא ככה. הפסיקה בארץ אומרת שאין הבדל אס זה רשום בחוצ לארץ או שזה רשום בארץ, יש הרבה פסיקה על זה.
כ.ה. גולדברג: מאיזו בחינה? הרב שמחה מירון, עו"ד: מאיזו בחינה? מבחינה וו שאפשר לבוא ולהגיד שזה יכול להטעות, ואם קונצרן גדול בחוץ לארץ כמו צאטסע טע למשל בפסק דין משווק אפילו לא אותה סחורה יויכולים לבוא ולטעון, ופה בארצ יש מישהור ששיווק עוד מתוניס את מוצרי אאחםת או משהו כזה זה לא משנה, לא מסתכלים על הרישום הפורמלי.
כ.ה. גולדברג: יפה מאוד, אבל נראה לי שקצת עשית ערבוביה. הפסיקה שאתה מדבר עליה מדברת על סימן מפורסם, סימו מפורסם שידוע למשל כמו 88 ובא מישהו ממתפרות הדרום ומשתמש בו, וגם עושה שימוש בחוסר תום לב, אז אותו משתמש ישראלי או לא משתמש ישראלי, אותו מבקש ישראלי ואפילו אם הוא יבקש הרבה ומן, אי אפשר לרשום את הסימן.
אנחנו מדברים כרגע על סיטואציה אחרת, מה שאתה רוצה לעשות לכור בארצות הברית, הרב שמחה מירון, עו"ד: אני יעשה וגם פה. אדרבא תלכו בדרך הואת,
כ.ה. גולדברג: עורך דין מירון, רגע, תן לי לסיים את דברי בסדר? מה שאתם רוצים לעשזת בארצות הברית תעשו בארצות הברית, לי אין סמכות לגבי ארצות הברית ברוךך ה', אם היה לי, אולי היה פחות טוב, מספיק לי הצרות שפה.
אם אתם רוצים להגיש בקשה לביטול הסימנים של כור, בבקשה, תגישו בקשה לביטול הסימנים של כור, הבקשה תידון. אבל אם אתס רוצים להירשם, המצב כרגע הוא כזה,
הרב שמחה מירון, עו"ד: לא ענין שרוצים להירשם, אבל אם מערימים לנו מכשולים מתחת לאדמה שאין להם לדעתנו מקום ושאין להם בסיס ושלא מבוססים על הצדק אלא מבוססים על איזה מקרה שכור רשמה. בלי שאנחנו בדקנו את זה כי אנחנו לא יכולים לדעת מה שכאן קורה, אין פרסום מוקדם על הדבר הוה.
כ.ה. גולדברג: מה וה אין פרסום? בוודאי שיש פרסום, יש את יומן סימני המסחר. הרב שמחה מירון, עו"ד: אין צורך שכל חברה בעולם, תבדוק את כביכול דבר כוה אם זה קיים. מה גם שגם פה, אני חושב שזה לא דומה קודם כל, אין שום דמיון בין זה לכור, אין שום דמיון, זה צריך להיות דמיון פרוע לפי דעתי בשביל להגיע לוה, זה לא דומה, ויש הרבה דברים, ואני גם שאלתי,
כ.ה. גולדברג: עורך דין מירון אני מאוד מכבד אותך, אבל אני לא יודע מה הנסיון שלך בסימני מסחר. הרב שמחה מירון, עו"ד: לא, אין לי נסיון גדול, אודה ולא אבוש.
כ.ה. גולדברג: א הדבר מדבר בעד עצמו, אני לא רוצה לפגוע, אבל אס אתה אומר שהסימנים האלה לא דומים, אז אני לא יודע מה כן דומה, ותאמין לי שלא תהיה ערכאה שתגיד שזה לא דומה.
הרב שמחה מירון, עו"ד: אני פניתי לערכאה הזאת לסימני מסחר, לפני שהגשתי ושאלתי אם יש על סמך, למה הביאו אותנו בעצם לבקש את זה? אין לנו שום ענין עם כור ושום דבר, גוף כשרותי אחר בארצ התחיל להשתמש בסימן דומה, אז אנחנו שלחנו את הסימן, ממש דומה, אז אנחנו שלחנו את הסימן לפה וביקשנו לדעת הא הוא< רשום, וקיבלנו תשובה שאין שום דבר דומה ואין רישום כזצה, יש לי את התשובה בכתב. או הראשון שאמר שאין סימן דומה ברישומים בארף זה רשם סימני המסחר בעצמו.
כ.ה. גולדברג: רגע, רגע, אתם עשיתם חיפוש ועניתם שאין דבר כוה? גב' מעוץ%: לא זכור לי דבר כזה.
כ.ה. גולדברג: הזמנת חיפוש? הרב שמחה מירון, עו"ד: כן,. הזמנתי.
כ.ה. גולדברג: יש לך תוצאות של חיפוש? הרב שמחה מירון, עו"ד: כן, יש לי.
כ.ה. גולדברג: בוא נראה. קודם כל זה סימן אחר. הרב שמחה מירון, עו"ד: כן, אבל וה סימן דומה אבל.
כ.ה. גולדברג: תסלח לי, הרב שמחה מירון, עו"ד: זה כשרות, שניהם בענף הכשרות.
כ.ה. גולדברג: תסלח לי, זה וכור לא דומה וזה וזה כן דומה? הרב שמחה מירון, עו"ד: מה, כי ה-כ' א בכור לא, לדעתי לא, אם אתה שואל אותי לא, מה גם שזה כתוב בהכשרה וזה ייצור וזה בכלל אין, וה לא יכול להטעות.
כ.ה. גולדברג: אני כרגע מציע, מה שאני מציע אני גם אחליט בסופו של דבר, אתם יכולים או לפעול כפי שאני אחליט, או לערער על החלטתי. הרב שמחה מירון, עו"ד: כן, נכון תמיד אפשר.
כ.ה. גולדברג: זה הענין. הרב שמחה מירון, עו"ד: קיבלתי על וה תשובה שאין שום דבר דומה.
כ.ה. גולדברג: על זה? ל הרב שמחה מירון, עו"ד: על וה.
כ.ה. גולדברג: נו טוב, וה לא, באמת. הרב שמחה מירון, עו"ד: וה כור, זה דומה?
כ.ה. גולדברג: לא, מה פתאום, אני ראיתי גם אחרים. הרב שמחה מירון, עו"ד: וה מאושר, אני לא יודע, וה מה ששלחתם, וּה אתם שלחתם, וה דומה יותר? וה נפרד אחד מהשני.
כ.ה. גולדברג: שניה אחת, אם הסימן הוה גב' מעוזצ: וה לא כור בכלל, אלה הבעלים, וה לא כור.
עכשיו אני מבין למה יש אי הבנה. גב' מעוז: לא, זה לא כור. הרב שמחה מירון, עו"ד: רגע, אולי היא צודקת.
כ.ה. גולדברג: אם הסימן הזה היה זהה אז אה היה פחות בעייתי,
כ.ה. גולדברג: בוא אני אגיד לך עוד דבר, גם אם הלשכה טעתה, אז זה עדיין לא נותן לך זכות לרשום, או הלשכה לא בסדר, אבל אנחנו פה אחראים על טוהר הפנקס. אני מאז שנכנסתי לתפקיד וה כבר נהייתי מומחה בדיני טעויות של הרשות ויש לנו - טעויות בלי עין הרע, אבל אנחנו צריכים להתנצל ולהמשיך הלאה. או בוא חבל על הזאמן, אתה פשוט מבובז את זמנך וגם את אמני, גם אם תראה לי שנשלח לך חיפוש הרב שמחה מירון, עו"ד: נשלח חיפש, הרי יש על זה החותמת, ויש לי גם את התשובה, לא חשוב.
כ.ה. גולדברג: תראה, אני לא מנסה להתנצח, אני מציע לך דרך שהיא לדעתי היחידה האפשרית. אתה רוצה, תלך בדרך הזו, אתה לא רוצה אל תלך בדרך האו, אבל אה נראה לי הפתרון היחיד כרגע.. או אם אתה רוצה לטעון עוד משהו תטען ואני אתן החלטה. הרב שמחה מירון, עו"ד: מה אתה רוצה להציע? כ.ה. גולדברג: הצעתי, מה שהצעתי וה שאתם תנסו לבסס את הזכות שלכם לרישום על סעיף 30, וה אומר שימוש מקביל בתום לב, ותביאו ראיות לשימוש מקביל בתום לב, זה אחד. / תנאי שני, וה שבנוסף, אם הבקשה שלכם תתקבל וגם וה לא . בטוח, וה תלוי בטיב הראיות שלכם, אם הבקשה שלכם תתקבל א היא תצטרך להתפרסס ביומן סימני המסחר, אבל בנוסף
לפרסום אנחנו ניתן הודעה ספציפית לכור, אם היא רוצה להתנגד לסימן, וה מה שאני מציע וגם זה מה שאני אחליט. הרב שמחה מירון, עו"ד: טוב, בסדר, אני לא, אתה צריך ראיות של מה? שנמכרה התוצרת הזאת בארצ?
כ.ה. גולדברג: ראיות, אתם טוענים לשימוש מקביל בתום לב, אז אני מניח שאתם יודעים על מה אתם מדברים כשאתם אומרים שימוש, שאה נמכר בארץ, איפה זה נמכר, שהציבור או מגזרים מסויימים בציבור מכירים את הסימן הזה ושהשתמשתם .
הרב שמחה מירון, עו"ד: בסדר.
כ.ה. גולדברג: ז%ה לא הכרחי, אני מציע, אתה יכול להביא תצהירים של בעל הסימן, או של הסוכן שלו פה באר\, הסוכנים שלו פה בארצ. אתה יכול להביא, אם אתה מביא לי למשל מחקר שוק שאומר מה אתה מדבר בכלל, כל בן אדם שחתובש כיפה בישראל מכיר את הסימן הוה,
הרב שמחה מירון, עו"ד: וה לא כל, אבל רבים.
כ.ה. גולדברג: לא, אני נותן לך דוגמא בכוונה אבסורדית, אז מה אני יכול להגיד? אג-בסדר, אז יהיה לך קל, אבל בדרך כלל מקובל להוכיח דברים כאלה על ידי תצהירים ועל ידי ראיות, על ידי דברים מוחשיים כמו אם אין פה עזרי פרסום כי וה שירותי,
הרב שמחה מירון, עו"ד: טוב, זה מוצרים.
כ.ה. גולדברג: אבל מוצרים, ותוויות, או דברים מהסוג הזה, ראיה כמו בבית משפט אין שום הבדל.
הרב שמחה מירון, עו"ד: עכשיו אם מצהירים תצהיר, האנשים יצטרכו לבוא להחקר פה.
כ.ה. גולדברג: זה תלוי בתצהיר, נראה כמה שהתצהיר משכנע. בדרך כלל אנחנו לא מזמינים, אבל אם תהיה התנגדות, אז עוד פעם %ה כבר הליך חדש, כמובן שיצטרכו להגיש גם שם תצהיר, ואם %צה יהיה אותו תצהיר, אז כמובן שהמצהיר יצטרך להחקר.
הרב שמחה מירון, עו"ד: או קיי, אני מוכנה ללכת בדרך שישנה, לערער יש לי תמיד ומן.
כ.ה. גולדברג: בדיוק, נכון, לערער יש לך תמיד זמן.
הרב שמחה מירון, עו"ד: אז אני מוכן ללכת בדרך הואת, תיתן החלטה ואני בהתאם לזה.
כ.ה. גולדברג: המבקש יגיש ראיות לטענתו כי הוא וכאי לרישום הסימן על פי סעיף 30 לאור שימוש מקביל בתום לב. הראיות יוגש עד ליום, יוגשו בתוך 60 יום ממתן החלטה זו. כמו כן, במידה והסימן יקובל, בסמוך למועד פרסום הסימן, תישלת הודעה ספציפית לבעלת סימני המסחר שהועלו בהשגה. אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכות המבקש לערער או לטעון שהסימן הוא בעל אופי מבתין או שהוא לא דומה לסימנים של בעלת הסימן. תודה.
ניתן בירושלים היום, 4.3.1999
רשם הפטנטים. סוף דיון