⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר מס' 162405

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: המתנגדת ובעלת , , א :3660150 666101
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]
צד ב'

מבקשת

  • שם: חברת השהקות 00 6281016 :8 ז0600זק 116
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 162405 בקשות למחיקת סימני מסחר מס' 160157, 8, 160163 בקשות לתיקון סימני מסחר מס' 120368, 9, 157004 המתנגדת ובעלת , \, א :3660150 666101 הסימנים הרשומים על ידי ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ נשואי בקשות המחיקה והתיקון מבקשת בקשת הרישום הת 60 6316 :8 106167 שג נשוא ההתנגדות על ידי ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד ומבקשת המחיקה והתיקון

1. חברת השהקות 00 6281016 :8 ז0600זק 116 (להלן: "המבקשת") היא חברה בינלאומית המייצרת ומשווקת מוצרי צריכה, בין היתר בתחומי הכביסה. חברת 3668150 66816

. .א (להלן: "המתנגדת") הינה יצרנית בינלאומית מתחרה בתחומיס אלה. 2. ההחלטה דנן עוסקת במספר הליכיים המתנהלים במקביל בין הצדדים שבפניי:

א. התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 162405, "אל-אקונומיקה" (בלתי מעוצב). סימן זה הוגש לרישום על ידי המבקשת ביוס 24.1.2003 בסוג 3, עבור "תכשירי

הלבנה וחומרי אחריס המשמשים לכביסה; תכשירי ניקוי, צחצוח, מריקה ושפשוף, סבוניס", וכולל הודעת הסתלקות לפיה רישום הסימן לא ייתן וכות לשימוש ייחודי בצירוף "אל-אקונומיקה" אלא בהרכב הסימן. הסימן קובל ופורסם להתנגדויות הציבור ביוס 31.7.2003. המתנגדת הגישה התנגדות לרישום הסימן ביוס 30.10.2003.

בקשות למחיקת סימני מסחר מס' 160157, 160158 ו- 160163, אשר בבעלות המתנגדת. הסימנים דנן נרשמו בפנקס סימני המסחר ביוס 2.6.2003. הסימניס מס' 7 ו-160158 הינם מעוצבים ונראים כך:

הסימן מס' 160163 בסוג 1 הינו סימן בלתי מעוצב "אל אקונומיקה". המבקשת הגישה ביוס 7.11.2005 בקשה למחיקת הסימניס מפנקס סימני המסחר.

בקשות לתיקון סימני מסחר מס' 120368, 120369 ו-157004, אשר בבעלות המתנגדת. סימן מס' 120368 בסוג 1 וסימן מס' 120369 בסוג 3 נרשמו בפנקס סימני המסחר ביוס 9.9.1999. הסימנים הינם מעוצבים ונראים כך:

סימן מס' 157004 בסוג 3 נרשם בפנקס סימני המסחר ביוס 4.1.2004. הסימן הינו מעוצב ונראה כך:

המבקשת הגישה בקשות לתיקון הסימניס הנ"ל ביוס 7.11.2005, כך שתיווסף להס הודעת הסתלקות לפיה סימני המסחר הרשומים לא יעניקו זכות בלעדית לשימוש בצירוף "אל-אקונומיקה" אלא בהרכב הסימנים.

יצוין, כי ביוס 28.10.2002 הגישה המתנגדת בקשה לרישום סימן מסחר מס' 160166 "אל- אקונומיקה" (בלתי מעוצב) בסוג 3. הסימן קובל ביוס 5.1.2003. ביוס 11.5.2003 שלחה מנהלת מחלקת סימני מסחר, הגב' נורית מעוז, מכתב לב"כ המתנגדת, לפיה הבקשה קובלה בטעות, ולפיכך בהתאם לאמור בסעיף 26 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"), יבוטל הרישום. כמו כן ניתנה למתנגדת שהות בת שלושה חודשים להגיב למכתב האמור. ביוס 24.7.2003 הגישה המתנגדת תגובתה לפיה יש לקבל את הסימן לרישום. הליך הבחינה הושהה ביוס 18.11.2003 עד להחלטה דנן.

4. המכנה המשותף בכל ההליכים שבפניי הינה השאלה האם המונח "אל-אקונומיקה" ראוי להירשום כסימן מסחר בפני עצמו. בשל השאלה המשותפת דנן אוחד הדיון בכל התיקים הללו בהחלטה מיוס 2.12.2007 שניתנה על ידי כב' הפוסק בקניין רוחני נ' שלומוביצ, ובהחלטתי מיוס 9.1.2008.

ההליכים בפניי

ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 6.4.2005; ראיות המבקשת הוגשו ביוס 20.10.2005; ראיות בתשובה מטעמ המתנגדת הוגשו ביוס 23.2.2006. הדיון בפניי התקיים בימיס 7.1.2008 - 8. סיכומי המבקשת הוגשו ביוס 16.6.2008. סיכומי המתנגדת המתוקנים הוגשו ביוס 21.8.2008. סיכומי בתשובה מטעמ המבקשת הוגשו ביוס 23.9.2008.

עיקרי טענות הצדדים

א. טענות המבקשת

6. לטענת המבקשת, המונח "אל-אקונומיקה" הינו מונח גנרי המתאר סוג או קטגוריה של מוצרים, ועל כן צריך להישאר פתוח לשימוש הכללי. כפי שהעיד המומחה מטעמה, פרופ' משה אזר, המונח "אל-אקונומיקה" הוא צירוף חופשי בשפה העברית, שאין לו משמעות מעבר למשמעות המצרפית של שתי המילים הגנריות המרכיבות אותו. סימן המורכב מרכיבים גנריים ביחס לטובין, לפי כללי הדקדוק וללא כל סטייה או חידוש, יחשב גס הוא לגנרי. התבנית בשפה העברית "אל+א" הינה תבנית ידועה ושגורה בעברית לביטוי העדרו של דבר מה, ועל כן כל דובר השפה מבין את משמעותו של המונח כ"נטול אקונומיקה", ללא קשר ליצרן כלשהו. צרכן שיודע כי המונח הגנרי "אל-סבון", למשל, מתייחס למוצר רחצה שאינו מכיל סבון אך מנקה כמו סבון, יבין, ללא מחשבה מיוחדת או הסבר, כי המונח "אל-אקונומיקה" מתייחס למוצר להסרת כתמים שאינו מכיל אקונומיקה אך מסיר כתמים כמו אקונומיקה.

7 המבקשת טוענת עוד, כי עצם העובדה שהמונח אל-אקונומיקה אינו נמצא במילון עברי ושישנם ביטויים נרדפיים למונח "אל-אקונומיקה", כגון "ללא אקונומיקה", "בלי אקונומיקה" ו"נטול אקונומיקה", אין משמעות שהמונח אינו גנרי. נטען כי המתנגדת בחרה לתאר את מוצריה דווקא במונח "אל-אקונומיקה" ולא בביטוי נרדף, משום שזהו מונח קליט ואלגנטי יותר ממונחים אחריס המעבירים מסר זהה. המבקשת בחרה להשתמש במונח בעצמה, מפני שלטענתה הצרכן התרגל לראות במונח "אל-אקונומיקה" ביטוי

מדויק וקולע להגדרת סוג המוצר.

8 המבקשת ממשיכה וטוענת כי המתנגדת לא יצרה את המונח "אל-אקונומיקה", אלא היא רק הראשונה להשתמש בו בתחומי מסירי הכתמים. לטענת המבקשת, העובדה שהמתנגדת ייצרה מוצר חדש בשוק, ועל כן הייתה הראשונה לעשות שימוש בשם של אותו מוצר, לא מקנה לה זכות בלעדית בשם זה, במיוחד לאור העובדה שהמתנגדת בחרה להשתמש בשם המורכב ממילים גנריות.

9. על פי סקרי הצרכניים שהוצגו על ידי הצדדים, רוב הציבור הישראלי רואה במונח "אל-

אקונומיקה" מונח גנרי המתאר סוג מוצרים ולא את תוצרתו של יצרן מסוים. בהקשר זה מוסיפה המבקשת וטוענת כי פילוח המרואיינים בסקר שנערך לבקשת המתנגדת באמצעות הצגת השאלה המקדימה: "האם אתה מכיר או שמעת על צמד המילים "אל אקונומיקה"", הביא לצמצום משמעותי באוכלוסיית הנשאלים, באופן הגורע מתוקפו של הסקר. עריכת סקר בקרב מדגם הכולל את אותם נשאלים שלא נתקלו במונח "אל- אקונומיקה" רלוונטית לבחינת האופן בו נתפס המונח בקרב צרכנים דוברי עברית.

0. לטענת המבקשת, הן אנשי המקצוע בענף והן המתחרים של המתנגדת רואים במונח מונח גנרי ועושים בו שימוש כזה. החלטתם של מתחרי המתנגדת, אשר התכוונו להשתמש במונח "אל-אקונומיקה" והסכימו להימנע משימוש בו לאחר פניית המתנגדת אליהם, נבעה משיקולים מסחריים גרידא ואינה מהווה הכרה בזכויותיה.

1. המבקשת ממשיכה וטוענת כי גם המתנגדת עצמה רואה במונח "אל-אקונומיקה" מונח גנרי, שנועד לאפשר לצרכן לזהות את סוג המוצר ואת התועלות הגלומות בו. ציבור הצרכנים נחשף למונח "אל-אקונומיקה" על גבי אריזות מוצריה ובפרסומיה של המתנגדת, אך ורק יחד עם סימן המסחר "קליה", כאשר מיקומו וגודלו משתנים ביחס לסימן "קליה". גס העובדה שהמתנגדת בחרה לעצב את המונח על גבי האריזות ולהשתמש

באות % במקום א', מצביעה לשיטת המבקשת על ההכרה בכך שהמונח לבדו אינו יכול

לבדל את מוצריה של המתנגדת ממוצריס של אחרים. השימוש הניכר והבלעדי שעשתה המתנגדת במונח לאורך זמן, אין בו כדי לשנות מאופיו כמונח גנרי.

2. לחלופין טוענת המבקשת כי אפשר לקבוע שהמונח אינו גנרי, הרי שהוא בעל אופי תיאורי שלא רכש אופי מבחין ועל כן אינו כשיר לשמש כסימן מסחר.

3. לבסוף טוענת המבקשת כי העובדה שהמונח נרשם בפנקס סימני המסחר על שם המתנגדת אינה מאיימת את הגנריות של המונח.

ב. טענות המתנגדת

4. מנגד טוענת המתנגדת כי סימניה אינם גנריים וזאת ממס טעמים שאין הס מקובלים או משותפים לכלל העוסקים במסחר, שכן המתנגדת טבעה את המונח ועושה בו שימוש בלעדי בתחומי מסירי הכתמים לכביסה. עוד טוענת המתנגדת כי הסימניס גם לא הפכו לגנריים ברבות השניס משום שהמתנגדת הקפידה שלא ייעשה כל שימוש בסימניה על ידי אחרים. על כן, הסימן המבוקש לרישום על ידי המבקשת אינו כשיר לרישום, שכן שימושה במונח "אל-אקונומיקה" עשוי להטעות את ציבור הצרכנים לחשוב שמוצריה משווקים בשיתוף פעולה כלשהו עם המתנגדת.

5. המתנגדת טוענת כי לא ניתן להשוות בין המונח הנדון לבין המונח "אל-סבון". מקורו של המונח "אל-סבון" אינו ידוע, בעוד שמקורו של המונח "אל-אקונומיקה" במתנגדת ; "אל סבון" מוגדר במילון כסבון שאינו מכיל מרכיביים אלקליים, בעוד שהמונח "אל- אקונומיקה" אינו מופיע במילון והוא מוגדר כחומר שאינו מכיל אקונומיקה; לבסוף, למונח "אל סבון" משמעות ברורה, בעוד למונח "אל-אקונומיקה" משמעות כפולה: משמעות ראשונית, לפיה המדובר בחומר שאינו מכיל אקונומיקה, ומשמעות מרומזת, לפיה פעולת החומר דומה לאקונומיקה.

6. היגוי הרעיון "אל אקונומיקה" נתן פתרון לחשש של הצרכן מנזקי האקונומיקה לכבסים ולצבעיהם ומאידך רמז על העוצמה של מסיר הכתמים. המתנגדת אינה חולקת על כך שלצירוף "אל אקונומיקה" יש גס משמעות ראשונית בשפה העברית, אולם לשיטתה המשמעות הראשונית הנ"ל של הצירוף אינה מתארת כלל את מסיר הכתמים לכביסה מתוצרתה, שכן היא משקפת תכונה מובנת מאליה לכל המוצרים בתחומי, שאף לא אחד מהם מכיל אקונומיקה. לנוכח העדר קשר מילולי, תודעתי או אסוציאטיבי בין המשמעות הראשונית של המונח לבין המוצר עצמו, השימוש במונח הינו למעשה דמיוני ומהווה שימוש חוץ להקשרו הטבעי.

7. לחילופין, המתנגדת טוענת כי הסימן הנדון הינו מרמז, משום שהצרכן נדרש למחשבה, ולו קצרה, בטרם יוכל לקשר בין הסימן לבין הטובין הנושא אותו, שכן השימוש במילה אקונומיקה בהקשר של תוספי כביסה הינו מפתיע ואינו מובן מאליו.

8. לחילופין, טוענת המתנגדת כי סימניה רכשו אופי מבחין ביחס לטובין שלה דווקא עקב שימוש ממושך באורח בלעדי וכתוצאה ממאמצי פרסום מתמשכים.

עיקרי הראיות

א. עיקרי ראיות המתנגדת 9. עיקרי ראיות המתנגדת מפורטות להלן:

א. תצהירו של מר ערן תור, מנהל חברת בת של המתנגדת (דאז), המרכז ומנהלת את פעילותה של המתנגדת במזרח הקרוב ובישראל. מר תור הצהיר כי מוצרי "קליה" הנושאים את הסימן "אל-אקונומיקה" חלושו בשניס 2000-1998 על 60 אחוזים משוק תוספי הכביסה, ובשנת 2002 היוו אף יותר מ-85 אחוזים מהמכירות בענף; המתנגדת הייתה הראשונה להשתמש במונח "אל-אקונומיקה" במסגרת קידומו של המותג "קליה"; החל משנת 1996 עושה המתנגדת שימוש עקבי ובלעדי במונח "אל-אקונומיקה", והשקיעה מיליוני דולרים בפרסום מוצריה הנושאים את המונח. כמו כן הצהיר מר תור כי למרות הניסיונות של מתחריה לעשות שימוש בצירוף "אל-אקונומיקה", המתנגדת הצליחה לשמור על שימוש בלעדי במונח. המבקשת ניסתה אף היא להשתמש במונח במסגרת אולם הצדדים הגיעו להסכמה לפיה המבקשת תחדל להשתמש במונח, וזאת מבלי לפגוע בזכויות הצדדים.

כמו כן, הוסיף מר תור בתצהירו כי המתנגדת עשתה שימוש במונח "אל-אקונומיקה" גם בצד הסימניס "1571א צ" ו-"א110))\ זא0", ולא רק בצד הסימן "קליה".

לתצהירו של מר תור מצורפים, בין היתר, העתקי סימני מסחר רשומים התואמים את התבנית "אל+א", כגון "אל סתם" לגבי תכשיר לפתיחת סתימות, "אל-לרגיה" לגבי

תרופות אנטי אלרגיות, "אל-צרבת" לגבי גומי לעיסה למניעת צרבת, ועוד.

ב. תצהירו של מר אילן שילוח, מנכ"ל חברת הפרסום מקאן/ קשר בראל ושות' פרסומאים בע"מ. מר שילוח הצהיר כי עובדי החברה המציאו את הצירוף "אל- אקונומיקה" כחלק ממסע הפרסום של המותג "קליה" בשנת 1996, משום שזהו מונח קליט וייחודי, שלא היה בשימוש בשוק הדטרגנטיים ותוספי הכביסה, ומטרתו לייחד ולאפיין את המוצר "קליה".

ג. חוות דעת מומחה של הגב' סטייסי קוחלני, סמנכ"ל חברת 5א11' טלסקר בע"מ. על פי סקרי שנערכו החברה לבקשת המתנגדת שבעים אחוזים מהציבור שמעו על השם "אל אקונומיקה"; 26.5 אחוזים מהציבור שמזהה את המונח "אל-אקונומיקה" עס מוצר ספציפי זיהו אותו עס "קליה" - פי חמישה מהמוצר הבא אחריו; כאשר הוצגו למרואיינים מספר חלופות אפשריות, זוהו "קליה" ו"אל-אקונומיקה" בשיעוריס גבוהים עס הקטגוריה של מסירי כתמים, בעוד שסימני המבקשת זוהו בשיעור זניח עס קטגוריה זו.

כמו כן, לשיטתה של גב' קוחלני פילוח המרואיינים בסקר באמצעות הצגת השאלה המקדימה: "האם אתה מכיר או שמעת על צמד המילים "אל אקונומיקה"", נועד לנטרל השפעתן של תשובות שאינן מבוססות על ידע או היכרות אמיתית עס המונח.

ד. חוות דעת מומחה של פרופ' מיכאל פרי, מומחה בתחומי השיווק. על פי חוות דעתו, המונח "אל-אקונומיקה" מהווה חלק מ"זהות המותג" - אותו מרכיב במותג "קליה" אשר מסביר במה המותג שונה מאחרים, אילו ערכים הוא מייצג ומה התועלת העיקרית שהוא נותן לצרכן. "אל-אקונומיקה" הינו ביטוי בלתי שגרתי וייחודי למתנגדת, הוא מעוצב בצורה יוצאת דופן (האות א' מופיעה בצורה של א) והוא צמוד אל המותג העיקרי. על כן, השימוש במונח "אל-אקונומיקה" לא נועד לתיאור תכונותיו של מסיר כתמים אלא נטול אקונומיקה.

ה. חוות דעת מומחה של ד"ר נדין קופרטי, מרצה בכירה בחוג לצרפתית באוניברסיטת תל-אביב, לפיה הצירוף .13/1 5א51 פירושו בעברית "נטול אקונומיקה", ""בלי אקונומיקה" או לחילופין "ללא אקונומיקה".

ב. עיקרי ראיות המבקשת 0. עיקרי ראיות המבקשת הם כדלקמן:

א. תצהיריה של גב' סופי בלום, מנהלת המבקשת. על פי תצהירים אלה, מסירי כתמים מתוצרתה של המבקשת, בדומה למגוון מוצרים אחריס מתוצרתה בתחומי הנקיון, נמכרים

בעולם תחת סימן המסחר א0./. המבקשת מתכוונת לשווק מסירי כתמים בישראל תחת

השם "405 אל-אקונומיקה". לתצהיר מיוס 16.10.2006 צורפו, בין היתר, פרסום של רשת "סופר פארם" בו מודגש שם המסחר "קליה" והשם "אל-אקונומיקה" נכתב בפונט רגיל, וכן הפניות לאתרי האינטרנט של מפעילי הסופרמרקטים "שופרסל" ו"קו-אופ ריבוע כחול", בהם מוצגים מוצרי המתנגדת ללא המונח "אל-אקונומיקה".

ב. חוות דעת מומחה של פרופ' משה אזר, בלשן, חבר האקדמיה ללשון עברית והעורך הראשי של מילון אבן שושן מחודש ומעודכן לשנות האלפיים (2003) (להלן: "מילון אבן שושן"). לפי חוות דעת זו, המונח "אל-אקונומיקה" הוא צירוף חופשי בשפה העברית, שאין לו משמעות מעבר למשמעות המצרפית של שתי המילים המרכיבות אותו. התבנית בשפה העברית "אל+%" הינה תבנית ידועה ושגורה בעברית לביטוי העדרו של דבר מה, ועל כן כל דובר השפה מבין את משמעותו של המונח כ"נטול אקונומיקה", ללא קשר ליצרן כלשהו.

ג. חוות דעת מומחה של גב' דפנה גולדברג-ענבי, יועצת סקרי עצמאית. על פי חוות דעתה, כמחצית מכלל המרואיינים במדגם שערכה ציינו שלדעתם המונח "אל-אקונומיקה" מתאר תחומי מוצרים, ופחות מרבע מהם ציינו שלדעתם מדובר במוצר של יצרן אחד. כמו כן נמצא זיהוי גבוה בין המונח "אל-אקונומיקה" לסימניס של יצרנים אחרים, באופן שיוצר מוצרים שאינם קיימים בתחומי הכביסה בפרט ובתחומי הניקוי בכלל. הגב' גולדברג-ענבי גוזרת

מסקנה דומה גם ממצאי הסקר שנערך לבקשת המתנגדת, המלמד כי מתוך כלל המכירים את המונח "אל-אקונומיקה" מחצית סבורים שהמונח מתייחס למותג של יצרן ספציפי, אך רק 26.5 אחוזים מהם זיהו את המונח עס המוצרים של המתנגדת, ומתוך כלל אוכלוסיית המדגם רק 8.6 אחוזים ויהו קשר זה.

ד. חוות דעת מומחה של פרופ' יעקב הורניק, מומחה בתחומי השיווק. על פי חוות דעתו, הצירוף "אל-אקונומיקה" משמש כ"מתאר" (009ק12605011), המסייע לצרכן להבין את

מהותו של המוצר ותכונותיו, בדומה ל"דיאט" בתחומי המשקאות הקלים, "לייט" בתחומי הסיגריות, ו"נוסחה מחוזקת" בתחומי מסירי הכתמים, ואשר משמעותו והה למתארים

"ה1686-תסת" או "[86[ 5ת58" המשמשים לתיאור מוצרים דומיס בעולם. לשיטתו של פרופ' הורניק, ההצגה הגראפית של המונח "אל-אקונומיקה" על גבי מוצרים מסדרת "קליה" תואמת את תבנית השימוש במתארים: האלמנט הגדול, הבולט והדומיננטי הוא המותג "קליה", ומעליו, בפונט שונה, קטן יותר, מופיע הצירוף "אל-אקונומיקה". פרופ' הורניק מוסיף כי והות המותג היא מרכיב כל המרכיבים הכלולים במותג, אשר חלקם אינם ייחודיים ומבדלים.

1. סימן המסחר משרת, כידוע, מטרה כפולה. מחד, סימן המסחר מאפשר לבעליו לבדל את מוצריו ממוצריהם של יצרנים אחרים, ובכך למנוע הטעיה של ציבור הצרכנים ביחס למקור הטובין. מאידך, מאפשר סימן המסחר לציבור הצרכנים לזהות את מקור הטובין הנושא את הסימן (ראו: א. ח. וליגסון דיני סימני מסחר ודינים הקרובים להם 1 (1972) (להלן: "זליגסון"); ע"א 11487/03 :06 א6ז0ז5 6פטַשָט נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ, פסקה 8 (טרס פורסם, 23.3.2008) (להלן: "עניין טופיפי"); ע"א 6 טעין גדי קוסמטיקס בע"מ נ' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר, משרד המשפטים, פסקה 7 (טרס פורסם, 12.5.2008)). מתפקידו של סימן המסחר כאמצעי לויהוי ובידול נגזר התנאי לפיו על הסימן להיות בעל אופי מבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אה קבוע בסעיף 8 לפקודה:

"8, סימן כשיר רישום (א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן - בעל אופי מבחין).

(ב) הדישום או בית המשפט הבאים לקבוע שסימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, דרושים לשקול עד כמה הפך השימוש מעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהו נתבקש או נעשה הדישום".

כמו כן, נועדה דרישת האופי המבחין להבטיח כי יתקיים איזון ראוי בין הקניית המונופול לבעל הסימן בשימוש בו בהקשר לטובין שלגביהו נרשום (ראו: סעיף 46(א) לפקודה), לבין רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר הפקעתו - בהקשר המסחרי - מנחה הכלל, והפגיעה הנלווית לכך באינטרס הציבור לחופש עיסוק וחופש ביטוי (ראו: ע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, פ"ד נט(1) 873, 888 (2004) (להלן: "עניין הטוטו"). סימן יהיה כשר לרישום אם הוא בעל אופי מבחין ממעצם טבעו עובר למועד הרישום, יהיה לו בעל אופי מבחין אינהרנטי (סעיף 8(א) לפקודה), או שרכש הסימן אופי מבחין עקב שימוש למעשה (סעיף 8(ב) לפקודה). (ראו: עניין טופיפי, פסקה 8).

א. קיומו של אופי מבחין אינהרנטי

2. סעיף 11 לפקודה מנה 14 חלופות של סימנים שאינם כשירים לרישום. סעיף 10(1) לפקודה קובע בוו הלשון:

"סימנים שאינם כשר רישום:

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או המוגעות במישרין למהות או לאיכותם, אלא אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או 9;"

הפסיקה הרחיבה את ההבחנה בין סימנים תיאוריים לסימנים שאינם תיאוריים, שמקורה בסעיף זה, לארבע קטגוריות של סימנים: גנריים, תיאוריים, מרמזים ושרירותיים או דמיוניים :

"בהקשר זה יש הנוהגים להבחין בין ארבע קטגוריות של שמות או של מונחים המשמשים במסחר, לפי מידת ההגנה הניתנת להם: שמות (נליים, שמות תיאוריים, שמות מרמזים ושמות "שרירותיים" או דמיוניים. ראו?; .00 השוז] 6 6ומתזסיזיז0 1 ;(19% 0 2) 911 4 20 .1 537 .6מ1 ו!זסשד פהזמותז 4 .1 601 ,165ז6ף'זוו5 [0וח6כ1 1601601 .ץ ס6זזסחזב ]0 5ז6)ח66וף'זוו5

יזו) הז9) 1014-1015 ,1011)) בני הקטגוריה הראשונה - שמות (נליים - לא יזכו כלל להגנה; בני הקטגודיה השנייה - שמות תיאוריים - יזכו להגנה מעטה ביותד ובמקרים נדירים; בני הקטגוריה השלישית - שמות מרמזים - יזכו להגנה מוגברת; ובני הקטגוריה הרביעית - שמות "שרירותיים" או שמות דמיוניים - <יזכו להגנה הרבה ביותר. אבע קטגודיות אלו יסודן הוא בהלכות שנארגו משך השנים ליריעה אחת. מבחנים אובייקטיביים עושים אותן, והמכנה המשותף לכולן הוא הרצון למנוע הקניית מונופולין בשמותיהם של טובין מסוימים, מקום שהמונופולין *סתור את אינטרס הציבור או את טובת הציבור." (ע"א 9 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידם מכירות בע"מ - עיתון

"משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 944-943 (2001) (להלן: "עניין משפחה"). ראו גם: ע"א 8981/04 אבי מלכה - "מסעדת אוחי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ (טרס פורסם, 27.9.2006); עניין הטוטו, בעמ' 888-889).

הקריטריון העומד בבסיס הקטגוריוציה הוא קיומו של אופי מבחין. עמד על כך השופט

ג'ובראן בע"א 4116/06 6ח1 ע8שו0816 נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ, פסקה 14 (טרס פורסם, 20.6.2007):

"דרישה זו לאופי מבחין היא שעוברת כחוט השני במדרג הקטגוריות. סימן (גנדי לא יכול לרכוש אופי מבחין מעצם הגדרתו ועל כן הוא אינו זכאי להגנת הפנקס ; סימן תיאורי מתחיל את חייו ללא אופי מבחין, שכן מוצר מתחדה בעל סממנים דומים יכל א הוא להתהדר באותו הסימן. [...] סימן דמיוני (הפסיקה האמרדיקאית מחלקת קטגוריה זו לשתיים - סימן שרדירותי וסימן דמיוני) ולדוב אף סימן מדמז, אינס קשוליס באופן אינהדנטי למוצר הנושא את שמס, ובכך (באופן פדדוכסאלי קמעא) הם לוכשים את האופי, המבחי) בינס ובין מוצרים מקבילים;

וח וו 06001156 ,]1 .5 -![גו]61מם] 0 ;ץזסיטוסיום ווסיזק 0 ]0 66זוו50 יזם!וו6וזיזסק 0 ץ]11ח106 10 05יז50 6'זוווסח 0 1160ח6 6ז ‏ 00 151606 ע]חסזסוחז 066060 6יזם 3 .5 505 ,00200 1000 .שו 26505 סעש1') " מ10ו66וסיזק

768, )1992(("

אכן, ההגנה הרבה ביותר ניתנת לשמות שרירותיים או דמיוניים, שכן אלה הומצאו מעיקרס כסימנים בעלי אופי מבחין לטובין מסוימיס. בקוטב הנגדי מצוייס השמות הגנרייס, שהס השמות המקובליס בשימוש של הטובין. שמות אלה אינס יכולים, ככלל, לרכוש אופי מבחין, ועל כן וכותס של כל העוסקיס בתחוס המסחרי הנדון לתאר את הסחורה בשסם הגנרי. בתווך ניצביס השמות התיאוריים והשמות המרמזים, כאשר הראשוניס מצוייסם בקרבה לשמות הגנריים, והאחרוניס - לשמות השרירותיים או הדמיוניים. יצוין, כי האבחנה בין הקטגוריות השונות אינה חדה, ודי בבחינת מיקומו של הסימן על "ציר התיאוריות" (ראו: ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון חכרון יעקב נ' חברת הכרם בע"מ, פסקה 21 (טרס פורססם, 6))).

על רקע האמור לעיל נעבור לבחינת אופיו המבחין של הסימן שבמחלוקת. המונח "אל- אקונומיקה" מורכב משני גורמים "אל" ו"אקונומיקה". המילה "אל" מוגדרת במילון אבן שושן:

"מילת שלילה 1, [לציווי] לא [...]2. אץן, אפס [.. ]"

תחת הגדרת המילה מופיעים צירופים שונים המכילים את המילה "אל", ובין היתר, "אל- חוט", "אל-מות" ו"אל-מנוח". גס במאגר המונחים של האקדמיה ללשון, שהציגה המבקשת במהלך הדיון בפני, נכללים מונחים נוספים המכילים את המילה "אל" בתחומים שונים. כך, למשל, "אל-ריח" שמשמעו דאודורנט, "אל-תאבון" שמשמעו אנורקסיה, "אל-

מתכת" שמשמעו [68בתתסת, וכו'.

במילון אחר, יעקב שויקה רב מילים - המילון השלם לעברית החדשה כרך ראשון 85 (מהדורה ראשונה, 1997) (להלן: "המילון השלם"), מוגדרת המילה "אל" כך:

" תחילית המצטרפת לשס או לתואר ומשמעותה: בלי, ללא" המילון השלם כולל הגדרות למונחים שונים שמתחילים בתחילית "אל":

"אל-סבון - חומר ניקוי לגוף, נוזלי או מוצק, שאין בו את התכונות אלקאליות -בסיסיות של סבון. מכונה גם : סבון ללא סבון"

"אל-קמט - (נמדד על ידי סינתטי) שעבר תהליך למחצה המונע קימוט; שאינו דורש גיהוץ"

"אלחוט - [אל -+חוט] שידור וקליטה של ידיעות באמצעות ברדיו (בלא חוטי טלגרף); הציוד והמכשירים המשמשים לשידור ולקליטה אלה"

7. על פי חוות-דעתו של פרופ' אור מיוס 20.10.2005, המקובלת עליי, המילה "אל" הפכה

בעברית החדשה לתחילית (א611זכ), בדומה לתחיליות שלילה הקיימות בשפות אירופה (כגון

מט", "חסת" והסיומת "1655"). תחילית השלילה "אל", ככל תחילית אחרת, אינה מצטרפת באופן אוטומטי לכל שס עצס או שס תואר, וזאת בשל אילוציס סמנטייס ופרגמטיים.

כפי שהעיד פרופ' אזר, התבנית "אל+א" מהווה ככלל "צירוף חופשי", כלומר צירוף שמשמעותו מובנת באופןו מיידי לדובר השפה באמצעות שימוש בכללי התחביר הרגילים, זאת לעומת "צירוף כבול", שהוא צירוף היוצר משמעות אחרת מסך המילים המרכיבות אותו, בבחינת השלס שונה מסכום חלקיו (לדוגמא, "בית-ספר") (ראו: עמ' 106-105 לפרוטוקול הדיון מיוס 8.1.2008). בשל אינסוף הצירופיס החופשייס האפשריים בשפה, לרוב יכללו במילון רק צירופי מילים שגוריס (ראו: פרוטוקול מיוס 8.1.2008, בעמ' 145).

8. על פי פרופ' אזר, המילה "אל" יכולה להתייחס לשלילה של תכונה, תוצאה, חומר וכו". אבל, הבנת המשמעות של צירוף מיליס בתבנית "אל+א" כרוכה לעיתים קרובות בשימוש בידע הכללי של השומע, שהוא חיצוני לתורת הבלשנות :

"כשאנחנו מחברים שני דברים *חדיו בצידופים, בסמיכות, אין תמיד אותה משמעות לסמיכות, הדבר קשור בשסם המסמך ובשס הסומך

ושמיהם ביחד *יתנו לנו את המשמעות היותר פדרגמטית מאשד סמנטית. אס מדובר בסומך, בדבר שאנחנו דוצים אותו, שואפים אליו, אז זה יהיה דבר אחד. הלס קרב, למשל, זה הלס שנוצר כתוצאה מקדב, לעומת פצצת הלס, זוהי פצצה הגודמת להלם. הנה לך, שוב, אותו נסמך, פעס הוא מביע גלימה ופעם הוא מביע תוצאה, דברים הפוכים.

אותו הדבר עם אל. אנחנו שוללים פה משהו אבל מהו בדיוק הדבר שאנחנו שוללים, זה עניין פרגמטי. זאת אומדת, זה תלוי למה מתכוונים, כשמדובר באל דמע, אנחנו מבינים שהס לא דוצים, שלא לוצים להביע איזה תכונה של החומד אלא אנחנו דוצים את הדבד הטוב הזה, שלא יהיו לנו דמעות בעיניים, כשאנחנו משתמשים בשמפו. לכן שמפו אל דמע, אנחנו מביניס את זה פדגמטית, שהכוונה היא שלילת התוצאה הזאת של הדמעות. לעומת זאת, אל אקונומיקה, פה אנחנו שוללים את החומד הכימי אקונומיקה, אבל לא מתכוונים לשלול את התכונה הבסיסית שלו של הנילקלו[." (פרוטוקול מיום 8.1.2008, בעמ' 99)

וממשיך פרופ' אזר:

"באופן הכללי ביותר, כמו שהיה אומר תחבידן, הוא היה אומד שהמילה אל היא מילת השלילה ובזה הוא מסתפק. זה תפקידה, לשלול, לשלול את, לשלול את המילה שבאה אחדיה, זה, אבל זה מינוח מאוד לא מדויק.

מבחינה תחבירית זה מספיק לומר שיש פה צירוף חופשי של מילים, והמילה אל מתפקדת כמילת שלילה. מבחינה סמנטית, יש פה *ותר מזה, מבחינה סמנטית, אנחנו נכנסיס גם לפרגמאטיקה. זאת אומדת, אל יכול לשלול משהו מתוך ההרכב השלם של המונח הסמנטי הזה, באל דמע, אנחנו מבינים שאנחנו דוצים לשלול לא דמעות מתוך איזה שהוא חומל כימי, אין שס דמעות, אבל זה הידע החוץ כלשוני שלנו, אומר את זה, מבחינה לשונית, עקרונית זה אפשרי, אפשר לשלול גם את הדמעות מתוך החומר הכימי, אבל אין שס חומר כימי אז למה מתכוונים , וזאת בשל הנזקיס שהחומר עלול לגרוס לכבסים ובעיקר לכבסיס צבעוניים, אין בה כדי לשנות ממסקנתי זו. כבר נקבע ונפסק הסימן אינו חייב לתאר את הטובין באופן מדויק על מנת שיסווג כסימן

תיאורי, ודי שקהל הצרכניס יראה בו כמתאר את המוצר (ראו והשוו: בפרשת 8ת116[6 76 חז (1969 00.2) 606 ()11520 161 ,438 20 . 410 ,.6ם1 תוסזפתנסטא נקבע כי המונח "0 ד" הוא מונח גנרי לקרס פניס, בין אס המוצר עבר הליך של פסטור בפועל, ובין אס הצרכן הממוצע רק מניח שהמוצר עבר תהליך כזה; פרשת מתאע .זזס"

"008 בה נקבע כי השאלה היא האם קהל הצרכנים תופס את המוצר כ- 66 011, ולא אם המוצר הוא אכן בעל תכונה זו). מקל וחומר כאשר הסימן מתאר תכונה הקיימת במוצר, טריוויאלית ככל שתהא.

זאת ועוד, חדשנותו של המוצר ושל צירוף המיליס "אל-אקונומיקה" וכן ראשוניות השימוש בשס "אל-אקונומיקה" על ידי המתנגדת, אין בהן כדי להפחית ממידת התיאוריות

של המונח. יפים לעניין וה דבריו של מהות16ק1ת16 105006 1.010 בפרשת 66-81 [1981] סג םב 1.1160 0005ת 811 ץקותטס6 .טי 1111100 [תסם הזז 3 ,69:

ץ6חח] 0 15 " 5ק]1ו]6 הסטס" וס 60זחזפוו5 [...] הסחזז110 יחת" !טח 6ו[ הז 156 מסוחתס6 הז 56סזק 0 זסח חח סחזסח זם]וו16זיזס טק 06 ]ועו 0550610160 6ם ]!זשש וז וס 50 6פסגוףחבן ₪ 18 זו 5010 116 6ווסיזק ₪ הזו זסח חח זז 06]ווחסוח 0 66% ז6ט6ת 105 ]1 ;סוי 15 01 0 - 6פ5סזון [6טסת 6 זה6חוףהגו[ עחז חז זגו [...] .6ווזו ₪ 0150 101 - 6יזס]₪6 הח 605116 סח זס [160וטהזתזסזף ,"5קזו6 תסטס" 05זסעו ]0 הסנקזז0650 021 חס 8ווסוח6ףחז חם 15 ה6זהשו מסזפפסיוקאס

60010 זס] [6יזסקסזק 5ק61 סוסוסקן ץ[6וחזסח ,15ח6וחס6 6וז

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר סו 01 לסחז 6056 116 השווסו!ו!ם 0 ;חסטס 6ז חז וז הש ]0 6יזסקום ה066 6טסה זסח 60111 םיסקטו 66 זו 16[ 10 הס 66 05זו[6 הסטס [וומוו 1ההס6חז ה65510יואס 0 66000126 0]וו0 6 61א'זסו 6ז הס 6וז60 0סו] שסהז 66חס סיו 0 126'ז06506 10 6וסוזמסיוטטם 0חם זק0 15 ה6זזעו סוהחסת סוסוסכן חחז6 ]סווסזק 116 כזסיזו06]ווהסוה ₪ חסת) זסה)סז

(ההדגשה אינה | ".ח6טס 6( מז החמ/0ס6 זס] [6יזסקטיזק 5קזת6 במקור - מ.נ.)

כך גם העובדה שישנס ביטויים נרדפיס אחרים למונח, כגון "ללא אקונומיקה", "בלי אקונומיקה" ו-"נטול אקונומיקה" אינה מעלה ואינה מורידה לעניין ווה (ראו: החלטתי מיוס 6.3.2006 בעניין בקשה לרישוס סימן מסחר "00000 1.5 דג חצש ספ", בעמ' 4 וההפניות המופיעות שסם). משהגעתי למסקנה כי המונח "אל-אקונומיקה" הינו תיאורי למוצרי המתנגדת, אינני נדרש לטענת המתנגדת בנוגע לכפל המשמעות של המונח "אל-אקונומיקה". ואת משוס שכבר נקבע ונפסק כי ריבוי משמעויות של סימן אינו הופך את הסימן למרמז, אס לפחות משמעות אפשרית אחת של הסימן היא תיאורית כלפי הטובין שלגביהס הוא התבקש (שם). מעבר לנדרש מצאתי לנכון להעיר כי אין בידי להסכים עם טענה זו של המתנגדת. שוכנעתי כי "משמעות כפולה" כזו מצויה במונחים נוספים המתחילים בתחילית "אל". כך, לדוגמא, "אל-סבון" מבצע פעולה הדומה לסבון (ניקוי), ובטלפון "אלחוטי" ניתן לבצע פעולות הדומות לאלה של טלפון שהוא בעל "חוט".

על האופן בו תופסיס הצרכניס את הסימן ניתן ללמוד גס מעיון בסקרי הצרכניס שהוצגו על ידי הצדדים. סקרים אלה חיוקו בי ביתר שאת את המסקנה שהמונח "אל-אקונומיקה" נתפס בקרב ציבור הצרכניס כסימן המתאר את מוצרי המתנגדת. מפאת קוצר היריעה אביא רק מקצת התשובות שעלו בסקריסם.

השאלה הראשונה שנשאלה בסקר שנערך לבקשת המבקשת היא: "כשאתה שומע את השם "אל אקונומיקה" מה זה אומר לך?" לנשאלים הוצגו שתי תשובות אפשרויות ברוטציה. כמחצית מכלל המרואייניס במדגם (49.9% מתוך 500 מרואיינים) ציינו כי לדעתם "אל- אקונומיקה" הוא שס המתאר תחום מוצריס שהס ללא אקונומיקה, ופחות מרבע מהמרואיינים ציינו שלדעתס מדובר בשס של מוצר-מותג המיוצר על ידי יצרו אחד בלבד.

השאלה השנייה שנשאלה בסקר וה היא: "ממה שאתה יודע, למה משמשת אל- אקונומיקה?" בשאלה זו הוקראו למרואייניס בסדר אקראי מתחלף והםס התבקשו להשיב לגבי כל תחום, האם לדעתס "אל-אקונומיקה" משמשת או לא משמשת לניקוי ב"תחום". % מכלל המרואיינים במדגם סברו ש"אל-אקונומיקה" משמשת להסרת כתמים; % ענו בחיוב כאשר נשאלו לגבי ניקוי כיורים; 61.5% ענו בחיוב כשנשאלו לגבי ניקוי אסלות, וכו".

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בסקר שנערך לבקשת המתנגדת הגדירו את עצמס כמחצית מהנשאלים במדגס (51% מתוך 1 מרואיינים) כמשתמשי מסירי כתמים לכביסה, תוספי כביסה וחומרים מלבינים; 70% מכלל המרואייניס במדגסם דיווחו כי שמעו על צמד המילים "אל-אקונומיקה". כאשר הוצגו למכיריס את השס "אל-אקונומיקה" שתי תשובות אפשריות ברוטציה, ציינו 46% מהם כי הוא מתייחס למוצר-מותג ספציפי, ושיעור דומה (47%) ציינו כי הוא מתייחס לתחוס של מוצרים. אלו שציינו ש"אל-אקונומיקה" הינו שס של מוצר-מותג, נשאלו, בשאלה בלתי נעזרת, לאיזה מוצר או מותג השס מתייחס. 26.5% ענו "קליה"; 15% ענו "ניקוי"; 13% ענו "הסרת כתמים"; 12% ענו "כביסה"; 4.9% ענו "סנו" וכו'.

הנה כי כן, ממכלול הנתונים שהוצגו בסקרים הנ"ל ניתן ללמוד כי מרבית הנשאלים לא ייחסו את המונח "אל-אקונומיקה" ליצרן ספציפי. לפיכך, איני נדרש למחלוקת שנתגלעה ביו הצדדים באשר לפילוח הנשאליס בסקר באמצעות שאלות מקדימות.

לבסוף, צודקת המבקשת בטענתה כי ניתן ללמוד מן העובדה שהצרכן נחשף לביטוי "אל- אקונומיקה" אך ורק יחד עס סימניס המסחר "קליה" (או, כפי שפירט מר ערן תור, בצד הסימנים "1571אז/" ו-"אסז6 1אס"), על כך שהצרכן תופס את הביטוי "אל- אקונומיקה" כמתאר את הטובין מתוצרתה של המתנגדת, להבדיל מסימן המסחר "קליה", המצביע על מקור הטוביו:

5 0655ח01510611/6/ 60וקווסהחוו ]0 6זסטו 0 "ס6טסתסת/ו" זס 6ט1ק1ז0050 ע]וח6יזםקקט 15 הסוהשו 6חס הזו 66!קווס6 זסוחיזס] 6 101 15 66ת6"6]חז [סזווסה 16 תש 9666 א .סח 0005 0000 6ז חם אזסו 006יז 05/0 65עיז50 1 !ו 101060 5א6ו[זס11 ,601זו0כ) 110860 5מספיזט 6יזם ]]ווחזם!ק 6וז [זסשם 01 0065 ]1 .קז מ6טכ0) הו)6]ת 5 06016 שח 65החסח 11056 ה )ת6וח0[6 6טחק'ז₪650 6וז דר)) ".זסוס ₪16 05 שזסו!קווק תח 86 ה6וגווז ץס הסטטסקנתס:6) 181ת1 :8-0011ת28551 01 עו1.8 16 ,טוסן0ה/\ (2004 .60 %'3) 585-586 056018108זק50ו/ן

דומה כי גס מיקומו המשני וגודלו של הביטוי "אל-אקונומיקה" ביחס לסימן "קליה" על גבי מוצריה של המתנגדת, עשוייס ללמד על היותו תיאורי בעיני הצרכן. דעה וו מצאה

ביטויה בספרו של ע166-8111/ 5הותסגד .1:

חס ץ]חום)ז60 15 [סמחזץ5 זס [יזסטו ₪ ]0 66ח6חזוחסזק 6הז..." 0 060005 ]1 "6גן]6\עו טחומוחדז6)0 | )ח6וח0[6 | )הסזיזסקוחו

1) "זסץוול 06סיז6/ם 6[ חס המ0ז655יזקחזז [10סיז6 זו 60 6זיז0ק50

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ראו והשוו: החלטתי מיוס 6.7.2005 בעניין בקשות מתחרות לרישוס סימני מסחר "סבון של פעם", אשר אושררה בע"א 8987/05 מלכי נ' סבון של פעם (2000) בע"מ (טרס פורסם, 9.10.2007), בפסקה 34:

"לפיכך, כל אימת שעשה המבקש שימוש בסימן, הרי שימוש זה היה משני לשימוש במילה "ירדן", נפרד ממנה וקטן ממנה בגודל האות ובצורתה, שימוש אשר מתאים יותר לכותרת משנה המתארת את תכונות המוצר וסגולותיו (נשוא הסימן "ירדן") מאשד, לסימן מסחר."

לאור האמור לעיל, סבורני כי צירוף המילים "אל-אקונומיקה" הינו תיאורי למוצרי המערערת.

ב. קיומו של אופי מבחין נרכש

משקבעתי כי הסימן "אל-אקונומיקה" אינו בעל אופי מבחין אינהרנטי, אפנה לבחון האם בעקבות השימוש בו רכש הסימן משמעות משנית באופן שציבור הצרכניס מקשר בינו לבין בעל הסימן (ראו, למשל: וליגסון, בעמ' 24; בג"צ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל- ברזליות בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב(1) 309, 325-324 (1988) (להלן: "עניין קליל"). השאלה האם רכש הסימן אופי מבחין היא שאלה שבעובדה. ככל שמידת תיאוריות המונח גדולה יותר, כך גדל משקל הראיות הנדרשות לשס ביסוס המובחנות, ולהפך:

זה 60חז 6שז60ח1ו15 506000 6ו ה6וו]עו 0ז )ח6ואס שד" ץ]וזפוו[ 10 חחותס6חז 6טזוק1'ז0650 ץיזסחוזזיזק 16 םקו ז5וווח הזו 0666 ]0 הסוז65וו 0 15 זוז 06 0 5 הסוזסי5וףסיז 6 ]0 655ח6ט1ק1ז0050 ]0 06:66 6וז1 חסקוו 0ח6ק06 ]!זש 6 16 זסוס6יזף 116 ,הזף51 6ו1ז 6טוזקז0650 6יזסוח 16 .ה51 "15010660 06 זוז הזהס6חז 6שוק1'ז0650 עזטוחזזיזט ו[6וו[עו סז '146) 195 65בת8צ1] 177806 תה 1/1385 177806 01 עצ1.8 5'ץ61)

וגס:

"...על הרשם, הבא להחליט בדבר דישומו של סימן מסחד, לשקול, אם יש לסימן אופי מבחין מטיבו, ועד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין (המשמעות השנייה). עליו לאזן בין שני אלה. ככל שברור *ותר שהסימן הוא בעל אופי מבחין מטיבו, כך יקטן הצורך להראות, כי הוא רכש משמעות כזו למעשה. ולהפך, ככל שהאופי המבחין

הראשוני האינהדנטי שלו מפוקפק, כך יגבר הצודך להוכיח, כי בפועל דכש לו על -ידי שימוש את המשמעות השנייה. כך, יש שסימנים שאינם כשרים מטיבם יכולים לזכות להגנה, אם רכשו משמעות שנייה (דאה . 5 150.ם) אך יש שרכישת המשמעות השנייה, אךף שהוכחה, לא תועיל לדישום סימן, החסר כל אופי מבחין מטיבו, כדי שלא להקנות מונופול בו למי שהצליח להשתלט עליו על-ידי שימוש וכך לגזו2 מהציבור את זכות השימוש בו. הטעם הוא, שסימן משולל סגולת אבחנה צריך להישאר נחלת הכלל." (ראו: ענייו קליל, בעמ' 315; להרחבה בנושא נטל הבאת הראיות להוכחת אופי מבחין נרכש ראו: ע"א 4 קופי טו גו שיווק (1997) בע"מ נ' שקד, פסקאות 18-15 (טרס פורסם, 15.4.2007)).

המבחניס לקביעת אופיו המבחין של הסימן דומיס למבחניס שנקבעו בפסיקה באשר לקיומו של מוניטין עסקי. כך, נקבע כי תקופת השימוש בסימן, מידת הפרסוס לה וכה והמאמ שהשקיע בעל הסימן ביצירת קשר בין המוצר ליצרן, הנס מבחני עזר רלוונטייס בהכרעה בדבר רכישת אופי מבחין (ראו לדוגמא: 18/86 מפעלי זכוכית ישראליים פניציה בע"מ [' תו008ש 1ח581 066 66165 165, פ"ד מה(3) 224 (1991) (להלן: עניין פניציה); עניין הטוטו, בעמ' 891). עוד נקבע בהקשר זה, כי המשקל שיש ליתן למבחנים השונים וסוג הראיות המובאות לצורך הוכחת המובחנות, יקבעו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ראו,

למשל: ע"א 634/89 ריין 1' .020 16 1606000165 ו[טת, פ"ד מה(4) 837, 849 (1991)).

בנסיבות העניין שלפני לא מצאתי כי הונחה תשתית ראייתית מספקת לרכישת אופי מבחין למונח "אל-אקונומיקה".

אין חולק כי החל משנת 1996 עשתה המתנגדת שימוש נרחב וממושך במונח "אל- אקונומיקה", וכי המתנגדת הייתה הראשונה, ועד כה היחידה, לעשות שימוש במונח זה בקשר עס מסירי כתמיס לכביסה. עוד אין חולק כי מאו שנת 1996 משקיעה המתנגדת הון רב בפרסוס מוצריה הנושאיסם את הצירוף "אל-אקונומיקה", וכי למתנגדת מעמד של מונופול דה-פקטו בשוק תוספי הכביסה. עם ואת, כדברי כב' השופטת נתניהו בעניין פניציה;

"השימוש הממושך והנלחב לא הוא החשוב, החשוב הוא אופי השימוש - האם היה זה שימוש כזה שבעקבותיו מזהה הציבור את המוצר עם התובע." (בעמ' 240).

המתנגדת עשתה שימוש בלבדי בסימן במשך שניס ארוכות, אולם, כפי שניתן ללמוד מסקרי الצרכניס שהוצגו על ידי הצדדים ונדונו לעיל, כלל הציבור לא התרגל לזהות את השס "אל- אקונומיקה"- שהוא תיאורי באופיו - דווקא עס הטובין של המתנגדת (ראו והשוו: החלטתי מיוס 4.11.2003 בעניין בקשה לרישוס סימן מסחר "חדשות הספורט"). למעשה, אחוז ניכר מן הנשאלים לא זיהה את השס עס מוצריו של יצרן ספציפי. המתנגדת אמנס

סוף דבר

5. הנה כי כן, עמדה המבקשת בנטל השכנוע המוטל עליה להראות שהסימן "אל-אקונומיקה" לא היה כשר לרישוס מלכתחילה (סעיף 39(א) לפקודה), וזאת לאור סעיף 10(11) לפקודה.

6. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:

א. דחיית התנגדות לבקשה לרישוס סימן מסחר מס" 162405 (סימן בלתי מעוצב "4003 אל- אקונומיקה"), ורישוס הסימן המבוקש;

ב. מחיקת סימן מס' 160163 (סימן בלתי מעוצב "אל אקונומיקה") מפנקס סימני המסחר.

ג. תיקון סימני מסחר 120368, 120369 ו-157004 (מעוצבים), כך שתיווסף להס הודעת הסתלקות לפיה סימני המסחר הרשומיסם לא יעניקו לבעליהן זכות בלעדית לשימוש בצירוף "אל-אקונומיקה" אלא בהרכב הסימניס.

7. לאור החלטתי דלעיל תשלס המתנגדת למבקשת הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 0 ₪ בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטיס המדגמים,

וסימני המסחר ניתן בירושליים ביום 1 ספטמבר, 2009

י"ב אלול, תשס"ט