החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 247320 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדים: 1. אהרון דמרי 2. מור ולבונה ניחוחות בע"מ 3 ורד ארביל

מבקש הסימן: טוויטו אליהו

ע"י ב"כ אבי מונטקיו, עו"ד

1. ביוס 14.6.2012 הוגשה מטעס מר טוויטו אליהו (להלן: "מבקש הסימן") בקשה לרישום סימן מסחר מס' 247320, הבקשה קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביוס 31.7.2012. ביוס 12 הוגשה הודעת התנגדות בצירוף כתב טענות מטעס אהרון דמרי, מור ולבונה ניחוחות בע"מ וורד ארבל (להלן: "המתנגדים"). ביוס 30.12.2012 הוגש כתב הטענות שכנגד מטעם מבקש הסימן.

2 לאחר דברים אלה המתנגדים לא הגישו ראיות אלא הודיעו ביוס 28.2.2013 כי מטעמי מסחריים החליטו למשוך את ההתנגדות לרישום הסימן. לאור הודעת המתנגדיס הוריתי ביוס 4.3.2012 על סגירת תיק ההתנגדות.

3 נוכח האמור, הגיש המבקש ביוס 7.4.2013 את בקשתו לפסיקת ההוצאות דנן אשר הועברה לתגובת המתנגדיס עד יוס 19.7.2012.

4. חלף הגשת תדובה לבקשה לפסיקת הוצאות ביוס 21.4.2013 נתקבלה אצל רשם סימני המסחר בקשה מטעם באי כוחס של המתנגדיס בהליך ההתנגדות, עוה"ד וולברג וגולדשטיין, לשחרור מייצוג בשל אובדן הקשר שלהס עם מרשיהם. בהחלטתי מיוס 19.6.2013 שוחררו באי הכוח מייצוג המתנגדים אליהס שלחה מזכירות רשם סימני המסחר את הבקשה לקביעת הוצאות וניתנה להס עצמס הזדמנות אחרונה להשיב לבקשה לה בתוך 30 ימיס.

5. עד מועד כתיבת החלטה זו לא התקבלה תגובת של המתנגדים בעניין זה. ולפיכך החלטה זו נעשית על פי החומריס שהוגשו על ידי המבקש לביסוס הוצאותיו.

6. בבקשה עותר המבקש כי ייפסקו לטובתו הוצאות ריאליות בגין ניהול הליך ההתנגדות, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. בתמיכה לבקשה צרף המבקש את תצהירו בו הוא מפרט את סך ההוצאות ושכר הטרחה ששולמו במסגרת ההליך, זאת בצירוף חשבוניות בדבר ביצוע תשלוס בקשר עס ניהולו של ההליך באמצעות בא כוחו של המבקש.

דיון והכרעה

7 הכלל הוא כי צד שהחל בהליך וחזר בו יישא בהוצאות הצד שכנגד (ר' התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 156955 (בקשה לפסיקת הוצאות) 65וו0סיז מסטג/ ואח נ' הנש

5 ו..1, באתר רשות הפטנטיכ (20.05.2009)). במקרה שבפני, אין חולק כי המתנגדים זנחו את הליך ההתנגדות לאחר שהגיש המבקש את כתב טענותיו שכנגד. לפיכך, יהיה על המתנגדיס לשאת בהוצאות בגין ניהול ההליך על ידי המבקש.

8 כעניין שבעקרון, יש לפסוק לבעל הדין שוכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא, ובתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך

בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה והמסחר, פורסם בנבו (2005)). בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בית-דין וראיות בפרט, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוספת לב הצדדים, ועוד כנה שיקולים.

9 בענייננו נזנח הליך ההתנגדות בשלב מוקדם לאחר שהגיש המבקש את כתב טענותיו שכנגד. לא הוגשו ראיות הצדדים, לא התקיים דיון, ולא הוגשו סיכומים.

0. עיון בכתב הטענות מטעס המבקש מעיד כי המדובר בכתב טענות מפורט אליו צורפו מספר נספחים. נראה כי המבקש נקט באמצעים סבירים להשיב להתנגדות אשר אמנם הוסרה מייד לאחר מכן. מאמציו של המבקש והיקפס עומדיס בקנה המידה של הסבירות והמידתיות אשר נקבעו בפסיקה.

1. לאור האמור לעיל ובהעדר תגובת המתנגדים הן ביחס לבקשה לפסיקת הוצאות, והן באשר לשיעורן הנתבע, ובהתחשב גם בהוצאות המבקש בקשר עס בקשת קביעת הוצאות זו, הריני

קובע כי המתנגדים יישאו בהוצאות המבקש בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום וה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיוס מתן החלטה זו ועד ליוס התשלוס בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס = ו' תשרי, תשע"ד 0 ספטמבר, 2013