⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר מס' 3 6 בקשה להרחבת פרטת הסחורות

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: פּ 116ססחססגות 5880
  • בא כח: עו"ד ד"ר שלמה כהן, עו"ד
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: ב"כ המבקשת

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וטסימני המסחר בענין סימן מסחר מס' 3 6 בקשה להרחבת פרטת הסחורות בעלת הסימן: פּ 116ססחססגות 5880 באמצעות ה"ה ד"ר שלמה כהן ושות', עו"ד על ידי ד"ר שלמה כהן, עו"ד.

1. ביוס ‏ 18 בספטמבר 1992 הוגשה על ידי חהברת 28 116ססתספגות 5880 (להלן - "המבקשת") בקשה לרישום סימן מסחהחר ‏ מס' 84763 (להלן ‏ - "הבקשה המקורית") ‏ - 10ַא10א? - (להלן - "הסימן") בסוג 12 לגבי 4 . "מערכת מצמד למנועים".

2. בהודעה מיוס 16 ביוני 1994 שנשלחה לב"כ המבקשת ‏ על ידי מחלקת סימני המסחר התבקשה המבקשת לתקן את פרטת הסתורות כדלקמן: "פסת1שתס 1016תפט 0ת18 05ס+ ת66ס5צ5 תסטגו601".

3. בצירוף לתשובת ב"כ המבקשת מיום 29 בנובמבר 1994 נשלחה למחלקת סימני המסחר בקשה מתוקנת (להלן - "הבקשה המתוקנת") אשר בו תוקנה פרטות הסתורה כדלהלן: ,תס ;10108תסט 8ת18 מסטסא"

עס+ - ו 5105 נתפתםי בת תפות , ת1:ס6 נתסוח 5 תסנ1סהעסקס 926 6[6ת111סע6תסס התה פסעהק ;65ת81ת6 116ססתססגטה 48 פס 811 ע0ס+ 065ת1%%1+ 8 1 010600ת 1‏ 811 ;60085

ביוס 9 בדצמבר 1994 הודיעה המנהלת של מחלקת סימני המסחהר לב"כ המבקשת כי הפרטה המתוקנת המפורטת לעיל רחבה בצורה משמעותית מזו שנרשמה בבקשה המקורית ולפיכך לא ניתן לאשרה. הוסף כי על המבקשת לנסה את הפרטה כמוצע בהודעה הנ"ל ‏ מיום 16 ביוני 1994.

במכתבס מיוס 22 במאי 1995 הסבירו ב"כ המבקשת כי עקב טעות שנפלה בענין הוגשה הבקשה המקורית לרישום הסימן עס פרטת הסחורות שגויה ושבעצם פרטת הסחורות היתה צריכה להיות מלכתחילה כפי שהיא מופיעה בבקשה המתוקנת. לאור האמור יש לתקן את פרטת הסתורות כאמור וזאת על פי סעיף 20 לפקודת סימני המסהר ‏ (נוסת חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").

(1) ביוס ‏ 13 במרס 1996 נשלחה הודעה לב"כ המבקשת בה קבעת: כדלהלן: "ניתן לתקן טעות שבנוסת הפרטות המקוריות על ידי הוספת הטובין מאותו הגדר והפרטות תנוסחנה כדלקמן: עס+ 01116008 6ת8 פת185510הפתה8ת:ח' פעהם התה בי 88 9 ת1 106688סת1 811 ,+60תס6ת%

)2( נודע לי כי קביעתי הנ"ל אינה מקובלת על המבקשת.

בעצס

)1(

)2(

אדון

)1(

)2(

ישנן למבקשת שתי הצעות חילופיות בענין זה והן - לתקן את פרטת הסחורות בהתאם לבקשה המתוקנת (ר' סעיף 3 להחלטתי זו) ובכך לראות את פרטת הסתורות המתוקנת כאילו שהיא נכללה מלכתחילה בבקשה המקורית, או לתקן את פרטת הסהורות בהתאם לבקשה המתוקנת כאמור ולרשוס ליד הפרטה שחפריטים שהורחבו יהיו בתוקף ויהיו מוגנים רק החל מהתאריך שבו התבקש התיקון, דהיינו ה-6 בדצמבר 1994.

קודם כל, בהצעה החילופית הראשונה הנ"ל. בענין סימני מסחר מס' 58917 ו-63113 - בקשה להרחבת פרטת הסחורות ‏ - קבעתי בסעיף 6 להחלטתי מיוס 25 בנובמבר 1996 כדלהלן: "כאן ברצוני לציין ומבלי לקבוע מסמרות לגבי הדבר כי למיטב הבנת: נתונה בידי הסמכות להפעיל את שיקול דעתי ולהורות על כל תיקון הנדרש הן במהלך הבחינה והן ברישומיס שבפנקס. היה ויידרש תיקון שעניינו בהוספת פריט, סבור אנוכי שבסמכותי להתיר זאת ואולס במקרה ‏ כזה אנהג במשנה זהירות ואבצע זאת ‏ רק במקריס נדירים ובכאלה שבהם ‏ לא תתאפשר הגשת בקשות החדשות בהן הפרטה רחבה כמבוקש". (הדגשה הוספה: מ.א.).

אני סבור כי הוספת פריטים רחבים ומשמעותיים שלא נכללו (אסם בכוונה או אס עקב טעות) בפרטת הסחורות המקורית, תינתן למבקש הרישו יתרון גדול בכך שיקבל הגנה לסימן המסחר מתאריך הגשת הבקשה לרישום המקורית, וזאת ‏ לגבי ‏ כל הטובין המפורטים בבקשה, כולל אלה שהוספו אליה במועד מאוחר יותר.

יתרה ‏ מזו, הוספת פריטיסם כאמור עלולה לפגוע בזכויות צד שלישי המגיש בקשה לרישוס סימן מסחר לגבי טובין שאינס מאותו הגדר של הפריטים המקוריים אך הינם זהים או מאותו הגדר של אלה שהוספו לבקשה המקורית במועד מאותר יותר.

ברור ‏ כי אותו אדם המבצע תיפוש במחלקת סימני המסחר בטרם הגשת בקשתו לרישום סימן, יופתע לגלות בשלב מאותר ‏ יותר כי הבקשה לרישום אותה ראה בשעת ההחיפוש כשהיא התייחסה לטובין מסויימים שלא הפריעו אז להגשת בקשה לרישום סימן מצידו, עומדת עתה ‏ למכשול בפניו וזאת מכיוון שלפרטת הסתורות שלה הוספו פריטים שהינם זהים או שהם מאותו הגדר של הטובין בהס הוא עוסק.

לאור ‏ כל האמור דלעיל לא נראית לי הבקשה התילופית הראשונה הנ"ל ואין לי אלא לדחות אותה. עתה בהצעה החילופית השניה המוזכרת לעיל.

כוזכור מדובר כאן בהצעה ‏ לפיה תתוקן פרטת הסתורות בהתאם לבקשה המתוקנת ולפיה ‏ יירשס שהפריטים שהורחבו הינס בתוקף והינם מוגנים רק החל מהתאריך שבו התבקש התיקון האמור, דהיינו ה-6 בדצמבר 1994.

לטענת ‏ ב"כ המבקשת סמכותו של הרשם לפעול בהתאם להצעה הנ"ל מצויה בהוראות סעיף 20 לפקודה הקובע כדלהלן: "הרשם או בית המשפט העליון רשאיס בכל ‏ עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה, ‏ בין לפני קיבולה ובין לאחריו, ‏ או להרשות למבקש לתק ן אותה בתנאיס שיראו מתאימים".

לדעת ב"כ המבקשת סעיף 20 לפקודה מקנה לרשם סמכויות רחבות מאוד לתקן ‏ טעויות. כן מוסבר על ידם כי עצם העובדה שהסעיף האמור מתיר במפורש לרשם לתקן טעויות ‏ "בתנאיס שיראו מתאימים", שמן הראוי הוא לאפשר את התיקון ולהוסיף תנאים על מנת לוודא שלא יגרמו עיוותים.

מקובלת עלי, כמובן, הטענה שסעיף 20 לפקודה מעניק לרשם סמכויות רחבות לתקן טעויות שנפלו בבקשות לרישוס סימני מסחר. עם זאת, יש לציין כי כל ענין עומד בפני עצמו ובעצם מעורר שתי שאלות שהן:

א. האם ‏ הפקודה מתירה במישרין או בעקיפין, את התיקון המבוקש או האם קיימת בפקודה הוראה כלשהי המונעת ביצוע התיקון. ב. האם תנאי מסויים שבכוונת הרשם להתיל על הבקשה ‏ לרישום עפ"י הסמכות הניתנת לו על ידי סעיף 20 לפקודה, נוגד בדרך כלשהי את הוראות הפקודה.

נטען על ידי ב"כ המבקשת כי עפ"י סעיף 20 לפקודה רשאי הרשם להתיר תיקון לבקשה על ידי הוספת פריטים נוספיס לפרטת הסחורות. לדעתם, התנאים המתאימים הם ‏ ציון התאריך הנפרד לפריטיס שהוספו כאמור, ‏ על מנת שההגנה לא תתול, לענין פריטים נוספים אלה, רטרואקטיבית לתאריך הגשת הבקשה.

לצערי, אינני יכול להסכים עם דעת ב"כ המבקשת. ונימוקי הס כדלהלן:

א. אינני סבור כי הוספה לפרטת הסחורות מהווה תיקון בכלל אלא החלפה. בבקשה לרישום המקורית הפרטה היתה מוגבלת ל"מערכת ‏ מצמד ‏ למנועים" בעוד שב"תיקון" המבוקש פרטת הסחורות נרחבה כדלקמן: "כלי רכב ממונעיסם יבשתייס; מנועים, מערכות הילוכים; מכשירים (189 6.ע.ת2 36 (1919) .תסקה פ'תתהא).

הייתי מוסיף שניתן גס להרשות תיקון לפרטת הסתורות במקרה שהתיקון אינו מהותי ושאינו בא כדי להרחיב את הפרטח המקורית.

הצעתו של ב"כ המבקשת לציין בתעודת הרישום ובפנקס סימני המסחר כי ההגנה לגבי הטובין המוספים תחל מתאריך הוספתם אינה קבילה מהנימוקים הבאיסם:

(א)) הפקודה מכירה א ורק בתאריך אחד לגבי הגשת רישומו של סימן מסחר. סעיף 27 לפקודה קובע ‏ כי "התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום סימן מסחר יירשם כתאריך רישומו". לא ייתכן, אפוא, שיירשמו בתעודת הרישום ובפנקס שני תאריכים או יותר.

(ב) לעומת חוק הפטנטים, התשכ"ז- ,1967‏ לא קיימת בפקודה או בתקנות סימני המסחר, 1940, הוראה כלשהי המסמיכה את הרשם לאמץ את הצעתו של ב"כ המבקשת.

(ג) אם הייתי מרשה את התיקון על בסיס הצעתו ‏ של ב"כ המבקשת, סבורני כי החדבר עלול היה לסבך את רישומו של הסימן, וזאת מאחר ושני תאריכים (אפילו אס הס תאריכי הגנה כפי שב"כ המבקשת הגדיר אותם) היו מצריכים שני פרסומי קיבול והיו מצריכים גס קביעת מועדים שונים באשר לחידוש הסימן. האמצעיס ‏ והכליס הנוכחיים הנמצאים בידי מחלקת סימני המסתחר אינס יכולים כיוס להתגבר על הבעיות שחיו מתעוררות כתוצאה מקיבול התיקון המבוקש על יסוד הצעתו הנ"ל של ב"כ המבקשת.

(ד) עפ"י רוח הפקודה לא ניתן להרתיב ‏ זכויות מעבר לאלה הנובעות מהבקשה המקורית ואין בהצעת ב"כ המבקשת כדי לתרוג מחכלל הזה.

לפיקוח, שליטה ובקרה ‏ על פעילות של מנועים בכל: רכב; חלפים ואביורים לכל הסחורות הנזכרות לעיל; הנכללים כולם בסוג 12".

ברור שאין דמיון כמעט בין הפרטה אשר בבקשה המקורית ובין הפרטה החדשה.

המצב במקרה שלנו אמנם דומה לזה שהתעורר בענין בקשה לרישום סימן מסחר על ידי (1948) 101%66ע ( 1115011886 ) פ5תספ בת8 עסתטטסעתס תתסט 9 טא סעת. 7-70 . שם הוחלט על ידי סגן הרשם בבריטניה כי מאחר וקתיקון המצע נכללו ‏ טובין שלא נכללו בפרטה הסחורות המקורית לא היה אלא לסרב את אישורו של התיקון. אציין כי הבקשה לתיקון בענין עפסתסשס+ס הוגשה עפ"י סעיף (12)6 לתוק סימני המסחר, 1905, החוק הבריטי עליו מתבססת הפקודה וזאת לשונו:

+ 20820 606 עס מ85ע6015%ת סם7" 6 ₪6 85 ,00026 66 עס 728846 , 116 צתהּ % צָהת ‏ ,06 צהת 2+ עס 6+ נסתלסתשט עסעע0 צָת8 002260% , 6ס0ת80060%8 6 תס1חא תסנ%ססתתסס ‏ ת 1‏ עס ת1 סוס 01%ע60ק צַ8ח עס ,תסנשסה8ס11סקה 5 התסה סד סתהסננ1ססה 8 פתעסס תסטפ תסקט פת0ס1108%1סקהּ

. "1%+ אתנגת0 צָהּת צַ6ם>

נשאלת השאלה, אפוא, מהס סוג התיקוניסם שניתן להרשות? ככלל סבורני כי מדובר בתיקוניס קלים כגון תיקון לשם המבקש 5 ;109 .ק 8% 86 .ם20 [1908] .תסקג פ5'עסאם)

(524 .קש 8% 513 .0.ע.א או תיקון לשם המסתרי של המבקש

ניתן לדעתי, אימוץ של הצעתו של ב"כ המבקשת דורש תיקון לפקודה ולתקנותיה.

אינני סבור כי סעיף 37(א) לפקודה הינו רלוונטי לענין שבפנינו. הסעיף הזה קובע כי "הבעל הרשוםס של סימן מסחר רשאי לבקש מהרשם, בדרך שנקבעה, רשות להוסיף על סימן המסהר או לשנותו, באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו".

במקרה הנוכתי לא מדובר בבעל רשום או הוספה לסימן מסחר או שינוי בו.

כמו ‏ כן סעיף 36(א) (3) ו-(4) אף הוא אינו נוגע לענייננו כי שס מדובר במתיקת טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהס נרשם סימן מסחר, ומדובר ברישוס ויתור או תזכורת שאינה מרחיבה בשוס ‏ פנים את הזכויות הנובעות מרישומו חקיים של הסימן.

לאור ‏ כל האמור לעיל ובכל הצער שיש בדבר ולמרות הגמישות שבדרך כלל מוכן אני ליישם, אינני יכול בעניןן זה להרשות את הוספת הטובין לפרטת הסתורות כמבוקש. אין לי אלא לדחות את בקשת המבקש.

עס זאת, אם המבקשת תגיש בקשה לרישומו של הסימן לפי פרטת הסחורות ההדשה, אהיה מוכן לראות את מועד הגשת בקשה זו כתאריך אשר בו הוגשה פרטת הסחורות המתוקנת, ‏ דהיינו ‏ 6 בדצמבר 1994 ולהורות למחלקת סימני המסחר לבהון את הבקשה לרישום הנוכתי יהד עם הבקשה לרישום החדש.

בכך לא ייגרם למבקשת הפסד ‏ מעצם העובדה שתתקיימנה שתי בקשות לרישוס לגבי סימן אחד אשר כל אחת מהן תתייחס לטובין שונים. למעשה, זהו הנוהל המקובל שמחלקת סימני המסחר מיישמת כלפי מבקשי רישוסם אחרים במקריס דומים.

בירושלים היוס כב' אלול התשנ"ז 4 בספטמבר 1997.

מיכאל אופיר רשם הפטנטים המדגמיס וסימני המסחר.

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים , בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).