סימן מסחר מס' 46016

ההחלטה:

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 46016

המבקשת: נעלי טרקלין, בע"מ

באמצעות כהן צדק ושפיסבך ע"י 4. כהן-צדק

המתנגדת : 155 |

באמצעות ד"ר ריינהולד כהן ושות', עורכי פנטים ע"י ד"ר מ. כהן, עורך פטנטים

זוהי התנגדות לבקשה מס' 46016 לרלשום סימן מסחר הכולל דמות של תנין לבוץ.

בגדים מהלך על שתיים כשרגליו רגל אנוש ונועל נעליים. סימן זה מבוקש לגבי "דברי הנעלה הנכללים בסוג 25".

הסימן המבוקש התבקש ביום 26 במאי 1978 ופורסם ביומן סימני המסחר 6/80 מלום ב-יוני 1980. ביום 50.9.1980 הגישה המתנגדת התנגדות לרישום הסימן הנ"ל וזו הוטתתה

על שתי עילות: א. יש בסימן המוצע כדי להטעות את הציבור ולעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר - עילה לפי סעיף 6(11) לפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה).

ב. הסימן המבוקש דומה עד כדי להטעות לסימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר - עילה לפי סעיף 9(11) לפקודה.

המתנגדת הינה בעלים של סימן מסחר המורכב מדמות של תנין גוחן. סימן זה רשום

בארצות רבות בעולם ובישראל הוא רשום מאז 8.3.64 בסוג 25 לגב חולצות וחולצות ספורט לגברים נשים וילדים. בכתב הרצאת הטענות מטעם המתנגדת הועלתה הטענה שקיים דמיון מטעה בין סימנה הנ"ל של המתנגדת לבין סימנה המבוקש של המבקשת בכר שבשניהם מדובר בדמות של תנין. לענין זה, נטען שאין משמעות רבה לעובדה שבמקרה האחד התנין מהלך על שתיים ואילו בשני התנין זוחל על גחונו שכן קובע כאן עקרון "הזכחן הלקוי" במיוחד כאשר מקובל, לדעת המתנגד, שיצרנים משתמשים

בוריאציות שונות של אותו סימן.

עוד הוסיפה המתנגדת וטענה שדברי הנעלה, שלגביהם מבוקש רישום סימנה של המבקשת מחד וחולצות וחולצות ספורט לגברים נשים וילדים, שלגביהם רשום סימנה

2.

סימן של המתנגדת מאידך, אילו סחורות מאותו הגדר אשר תמכרנה באותם

צינורות שיווק, שכן חנויות לממכר צורכי ספורט תמכורנה הן בגדים והן נעלים ובכך יוטעה הציבור.

בתשובה לכך הגישה המבקשת את כתב הרצאת הטענות שכנגד ביום 28.11.80 והדגישה את ההבדלים הצורניים שבין הסימן המבקש לסימנה של המתנגדת, כן הוסיפה וטענה

שאמנם מסווגים נעליים מחד, וחולצות מאידך באותו סוג, אך צינורות השיווק שונים שכן מוצרי המבקשת יימכרו אך ורק בחנויות עליים. זאת ועוד, חנויות הנעליים אינן מוכרות חולצות כך שלא יהיה סיכוי לערבוביה אפילו אם היה דמיון

בין הסימנים. כן טענה המבקשת שחולצות המתנגדת נמכרות בארץ בכמויות קטנות ובחנויות

לוקרה בעוד שנעלי המבקשת הן מתוצרת עממית, במספר רב של חנויות ובכמויות ניכרות. לפיכך, סיכמה המבקשת וטענה שאין כל סכנת הטעיה בין הסימנים ורלשום

הסימן המבוקש לא לגרום לתחרות וממילא לא לתחרות בלתי הוגנת.

ביום 10.8.81 הגישה המתנגדת את ראיותיה בצורת תצהיר מטעמו של (להלן תצהיר לה-קוסט מס' 1 שהינו הנציג והמנכ"ל של החברה הצרפתית) (החברה המתנגדת), לתצהיר זה צורפו נספחים, מתצהירו

עולים הפרטים הבאים החשובים לעניננו:

א. סחורות המבקשת וסחורות המתנגדת הן מאותו הגדר. נעלים וחולצות נמכרים בהרבה חנויות ספורט וישנם הרבה יצרנים כגון: המוכרים חולצות ונעלים גם יחד. לפיכך יוטעה הצרכן מקיום שנ? הסלמנים.

ב. הסימן של המתנגדת נמצא בשלמוש לא רק לפָבל: חולצות אלא גם בשמים.

ג. בשני הסימנים הן המבוקש והן של המתנגדת מופיעה דמות התנין. הצרכן המצוי יוטעה לחשוב שמקור שני הסימנים הוא אחד, זאת ועוד, יש נטלה להשתמש בוריאציות של סימנים וגם המתנגדת השתמשה בדמות התנין המהלך. (אם כי לצויין בנקודה זו שהשימוש בתנין מהלך, שבמקרה זה אוחז במחבט טניס, היה לא בסימן רשום כי אם על כרטיס ברכה שהחברה המתנגדת שולחת לצרכניה).

ד. החברה המתנגדת נוסדה ע"י רנה לה-קוסט שהיה שחקן טניס בעל שם ביבלאומי, שייצג את צרפת בתחרויות גביע דיוויס ותחרויות ספורט אחרות והדוען בעתונות בכינול "670600116 6" שמשמעותו "התנין". באמצע שנות השלושים הקים הנ"ל עסק שותפות לבגדי ספורט שהפכה אח"כ לחברה והסימן שהשתמשו בו היה דמות התנין.

ה. סימן המתנגדת רשום בארצות רבות בעולם ולתמיכה בטענה זו צורפה רשימת הארצות בה רשום סימן המתנגדת.

ו. המתנגדת צירפה פרטים על תפוצת סחורותיה וכן על הפרסומת המפרסמת את סימנה בעולם.

6. המבקשת הגישה בתשובה לכך שני תצהירים האחד ניתן ע"י גב' ענת שטרנברג שערכה סקירה במרכזי קניות בת"א ורמת-גן באשר למלדת שכיחות מוצרי המתנגדת והתצהיר האחר מטעמו של מר דניאל אשר, אחד השותפים של שותפות המבקשת (שלדברל בא כוחה הפכה עתה לחברה). א. מתצהירה של ענת שטרנברג עולים הפרטים הבאים החשובים לעניינו: (-) הנ"ל ערכה לדבריה, סקירה מקפת במרכזי הקניות בת"א ורמת-גן וביקרה, לדאל (ראה מונחר החלטות רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, 1974-1971 כרך ב' .עמ' 14 בעמ' 19). ז. נותרו לדיון טענת ב"כ המתנגדת באשר ל"זהות הרעיונצת" שבין הסימן המבוקש לסימנה של המתנגדת, טענה זו בתמציתה הלתה כדלקמן: קהל הקונים עלול לחשוב כי סמל המתנגדת והסימן המבוקש הם חד הס שכן בשל זמנו הבלתי מושלם הוא לא יזכור את נקודות השוני שבין הסימנים ובעין יראו שנילו הסימנים בשל דומונם כאותו סימן. בעניו דנן כבר קבעתי לעיל שמוצרי המתנגדת יחסית יקרים יותר, וירכשו אותם על פי רוב ספורטאים בהנעליים שהן יחסית יוקרתיות יותר ויש להניח שאלה לא יערבבו בין התנין הגוון של מוצר לקוסט לבין נעלי טרקלין המציגים תנין מהלך על שפיים לבוש בגדים ונעול נעליים. בענין זה יש להזכיר את דברי קרלי בספרו הנ"ל בסעיף 17-07 עמ' 455 באמרו כדלקמן:

סוף דבר, התרשמתי מהראיות שלפני ומטיעוני ב"כ המבקשת שזו הגללה לסימנה בתום לב ומשתמשת בו בתום לב וכל דמיון רחוק הקילים בין הסימנים הוא מקרי וכה רחוק

עד שאין כל סיכוי וחשש להטעיה בין הסימנים גם אילו עמדו אלו לצידם של אלו, לאור כל האמור לעיל, הנני דוחה את ההתנגדות ומקבל לרישום את הסימן המבוקש. על הצדדים לטעון טענותיהם ולהגיש ראיותיהם תוך 30 יום לענין ההוצאות הקשורות להתנגדות זו.