סימן מסחר מס' 64340

ההחלטה:

בקשה להחזר תוקף סימן מסחר מס' 64340

המבקש: אורי חמו

ה ח ל ט ה

1. לפני בקשה להחזר תוקפו של סימן מסחר מס' 64340 (מעוצב) (להלן: "הסימן"). הבקשה לרישום הסימן הוגשה ביוס 27.8.1986 וביוס 12.7.1990 נרשם הסימן. ביוס 21.7.1993 חודש תוקף הסימן. ביוס 27.6.2007 היה על בעל הסימן לחדש את תוקפו בשנית, אך הדבר לא נעשה. ביוס 27.12.2007 ומשחלפו 6 חודשים מהיום בו היה על בעל הסימן לחדש את תוקפו, נמחק הסימן בהתאם להוראות סעיף 33(ב) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

2. בהתאם למבקש, במהלך השבוע הראשון לחודש מאי 2013, הובא לידיעתו כי מי דהו עושה שימוש שלא כדין בסימן. רק לאחר שבירור עובד מחלקת סימני המסחר שברשות הפטנטים נתגלה לו כי הסימן נמחק.

3. בבקשתו, טוען המבקש כי החל ממועד רישום הסימן ועד לשנת 1993, מדי שנה נשלחה אליו הודעה על הצורך בחידוש הסימן. כמו כן, טוען המבקש כי החל מיוס 27.8.1993 ולאחר תשלום האגרה מטעמו, נשלח אליו אישור כי הסימן יהא בתוקף במשך 14 שנים. באותו המועד, כך לדבריו, נראה לו תוקף הרישיון כנצח ועל כן סבר כי בסמוך למועד פקיעתו תישלח אליו הודעה מאת מחלקת סימני מסחר בדבר חידוש הרישיון.

4. כמו כן, ובהתאם לסעיף 31 לפקודה, נותר סימן מסחר בתוקף עשר שנים מיוס הגשת הבקשה לרישומו. לאחר שנרשם, ניתן להאריך את תוקפו לתקופות נוספות בנות עשר שנים כל אחת והכל בכפוף לתשלום אגרה וזאת בהתאם לסעיף 32 לפקודה.

5 כקבוע בסעיף 31 לפקודה, תקפו של רישום סימן מסחר הוא עשר שנים מיוס הגשת הבקשה לרישום. ואת, בעת בה נרשם הסימן נושא החלטה זו ובטרם תוקנה הפקודה בשנת 2003 במסגרת תיקון מס' 5, עמדה תקופה זו על שבע שנים בלבד. בחלוף תקופה זו, ביו אס היתה רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר שבע שנים או עשר שנים כאמור, באפשרותו של בעל הסימן להאריך את תקופת ההגנה שוב ושוב לארבע עשרה שנים נוספות בכל פעם וזאת באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

מכאן שכבר עתה יש לציין כי לא ברורים דבריו של המבקש כי היה מקבל הודעת חידוש מדי שנה מאת מחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים.

סעיף 33(א) לפקודה מסמיך את רשם הפטנטים להורות על החזרת תוקפו של סימן מסחר בתנאים מסוימים. כמו כן, קובעות תקנות 52 ו-53 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות") הוראות לעניין הודעת הפקיעה והחזרת תוקפו של סימן מסחר.

על אף תחימתה לכאורה של סמכות הרשם להחזיר את תוקפו של סימן מסחר בתנאי סעיף 33 לפקודה, נקבע בפסיקה, כי במקריים המתאימים, יוכל רשם סימני המסחר לבטל החלטה בדבר מחיקת סימן מן הפנקס וזאת באמצעות סעיף 38 לפקודה הדן בתיקון הפנקס לפי מי

שאינו בעל סימן המסחר. (ר' בקשה להחזר תוקף סימן מסחר 99281 //.5 190106 פס' פס' 15 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 12.3.2012) (להלן: "עניין ₪ת17179801 1165 "), סימני מסחר 145354, 145355, 157657, 157658, 75966 (בקשה החור תוקף) זיקו טק בע"מ ואח', פס' 16 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 19.5.2013). מכאן, כי יש לבחון את הנסיבות בענייננו, מצדיקות הפעלת סמכות זאת.

במקרה דנן, אף המבקש אינו חולק על כך כי לא שולמה כל אגרה מטעמו למטרה זו ולא הוגשה מטעמו כל בקשה להחזר תוקף הסימן. ואף המבקש טוען כי לא קיבל כל הודעה על תוקף הסימן מטעמו של הרשם כקבוע בסעיף 33(א) ובתקנות 52-53 לתקנות. עוד מציינים, כי מברר טלפוני עובד מחלקת סימני המסחר, עלה כי נפלה טעות ולא נשלחה אליו תזכורת לחידוש הסימן.

מברר שנערך במחלקת סימני המסחר שברשות הפטנטים, עלה כי לא ניתן לדעת כי, בחלוף שש שנים בקירוב מהיום בו עמד הסימן לפקוע, וברמת הוודאות הנדרשת, ולא נשלחה ההודעה הקבועה בסעיף 33(א) בפקודה ולא נשלחה. טענת כי מחלקת סימני מסחר הוציאה את ההודעה כפי שנדרש ממנה בתקנות, ניתנת לסתירה. אך, כבר נקבע כי אין די בחשד בלבד כי נעשתה טעות בכדי להוות עילה לביטולה של החלטה (ר' י.ומיר הסמכות המנהלית כרך ב', 7 (1996) (להלן: "י.זמיר"); ולעניין חידוש תקפו של סימן מסחר ר' פס' 16(ג) להחלטה בעניין 1780108 1165). המדובר בנוהל קבוע של המחלקה ממנה בעבר היה המבקש מקבל תכתובות. המבקש לא הצביע על נסיבות מהן ניתן היה לדעת על קיומה של טעות. מכאן, שלא ניתן לקבוע כי אכן לא נשלחה ההודעה כטענת המבקש.

מכל מקום, סבורני כי אפילו היה המבקש מבסס קיומה של טעות לא היה בכך כדי לשנות לענייננו, כפי שאבהיר להלן.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

1. הודעת הפקיעה הקבועה בסעיף 33(א) לפקודה, בין שנשלחה ואף לאו, אינה גורעת מחובתו של בעל סימן מסחר לעמוד על וכויותיו ולהודיע כי הנו מעוניין בהארכת תקופת ההגנה. משלא נתקבלה כל הודעה מטעמו של בעל הסימן, פורסם דבר אי-חידושו ביומן סימני המסחר 07/2007. כעבור שישה חודשים נוספים ומשעדיין לא נעשה דבר מטעמו של בעל הסימן, פורסם דבר מחיקת הסימן ביומן סימני המסחר 01/2008.

2. למעשה, בפרשנותו של המבקש לפיה כל אי-מתי שלא נשלחה הודעה מטעמו של רשות הפטנטים לבעליו של סימן מסחר בטרם פקיעתו תתאפשר התארכות תוקפו של הסימן - ואף שלא שולמה האגרה המתאימה ולא נשלחה כל הודעה בעניין מטעמו של בעל הסימן. בפרשנות שכזו יש כדי לאיין את דרישת סעיף 33(ב) לפקודה, המטילה על בעל הסימן את האחריות להודיע כי ברצונו להמשיך ולקבל הגנה על סימנו הרשום.

3. ביחידות השיקולים אותם יש להביא בחשבון הנוצרה הסתמכות בקרב הציבור בעקבות מחיקתו של הסימן (ואף, על משקל הנסיבות אותן יש להביא בחשבון בעת שקילת שינוי מהחלטה מנהלית שננקטה, ר' י.זמיר בעמ' 1003). ככל ויש להחלטה השפעה על צדדים שלישים אשר הסתמכו על נכונותו של רשם סימני המסחר, כך תגבר הנטייה שלא לשנות מן ההחלטה המקורית. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט ברק בבג"צ 3406/91 בבלי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה|(5) 1, 10-11 :

"במסגרת קבלת ההחלטה השנייה, בה חוזרת הרשות המנהלית מההחלטה הראשונה, עליה להתחשב בהחלטה הראשונה. אכן, החלטה זו יצרה מציאות נורמאטיבית חדשה, היא ביססה הסתמכות ולעיתים אף שינוי מצב לרעה. שינוי בהחלטה זו עשוי לפגוע בציפיות סבירות. יש לשקול עניין זה במסגרת האיזון הכולל, הבוחן את סבירותה של ההחלטה השנייה. על כן, יהיו בוודאי מקרים, בהם רשות לא תהא רשאית לקבל בדיעבד החלטה שרשאית היתה לקבלה מראש. בין ה'מראש' לבין ה'בדיעבד' חלף זמן, התרחשו אירועים, נוצרה מציאות חדשה. כל אלה עשויים להפוך את ה'בדיעבד' לבלתי סביר, למרות שאילו נתקבל 'מראש' היה הוא סביר בהחלט."

דומני כי בחלוף שש שנים בקירוב ממועד מחיקתו של הסימן מן המרשם, יש לכשעצמה משום יצירת הסתמכות בקרב הציבור כי אין סימן זה רשום בפנקס. פרשנות זו נגזרת ממטרת המרשם להקניית ודאות בקרב הציבור. יתרה מכך, במקרה דנן אף לפי דבריו של המבקש עצמו, בפועל קיים צד ג' העושה שימוש בסימן. מכאן כי גם הפעלת שיקול זה מטה את הכף כנגד המבקש.

4. לנוכח האמור, הבקשה נדחית.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס ט"ו אב, תשע"ג 2 יולי, 2013