סימן מסחר מס' 75643

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול סימן מסחר מס' 75643 (1\ תת דמות)

בקשה לפסילת תצהיר

מבקשת ...5 6911 הביטול: ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות', עו"פ בעל הסימן: ויסנר פאר

ה ח ל ט ה

1 ביוס 15 דצמבר, 1998 הגיש בעל הסימן תצהיר שנעשה על ידו, בהמשך להודעה שכנגד שהגיש ביוס 8 דצמבר, 1997 (להלן: "התצהיר").

2 ביוס 22 דצמבר, 1996 הוגשה בקשת מבקשת הביטול לפסול את התצהיר, ולקבוע כי לא הוגשו ראיות מטעמו בעל הסימן. לטענת מבקשת הביטול יש לפסול את התצהיר מאחר ש"אין שום עובדה אחת לרפואה" ומכיון שהתצהיר, אינו אלא כתב טענות החוזר על האמור בהודעה שכנגד. לביסוס טענתה מפנה מבקשת הביטול אל סעיפים 7-1 לתצהיר, אשר נפתח במילה "מוכחש", ואל פסקה האומרת כי הטענות הנטענות בו הן

משלימות או חלופיות. בנוסף, טוענת מבקשת הביטול, כי לנספח שצורף לתצהיר אין כל

ערך ראייתי שעשוי לתקן את אי קבילותו, באשר מדובר בדפי מתוך כרטסת הנהלת חשבונות של חברת לון קוסמטיקס, והמצהיר אינו יכול להעיד על מהימנותו.

3 ביוס 23 דצמבר, 1998 נתבקש בעל הסימן, ע"י מחלקת סימני המסחר, להגיש בתוך חודש את תגובתו לבקשת הפסילה. בעל הסימן לא הגיב, ולמרות זאת נראה לי כי אין מקום לפסילת התצהיר.

4. סע' 67 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "פקודת סימני המסחר") קובע כדלקמן:

"בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפמ הרשם בתצהיר לפי סעיף 15

לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 1971-, או בהצהרה שניתנה בחוץ-לארץ לפי דיני מקום נתינתה - כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל-פה במקום ראיה שבכתב או במשפט לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד".

סע' 67 קובע איפוא כי התצהיר צריך להעשות בהתאם לסע' 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 (להלן: "פקודת הראיות"). סע' 15 הנ"ל מתייחס בעיקר לצורת התצהיר ולדרישות הפורמליות הנוגעות לאופן עריכתו. אין בסע' 15 התייחסות ישירה לתוכן התצהיר. סע' 15 (ב) קובע מי מוסמך לאשר תצהיר. סע' 15 (א) קובע כדלקמן:

"אם שמותר לאדם על פי דין, או שמדרש אדם, להוכיח דבר על ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן-צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי והאם צפוי לשסיס הקבועים בחוק אם לא יעשה

כן".

חיקוק רלבנטי נוסף הינו תקנה 86 לתקנות סימני המסחר 1940, אשר מפרטת את מבנה התצהיר:

"(1) ההצהרות בשבועה הדרושות עפ"י תקנות אלו או שמשתמשים בהן בכל הליכים משפטיים עפ"י התקנות תסומנה בכותרות בענין או בעמיימיס שהן מתייחסות אליהם ותהיינה ערוכות בגוף ראשון ותחולקנה לפיסקאות מסומנות במספרים סידוריים, וכל פיסקה תצומצם במידת האפשר במשא אחד.

(2) כל הצהרה בשבועה תציין את תיאורו ומקום- מגוריו האמיתי של האדם המצהיר, ותהא כתובה ביד, במכונה, בליטוגרף או מודפסת ותשא את שמו וכתובתו של האדם הממחי אותה, ותציין בשם מי הונחה".

קבילות תצהיר בעל הסימן תלויה במענה לשאלות הבאות :

א. אם התצהיר מכיל עובדות?

ב. אם צירוף דפי כרטסת הנהלת חשבונות של חברת לון קוסמטיקס (להלן: "דפי הכרטסת") הופך את התצהיר לקביל או לבלתי קביל.

ג. אם התצהיר פסול בגלל שמופיעים בו טיעוניס משפטיים וניסוחיס האופיינייס לכתבי טענות, או מפני שהאמור בו חוזר על הנאמר בהודעה שכנגד?

אם התצהיר מכיל עובדות.

.6

התצהיר ברובו הינו תצהיר עובדתי. לדוגמא: בסע' 2 מספר המצהיר על רישום סימני מסחר שונים, על ההליכים הנוגעים להס ועל כך שמבקשת המחיקה ידעה עובדות מסויימות. בסעיפים 4 ו7- מספר המצהיר על הכוונה להשתמש בסימן, על הענקת רשיון לניצול הסימן ועל השימוש בסימן.

הטענות הללו הן כולן טענות עובדתיות הנתמכות ע"י הצהרת המצהיר. הצהרת המצהיר עצמה היא הראיה שעליה בחר בעל הסימן לבסס את גירסתו. באומרה כי אין בתצהיר "ולו עובדה אחת לרפואה", מתכוונת מבקשת הביטול לומר כי טענות המצהיר אינן נתמכות בשום ראיה מלבד אמירותיו שלו, ואולם טענה זו יפה לעניין משקל הנאמר בתצהיר אך לא לעניין קבילותו.

דפי הכרטסת

7

מבקשת הביטול טוענת כי אין לראות בדפי הכרטסת משום ראיה, מאחר שהמצהיר אינו יכול להעיד על מהימנותו ועל אמיתות תוכנם. בטענה זו אין לפסול את התצהיר. מבקשת הביטול מסתמכת למעשה על הכלל שמוצא את ביטויו בתקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, אשר קובעת כדלקמן:

"תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים

ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך

ידיעתו הוא, אלא שבבקשות במיסוד רשאי הוא

להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את

הנימוקים לכך". מכלל זה אין ללמוד כי המסמך צריך להיעשות ע"י המצהיר עצמו. מה שנדרש הוא שהמצהיר יוכל להעיד על תוכן המסמך מתוך ידיעתו האישית. השאלה אם המצהיר יכול להעיד מידיעתו האישית על דפי הכרטסת, היא שאלה עובדתית שטעונה בירור. זאת ועוד, גם אם המצהיר אינו יכול להוכיח את תוכן דפי הכרטסת מידיעתו האישית, עדיין יכול לס לשמש ראיה לעצמו עצמו. בנוסף, דפי הכרטסת מתייחסים רק לחלק מהנושאים המועלים בתצחיר ואין בערך הראייתי כדי להשליך על כולו. יובהר כי אין באמור לעיל כדי לגרום מזכות מבקשת הביטול לקוות בערך הראייתי של דפי הכרטסת, או לטעון לאי קבילותו לאור העובדות שיתבררו בהליך. ספק בעיני גם, אם דרישת הידיעה האישית שבתקנות סדר הדין האזרחי מחייבת בהליכים שלפני רשם סימני המסחר, שהרי לא תמיד קיימת זהות בין סדרי הדין ודיני הראיות הנוהג בבית המשפט לבין אלו הנוהגים בהליכים שבפני הרשם, ראה: ע"א 6 קרדי נ' 111186 1 עץתה8קותס-) 3868161, תק-על כרך 2(98) 391 עמ' 3-2. בתקנה 86 לתקנות סימני המסחר (1940, אשר תוכנה דומה מאד לתוכן תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, לא בה זכרה של דרישת הידיעה האישית. יש יאמרו כי חסר זה פירושו הסדר שלילי הממקד את דרישת הידיעה האישית בתחוס המשקל ולא בתחוס הקבילות.

כמו כן, הצגה אצל השניס - סדרי הדין בהליכים שבפני רשם הפטנטים - מגלה כי שום ניתן לקבל תצהיר המכיל עובדות, שאינן ידועות למצהיר מידיעה אישית. תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות) התשכ"ח 1968 קובעת כדלקמן:

"תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים, ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא או, אם ציין את הנימוקים לכך, גם לפי מיטב אמונתו".

יושם לב כי תקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים אינה מגבילה את ההוכחה ע"י תצהיר שאינו מבוסס על ידיעה אישית, רק להליכי ביניים, כפי שעושה תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אם אכן ראוי לאמ את הכלל שבתקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים, גם להליכים סימני מסחר, יפים לעניין את דברי כבוד השופט ווסמן בע"א 71/66 72/66 אמלגמייטד פוד פרודקטס לימיטד ואח' נ' ליאון וורהפט ואח', פ"ד כ (3) 121, 128 :

"אכן, ייתכנו מקריס בהם יסיק השופט שבעל-דין שהביא ראיה מכלי שמ לא גילה לו את האמת, וידחה בקשתו משום כך. ואולם זהו ענין של מהימות ולא של קבילות הראיה, והשאלה שעמדה לפני השופט היתה, אם קביל תצהירו של המשיב על-אף העובדה שלא הביא תצהיר מאת עורך-דין גרושקה. בעמן זה צדק השופט בהסתמכו על תקנה 474, והערעור 71/66 <ידחה".

אינני מביע עמדה לכאן או לכאן בדבר תחולת הכלל שבתקנה 13(ג) לתקנות הפטנטים, לגבי הליכים שבפני רשם סימני המסחר. אין בכך צורך לאור האמור בפיסקה 7 לעיל.

ניסוח התצהיר ככתב טענות

.10

.1

התצהיר מכיל מספר לא קטן של טענות משפטיות: בסע' 2.7 מועלית טענת הסתלקות, בסע' 3 נטעו להודאת בעל דין בוכות המצהיר ובסע' 6 מופיעה טענת חוסר רלבנטיות. הטענות המשפטיות הללו מובחנות ומופרדות מן הטענות העובדתיות ואין בהעלאתן כדי לערפל או לטשטש את התמונה העובדתית שמבקש המצהיר להציג. עצם ההכללה של טענות משפטיות בתצהיר אינה מביאה לפסילתו. בספרו "תקנות סדר הדין" מהד' 2 (ירושלים, 1985-) עמ' 750, מביא ד"ר וינוגרד את דברי כבוד השופט לנדוי בע"א 591/70 מזוז נ' חדד, פד' כה (2) 173,169 :

"ואס התצהיר מכיל טענות משפטיות שאין

מובנות למצהיר, יש להסביר לו את הכתוב. רק

אחרי שעורך הדין השתכנע אישית שהמצהיר הבין

את הכתוב, עליו להזהירו כחוק ולהחתים את

המצהיר עליו, אם הלה מסכים לתכנו ומסכים

לחתום, ולאחר מכן יאשר עורך הדין בחתימתו

שהזהיר את המצהיר ושהלה חתם בפמו". מבקשת הביטול מצביעה על כך שהתצהיר מכיל ביטויים האופייניים לכתב טענות. אינני רואה בכך פגם מהותי הפוסל את התצהיר. כמובן שאין כל ערך ראייתי לאמירה כגון "מוכחש כל האמור בסע' 4 לבקשת המחיקה". במידה שעל המצהיר הנטל להפריך טענה מסויימת, על ההכחשה להיות מוכחת על ידו ע"י ראיה שמעבר להכחשה סתמית. גם השימוש בלשון "יטען בעל הסימן כלהלן" אינו פוסל את התצהיר, אך מצד שני גם אינו מקנה למצהיר הזדמנות נוספת להוכיח את טענותיו. הכוונה המצהיר כי טענותיו משלימות או חלופיות, יש להבין כמתייחסת לטענות המשפטיות, מה גם שאינני רואה בתצהיר מספר גרסאות עובדתיות שעשויות להיות

חלופיות.

בסע' 8 לתצהיר נכתב "בהודעה זו שכנגד". ניסוח והוא כנראה תוצאה של רשלנות בהגהה ואין בו כדי להפוך תצהיר להודעה שכנגד, אם הוא מקיים את התנאים הפורמליים הנדרשים לעריכת תצהיר ואם הוא מתייחס לעובדות.

2. לסיכום, הפגמים עליהם מצביעה מבקשת המחיקה, אשר משווה לתצהיר חזות של כתב טענות, הניס פגמים קלי ערך שאין בהן כדי לפסול את התצהיר. כותב זוסמן ב"סדרי הדין האזרחי" מהד' 7 (ירושלים, 1995-) עמ' 721-2:

"בשנת 1943 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים, שאס לא ערך תצהיר בדיוק כמו שקובעת פקודת השבועות, 1936, דינו להיפסל, והבקשה שבקשר אליה הוגש, לא נתמכה בראיה. בעקבות פסק דין זה באה שורה ארוכה של פסקי דין אחרים, בהם נפסלו תצהירים מחמת פגמים שונים, ובית המשפט העליון לישראל קבע, כי "אין לבתי המשפט כאן הכוח לקבל הצהרות בשבועה אשר אינן ממלאות אחרי הוראות החוק". אולם בפסקי דין אחרים התריע בית המשפט העליון על שבעלי דין מתנגדים לתצהירים בגלל "פגמים קלי ערך", ועכשיו נערכים תצהירים לפעמיסם ברשלנות רבה ואף על פי כן מתקבלים הם. פגם קל-ערך - מהו? מאחורי התצהיר עומדת הסנקציה של החוק הפלילי ; נראה הדבר, כי פגם העשוי להביא לזיכוי המצהיר מאשמה של שבועת שקר, אפילו היה

תצהיר כוזב, אינו פגם קל-ערך, ולהיפך, כל אימת שהפגס בתצהיר לא ישמש למצהיר הגנה מפני

האישוס הפלילי ולא יאפשר לו לומר: "דברי אינם

שקר כמשמעותו בחוק הפלילי", הרי זה פגם קל- /

ערך".

אין מקום איפוא לפסילת התצהיר, הבקשה נדחית.

משה ש. גולדברג

משה ש. גולדברג 54678313-]75643 רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס כ"ה שבט, תשנ"ט 1 פברואר, 1999