סימן מסחר מספר 115899

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

(בקשה לפטיקת הוצאות)

בגין הליכי התנגדות לוישום סימן מסחר מספר 115899 ובקשה לביטול סימן מסחר

מספר 17968 המבקשת 6 ,013264108 +60 עייי בייכ סנפורד ט. קולב ושותי המשיבת 6 ,11366ה /\\\-21)07).

עייי בייכ ריינהולד כהן ושות' עוייפ

ה ח ל ט ה

41 ביוס 23 מאי, 1997, פורסם קיבולו של סימן המבקשת הוא הסימן 050%14מא שמספרו 9. ביוס 28 פברואר, 1999 הוגשה מטעם המשיבה התנגדות לרישום הסימן דלעיל. ההתנגדות התבססה בעיקר על הטענה בדבר דמיון עד כדי הטעיה לסימנה הרשום של המשיבה - הוא הסימן 5014 שמספרו 17968 - עפייי סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר נוסח משולב התשלוב 1972 (להלן: הפקודה). ביוס 13 יולי, 1999, הוגש כתב טענות שכנגד מטעס המבקשת. באותו מועד הגישה המבקשת בקשה לביטול סימנה הרשום של המשיבה, עפייי סעיף 41 לפקודה. ביוס 5 אוקטובר, 1999, בטרס הוגשו ראיות המשיבה בהליך ההתנגדות, הודיעה זו כי הינה מסירה את התנגדותה, והסכימה לביטול סימן הרשום. ביוס 27 אוקטובר, 1999 הגישה המבקשת בקשתה לפסיקת הוצאות לטובתה, על פי סעיף 69 לפקודה ( להלן: הבקשה לפסיקת הוצאות).

2 טוענת המבקשת כי המשיבה הגישה התנגדותה לרישום סימן המבקשת, וזאת בשעה שידעה כי אינה עושה שימוש בסימנה זה. בכך, טוענת המבקשת, ניצלה המשיבה את הליכי ההתנגדות וניסתה לעשות שימוש דפנסיבי בסימנה (סעיף 10 לבקשת פסיקת ההוצאות). כך, גרמה המשיבה למבקשת להתמודד עם התנגדות סרק ולהוציא לשם כך הוצאות רבות הן בגין שכייט

עוייד והן בגין שכירת שירותיו של חוקר פרטי (סעיף 11 לבקשה לפסיקת הוצאות).

3 בתגובה, טוענת המשיבה במכתבה מיוס 1 נובמבר 1999 כי עדיין סבורה היא כי בין סימנה | לבין סימן המבקשת קיים דמיון מטעה וכי השימוש בסימן המבקשת עלול לגרום התחרות בלתי הוגנת במסחר (טעות 1 לתגובה). כמו כן טוענת המשיבה כי עילת ההתנגדות

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר שהעלתה הייתה כנה ואמיתית וחיא שרירה וקיימת גס היוס (סעיף 2 לתגובה). עוד טענה כי

משהתברר העדר השימוש בסימן בישראל, הסכימה למחיקתו של סימנה הרשום (סעיף 3 לתגובה), על אף שיכולה הייתה להמשיך בהליכי ההתנגדות מכוח השימוש בסימן ורישומו במדינות אחרות בעולס (סעיף 4 לתגובה). המשיבה אינה מתנגדת שיפסקו כנגדה הוצאות, אולם סבורה היא כי עליהן להיות סמליות בלבד (סעיף 5 לתגובה).

4. אינני מקבל את טענת המבקשת באשר לניצול לרעה לכאורה של הליך ההתנגדות על ידי המשיבה. נכון הוא הדבר כי כתב ההתנגדות שהוגש על ידי המשיבה התבסס בעיקר על סימנה הרשום. ואולם, מנסיבות המקרה שלפני, לא ניתן להסיק כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב בהגשת את כתב ההתנגדות לרישום סימן המבקשת. דבר ידוע הוא כי חברות זרות אשר בבעלותן סימן רשום מנהלות מעקב אחר יומן סימני מסחר, במטרה להגיש התנגדויות כנגד רישוס סימנים הנראים להם כפוגעים בזכויותיהן. בכך אין חוסר תום לב.

5. לאור האמור לעיל, לא נראה כי התנגדותה של המשיבה הייתה בלתי כנה או דפנסיבית. כמו כן, לא ניכר כי המשיבה השתהתה בהודעותיה באשר להסרת: ההתנגדות לרישום סימן המבקשת ובדבר הסכמתה לביטול סימנה.

6. המשיבה תשלם למבקשת שכייט עוייד והוצאות בסכום כולל של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן החלטה זו עד לתשלוס הסכום המלא בפועל.

משה ש. גולדברג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום

1 \4 15118 ]\יערה גג \החלטות\הוצאות\15899 1 - 400.17968

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).