סימן מסחר מספר 161894

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשות למחיקה ותיקון סימן מסחר מספר 161894

(לא מעוצב) - בקשה לעיכוב הליכים

המבקשת: .6 ב-) ]1 [הוחט) סוהסזח\ ע"י ב"כ לוטי ושות', עו"ד

המשיבים: 1. קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ 2. ניאור אחזקות (1994) בע "מ

3 יואב גולן ע"י ב"כ משה ש.גולדברג ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

א. העובדות

1 ביוס 18 ביולי 2005 הגישה המבקשת, [שם החברה], חברה ורה המייצרת רעפים והרשומה באיטליה, בעלת הסימן הרשום 161894, (להלן:"הסימן" או "סימן המסחר"), בקשה לעיכוב ההליכים

אשר בפני, וזאת מהטעם כי החלטות בית המשפט המחוזי בתיקים ה.פ. 204/05, ובתיק ה.פ. 1583/04 שהדיון בהם אוחד, עשויה ליתר את ההכרעה בתיק זה.

2. בקשה זו ניתנה במסגרת הליכי מחיקה ותיקון סימן המסחר, שבמסגרתו נתבקש הרשם סימני המסחר כי סימן המסחר דנן יימחק מפנקס סימני המסחר או לחילופין כי המשיבה 1 תירשם כבעלת סימן זה.

3. במסגרת הליך זה טענה המשיבה 1 כי הזכויות בסימן שייכות לה ולא לבעלי הסימן, מעצם השימוש שהיא עושה בסימן מזה כארבע שנים.

4. מנגד טענה המבקשת בהליך וה כי הסימן הוא קניינה, וכי היא עושה בו שימוש מזה 120 שנה באיטליה ובארצות העולם הרחב.

לטענת המבקשת, המשיבה 1 בתיק זה, הוקמה על מנת לחסוך את עלויות הייבוא של הרעפים מאיטליה, והיא זו שאחראית על ייצור בישראל. המשיבה 1 היא בבעלות משותפת של המבקשת המחזיקה 49 אחוזים ממניותיה, ושל המשיבה מספר 2 המחזיקה 1 אחוזים ממניותיה. המשיב 3 הוא מנכ"ל המשיבה 1, ובעל השליטה במשיבה 2.

המבקשת, המשיבה 2 והמשיב 3, בתיק זה "נאבקים" בבית המשפט המחוזי, על בעלותם במשיבה 1, ולטענת מבקשת בקשת עיכוב ההליכים יש לעכב החלטה בתיק זה מהטעם כי להערכתה כל עוד לא הוכרע עניין הבעלות בבית המשפט המחוזי, הדיון אצל הרשם סימני המסחר אינו יעיל ועלול להוות בזבוז של זמן שיפוטי. כמו כן, במידה וההליך יימשך אצל הרשם סימני המסחר, המבקשת טוענת כי יהיה זה אף בזבוז כספי ניכר לאור הצורך בהבאת עדים מאיטליה לשם ניהולו של ההליך.

המשיבה 1 טוענת כי החלטת הרשם בנוגע לבעלות בסימן היא קריטית מבחינתה, מאחר שהיא עושה בו שימוש מזה ארבע שנים, והכרעת הרשם בנושא חשובה לה כיוון שהיא אינה יודעת מהו המצב המשפטי לאישורו בקשר לסימן המסחר. לעניין ה לטענת המשיבה 1, השלכות כלכליות רות גורל מבחינתה.

לטענת המשיבים, החלטת הרשם אמורה להשלים את החלטת בית המשפט המחוזי, והיא הכרחית לשם מימושה. המשיבים טוענים כי למבקשת בהליך זה, סיכויי קטנים לזכות בתביעה בבית המשפט המחוזי, ואת לאור הבעת דעתו המפורשת של כב' השופט ופט בהליך למתן סעדים זמניים.

המשיבים טוענים עוד כי לגבי שניים מתוך שלושת התרחישים האפשריים בהחלטת בית המשפט המחוזי, יהיה עדיין צורך בהחלטת הרשם לגבי הבעלות בסימן. שני התרחישים הס - שהמשיבה 2 תרכוש את אחזקות המבקשת במשיבה 1, ושמצב הדברים יישאר כפי שהיו. לגבי התרחיש השלישי שהמבקשת בהליך זה תרכוש את אחזקות המשיבה 2 במשיבה 1, כפי שכבר נאמר, רואיס המשיבים סיכוי קטן להיתכנותו.

טענה נוספת שעלו המשיבים היא כי למשיבה 1 שהיא ישות נפרדת מבעלי מניותיה, יש אישיות משפטית נפרדת מהמשיבה 2 והמשיבה 3 שם מבעלי מניותיה, ולכן עומדת לחכות לדעת האם סימן המסחר נשוא הדיון בנוגע לבעלותו הוא או שאינו בבעלותה, הודאות בנושא זה חשובה מאד למשיבה 1.

בנוסף, נטען ע"י המשיבים כי במידה ובירור הזכויות בסימן ייעכב, הרי שהכרעת בית המשפט המחוזי אינה סוף הסיפור, כי כוו שצפוי גש ערעורים על כל החלטה שתנתן, לטענתם.

בתשובה לטענות המשיבים אשר הוגשה ביוס 23 באוגוסט 2005, טוענת המבקשת כי החלטות כב' השופט ופט הינן לכאוריות בלבד, והן שגויות מן היסוד לטענתה. כב' השופטת אחיטוב אשר דנה בתיק לגופו אינה כבולה בהחלטותיו של כב' השופט ופט.

המבקשת מוסיפה וטוענת בתגובה, כי התרחיש שהמשיבה 2 תרכוש את אחזקות המבקשת במשיבה 1 אינו קיים לאור ההליך שמתקיים בבית המשפט המחוזי, שכן המועד להצעת הרכש כבר חלף.

דיון והכרעה

השאלה טעונה הכרעה במסגרת בקשה זו היא האם רשם סימני המסחר צריך לעכב את ההליכים בתיק זה, לאור הדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בשאלת הבעלות במשיבה 1.

שאלה של עיכוב הליכים היא שאלה שבשיקול דעתה של ערכאה כאשר מתנהל הליך מקביל. ברע"א 3765/01 הפניקס הישראלי נ' אלכסנדר קפלן, תק-על 1(2002), 860 נקבע כי:

'3. סמכותו של בית משפט לעכב הליך כאשר מתקיימים הליך אחד המעורר שאלות דומות אינה שנויה במחלוקת. זוהי סמכות שבשיקול דעת והיא הופעלה לא אחת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, הסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותלות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב.[...]

4. שאלה זו מתעוררת לא רק בשיטתנו, בתי המשפט המלדיניים דורשים עצמאית מוסמכים להחלטת על עיכוב הליכים גם כאשר אין מדובר באותם צדדים וגם כאשר פסק הדין בהליך האחר לא יכליע בכך השאלות העומדות על הפניו ובלבד שיהיה בו כדי לצמצם ולעזור להכליע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך המסנן. במקרה כזה הנטל הוא על מבקש העיכוב להראות כי קיימת הצדקה לכך שהתובע ייאלץ להמתין עד למתן פסק הדין בהליך אחר [...].

אין מניעה להשתמש בכללים דומים לצורך הפעלת שיקול הדעת בענייננו באשר כללים אלה עולים בקנה אחד עם הממשפטית ומתיישבים עם ההשכל הישר ועם סוג השיקולים אותם בית המשפט שוקל בואו להפעיל את

סמכותו לעיכוב הליכים (ראה: ע"א 9/75 אל- עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כטע), 7)."

[ההדגשה אינה במקור, מ.נ.]

לעניין והראה גם רע"א 2314/02 גידולי שדה נטופה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נו(5), 305.

המבקשת בבקשה זו הבהירה בבקשתה את לוח הזמנים הדיון אשר נערכים בפני השופטת אחיטוב בבית המשפט המחוזי. ההוכחות התקיימו ביוס 9 ביוני 2005, והשלמת ההוכחות נקבע ליוס 5 בספטמבר 2005.

לאור העובדה כי התאריך 5 בספטמבר קרוב ביותר, ונראה כי ההחלטה בהנדון היא אינה רחוקה, הנני נוטה להאמין כי הפגיעה במשיבה 1 אשר אינה יודעת עדיין את זכויותיה בסימן המסחר, לא תהא גדולה באס רשם סימני המסחר יעכב ההליך שבפניו, עד למתן ההחלטה בבית המשפט המחוזי.

מעבר לכך, החלטת כב' השופט ופט אשר ניתנה בתיק הסעדים הזמניים בבש"א 3196/05, שבה הביע את דעתו לגבי התיק העיקרי אין בה משמעות קביעת עמדה של בית המשפט בתיק הראשי, וזאת מכיוון שהחלטה זו של השופט שבת ניתנה עוד בטרס נשמעו הראיות והיא החלטה אשר במסגרתה השופט צריך להחליט מהם סיכויי התביעה בתיק העיקרי, ובין השאר, לפיהן צריך להכריע האם הצווים המבוקשים ינתנו, אם לאו. השיקולים הנשקלים בתיק והשוניים מהשיקולים הנשקלים בתיק העיקרי, ומסכת הראיות שבפני השופט בתיק העיקרי היא שונה ורחבה יותר מאשר מסכת הראיות שבפני השופט היושב בתיק הסעדים הזמניים. אין ספק, כי ידי השופט היושב בתיק העיקרי אינן כבולות בהחלטות השופט היושב בתיק הסעדים הזמניים, ומן הראוי לחכות להחלטה סופית של בית המשפט.

הדיון בבעלות על הסימן הינו הדיון המרכזי בתיק אשר לפני, ואין בליבי ספק כי להחלטה אשר תינתן בקרוב בבית המשפט המחוזי, יהיה כדי לשפוך אור על מערכת היחסים בין החברות אשר בפניו, ועל המצב המשפטי הקיים, ובהכרח עשויה להיות לכך משמעות מבחינת ההכרעה בעניין הנדון בפני.

שיש לב לוח הזמנים ולעובדה כי ייתכן שלהחלטת בית המשפט המחוזי יהיו השלכות על ההליך בהליך שבפניו, הנני קובע כי יש לעכב את ההליכים שבתיק זה עד להחלטת בית

המשפט המחוזי בתיק העיקרי בה"פ 204/05 וה"פ 1583/04 שהדיון בהם, כאמור לעיל, אוחד.

1. אני מחייב את המשיבים לשאת למבקשת את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס עד לתשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועס,

שצר מאיר נועס 54678313-/161894 רשם הפטנטים, המדגמים

וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס | כ' באב תשס"ה 5 באוגוסט 2005