סימן מסחר מספר 51603

ההחלטה:

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בענין בקשה לביטול רישומו סימן מסתר מספר 51603

₪ בעלת הסימן: עד חברה להפצה בע"מ באמצעות ה"ה וליגסון את גבריאלי, עו"ד ע"י עו"ד ארנן גבריאלי.

מבקשת הביטול: ‏ ...ג גזלזתחא באמצעות ה"ה ד"ר ריינהולד כחן ושות', עו"פ ע"י ד"ר מיכאל כהן, עו"פ.

שפנה תחילה לעובדות ההליך שבפני: - ביום 6 בפברואר 1981 הוגשה לרישום בקשה מספר ‏ 51603 - צלתתס לגבי טובין הנכללים בסוג 3.

המבקשת היתה הברה ישראלית בשם עד חברה להפצה בע"מ.

בי בקשה ‏ הנ"ל נבתנה, קובלה פורסמה וכנגד רישומה הוגשה הודעת התנגדות שאין צורך לפרטה כאן. לאחר משא ומתן בין המבקשת ובין המתנגדת הוסכם בי נוסת פרטת הסתורות שבבקשה יתוקן ובדרך וו הוסכם הדדית על הרישום.

כןך אפוא, נרשם הסימן צ2ג8א68 (להלן ‎ -‏ "הסימן") לגבי הטובין "תמרוקים (למעט תכשירים לטיפול בצפורניים, צפורניים מלאכותיות ופריטים קשורים), בשמים, דאודורנטים לשימוש אישי".

בעלת הסימן חינה כאמור עד חברה להפצה בע"מ (להלן - "בעלת הסימן"). ביוס 2 במרץ 1994 הוגשה ע"י ‏ ...5 ג21תא (להלן ‏ -- "מבקשת הביטול"), חברה איטלקית, בקשה לביטול רישומו של הסימן, בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סימני המסחר ‏ (נוסה חדש), התשל"ב-1972 (להלן - "הפקודה").

עילת הביטול הינה שלבעלת הסימן לא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן בקשר לטובין שלגביהס הוא רשוס; למעשה לא היה שימוש בתוס- לב בסימן בקשר לטובין שלגביהס הוא רשום; או לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול.

נימוקי בקשת הביטול הינם כדלקמן:

(1) מבקשת הביטול הגישה ביום 27 בדצמבר 1990 את הבקשה מספר 8 לרישוס הסימן ת121אא צלתאא, בסוג 3, לגבי הטובין - "בשמים, מי טואלט, קצף אמבט, סבוני טואלט מבושמיס, מפיגי ריח לשימוש אישי; תרתיציס וקרמים מבושמיס לגוף, הכל עבור נשים".

(2) הן הסימן צלגתס והן הסימן ג121הא צעגת< משמשים לסימון תכשירים הנכללים באותו הגדר טובין, דהיינו בסוג 3.

(3) מבקשת הביטול ביררה ומצאה ‏ כ הסימן ‏ אינו נמצא בשימוש בישראל ואף לא היה בשימוש במשך השנתיים שקדמו להגשת הבקשה לביטול.

(4) נתבקשתי, אפוא, לפעול בהתאם להוראות סעיף 41(א) לפקודה ולהורות על ביטול רישומו של הסימן.

בעלת הסימן היתה צריכה להגיש את כתב טענותיה שכנגד אולם מסיבותיה היא לא עשתה כן וזאת למרות הארכות שניתנו לה לענין זה.

7. בהתאם לתקנה 71(א) לתקנות סימני המסחר נדרשה מבקשת הביטול להגיש את ראיותיה בתמיכה בבקשתה לביטול רישום הסימן. ראיותיה אכן הוגשו ביום 25 באוקטובר 1994 וכללו את תצהירתו של מר חייס קליפי העובד במשרד עורכי הפטנטים ד"ר ריינהולד כהן ושות', באי כוחה של מבקשת הביטול.

לחלן עיקרי תצהירו:

(1) המצהיר נתבקש ע"י גב' נאוה בלומנפלד, ‏ עו"פ, לבדוק האם קיימים בשוק תמרוקים, בשמים, דאודורנטים ומוצריס דומים המסומנים בסימן צ7ג62.

(2) לצורך הבדיקה ביקר המצהיר במהלך החודשים דצמבר 1993 וינואר 1994 במספר בתי מסחר שפורטו בתצחירו והנמצאים בתל-אביב.

(3) הבדיקת שערך המצהיר העלתה שבאף אחד מאותם בתי המסחר ‏ לא נמצאו מוצרים כלשהם נושאי הסימן.

(4) המצהיר ‏ ציין כי הוא שותף עם מנהלי בתי המסחר הנ"ל ולשאלתו ס ציינו הנשאלים שבבית המסחר שבניהולם לא נמכרו מעולם מוצרים נושאי הסימן.

8. בעלת הסימן לא הגישה את ראיותיה שכנגד ואף לא טרחה לטעון דבר לעצם בקשת הביטול. באי כוחה אף ציינו במכתבם מיום 17 באוגוסט 1995 כי אין להם כל קשר בעלת הסימן ועל כן הס אינם יכולים להתייחס ‏ לכל נושא הנוגע לסימן.

להלן החלטתי: 9. בבג"צ 296/86 סת"ל 518שסא סְננ1תקת (258 סס סססהססע 68%86+ססא פ.ד. מא' (1) 485 נקבע ע"י המשנה לנשיא דאז כב' השופטת בן-פורת

בין היתר כדלקמן:

"נטל ההוכחה (השכנוע) מוטל על מבקשת המתיקה עד לתום הדיון...לעומת זאת נטל הבאת ( ] הראיות ‏ יש שיעבור במהלך הדיון מצד אל צד.

אס נותר בלב הרשם ספק שקול לכאן או לכאן צריך היה להשאיר את הסימן הנדו על כנו. לשון אחר, כדי למחוק את הסימן מפנקס סימני המסחר ‏ לפי סעיף ‏ 41, על הרשם להשתכנע, שלא היתה מצד בעלת הסימן כוונה להשתמש בסימן בישראל". בנוסף ציטטה המשנה לנשיא את דבריו של כב' השופט וילברג בבג"צ 1 פרמו בע"מ נגד א. שמידגל ואת', ‏ 5.ד. כה' (1) 2. שם בעמ' 811 נאמר כך:

"מטרתו של סעיף 41 לפקודת ...ראש ובראשונה אם לא אך ורק, לטיהור הפנקס מסימני מסחר שאין כוונה להשתמש בהם או לא השתמשו בחם בפועל..."

ובעמ' 809 לפסק חדין -

"אילו אפשר היה לרשום בסימן מסחר ‏ ולא להשתמש ‏ בו,...לא זו בלבד שהיינו מרוקנים את הסעיף מכל תכנו, אלא היינו מכניסים בדלת האתורית מוסד שבמתכוון נמנע המחוקק הישראלי מלקבלו, הוא המוסד של סימן מסחר הגנתי".

" הדברים שאווכרו לעיל מתיישבים יפה עם הוראות הפקודה והתקנות. סעיף 41 לפקודה קובע -

"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים ‏ 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר ‏ על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם הוא רשוס או לא היה שימוש כאמור תוך השנתיים שקדמו לבקשת הביטול.

- (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכחה שאי-השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנות אותו, לגבי הטובין האמורים".

תקנות ‏ 70 ו- 71 לתקנות סימני המסחר מסדירות את הנושאים הכרוכים בהגשת בקשת הביטול, הודעה שכנגד וראיות הצדדים. תקנה 71(א) קובעת מפורשות כך:

"לא מסר בעל סימן הודעה בתשובה על בקשה לפי תקנה 70 תוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במשרדו של הרשם, יודיע על כך למבקש והמבקש יגיש ראיותיו לענין זה תוך הדשיים מיום ההודעה".

נמצאנו אפוא למעשה שגם כאשר לא מוגשת הודעה שכנגד ע"י בעל הסימן, על מבקש הביטול להוכיח בראיותיו את בקשתו שאם לא כן, יפסיד בדינו שכן לא הריס את נטל ההוכחה שעל כתפיו.

במקרה שבפני לא טרחה בעלת הסימן, משיקוליה היא, להגיב לבקשת הביטול ואף לא הייתה לה להגיש ראיות שכנגד או בסתירה לראיות מבקשת הביטול. אשר על כן, אין לי אלא להיזקק לטענות ולראיות שהוגשו ע"י מבקשת הביטול.

מתוך כתב הטענות, הראיות ומכלול הנסיבות נמצאתי למעשה שעלי לקבל את בקשת הביטול ולהורות על ביטול רישום הסימן.

הוסבר כי בעלת הסימן לא טרחה לטעון שכנגד או להוכיח כאמור והדבר עומד לח לשנות. יתרה מכך עלי לדאוג לטהירותו של הפנקס ולסלק מתוכו את כל אותם הסימנים שבהם אין שימוש.

שוכנעתי, אפוא, כי בעלת הסימן אינה משתמשת בסימן או במוצרים נושאי הסימן ובמחדלה לא השכילה להוכיח אחרת.

3. אשר על כן, אני מורה על ביטול רישומו של סימן מסחר מספר 51603 ומתיקתו לאלתר מהפנקס.

ניתן בירושלים היום, יג' בכסלו התשנ"ו 6 בדצמבר 1995

מיכאל אופיר

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר