⚖️ החלטה שיפוטית

סימן מסחר 100929

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: אי. בי. אי. מכון ישראלי לעסקים
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]
צד ב'

המתנגדת

  • שם: ידיעות תקשורת בע"מ
  • בא כח: עיי ש. ליבליך, מ. מוזר

ההחלטה:

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר 100929

המבקשת: אי. בי. אי. מכון ישראלי לעסקים

המתנגדת : ידיעות תקשורת בע"מ עייי ש. ליבליך, מ. מוזר

ה חל ט ה ב מה לך דיון

הערה: הואיל וההחלטה המתפרסמת בזאת היא העתק מתוך פרוטוקול דיון שהוא תמלול של הקלטה, תיקוני שיבושי לשון וציטוטים הוספו לנוסח זה.

פרוטוקול הישיבה מיום 16.12.1999

המבקשת היא המכון הישראלי לעסקים, עוסקת מיום הקמתה ועד היוס ביאוס ובהפקה של כנסים מקצועיים למנהלים בכירים.

המבקשת הגישה ביום 21 לספטמבר 1995 את בקשת סימן מסחר מס' 100929, שנושא הוא לוגו הכולל את המילים יועידת תל אביביי, ומתחת כיתוב שהוסף מאוחר יותר המכון הישראלי לעסקים.

המתנגדת הינה ידיעות תקשורת בע"מ שהיא המכון של המכון עיתון תל אביב. עילות ההתנגדות שמעלה המתנגדת:

1. הסימן המבוקש הינו סימן מתאר הנעדר אופי מבחין ושלא רכש אופי מבחין, ולכן אינו כשיר לרישום על פי הסעיפים 8(א) ו- (ב) לפקודת סימני המסחר.

בסעיף 2.2 להודעת ההתנגדות נאמר, כי הציבור אינו מודע לשירותי המבקשת תחת הסימן יועידת תל אביביי, ואומרת, המונח 'וועידת תל אביביי' הוא מונח בעל פירוש לשוני מילוני, ומשמעותו היא ועידה הנערכת בתל אביב. ועידה הנערכת בתל אביב אינה סימן מבחין, היוצר את כשרותו של המונח יועידת תל אביביי להירשום כסימן מסחר.

הטענה השנייה היא, כי בסימן המבוקש יש כדי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת, ולכן הוא אינו כשיר לרישום על פי סעיפי 6(11) ו- 12 לפקודת סימני המסחר.

בהודעת ההתנגדות בסעיף 4.1.2 נאמר, כי הסימן המבוקש עלול להטעות כי קיים קשר בין העיתון תל אביב, שמוציאה לאור המתנגדת לבין ועידות המבקשת.

בסעיף 4.2.1 להודעת ההתנגדות נאמר, כי המבקשת מנסה להיתלות במוניטין של העיתון תל אביב ולכן הסימן המבוקש מעודד תחרות בלתי הוגנת.

השאלה המשותפת לכל העילות הללו היא, האם יש בסימן המבוקש כדי להבחין בין הפעילות של המבקשת לבין הפעילות של אחר באותו תחום, ובפרט הפעילות הנערכת על ידי המתנגדת באמצעות עיתון תל אביב.

הכללים המשפטיים שיחולו על בירור העובדות להלן כדלקמן:

1. בהליכי ההתנגדות מוטל על המבקש הנטל להוכיח ולשכנע, כי עילות ההתנגדות הנטענות אינן מתקיימות בעניינו.

לעניין זה ראה בג"ג 197/51 קוקה קולה נ השותפות ויטה, פייד ח 772, בעמוד 776 לדברי השופט לנדוי , וכן בעניין בג"ג 144/85 קליל תעשיות מתכת אל ברזליות בע"מ ורשום הפטנטים, פייד מב (1) 309, לדברי השופטת נתניהו בעמוד 326.

2 השאלה הראשונה היא האם הסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין אינהרנטי, הראוי לרישום על פי סעיף 8(א). סבירני, כי התשובה לכך שלילית. אולם הסימן הינו סימן מעוצב הכולל את המילים יועידת תל אביביי, אך בעובדה שהמילים הללו כתובות הראשונה בשחור והשניה בלבן ובעובדה שהמילה ייתל אביביי מופיעה בתוך מלבן אפור הממוקם מתחת למילה 'יועידה', אין כדי למנוע את המסקנה, כי צודקת המתנגדת בטענתה, כי הסימן נתפס כמתאר ועידה הנערכת בתל אביב.

למסקנה זו ניתן להגיע במקרה הנוכחי גם מבלי לבדוק את השאלה, האם הסימן משמש אחריס לעריכת ועידות בתל אביב.

3 השאלה השנייה היא, האם הסימן המבוקש רכש אופי מבחין וקנה את זכותו להירשום על פי סעיף 8(ב) לפקודת סימני המסחר. לצורך שאלה זו עלינו להידרש לחומר הראיות.

אין ספק, כי הראיות הרלוונטיות להתנגדות הן, בכלל, אלה המתייחסות לאירועים מול העובדות, שהתרחשו ונוספו לפני הגשת בקשת סימן המסחר נושא ההתנגדות ואני מפנה שוב לעניין קוקה קולה נ. ויטה , ולכן רשום אינו מחויב להגביל עצמו רק לראיות הללו. הוא רשאי להביא בחשבון גם ראיות המתייחסות לאירועים ועובדות שאירעו ונוצרו לאחר הגשת בקשת סימן המסחר, ואני סבור הוא שיש באילו כדי להשליך על עילות ההתנגדות.

אני מפנה שוב לבג"ג קליל, כמו כן בג"ג 476/82 בע"מ 497/83 אורלוגד בע"מ ורשום הפטנטים פייד לט (2) 148 דברי השופט וייס, בעמוד 156 וכן בג"ג 90/70 בקרדי ורשום הפטנטים פייד כה (2) 87, דברי השופט ויתקון, בעמוד 94.

כמו כן, אני מפנה להחלטת כבי רשום אופיר, בעניין בקשות מתחרות 63201 ו- 63202 -

6 [16181008ת1 נגד ,106 ₪781105 תססו511

נבחן כעת את חומר הראיות. חומר הראיות שהוגש הוא תצהיר המבקש לחקירתו בדיון הנוכחי. חומר נוסף מטעמו המבקש בתצהיר מר יוסי וסרמן, שהיה סמנכ"ל לשיווק של רשת שוקן.

המתנגדת הגישה שני תצהירי של מר גיורא מזור המוגדר כמנהל בעיתון תל אביב. המבקש ויתר

על חקירת גיורא מזור.

הממצאים העולים מחומר הראיות להלן: לגבי שימוש המבקש, המבקש הציג בסוף שנת 32 את הרעיון להשתמש בסימן ועידת תל אביב למר יוסי וסרמן, מנהל השיווק של רשת שוקן (סעיף 11(א) לתצהיר המבקש ותצהיר מר וסרמן), ולכן כפי שנאמר בתצהיר מר וסרמו, וכפי שאמר המבקש בחקירתו הנגדית, רשת שוקן לא הסכימה לתת חסות לרעיון זה והוא לא יצא אל הפועל. המבקש השתמש במילה 'ייהכנות' הן בתצהירו בסעיף 10 והן בחקירתו הנגדית, ולכן הוא לא הוכיח, כי ערך כל פעולות הכנה לשימוש בסימן מלבד הצגתו למר וסרמן.

לאחר מכן, הרעיון להשתמש בסימן נוצר או הוקפא. הצגת הסימן למר וסרמן אינה מהווה הכנה ובוודאי שאינה מקור, אינה מהווה שימוש בסימן, לא כל שכן שימוש בצורה ובהיקף שעשוי להקנות אופי מבחין לסימן בעל אופי כה מתאר. ברור, אפוא כי הסימן לא רכש אופי מבחין לפני הגשת הבקשה לרישומו.

בסעיף 14 לתצהירו טוען המבקש, כי החל מספטמבר 1995 משווקת המבקשת את אירועי ועידת תל אביב והמכון הישראלי לעסקים בצירוף לפרסומי ועידת העיר ובנפרד.

בסעיף 11(ד) ו-(ה) לתצהירו טוען המבקש, כי המבקשת היא הראשונה שהציגה את סימן המסחר וועידת תל אביב לקהל היעד הרלוונטי, בין השאר, באמצעות פרסום בעיתון הארצי, בעיתון העיר, בדיבור ישיר ופרסום בעשרות אלפי עותקים בכרטיסי הב ועוד. כמו כן נטען, שהמבקשת היא זו שקיימה לראשונה אירוע הנושא את סימן המסחר ייתל אביביי.

ולכן, המבקש לא פירט שום נתון מעבר לכך לגבי אותו אירוע, כגון: היכן התרחש, מתי, ומה היה תוכן הפרסומים שצירף המבקש לתצהירו, נספח הי, היו שניים : גלוית פרסומת לכנסים והאירועים שמארגנת המבקשת (אגב, בכל מקוס שאני אומר י'המבקשים אה גם מבקשת) ומודעת פרסום בעיתון 'יהארציי.

בשני המקרים המילים יועידת תל אביביי מופיעות לצד המילים יועידת העיר שהן, על פי דברי המבקשת, מותג הדגל שלה. כמו כן, אף אחד מן הפרסומים אינו מתייחס לועידה ספציפית כלשהי ושניהם רק מתארים את המבקשת כמתמחה באירוע והפקה של כנסים מקצועיים למנהלים בכיריים ומניסים לשורה של אירועים שהתקיימו קודם לכן. אין פירוט לגבי כל אחד מהאירועים האלה, לפחות אלה שהם מתייחסים אליהם בגלויה מתי הוא נערך והאם התייחס לסימן יועידת תל אביביי.

גם אם נניח, כי האירוע האמור בסעיף 11(ה), אותו אירוע בודד לתצהיר המבקשת, התקיימו תחת סימן המסחר יועידת תל אביביי, למרות שלא הובאה לכך כל ראיה, וגם אם נוסיף לכך את פרסומי המבקשת, אין בפעילות האמורה כדי להקנות לסימן המבוקש אופי מבחין כנדרש בסעיף 8(ב) לפקודת סימני המסחר.

למעשה, די בכך כדי לקבל את ההתנגדות ומסקנה זו אף מתחזקת, ואף בחינת השימוש שנעשה על ידי המתנגדת בסימן יועידת תל אביביי.

המתנגדת ערכה ונתנה חסות לשלוש ועידות שהתקיימו בינואר, יוני ונובמבר 1996 תחת הסימן יועידת תל אביביי. כאן נעשה שימוש בשתי צורות של לוגו, שכולל את המילה ייתל אביביי.

לוגו אחד מורכב משני מלבנים נפרדים, שממוקמים באופן אופקי זה לצד זה וכוללים את המילים יועידת תל אביביי. הלוגו השני מורכב מן הסימן כשהוא כלול בתוך מלבן והמלבן עצמו כלול בתוך עיגול. בשני המקרים הרכיב העיקרי בסימן הן המילים יועידת תל אביביי.

בנוסף, הגישה המתנגדת מספר רב של פרסומים בעיתונות לגבי ועידת תל אביב שלה במרכאות, ואני מדגיש במרכאות. המדובר ב- 28 מודעות גדולות, שפורסמו מעל העיתון ייתל אביביי בין התאריכים 24.11.95 ועד ל-25.11.96.

אינני אומר או קובע, כי על ידי כך רכשה המתנגדת מוניטין בסימן 'יתל אביביי' או כי הסימן הפך לסימן המבחין את שירותיה ומזוהה עמה. ואף זאת, השימוש שנעשה על ידי המתנגדת בסימן, בעוד שבתקופה המקבילה לא הוכח שימוש משמעותי על ידי המבקש, מחזק את המסקנה, כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח שהסימן המבוקש היה מזוהה עמה, גם לפני הגשת הבקשה לרישומו או אחריה.

אשר על כן, אני קובע כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין ולכן אינו כשיר לרישום על פי סעיף 8(א) או סעיף 8(ב) לפקודת סימני המסחר.

לאור מסקנתי זו, יש לקבל את ההתנגדות ואין צורך להיזקק לטענות המתנגדת לפי סעיף 6(11) בדבר סימן מטעה וסימן המעורר תחרות בלתי הוגנת.

ההתנגדות מתקבלת. הבקשה תידחה. המבקש יש לשאת שכר טרחה והוצאות משפט למתנגדת בסכום של 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ.

נכתב בירושלים ביום 6 דצמבר 1999

משה ש. גולדברג