סימן מסחר 102733

ההחלטה:

בפני רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סימן מסחר 102733

מבקשת המחיקה: כד1 סגא 15סס

באמצעות סנפורד ט. קולב, עוייד

בעל הסימן: 1/0 זלנ)ה ]זא את זתטסאת באמצעות כהן-צדק ורפפורט, עוייד

א. רקע עובדתי וטענות מבקשת המחיקה

1 ביוס 10 ינואר, 1996 הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר מסי 102733 (להלן: ייהסימןניי). הסימן כולל כיתוב מסוגנן של המילים "408 א69 0 400715*" ומעליהן דמות של

בונה העומד, או רובצ, על ענפי עצ על רקע נוף הררי. הסימן נרשם ביוס 2 יולי, 1997. להלן תיאור הסימן:

ביוס 21 יולי, 1997 הוגשה הבקשה למחיקת הסימן. בעל הסימן לא הגיש כתב טענות שכנגד, גם לאחר שהוענקה לו ארכה לשס כך. ביוס 5 נובמבר, 1997 הורתה מחלקת סימני המסחר למבקשת המחיקה להמציא את ראיותיה, וביוס 22 מר, 1998 הוגש מטעס מבקשת המחיקה תצהיר מאת מר דון גרין, שהוא נשיאה ואחד ממיסדיה. בעל הסימן לא הגיש ראיות כלשהן.

לגבי זכויות מבקשת המחיקה נטען בתצהיר מר גרין כדלקמן:

מבקשת המחיקה הינה חברה שהתאגדה בקנדה בשנת 1973. תחת השס 80015

כזז גא 6. מבקשת המחיקה היא יצרנית מובילה של מוצרי הלבשה ספורטיבית, לבוש קל, הנעלה, מוצרי עור ואביזרים נלוויס, עבור גבריס, נשיס וילדים. מבקשת המחיקה מפעילה רשת

חנויות בקנדה, ארהייב, אירופה ואסיה. כל מוצריה נושאיס את הסימן "4000015", ולרוב גס סימן הכולל את הסימן 8020015 ואת דמות הבונה (להלן: ייסימן הבונהיי). להלן

תיאור סימן הבונה:

6

מבקשת המחיקה עושה שימוש נרחב בסימן הבונה מאז הקמתה. סימן הבונה מופיע על מליוני יחידות מוצריה, והוא סימן מוכר היטב (תששסת4 611/) המקושר עס מבקשת המחיקה ונהנה מהכרה הן בקנדה והן ברחבי העולס.

סימן הבונה הינו נושא לבקשות לרישום סימני מסחר ולסימני מסחר הרשומיס ברחבי העולס בבעלות מבקשת המחיקה.

מבקשת המחיקה היא הבעלים של רישומי זכויות יוצריס בקנדה מס' 385,087 ו - 357,534 אשר שניהס מתייחסים לסימן הבונה שלהלן:

.-

3 זי

מבקשת המחיקה נוקטת במדיניות של הגנת זכויותיה בסימניה ברחבי העולם, ולאכיפתן של זכויות אלו, והיא הצליחה בעצירת שימוש בלתי מורשה של חיקויי סימניה בארהייב ובוונצואלה.

מר גרין אינו חוסך את שבטו מבעל הסימן וטוען כי:

אין ספק כי בעל הסימן העתיק במכוון את סימנה של מבקשת המחיקה והצליח שלא כדין לרשום את הסימן על שמו בישראל.

בעל הסימן רשם ללא הסכמת מבקשת המחיקה את הסימן, אשר מורכב מהסימן "00715" של מבקשת המחיקה, בצירוף המילה "40 א.6)" שהיא חלק משמה, ובצירוף סימן הבונה. אין לבעל הסימן כל קשר לקנדה, בעוד שמבקשת המחיקה יושבת בקנדה ו - 95% ממוצריה מיוצריס בקנדה.

קרוב לוודאי כי הציבור יוטעה משימוש בסימן בסוג 25 על ידי בעל הסימן, ויחשוב כי המוצריס קשוריס אל מבקשת המחיקה או נהניס מחסותה. הסימן הוא העתקה ישירה של הסימן הרשום שבבעלות מבקשת המחיקה, ורישומו הינו נסיוו ברור מצד בעל הסימן ליהנות מהמוניטין שצברה מבקשת המחיקה.

הסימן חסר אופי מבחין מאחר שאין בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן, במידה שיש כאלו, לבין הטובין של מבקשת המחיקה.

הסימן פוגע בתקנת הציבור, או במוסר, מאחר שהוא מעודד תחרות פרועה ובלתי הוגנת, ויש בו כדי להביא להתעשרות שלא כדין על חשבון מבקשת המחיקה.

בסימן יש כדי להטעות את הציבור, לחשוב בטעות כי יש קשר בין מבקשת המחיקה או מוצריה הנודעים, לבין מוצריו של בעל הסימן או בעל הסימן עצמו.

הסימן מעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, והוא מסייע בידי בעליו להיבנות מהמוניטין הרב וחובק העולס שרכשה מבקשת המחיקה.

הסימן דומה לסימן המסחר 20( 6.4% ₪00715, הרשום על שס מבקשת המחיקה במדינות שונות ברחבי העולם, לגבי טובין מאותו הגדר שלגביו רשם הסימן, וזאת במטרה להוליך שולל.

הסימן דומה לשס עסקה ולשמה של מבקשת המחיקה, מתוך מטרה להטעות, ויש בו כדי לגרוס להטעיית הציבור או לתחרות בלתי הוגנת.

הסימן מביא להתעשרותו ולא במשפט, של בעל הסימן על חשבון מבקשת המחיקה. הטענות עליהן נסמכת בקשת המחיקה מתפרנסות כולן מאותו מקור, האומר כי בעל הסימן העתיק את הסימן מסימנה של מבקשת המחיקה. מטענה יסודית זו מתפצלות שתי קבוצות של טענות. במוקד הקבוצה הראשונה עומדת הטענה כי הסימן של מבקשת המחיקה (סימן הבונה) הינו סימן מוכר היטב, אשר על כן, הסימן (נושא בקשת המחיקה) אינו בעל אופי מבחין, הוא גורס להטעיית הציבור, לתחרות בלתי הוגנת, לפגיעה בתקנת הציבור ולהתעשרות בעל הסימן שלא כדין על חשבון מבקשת המחיקה. הקבוצה השניה כוללת למעשה טענה אחת, לפיה הסימן מפר את זכות היוצריס של מבקשת המחיקה.

ג.

נטל ההוכחה

כאמור לעיל, בעל הסימן לא טרח להשיב לטענות מבקשת המחיקה ולא הביא כל ראיה להוכחת זכאותו לרישום הסימן בבעלותו. ואולס, במחדליס הללו אין עדיין כדי להביא למחיקת הסימן. נטל ההוכחה כי הסימן אינו כשיר לרישום מוטל על מבקשת המחיקה. כותב א.ח. זליגסון בספרו יידיני סיימני מסחר ודיניס הקרוביס להסיי (ירושליס - ת''א, תשלייג) עמי 107:

יעול ההוכחה שהסימן פסול רובץ על המבקש את המחיקה, בניגוד לשלבים של הבקשה לרישום, דהיינו השגת הרשם, וההתנגדות. ראה בגיץ 151/55 יירנובתיי בעיימ נמ 'ירבאונהיי, פסקים עלי כייב 216. ראה גם החלטת הרישום מ5.8.1971- - בענין הסימן

מס 28332/ אומרת כבוד השופטת נתניהו בבגייצ 144/85 קליל, תעשיות מתכת אל-ברוליות בעיימ נ. רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פייד מב(1) 309, 318:

*הנטל להראות, שסימן הינו כשר לרישום, הוא על מבקש הרישום, אך הנטל להראות, כי סימן שנרשם אינו כשר לרישום, הוא על מבקש מחיקתו. רישומו של הסימן משמש ראיה לכאורה לתקפותו (ראה סעיף 64 של הפקודה), ולכן על המבקש לטעון אחרת נטל ההוכחהיי

ראה גס:

בגי'צ 296/86 .186 1/1015 כ1!1םק ני .1.60 .60 1008660 16הסס]/\, פייד מא(1) 485. ע''א 665/84 סאנופי בעיימ נ. אוניפארס בעיימ, פייד מא (4) 729, 737.

סימן מוכר היטב

הואיל והטענה, כי הסימן של מבקשת המחיקה הינו סימן מוכר היטב, היא מפתח השלד אשר אמור לפתוח את הדלתות המוליכות אל רוב טענותיה, נבדוק תחילה האס מפתח זה פותח את הדלתות הנכונות, והאס הוא אכן מצוי ברשותה. מבקשת המחיקה בחרה במפתח הנכון. | סימן שהועתק מסימן מוכר היטב אינו כשיר לרישום בפנקס סימני

המסחר. כלל זה הוכר במשפט הבינלאומי במסגרת סע' 6 015 לאמנת פריס להגנת הקניין התעשייתי, שכותרתו: 1/1365 תעוסת-611//\ :5אז8]א' הקובע בפסקה (1) שלו כדלקמן:

0 1601510000 יזוס ]1 סו0[]]16 א6 ,6אםזז06חגו מסזמנ) 6ה) ]0 65זיתגוס6 6ודד" [60000 10 זס 056 10 ,סק 6705160ח1 חם ]0 651ווססיד סז זם "זס ,זויוס שוג[ 006 0 ]0 ,86וו 6 סוסיק סז ₪ ,ה6150"0010יד סז סז 110016 ,מסזז510 חי זס ‏ הזו חס הס 6טוסיזקיז 0 60510065 ]טס עסו הקוח 60 וז על 605106760 אזסו ₪ ]0 ,הסזפגו][חס6 60016 5 ץמווס6 01 מז משוסתא-|!6ע 6 0ז 56 זס מסזו1500ט6ז [ס ץלחהווסס 6 5 ]0 5זו][0ח6 6 0ז 6160 הספ'זשק 0 ]0 אטח סז ץסס6זום פהוסס 5מסוטסזק 1656 .60005 זסוזחז51 זס [00ה06 זס] 1560 מ מס ה6ץחס6 0 605100165 סח 6גז ]0 זזסק 101ה6556 6 משחשש ץוקקם 0150ב [51 סז 10016 מסזז0ווח חס "זס אזסוח העוסתא-[]6על הסו5 עֶחם ]0 מסחס6טו0סיזקסיז "זוז ה0ז5גו] 60 60016

המושג ייסימן מוכר היטביי התפתח בהקשר של סעי 6 015 הנייל, לשס הגנת בעלי סימניס ידועיס

מפני רישומם עייי אחריס. כותב 11051166 ./\ 116061168 בספין והשירותים הנמכרים תחת הסימן והערוצים דרכם המשווקים.

ח. המידה בה המוניטין בסימן מסמל איכות.

ט. הערך המסחרי המיוחס לסימן גם מומחים פיננסיים (ייהון המותגיי).

1. האם עלה בידי מבקשת המחיקה להוכיח כי סימן הבונה הגיע למעמד של סימן מוכר היטב! ספקות רבים מכרסמים בליבי. הוכחת המוניטין של סימן שלא נעשה בו שימוש בישראל היא משימה קשה ביותר. בעניין הסימן "6816 406% 11820 16" אומר כבוד הנשיא וינוגרד בת.א. 490/90 המי 2792/90 פיטר מורטון ני פיצריות רימיני בישראל, (לא פורסם) עמי 11 :

בימצב עניינים כזה, נראה לי כי מתן לדבר באופן עקרוני על אפשרות קיום מוניטין גם למעסק זר...

במישור הראייתי, אין להתכחש לכך שהוכחת מוניטין למעסק זר היא קשה ביותר, ולשס כך נדרש כי העסק בו מדובר יהיה כה מפורסם עד כי הוא רכש קו מוניטין אף במקום בו הוא איננו מנהל עסק כלל.

דוגמה למקרים כאלו את העסקים שנדונו בפסקי-הדין האנגליים שהובאו לעיק. ואין לי ספק, כי לא רבים את העסקים היכולים להיכלל בקטגוריה זו. בעניין זה,

לא הוכח לי, אף לכאורה, כי לרשת 006 806% 11070 ישנו מוניטין בסדר הגודל הנדרש כדי שניתן יהיה לקבוע כי למרות שהרשת אינה מנהלת עסק בארץ היא רכשה מוניטין כאן:*

12. מבקשת המחיקה סיפקה לתצהיר מר גרין אסופה נכבדה ביותר של חומר ראיות, להוכחת טענתה כי סימן הבונה הינו סימן מוכר היטב בקרב הציבור הישראלי, למרות שהיא לא עשתה בו כל שימוש בישראל. נבחן ראיות אלו אחת לאחת ואת התמונה הכוללת שעולה מהן ומהתצהיר הנתמך בהן.

3. בסעיף 15 לתצהיר מר גרין, נאמר כי למבקשת המחיקה תשעים וחמש חנויות בקנדה, שלוש עשרה במדינות הפסיפיות, ושש בארהייב (לפי נספחים - מאמר במגזין ו- ‏ - חשבוניות מכירה - החנויות שבארהייב מצויות בלוס אנגילס, סנטה מוניקה, אספן, שיקגו, דטרויט ובירמינגהס). כמו כן, ומחשבוניות שצורפו לתצהיר (נספח ת) עולה כי מוצרי מבקשת המחיקה נמכרו לחנות אחת בגרמניה (בעיר ויטן) ולשתי חנויות באיטליה (בעיר ווגרה ובעיר צייביטה נובה מרקה). בחמש השניות האחרונות עלה מחזור המכירות הקמעוניות של מבקשת המחיקה על מאה מליליון דולרים קנדי בשנה, והיא מעסיקה למעלה מ800- עובדים ברחבי העולם.

4. אינני סבור כי הנתונים הללו מעידים על כך שסימן הבונה רכש מוניטין בישראל. יתכן כי את מלמד על הצלחה מסחרית בקנדה, ואפילו על הצלחה מסוימת מחוץ לגבולות

קנדה, כפי שנאמר במספר פרסומים שצורפו לתצהיר (נספח ₪ לדוגמא). ואולם הצלחה

.5

.6

מחוץ לקנדה אין פרושה הצלחה בקנה מידה עולמי או הצלחה היוצרת מוניטין בקרב הציבור הישראלי. סימני מסחר רבים מוכריס ביותר ממדינה אחת אך אינס מוכריס

במדינות אחרות. כותב ]1/1056 בעמי 12 :

אזסו 6 0 6'זגופסקא6 [סחסוט6יז זס 10601 שו 15 קומס זסח 06] מז* עס 6!זסץל 6 זגוסו!טווסיזת? ה6ס6יז 5' אחז 6 ]0 56006 שת זגו =)מסע6|סיז ."1 ח1]160חף51 06 0150

נראה לי כי היקף המכירות השנתי של מבקשת המחיקה, כמו גם מספר חנויותיה ואופן פיזורן, יכול ללמד על רכישת מוניטין באייריס בה את היו מכירות וחנויות, אך אין בו כדי להעיד כי סימן הבונה רכש מוניטין בישראל.

בנספח :0 לתצהיר מר גרין כלול מאמר בשם "0008 עג0מוזוס "10 שכק118* אשר פורסם בעיתון "ז518 0)ם0ע10' 1106* בסתיו 1983. באותו מאמר נכתב כי מוצרי מבקשת המחיקה משווקים בחנויות אמריקאיות מובילות כמו ₪08165חוותסס1,

סטמסט\/ 71181 5א58% ו-5'ץ1/836. שיווק ממושך בחנויות מתויירות ששמן יצא למרחוק והגיע לישראל, אכן יכול ליצור לסימן מוניטין בקרב חלקים בציבור הישראלי המבקר בהן. ואולם, המאמר האמור נכתב עוד בשנת 1983, המצהיר עצמו אינו מתייחס אל החנויות הללו בתצהירו, למרות שהוא טורח להתייחס לאתרים האריס שתורמים לבניית המוניטין

נראית על פניה פחותה יותר, וגם החשבוניות הרבות שצורפו לתצהיר (נספח ) אינן מראות כי מוצרי מבקשת המחיקה נמכרו בחנויות הללו בתקופה הרלבנטית לבקשת המחיקה.

בסעיף 17 לתצהיר מר גרין נאמר כי בחמש השניות האחרונות הוציאה מבקשת המחיקה למעלה משמונה מיליון דולר קנדי לקיום מכירות מוצריה ברחבי העולם. המדובר בסכום של כ - 4.5 מליון ש'יח בשנה. מבקשת המחיקה אמרה כי סכום זה שימש לקיום מכירות מוצריה ברחבי העולם, אך לא פרטה את אופן ההקצאה של סכום זה. יש להניח איפוא כי מדובר בתקציב פרסוס שהתחלק בין כל השווקים שבה היא פועלת (קנדה, ארהייב, אירופה, יפו, המדינות הפסיפיות). אכן, פרסוס רחב היקף עשוי להביא לגלישת המוניטין של הסימן אל מעבר לגבולות המדינות בהן נעשה הפרסוס. פרסוס כזה מכונה

[060 6וז מו 11560 ח066 ז6ץ סח 05 אטח סג[ סיזסהעו 665ח500ח1 056 מז* 06ז0ו05קא6 חסו8וש6!6 ]0 הדזסן 6 הז " שתו5ז006 זסטס!]וק5" ,מסח6ו80וזו סג]שו 26016 ]0 51051105 [סטסי ,02165 הס שוחו ]0 מסז10ווסו6 00 006 וז סז 5הסזזזוהא6 טחם ,סו שו סז 0560קא6 ע[מסססיזק סיסע 40/6159 .ס6מסזזסק וז ]0 56 [[זעש ,פזום] 006 [סמסחוסחזשזחו 0 6זוסווק ץ[מס זסח איזסוח מעוסמא-[[6ץץ זס פגוסוחם] 0 ]0 מסחוסזטוקסיז 6 ה0קא6 םס 06 6זם 5671605 זס 0005ף 6 השוע הז זיז 6וז המסעספ 6 השועו סז מסו6!0יז הז 5611665 זס 0005 50661116 6וזז המסע6ט 150ם זגוס שו 6 ]זע חס 6 ,0חז15י 000 שה 6 6]]66 6יזסר 6ה11 .0560 15 אזחת "זז משוסחא-][6ע\ זס 5גוסחחם] 6וז על 6051 5000

.7

.8

.9

.20י הקטלוג מצוי בחנויות מבקשת המחיקה ונשלח למפיצים הקשורים עימה ואולי אף ללקוחותיה, אך היא לא הביאה כל נתוניס בדבר מספר מפיציס או לקוחות ישראליים, או אומדן של מספר הישראליס שביקרו בחנויותיה. הוא הדין גס בניירת העיסקית של מבקשת המחיקה, מוצריה, תגיה ואריזותיה. בכל אלה מופיעים סימני מבקשת המחיקה, אלא שכדי להיתקל בפריטיס הללו יש לבקר בחנויותיה או לקייס עימה קשר עסקי, ואין בפני שוס הערכה מהימנה שמנסה לתאר כמה ישראליס אכן עשו זאת.

בסע' 19 לתצחיר מר גרין נטען כי בנוסף למכירות הקמעוניות, חלק חשוב מעסקי מבקשת המחיקה הן מכירות סיטונאיות ומכירות על פי הזמנה, שמבצעת מחלקת העיצוב שלה, עבור ענפי הספורט והבידור ועבור חברות מובילות. מבקשת המחיקה מצביעה על מכירות

מוצריס שעיצבה עבור חברות, כגון 1/0566 ת50, תהזה4] התתסכ] ו- 08808 65116 צ, עבור סרטים ,כגון עולמו של וויין, קיצ אינדיאני ומלקולס %, עבור סדרות טלביציה, כגון

סיינפלד ו - 1.006 זשוצ! ץ5801708 , ועבור מחזות, כגון מיס סייגון ופנטוס האופרה. כמו כן, עיצבה מבקשת המחיקה מוצרים עבור דמויות ידועות מעולס המוזיקה, כגון: דיויד בואי, קית ריצירדס, רובי רוברטסון, גינט ג'קסון, להקות פינק פלויד, דוראן דוראן, ואחריס. מבקשת המחיקה טוענת כי הלקוחות המפורסמים הללו יצרו חשיפה גדולה לשס

אכן, סביר להניח כי הופעת סימן מסחר בכלי התקשורת בויקה לדמויות ידועות, וחשיפתו בהפקות מצליחות, תורמת לבניית המוניטין שלו. השאלה היא, כמו בסוגית התיירים, של מיקוס, עיתוי ומינון. בנושא זה לא הובאו נתוניס עייי מבקשת המחיקה, ולמרות שרשימת הדמויות הידועות שהזמינו את מוצריה, וההפקות שבהן הופיעו מוצריה, מציגה גלריה נכבדת ביותר, לא ידוע היכן ומתי הוצגו הסימניס בדרך זו, והאס הם ניצפו גם על ידי הציבור הישראלי. למרות שמבקשת המחיקה לא טענה זאת במפורש, יש מקוס לשאול האס עצס העובדה שמספר לא מבוטל של דמויות כה ידועות מחוייל והפקות זרות כה מצליחות בחרו, או הסכימו, להיראות במוצריה, אינה מעידה כשלעצמה על המוניטין שלה. סבורני כי בחירה כזו אכן תעיד בדרך כלל על מוניטין, אולס ספק אס היא יכולה לשמש כראיה מספקת לכך שבהעדר שימוש הסימן מוכר היטב בישראל.

עוד טוען המצהיר בסעי 19, כי מבקשת המחיקה, שהיא גס ספק רשמי של הנבחרת האולימפית של קנדה, העניקה חסויות לאתלטים קנדייסם שהשתתפו באירועי ספורט בינלאומיים, כגון משחקי החורף שנערכו ב - 1988 בנגאנו שביפן. במשחקי החורף הללו לבשו האתלטיס הקנדיים בגדיס מתוצרתה שנשאו את סימן הבונה, ובדרך זו סימן הבונה נראה לעיני צופי טלביוּיה ברחבי העולס. ניתן לומר, מבלי להסתכן יתר על המידה, כי סביר להניח שמספר לא מבוטל של קנדים צפו במעללי נבחרתס האולימפית במשחקי החורף שנערכו ביפן בשנת 1988. אינני מוכן להסתכן ולהחיל על הציבור הישראלי את

אותה הנחה בקשר לנבחרת הקנדית האמורה, מה גס שאין בתצהיר כל רמז לכך ששידורי המשחקים הללו, או חלק מהם, שודרו בישראל באותה תקופה.

בסעיף 20 לתצהיר מספר מר גרין כי למבקשת המחיקה אתר באינטרנט שכתובתו בת015.60סע. עוארואו/ק0ם. ובו מופיעיס הסימן 0020015א, סימן הבונה ותצלומי האתלטיס שהשתתפו באולימפיידת החורף בנגאנו. אכן, אתר באינטרנט יכול לשמש אמצעי פרסוס יעיל המסוגל להציג את הסימן בפני קהל יעד רחב ביותר. אולס, על מנת להוכיח מוניטין אין די בזמינות הסימן, בבחינת "יפרסוס קודסיי שבכוחו לשלול חידוש מאמצאה או ממדגם. יש להראות כי אתר האינטרנט הוא מוקד לפעילות שוקקת היוצרת לסימן הכרה והוקרה, או מעידה עליהן. כדי שלראיה על קיוס אתר אינטרנט תהא משמעות כלשהי, צריך, לכל הפחות, להוכיח גם את מספר הכניסות לאתר של גולשיס מישראל. מבקשת המחיקה לא סיפקה נתוניס בקשר לכך, ובהצבעה על קיוס האתר ועל תוכנו אין די כדי לקדס את הוכחת המוניטין.

בסעיף 11 לתצהיר מר גרין הצביעה מבקשת המחיקה על בעלותה במספר רב של רישומי סימני מסחר ובקשות לרישוס סימני מסחר, במדינות רבות ברחבי העולס, אשר מתייחסיס לסימן הבונה. הנתוניס הללו אינס יכוליס לשמש ראיה ישירה לכך שהסימן מוכר בישראל. רישומי סימני מסחר במדינות אחרות אינס מעידיס על היקף השימוש בסימן אפילו באותן מדינות, או על המוניטיו שהסימן רכש בהן. במדינות לא מעטות רישוס הסימן אינו מעיד ולו על זכויות בעליו, מאחר שהסימן נרשס בהן ללא בחינה וללא הליכי התנגדות. יתירה מזו, הזכות בסימן מסחר הינה זכות בעלת אופי טריטוריאלי (למעט מספר חריגיס מכח הסכמים בינלאומיים ספציפיים כמו סימן מסחר של האיחוד האירופי), עליה להרכש בכל מדינה בנפרד ורישוס סימן מסחר במדינה פלונית אינו יוצר

זכויות או מעיד עליהן לגבי מדינה אלמונית (ראה: 01 שש1.8 146117'5" 0תה 865 06פד 3 (1986 - 00₪ת1/0) .₪6 12% "65רתהת 177806 (להלן : "ץ1406*) וכן: .000 5'מספעסק

,(זוב) 60:) 1565 20 900 (1990) ,תה15זת 6 ./\ .146. כך באנגליה, בתּי המשפט אינס מייחסיסם משקל לראיות בדבר רישומי סימני מסחר במדינות אחרות. הפרק הדן בדין

האנגלי בספרו של ]05₪6)/, חובר עייי בתססעס]/ 115000061 (להלן : -05066]/*

"נתס6נס]) אשר כותב (עמי 415):

605 חז ז ףוע סח 60 ץסז6ח6ף [וושו 00000 מ601500110ז ]0 66ח06זט6 זסטסץוסנן*

"ו 00ףח1א1 60זוחנז 6 הז

מאידך, נסיון החיים מלמד כי מי שמחזיקיסם באמתחתם פנקס עב כרס של רישומי סימני מסחר ובקשות לרישוס סימני מסחר במספר רב של מדינות, הס בדרך כלל תאגידיס רב לאומייס המנהלים פעילות עיסקית חובקת עולס שבכוחה להכשיר את הקרקע השיווקית המצמיחה סימני מסחר מוכריס היטב. סבורני כי תרומת רישומי הסימניס והבקשות בחוייל , להוכחת הזכויות בסימן מסחר בישראל , היא כתרומת התבלין שמדגיש את טעמי התבשיל אך אינו יוצר אותס.

תבלין נוסף שפעולתו על התבשיל הראייתי דומה לזו של רישומי סימני מסחר בחוייל, הוא זה המופק ממשפחה קרובה של חומרים, דהיינו, ההחים יפיס שבעתייס בעיתיס אלו בהן הפרות זכויות יוצריס הפכו למכת מדינה. סימן מסחר הינו נציג, הניתן לתפישה בחושים, של המוניטין אותו הוא מייצג בפני הציבור. רישוס סימן המסחר מקנה לנציג גושפנקא של הכרה ריבונית שטמוניס בחובה יתרונות בלתי מבוטליס לעומת סימן מסחר בלתי רשוס. כאשר מילוי שירותי הנציג, נגוע בהפרת זכות יוצרים, הריבון יסרב לקבל את כתב המינוי של הנציג, ועל הרשם לקבוע כי, סימן מסחר שמפר וכות יוצריס אינו כשיר לרישוס על פי סעיף 5(11) לפקודה בהיותו פוגע בתקנת הציבור.

האס הסימן מפר את זכויות היוצריס של מבקשת המחיקה?

נראה שלא יקשה להשיב לשאלה זו בחיוב. בבקשת המחיקה גופא מופיע סימן הבונה בשתי גירסאות הנראות בפסקאות 3(ב)+(ה) לעיל. הגירסה שבפסקה 3(ה) לעיל היא נושא לזכויות יוצריס שנרשמו בקנדה בבעלות מבקשת המחיקה ומספריהן 358,087 ו357,534-. מבקשת המחיקה הינה חברה המאוגדת על פי דיני קנדה, והואיל וקנדה היא חברה באמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואומנותיות, סימן הבונה ראוי להגנת זכות יוצרים כיצירה אומנותית שפורסמה לראשונה בישראל (ראה: סע' 2 לצו זכות-יוצרים (אמנת ברן), התשיייג -1953, קיית 348 התשיייג, עמ' 818).

2. אין בורך להכביר מילים לענין עמידת סימן הבונה בתנאיס הנדרשיס לרכישת זכות יוצריס ביצירה אומנותית, הכלולה בקטגוריה של ייעבודת ציוריי. אומר כבוד הנשיא שמגר בעייא

ייסיכומו של הדיון במבחניס המשמשיס לצורך קבלת הגנה של זכות יוצריס, הוא כדלקמן:

ביטוי לגביו מתבקשת הגנת זכות יוצרים צריך לעמוד בתנאיס הבאים :

(א) צריך שיהיה, לפחות בחלקו, מעשה ידי אדם.

₪ הוא צריך ללבוש חזות ממשית.

₪ הוא צריך להיות תוצר של השקעה מיממאלית של משאב אמשי כלשהו.

(ב) צירתו צריך שתיעשה תוך שימוש מימנימאלי של יצירתיות מקורית, כאשר

*מקוריתיי פירושה שהיצירתיות היא פרי עמלו הרוחני של היוצר, אך לאו דווקא

שהיא מהווה חידוש על פני יצירות קיימות.

₪ על היצירתיות המחשבתית ללבוש צורת ביטוי ולא רק רעיון העומד מאחוריו3:/ סימן הבונה מעיד על עצמו כי מתקיימות בו דרישות א-ג ו-ה. מצד בעל הסימן לא נשמעה כל טענה ולא הובאה כל ראיה, וממילא אין כל סיבה להניח, כי דרישה די אינה מתקיימת בסימן הבונה, ולכן מבקשת המחיקה עמדה בנטל להוכית כי היא וּכאית לגביו להגנת זכות יוצרים.

3. גס שאלת ההפרה אינה מעוררת קושי מיוחד. זכות יוצריס מופרת כאשר הועתק חלק ממשי מן היצירה (ראה עייא 23/81 הרשקו ני אורבוך, פייד מב (3) 749, 762). הדמיון בין

הסימן לסימן הבונה מדבר בעד עצמו, ובקול צלול ורס. להלן הסימניס זה לצד וה :

ו הסימן הרשוס סימןו הבונה נושא רישומי סימן הבונה %זכויות יוצריס בקנדה

הסיכוי שדמיון כה רב במראה הכולל של הסימניס ובמספר כה גדול של פירטיהם, יהיה תולדת המקרה, שואף לאפס. במקרה כזה, הנטל עובר אל מי שטועניס כלפיו כי העתיק את היצירה, לקוס ולהוכיח כי לא עשה כן. אומר כבוד השופט לנדוי בעייא 136/71 מדינת ישראל ני אחימו, פייד כו(2) 259, 262:

ייהתובע חייב להוכיח שהנתבעת הפרה את זכות היוצריס שלו בדרך העתקת יצירתו או חלק מהותי ממנה, אכן, נטל הראיה יכול לעבור על הנתבע אס השוואת שתי היצירות כשלעצמן נותנת מקום, על-פי מידת הדמיון שביניהן, להשערה שהנתבע לא היה יכול לחבר את יצירתו אלא בדרך העתקה מן התובע."

ראה גס: ת.א. (תייא) 2037/74 אורבוך נ. הרשקו, (לא פורסס) עמ' 5.

לאור הדמיון האמור, ובהעדר טענה וראיה מטעסם בעל הסימן שיש בה כדי להפריך את מסקנת ההעתקה העולה מן האמור והנראה לעיל, הרימה מבקשת הביטול את נטל הראיה המוטל עליה, והוכיחה כי הסימן מפר את זכות היוצריס שלה בסימן הבונה.

אני מורה איפוא על מחיקת סימן מסחר מסי 102733 מפנקס סימני המסחר.

4. על אף שבעל הסימן לא נקף אצבע כדי להגן על רישוס הסימן, מבקשת הביטול השקיעה בהליך לא מעט משאבים. הדבר ניכר על פי חומר הראיות שהוגש מטעמה, אשר כלל מסמכים רביס ממקורות שוניס, שדרשו השקעת מאמא ומחשבה בליקוטס ובאירגונס לכלל מסכת ראייתית, מרשימה בהיקפה וביסודיותה, שהובאה בתמיכה לתצהיר בנוי לתלפיות ומנוסח היטב. בעל הסימן ישלס למבקשת הביטול הוצאות משפט ושכר טרחת עוייד בשיעור 10,000 שייח בתוספת מעיימ כדין.

משה ש. גולדברג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתו בירושליס ביוס כייד אלול, תשנייט 5 ספטמבר, 1999