סימן מסחר 106

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

בקשה לרישום סימן מסחר מספר 106

המבקשת: . \.5 עז6קסיזק [16116608ח1 [בּהַסְנהת10+61 5ו1נוכ5 באמצעות ב"כ זליגסון, גבריאלי ושות', עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה לרישום סימן מסחר בסוג 33, לגבי "משקאות כוהליים (למעט בירה), וודקה; אלכוהול", לגביו צוין בבקשה כי הוא תלת מימדי ושצורתו היא זו:

2 ביוס 5 בפברואר 2006, התקיים דיון בפני ובו התבקשתי להתיר את רישום הסימן, אולם ההחלטה בתיק זה הושהתה עד לבירור של מספר ערעורים בבית המשפט העליון. ביוס. 4 בספטמבר 2008, ביקשה המבקשת להופיע שוב בפני, ולהשלים את טיעוניה בהתאם לפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון, ובמיוחד בע"א 11487/03.

6 נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ [פורסם בנבו] (להלן: "פרשת טופיפי"). בהמשך לכך, ועל פי רשות שנתתי באותו הדיון, הוגשו ביוס 2 בפברואר 2009 תצהירים משלימיס מטעס המבקשת, האחד מטעם מנהל הסניף השוויצרי של המבקשת , מר פאבל פדורינה, השניה מטעס מנהל ובעל שליטה של היבואנית הבלעדית של מוצרי המבקשת בישראל, מר דן ליאור.

3 מן התצהיריס עולה כי המבקשת רשמה את דמות הבקבוק המבוקשת במספר מדינות כסימן מסחר, כמו גם נתוניס לגבי היקף מכירותיה בבקבוק זה, בעולס כולו ובישראל. כמו כן נסקריס בתצהיר מרכיבי הסימן החזותיים. אני מוצא לנכון להביא חלק מדבריס אלה בלשונו של מר ליאור:

"וודקה סבקס)פטסץ!וחסיו משווקת בבקבוק בעל רכיביס עיצוביים אקסקלוסיביים; קרי שילוב *יחודי של זכוכית שקופה ואטומה, מעין משולשים לקדאת בסיס הבקבוק וכן בצווארו, לרבות תבליט של סמ הקרמלין בצלע התחתונה של המשולש שעל צוואד הבקבוק ופסיםחיצה לחדר זכות היוצרים. אולס במהלך השניס התפתח החדר וגדל וכיוון גדילתו זו, היה אל עבר חדר גדול אחר הקייס בבית, הלא הוא חדר הפטנטים, ובסופו של דבר כאשר התבסס החדר על קיר משותף אשר בינו ובין חדר הפטנטיס, התנתק חדר המדגמיס מאגף זכויות היוצריס, ונשאר עומד על תילו כחדר כמעט תאוס לחדר הפטנטים. תהליך זה שאירע לאורך תקופה ארוכה, קיבל את חותמתו הרשמית בשנת 1875, אז חוקק החוק המקיף והמלא הראשון שהעביר את דיני המדגמיס לסמכות רשס הפטנטים, ושקבע כי הזכות המוענקת בהם היא זכות מונופוליסטית דוגמת זו שזוכה לה בעל פטנט, ולא זכות העתקה בלבד. כמו כן, הכיל החוק עקרונות משותפיס נוספיס לחדר זה ולחדר הפטנטיס

נקרא בשס אותו אנו מכיריס היוס חוק הפטנטים והמדגמים.

מעבר זה של דיני המדגמיס מצדו האחד של הבית אל צדו השני משקף מספר עקרונות יסוד החשוביס לענייננו שעה שאנו באיס לפרש אותו פרשנות תכליתית. בדומה לפטנטיס קובע חדר המדגמיס כי מטרתו היא הענקת מונופולין מוגבל בומן (15 שניס במצטבר), לעיצוביסם תעשייתיים, על מנת לעודד את מעצביהס לרשוס אותס ובכך להעמיד אותס לרשות מתחריהס בתוס תקופת המונופולין. המונופולין הוא מוחלט ואינו קשר בהעתקה, דהיינו גס מי שלא יעתיק ימצא מפר את המדגס הרשוס, ומאידך גס מי שלא העתיק, לא יוכל לרשוס מדגס שאינו חדש או מקורי, דהיינו שהיה ידוע כבר לעוסקיס בתחוס, והכל בדומה לכלליס הנהוגיס בחדר הפטנטיסם.

איו מנוס מהמסקנה כי המטרות העומדות בבסיס שני חדריסם אלה דומה היא. לעודד את בעלי הקניין הרוחני לשתף את מתחריהס בעיצוביס או באמצאות חדשות, על מנת לאפשר התפתחות מתמדת בתחוסם. הן בהענקת העיצוב או האמצאה לכלל העוסקיס בתחוס והן במטרה לעודד את המעצב או הממציא אף הס לשקוד ולחדש את נכסיהס שעברו לנחלת הכלל. המשמעות החשובה לעניינו ככל שהדבריס אמוריס בחדר וה, היא בכך שהמחוקק חפצ בכך שבתוס תקופת המונופולין יעברו עיצוביס תעשייתייס לרשות כלל העוסקים בתחוס, באופן שיאפשר דינאמיות והתפתחות של התחוס. תכלית שהיא הפוכה מזו של חדר סימני המסחר, שס חפצים אנו כי סימן מסחר ישמש זמן ממושך ככל האפשר ושימוש כזה אף משביח אותו ומעלה את ערך הזכויות המגולמות בו.

מאליו יובן כי מעצב אשר וכה להגנת המדגס הרשום, ויחפש להאריך את המונופול הקייס לו באמצעות רישומו של סימן מסחר, על אותס קווי דמות, יוכה לתשובה והה לאו שבה אכה הממציא גיבור משלנו: עיצוב תעשייתי של מוצר הוא תיאורי עד גנרי, וראוי לו יישאר פתוח למסחר, וככוה אין הוא יכול להבנות ממוניטין נרכשים, דהיינו מאופי מבחין נרכש, גס אס צבר כזה.

זאת ועוד, פרשנותס התכליתית של דיני המדגמיס והפטנטים, היא כזו לפיה אין נותניס מונופולין על פיהס אלא לנכס (אמצאה או עיצוב לפי העניין) שהוא חדש, דהיינו לא היה ידוע קודס לכן. הסיבה לכך היא שבונה חדריס אלה, לא חפצ להעניק מונופול ליחיד אף אס השקיע ויצר נכס רוחני, שעה שהציבור יכול להשתמש בנכס זה מבלי ליתן מונופול כאמור. רק שעה שהממציא או המעצב מעביריס אל נחלת הכלל נכס שלא היה שס קודס לכן, רק אז יינתן להס המונופול האמור. ולמה חשובה הבחנה זו לענייננו? משוס שעל פיה יובן כי גס אס ממציאנו לא טרח וקיבל פטנט על אמצאתו, או שמעצבנו לא טרח לרשוס את מדגמו, אין הדבר משנה את תכליות החדריס העוסקיס באמצאות פונקציונאליות או בעיצוביס אסתטיים, קווי דמות שיש בהס מזה או מזה, אינס יכוליס להיכנס ולדור בחדר אשר יוחד לדיני סימני המסחר.

2. למסקנה זו בדיוק הגיע כבוד השופט גרוניס בפרשת טופיפי:

"דאינו אס כן, כי לצורתו התלת ממדית של המוצר נודעת במקרים דבים חשיבות הן במישוד הפונקציונלי והן במישור האסתטי. לעובדה זו נפקות לעניין הדיון בסוגית כשרותו של סימן מסחד תלת ממדי המורכב מצורתו של המוצר. תוצאת רישומו של סימן מסחר ביחס לצודת המוצר הינה מניעת אפשרות שימוש בצורה האמורה על ידי מתחדיו של בעל הסימן. במלים אחדות, השחקנים האחדים בשוק הללוונטי אינם *כולים לייצר את המוצר המתחדה באופן שצודתו תהא זהה או דומה עד כדי הטעיה לצורת נשוא סימן המסחר. בכך נמנעים מהם היתדונות הפונקציונליים והאסתטיים הגלומים בצודה הנזכדרת. מצב דברים זה עלול להביא לידי פגיעה באפשרות להתחרות באופן יעיל בבעל הסימן (לעניין חשיבותה של התחדות החופשית ראו, רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את *. אליהו בע"מ, פ"ד מד22) 309, 326-327 (1990); דנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים (199) בע"מ, פ"ד מ(1) 5, 8-77 (2001) (השופט מ' חש:)ן, בדעת רוב)). נסביר את דברינו האחדונים על דרך ההדגמה. נניה, כי צודה תלת ממדית מסוימת של מכונת גילוח חשמלית הינה צורת פונקציונלית, מבחינה זו שנודעת לה חשיבות בהשגת התוצאה הטכנית הרצויה. נניח עוד, כי אף שניתן להשיג את התוצאה הטכנית הרדצויה באמצעות צורת תלת ממדית הלופית, הרי שהעלות של ייצור המוצר בצורתו החלופית גבוהה מן העלות של ייצורו בצורתו הראשונה. אס יתאפשר דישום סימן מסחר המורכב מצורה האמודה, ביחס לטובין מסוג מכונות גילוח חשמליות, הרי שמתחריו של בעל הסימן *אלצו לייצר מכונות גילוח בצודתן החלופית, ה*ינו זו היקרה <ותד. משכך, יקשה עליהם להתחרות באופן *עיל בבעל הסימן. התוצאה תהא הענקת *תרון משמעותי לבעל הסימן ופגיעה בתחדות בשוק מכונות הגילוח החשמליות. במקדים בהם אנץן בנמצא כל צודה חלופית זמינה להשות התוצאה הפונקציונלית הדצויה, או שבחידה בצודות חלופיות מייקדת באופן משמעותי את *יצודו של המוצר, עשוי דישומו של סימן מסחד על צורת המוצר למנוע לחלוטין תחדות במסורת השוק הדלונטי ולהעניק לבעל הסימן מונופולין במסגרת שוק . . . הדוגמה שהובאה זה עתה התייחסה אמנס לדישום סימן מסחר המודכב מצורת מוצר שהינה בעלת ערך פונקציונלי, אולסם הדברים נכונים אךף ביהס לדישוסם סימן המודכב מצודת מוצר בעלת ערך אסתטי. צורתו של המוצר מהווה שיקול מרכזי, או למצעד שיקול מסוים, ברכישתם של מוצרים רבים. כפי שיובהר בהמשך הדברים, טעם זה הוא שעומד בבסיס ההסדד המשפטי הקבוע במסגדת דיני המדגמים. צורה בעלת ערך אסתטי צפויה ליהנות מיתרון מסחרי חשוב על פני צורות אחדות, שהרי ציבור הצרכנים יעדיף לדכוש מוצדר בעל צודה כזו על פני מוצר דומה בעל צודה חלופית. רישום סימ( מסחר ביחס לצודה שכזו *מנע מתחרים לעשות שימוש בצודה, ובכך יקשה עליהם להתחלות בבעל הסימן. אף במקרה זה, התוצאה עלולה להיות פגיעה בתחרות."

3. נמצאנו למדיס אס כן כי קווי דמות של מוצר אשר יש בהס משוס היתרון הפונקציונאלי או האסתטי, אינס כשריס לרישוס כסימני מסחר, בהיותס ראוייס להישאר פתוחיס למסחר. לכאורה, מסקנתס של דברים היא כי רק קווי דמות אשר אינס עוליס באחת הקטגוריות האמורות, רק הס כשיריס להירשס כסימן מסחר. הדעת נותנת כי קווי דמות כאלה, אס אכן יתכנו, יהיו בעלי אופי מבחין אינהרנטי, אולס בסקרו את הקשייס שבהגדרת אופי מבחין אינהרנטי ובשיפוטו, קובע כב' השופט גרוניס בפרשת טופיפי, כי אין ליחס לקוי דמות כלשהסם אופי מבחין שכזה. ומותיר את האפשרות לרישוס סימן מסחר המבוסס על קווי הדמות של מוצר לכאלה שרכשו אופי מבחין, דהייישום קווי דמות של בקבוק המכיל משקה מסוג וודקה. הבקבוק אינו חורג מצורת בקבוק קונבנציונאלית אלא שיש בו מאפיינים עיצובים שנעשו מן הסתם כדי למשוך את עין הלקוח, דהיינו הס כאלה המהווים קווי דמות אסתטיים. גם מר ליאור בתצהירו התייחס אליהם כאל רכיבי עיצובים ולא כאל רכיבים מזהים.

במאמר מוסגר אעיר כי מצאתי בין שאר רכיבי הבקבוק, רכיב אחד שאינו חלק מעיצובו הרגיל של הבקבוק, ואפשר להשתמש במבחן אותו ניסחנו לעיל, מצוי הוא למרות העיצוב ולא בשל העיצוב. רכיב ה הוא תבליט סמל הקרמלין, המצוי על צוואר הבקבוק. רכיב וה הוא אמנם תלת ממדי, ונזכר בתצהיר בחלק מעיצובו, אלא שלא ניתן להתעלס מהקשר שבינו וביו שס המוצר של המבקשת, ובתרגום לעברית "של הקרמליו". איני רואה סיבה כי רכיב זה ייפול בכשירותו לרישום מרכיב דו-ממדי המוטבע או מודפס על הבקבוק. אולם, מאחר וזהו אינו הרכיב המרכזי בעיצוב ה בקבוק, ולא אודותיו התבקש רישום הסימן, הרי שמסקנתי היא כי אין מקום להתיר את רישומו של הבקבוק עצמו כסימן מסחר, באופו שימנע ממתחריס אחריס בשוק להשתמש בבקבוק המעוצב באופן או דומה לו.

באשר לסמל הקרמלין, תוכל המבקשת לשוב ולהגיש בקשה הכוללת סימן תלת ממדי זה, כשהוא לבדו, ובקשתה תבחן לגופה.

נח שלו שלומובי, פוסק קניין רוחני

נח שלו שלומוביצ 58678313-169606] סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביום | 19 אפריל, 2009 כ"ה ניסן, תשס"ט