סימן מסחר 1060 ק0ז-8016ז דזז

ההחלטה:

ירוש הדבר שהלוגו הישן נותר לא מוכר ולא ידוע. במיוחד נכוןו הדבר במקרה שלנו, בו נעשה שימוש רצוף בלוגו הישן.

חשוב להגיד שאין נפקא מינה אס נבטל סימן ישן או לא, המבקשת לא יכולה לרשוס את הסימניס עצמם, מאחר ומדובר באימוץ סימני המתנגדת.

אינני נכנס לעניין זכויות יוצריס מאחר ולא נדרש בפניי, אבל כן אקבע הן מהחומר שהובא בפניי ואף מידיעה שיפוטית, ש1171 הוא סימן מפורסס היטב בישראל, וככזה עניין פרסומו

מתגלגל עד פתחי החברה המתנגדת, 1177. לעניין גה, מוצא אני להזכיר כי על פי דרישות הפקודה אין צורך בהוכחת מכירות בישראל על מנת להוכיח מוכרות של סימן, אולס מהראיות שבפני שסבו אודות השימוש בסימן, ואף מהמספר העצוס של מפריס המנסיס לנכס לעצמסם את מוניטין המתנגדת באמצעות השימוש בו, אני קובע כי עניין לנו בסימן שהוא מוכר היטב בישראל. דבריס אלה אמוריס במיוחד ובהדגשה לסימן הנדון בפנינו

דהיינו ה- 1060 ק0ז-8016ז דזז.

אין לשכוח גם כי שינוי הלוגו על ידי 11'1, לא שינה את העובדה הבסיסית שהוא מורכב מ3 אותיות הזהות לשס המתנגדת. כך, במבחן הצליל, לא נעשה כל שינוי, וכפי שקבעתי לעיל,

אף במבחן הצורה, מזוהה הצורה המבוקשת עס דז.

במצב דברים זה, אין עוד חשיבות ל"מסלול הייסוריס" והתלאות שעבר הסימן, כי כל

המוניטין שנדבר בו, החל וממשיך להשתייך אל הורתו- חברת ז7ז1.

בשולי הדבריס אומר עוד, כי גס מכירתו של הסימן לחברת 1177 שרתון, אין בו כדי לנתק את הקשר האמור. שהלא סימן המסחר לא נמכר בכללותו, אלא לגבי הסיווגיס הרלבנטיים. סימן מסחר מוכר היטב, כך מורה לנו הפקודה, הוא סימן החוצה סיווגיס. אמנס אין כוחו אבסולוטי, אולס גס אילו הייתה זניחה שלו משך אותס שנים, אני קובע כי זניחה זו, לא הפסיקה את רציפות השימוש בסימן על ידי מורשים, ואף על ידי מפריס באופן בו השתקפותו של הסימן בעיני הציבור נותרה כשהייתה, באופן כוּה רכישת זכות הבעלות מחדש על ידי הבעליס הקודם, כמוה כהחייאה של הסימן, באופן בו מונשס

הסימן הן מן ההיבט הציבורי שהמשיך לראות בו ייצוג של מוניטין המתנגדת, והן מן ההיבט הקנייני של המתנגדת אשר נפחה באפיו מהמוניטין המשוייר שלה בסימן.

במצב דבריס זה, אני קובע כי איןו המבקשת יכולה לרשוס את הסימניס המבוקשיס בסיווגיס המבוקשים, ראשית כי היא אינה בעלי הסימן, על שוס שלא יצרה אותו וגם לא רכשה בו שוס זכות כדין, וכמו שנקבע לעיל, לא רק שלא הוכיחה כי הסימן בנוטלה אותו היה חף משיירי מוניטין, אלא שנהפוך הוא הוכח בפני כי הוא משויך למתנגדת ומזוהה איתה ועס שמה.

בנוסף לאמור יהא ברישוס הסימן על שס המתנגדת משוס הטעיית הציבור ותחרות בלתי הוגנת, שהלא כפי שהוכח בפני על אף מיתוגה מחדש של המתנגדת, בתחומיס האמוריס ממשיך הסימן לעטר מכשירים רבים, ועל אף שחלקס הניכר הוא של מפרים, אין בכך משוס לגרוע מהמוניטין של המתנגדת, ודאי שאין לאקוף את הדילול בו לרעתה. לעניין וה מקובלת עלי הצהרתה של המתנגדת כי ממתינה היא לסיוסם ההליך שבפני, ולהכרעתי בבעלות הסימן בטרס תחל לפעול כנגד מפרים.

טעס נוסף לפיו אין באפשרותי לאפשר רישוס הסימניס המבוקשים, הוא היותס זהיס לשמה של המבקשת, וכאמור השימוש בעיצוב המוכר כל כך מגביר שיוך זה. עילת סירוב זו שמקורה בסעיף 12 לפקודה קובעת כי דמיון או והות מן הסוג האמור כאשר הס משולביס בסכנת הטעיה או סכנת תחרות בלתי הוגנת הופכיס סימן מסחר לאינו כשיר לרישום. עילה זו חוקה היא יותר מאשר עילות הסירוב האחרות, בהיותה מוחרגת מסעיף ההתיישנות שבפקודה (סע' 39) באופן בו השילוב בין וכות בשמו של עוסק, זכות שהיא חזקה יותר מאשר זכות הבעלות הרגילה בסימן, כאשר יש בה חשש להטעיה או לתחרות בלתי הוגנת, גוברת אף על ההנחה שזכויות בעלות חדשות מתקבעות בסימן לאחר חמש שניס מיוס רישומו. משמעותס של דבריסם היא כי אף אילו נרשס הסימן על שס המבקשת, וחולפות היו חמש שנות ההתיישנות, גם אז לא היה ניתק הקשר האמור שבין הסימן ובין המתנגדת באופן שהיה מאפשר לה לבקש את מחיקתו.

סוף דבר הוא כי אני מקבל את ההתנגדות ומסרב את רישומס של הסימניס המבוקשים.

באשר לבקשה לביטול הסימנים:

אמנם, גם בעניין ביטול סימן, נטל השכנוע הוא על מבקש הביטול ונטל הראיה עשוי "לנדוד" מצד אחד אל הצד האחר, אולס במקרה דנן המתנגדת הציגה ראיות בדבר שימוש רציף בסימן המסחר ונתוניס ממשיים: מספר והיקף מכירות, פעילות מסחרית, תעודות משלוח. אמנם נטען ואף הודתה בכך המתנגדת, בעלת הסימן, כי השימוש נעשה על ידי חברה קשורה, וכי לא נרשס רישיון בקשר עס שימוש זּה.

כבר נפסק לעניין זה כי בניגוד לשאלות של מוניטין ואופי מבחין, הרי שבשאלת השימוש, ניתן לעיתיס לוקוף שימוש על ידי חברה קשורה לזכותו של בעל סימן אף בהיעדר רישיון (ר' דיוו מורחב לעניין וה בבקשה לביטול סימן מסחר 59017, החלטה מיוס 1 ביולי 2004, [להלן: 'פרשת מיס לאגוט', בסעיפים 24 - 42 להחלטה).

בענייננו, נפרשה לפני תמונה לפיה המוניטין הרב שדבק בסימן, ועובדת היותו מוכר היטב בישראל מזה שניס רבות, עובדה שהוכחה בפני, בשילוב העובדה כי נעשה בו שימוש על ידי חברה קשורה, וכי בהגדריס אחריס שלו, ניתנו רישיונות ונעשו עסקאות לגבי השימוש בו, מהוויס נסיבות המאפשרות לרשס להשתמש בשיקול הדעת הנתון לו ולהורות על השארת הסימן בפנקס. לעניין וה נקבע בפרשת מיס לאגוט (סע' 46 להחלטה ואילך):

"סיימן מסחר נכס הוא, ולא בנקל נוטלים אותו מידי בעליו ומבטלים אותו. כתב לעניין זה הרשם (כתוארו אז) יואל צור, בהחלטתו מיום 18 בינואר 1981, בבקשה לביטול סימן המסחר מס' 31589 (מבחר החלטות רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, 1978 - 1983, 39, בעמ'40):

"כלל הוא שרשם סיממי המסחר לא ימהר

וימחק סימן מפנקס סימני המסחר גסם אם

הוגשה בקשה לביטול ולא באה תשובה על

בקשה זו. רישוס סימן מסחר בפנקס הוא

ראיה לכאורה לכשירותו לרישום. הרשם

מוסמך לבטל סימן מפנקס סימנמי המסחר

רק אס שוכנע שמן הדין לעשות כן בהתאם להוראות סעיף 41 לפקודת סיממי המסחר."

פעמיים קבע בית המשפט העליון, מפי השופט ויתקון, בי יכול הרשם להשתמש בשיקול דעתו בטרם יענה לבקשה לביטול סימן מסתו, וזאת גם כשהתמלאו התנאים שנקבעו בחוק למחיקת הסימן (ר' בג"צ 67/71 ובג"צ 4 הנ"ל). עוד נקבע כי השימוש בשיקול הדעת ייעשה במקרים קיצוניים ובנסיבות יוצאות מגדר הרגיל.

עמדנו לעיל על מטרתו של סעיף 41 - טיהור הפנקס. הדין החל בישואל הוא כזה הנותן הגנה אך ורק לסימנים הנמצאים בשימוש, או שקיימת כוונה מעשית להשתמש בהם בתום לב בתוך תקופה מוגדרת. סימן שנרשם ושלא נעשה בו מעולם שימוש בפועל - כמו גם סימן שנעשה בו שימוש בפועל אך זה הופסק ללא כוונה מעשית לחדשו - אחת דינם להתבטל.

פרק הזמן שנקבע בסעיף 41 - שלוש שנים, הוא פרק זמן מינימאלי, והוא נקבע כחלק מהצורך להתאים את הדין להתחייבויותיה של מדינת ישראל במישור הבינלאומי (הסכם 18105). ואכן במספר רב של בקשות לביטול סימני מסחר בשל העדר שימוש, דובר על סימנים שלא נעשה בהם שימוש כלל במשך שנים ואף עשרות שנים מאז רישומם.

במקרה דנן וככל שמדובר במועד הגשת הבקשה, אין לנו עניין בסימן שנרשם שלא במטרה לעשות בו שימוש, או בסימן שהשימוש בו הופסק לחלוטין. אין חולק כי בסימן נעשה שימוש במשך תקופה ארוכה, וגם בתוך מסגרת שלוש השנים הקובעות לצוורך בקשה זו. אלא מאי, השימוש לא נעשה על ידי בעלת הסימן הרשומה.

אם לא די בכך הרי שהשימוש נעשה על ידי חברות הקשווות לבעלת הסימן הרשומה ואשר עסקיהן והשימוש בסימני מסחר על ידיהן בישראל נעשה ללא הפרדה ומול יבואנית ומשווקת אחת - מבקשת הביטול.

כאמור אף בענייננו מוצא אני לנכון להותיר סימן וה רשוס בפנקס.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה לביטול סימן המסחר הרשוס, ומקבל את ההתנגדות לרישוס סימני המסחר.

המבקשת תשלם למתנגדת את הוצאות ההליכים. לצורך קביעת סכום ההוצאות, תגיש המתנגדת תחשיב בליווי תצהיר מטעס המתנגדת, ובליווי כל ההוכחות כפי שנקבעו בפסיקת רשות הפטנטים. התחשיב יועבר למבקשת אשר תהא רשאית להגיב לעניין סעיפי ההוצאות השונים. כמו כן תשלס המבקשת למתנגדת שכר טרחת עורך דין בסכום של 0 ₪₪ בצירוף מע"מ.

נח שלו שלומובי), פוסק קניין רוחני

נח שלו שלומוביצ 54678313-124446] סגן רשם הפטנטים ניתן בירושלים ביוס 3 מרצ, 2009 כ"ז אדר, תשס"ט

11