סימן מסחר 110548

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

התנגדות לבקשת פטנט מס' 110548

המבקש שמואל סדובסקי על ידי ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"פ

המתנגדת חוגלה קימברלי שווק בע"מ על ידי ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ

ה ח ל ט ה

1. בפניי התנגדות לבקשת פטנט מספר 110548 (להלן: "בקשת הפטנט") שעניינה "ספוגית ניקוי משולבת". מר שמואל סדובסקי (להלן: "המבקש") הגיש את בקשתו לרישום הפטנט בישראל ביוס 2.8.1994 תוך תביעת דין קדימה מבקשת פטנט אמריקאית מספר 6 מיום 14.9.1993 (פטנט מספר 5408718) (להלן: "הפטנט המקביל"), בהסתמך על סעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") והפטנט המקביל.

2 האמצאה המתוארת והנתבעת בבקשת הפטנט הינה פד לניקוי בעל שני צדדים מקבילים ולוה, שצידו האחד מקרצף בחלקו ובחלקו פחות מקרצף (אברזיבי) והצד השני של פד הניקוי מקרצף פחות או אינו מקרצף.

3 ביוס 21.8.2003 שלחה רשות הפטנטים למבקש הודעה לפני קיבול הבקשה ובה התבקש המבקש לשלם אגרת פרסום. מאחר והמבקש לא פעל כמבוקש ביוס 19.1.2004 נשלח מרשות הפטנטים למבקש מכתב התראה. לאחר שהמבקש לא הגיב להודעות אלה נשלחה למבקש ביוס 5.5.2004 הודעה לפיה הבקשה לרישום הפטנט סורבה לקיבול בהתאם להוראת סעיף 21 לחוק הפטנטים. להשלמת התמונה יצוין כי הודעות הלשכה נשלחו לבא כוחו דאז של המבקש, עו"ד ועו"פ מרק פרידמן (להלן: "עו"ד פרידמן").

4. ביוס 25.6.2006 הגיש מר אבי קדם, סמנכ"ל יצוא בחברת סדובסקי בע"מ בקשה לרשות הפטנטים שכותרתה "חידוש רישום פטנט", המלווה בתצהיר המבקש (להלן: "בקשת החידוש"). המבקש הצהיר כי חוסר שיתוף הפעולה עם רשות הפטנטים נבע מ"קצר בתקשורת" עם עו"ד פרידמן, עקב שריפה שפרצה במפעל המבקש בחודש אוגוסט 2004.

לאור התצהיר שהוגש חודש הטיפול בבקשת הפטנט על ידי רשות הפטנטים והיא פורסמה ביומן הפטנטיס להתנגדויות הציבור ביוס 31.12.2006.

להשלמת התמונה יצוין, כי הפטנט המקביל בארה"ב לא חודש ופקע ביוס 28.5.2003 ככל הנראה חצי שנה לאחר שלא שולמה אגרת חידוש בנובמבר 2002.

ההליכים שבפניי

ביוס 22.3.2007 הגישה המתנגדת את התנגדותה לרישום הפטנט ואת ראיותיה; ראיות המבקש הוגשו ביוס 14.6.2007; ראיות בתשובה הוגשו ביום 8.11.2007. הדיון בפניי התקיימו ביוס 25.3.2008. במהלך הדיון הסכימו הצדדים לפנות לעו"ד פרידמן בבקשה כי יודיע בכתב באס נמצא בתיק אשר במשרדו מסמך החתוס על ידי המבקש עם הוראה ממנו לונוח את בקשת הפטנט ו/או לא לשלם את אגרת הפרסוס. ביוס 7.5.2008 הודיע עו"ד פרידמן כי נמצא מסמך החתום על ידי מר קדם, מיוס 4.2.2004, המורה למשרדו לא לשלם את דמי הפרסוס ביחס לבקשת הפטנט (הוגש וסומן מתפ!1).

ביוס 5.6.2008 החלטתי לאפשר הגשת תצהיר משלים של המבקש, אשר הוגש ביוס 8. ביום 13.1.2009 התקיים בפני דיון נוסף לצורך חקירתו הנגדית של המצהיר וחקירתו של עו"ד פרידמן כעד ההגאה. במהלך הדיון אפשרתי למבקש להגיש את תצהירו של מר קדם, והוא נחקר על תצהירו חקירה שכנגד. סיכומי המתנגדת הוגשו ביוס 9, סיכומי המבקש הוגשו ביוס 4.11.2009; סיכומי בתשובה מטעמו של המתנגדת הוגשו ביוס 14.12.2009.

עיקר טענות המתנגדת

המתנגדת סומכת טענותיה על שני ראשיים: האחד, כי לא היה מקום להיעתר לבקשת המבקש להאריך את המועד לתשלום דמי הפרסום. השני, כי ההמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט שבפניי אינה כשירה לפטנט בשל חוסר חידוש וחוסר התקדמות המצאתית. להלן אפרט את טענות המתנגדת בשני ראשיים אלה.

א. בקשת "החידוש"

טוענת המתנגדת כי הואיל ובקשת החידוש הוגשה על ידי חברת סדובסקי בע"מ ולא על ידי המבקש עצמו, אין אותה משפטית בין מגישת בקשת החידוש למבקש, ולפיכך לא הייתה הצדקה להיעתר לבקשת החידוש. המתנגדת מפנה לעניין וזה לסעיף 7 בתצהירו של המבקש מיוס 27.6.2008, בו הצהיר המבקש כי מר קדם לא הוסמך על ידי חברת סדובסקי ו/או המבקש לחתוס על מסמך כלשהו מטעמו של החברה. המתנגדת מוסיפה כי אס תתקבל טענת

המבקש לפיה מר קדם לא היה מורשה לחתום על הוראת הזניחה (להלן: "מת5פ/1") בשם המבקש, אזי מר קדם לא היה מוסמך לחתוס בשס המבקש גס על בקשת החידוש. בכל מקרה, טוענת המתנגדת, כי אין יסוד עובדתי ומשפטי לטענת המבקשת באשר לחריגה מסמכות של מר קדם או העדר סמכות להורות על זניחת הבקשה לעו"פ פרידמן.

עוד טוענת המתנגדת כי בקשת ה"חידוש" אינה מנומקת כראוי, שכן השריפה עליה הסתמך המבקש בבקשה זו, ארעה לאחר וניחת הבקשה לפטנט. לפיכך טוענת המתנגדת, כי בהעדר נימוק לבקשת החידוש, לא ניתן להיעתר לה.

המתנגדת טוענת עוד, כי המבקש אינו יכול לטעון טענות החורגות מגדר היריעה של בקשת החידוש. עוד נטען, כי הוראת הזניחה מוענה לעו"ד פרידמן והיא אינה רלוונטית ליחסים שביו המבקש ללשכת הפטנטים. המתנגדת מוסיפה וטוענת כי גס אס הוראת הזניחה ניתנה מחמת טעות שבהיסח הדעת, וכי כוונת המבקש היתה להורות לעו"ד פרידמן לשלם את אגרת הפרסוס ולהמשיך בהליך, אזי הטעות הנטענת אינה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד לתשלום אגרה.

אשר לנטל השכנוע, נטען כי טענת המבקש לפיה מתן הוראת הזניחה לעו"ד פרידמן היא פועל יוצא של טעות בבחירת החלופה, מהווה טענת "הודאה והדחה" המצדיקה העברת נטל השכנוע אל כתפי המבקש.

טענה נוספת בפי המתנגדת, והיא, כי המבקש ונח את הפטנט המקביל עוד בשנת 2002, עובדה השוללת לטענתה את טענת המבקש לפיה זניחת הבקשה הישראלית נבעה מטעות. המתנגדת מוסיפה כי טענת הטעות נטענה בשיהוי ניכר.

מוסיפה המתנגדת וטוענת כי כל דבר דואר שנשלח מלשכת הרשם לעו"ד פרידמן כמייצגו של המבקש נחשב כאילו הומצא כדין למבקש, ואין נפקא מינה אס היה "קצר בתקשורת" ביניהם.

ב. אי כשירות ההמצאה הנתבעת לפטנט

המתנגדת טוענת כי ההמצאה אינה כשירה לפטנט שכן היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית לנוכח הפרסומיס הבאים:

א. פטנט אמריקאי מספר 4254530 מיום 13.11.1979 (להלן: "פטנט 530") - הפטנט מתאר פד רחיצה העשוי מחומר רך בצידו האחד, וחומר מגרד או שורט המתאים לקרצוף (להלן: "אברזיבי") בצדו האחר. לטענת המתנגדת, ניתן להבחין בשרטוט מספר 3 כי החומר האברזיבי מכסה רק חלק מפני הצד שמכיל אותו, בדומה לתכלית המצאה נשוא בקשת הפטנט.

ב. פטנט אמריקאי מספר 4581287 מיום 9.8.1985 (להלן: "פטנט 287") - הפטנט מתאר פד שבו צד אחד הוא אברזיבי וצידו האחר הוא חומר טקסטיל שאינו אברזיבי.

ג. פטנט אמריקאי מספר 4966609 מיום 30.10.1990 (להלן: "פטנט 609") - ההמצאה מתוארת כספוג שבצד אחד מכוסה בחומר טקסטיל ולפחות בפן אחד שלו ישנו ציפוי אברזיבי. המתנגדת מוסיפה כי הצד בו מצוי החומר האברזיבי עשוי לכלול גס חומר טקסטיל, בדומה לבקשת הפטנט שבנדון.

7. לבסוף טוענת המתנגדת כי בקשת הפטנט אינה בהירה דיה, שכן תביעה מספר 1 מתייחסת לחלק אברזיבי ("תסוזזסק 6טִַ4ַפהזט") וחלק שאינו אברזיבי ( "מסוזוס 85106זכ8-תסת"), ואילו בתיאור ההמצאה הוגדר החלק האברציבי כבעל אברציביות יחסית (" ע[16[806

חס1שסז 6ט51זטהּ") והחלק שאינו אברזיבי כפחות אברצזיבי ("ח6₪10ז 80785106 1655"). בהמשך לכך טוענת המתנגדת כי ההמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט אינה תואמת את מוצרי המבקש ומוצרי המתנגדת, שכן מוצרי אלה אינם כוללים צד לא אברזיבי או טקסטיל, והס מצופים בחומר המורכב משני סוגי של סיבים אברזיביים, הנבדלים ביניהם רק בעוביים.

עיקר טענות המבקש

8. המבקש טוען כי לא ידע על מכתבי ההתראה ולא הורה על וניחת בקשת הפטנט. לטענתו, כאשר גילה שבקשת הפטנט הוזנחה עקב אי תשלוס אגרת הפרסוסם, פעל לחידושה באמצעות הגשת התצהיר שצורף לבקשת החידוש. באותה עת, כך המבקש, האמין שהשריפה היא שהובילה לאי תשלוס האגרה.

9. המבקש מוסיף כי הוראת הזניחה ניתנה ללא ידיעתו ובניגוד לרצונו, וכי נודע לו עליה רק במהלך הדיון בפניי.

0. עוד נטען על ידי המבקש כי בכל אחד מהפרסומיס שצוטטו על ידי המתנגדת נעדרת התכונה המאפיינת את ההמצאה נשוא בקשת הפטנט, והיא ספוגית בעלת צד אחד לא אברזיבי וצד שני שיש בו חלק שהוגדר כאברזיבי וחלק שהוגדר כלא אברציבי. כך, פטנט 7 מתאר כרית ניקוי עס צדדים שונים בלבד, בדומה לפרסומיס שאוזכרו בבקשת הפטנט; פטנט 609 מתאר, בין היתר, שכבה המוגדרת כ-"₪ה086/1 168116" ההופכית לרכיב האברזיבי; אשר לפטנט 530, נטען כי הוא מתאר כרית בעלת שני משטחים ניגודים המחוברים אחד לשני, כאשר כל משטח עשוי מחומר אחר.

1. עוד טוען המבקש כי הבקשה ברורה דיה שכן היא מגדירה את המושגיס אברזיבי ולא אברזיבי בתיאור.

עיקרי הראיות

2. עיקרי ראיות המתנגדת מפורטים להלן:

א. תצהירה של הגב' רינת אשכנזי, מנהלת תחום מטבח במתנגדת, מיוס 20.3.2007. בתצהירה חוזרת הגב' אשכנזי לטענות המתנגדת, שהובאו לעיל.

ב. תצהיר משלים של הגב' אשכנזי מיוס 6.11.2007, לפיו אין היא משווקת מוצר כמפורט בבקשת הפטנט של המבקש. עוד מפנה במסגרת תצהיר זה הגב' אשכנזי לפטנט 609 כשולל את ההתקדמות ההמצאתית שבבקשה.

ג. המתנגדת העידה את עו"פ מרק פרידמן כעד האמון והגישה מסמכים ממשרדו של עו"פ פרידמן באשר להוראות שניתנו לעו"פ פרידמן בהתייחס לבקשת הפטנט דנן.

3. עיקרי ראיות המבקש הם כדלקמן:

א. תצהיר המבקש מיוס 12.6.2006 אשר צורף לבקשת החידוש. המבקש מצהיר, כאמור, כי וניחת בקשת הפטנט הינה תולדה של השריפה שפרצה במפעלו בחודש אוגוסט

ב. תצהיר המבקש מיוס 11.5.2007. המבקש מצהיר, בין היתר, כי לא ידע על ההודעה לפני קיבול, וכי רק בשנת 2006, עקב בדיקה, נודע לו לראשונה כי בקשת הפטנט הוזנחה עקב אי תשלוס אגרת פרסוס. המבקש מוסיף כי היתרון הטמון בהמצאה נשוא בקשת הפטנט הוא שאין צורך במגע יד עם החלק האברזיבי של הספוגית בעת שימוש בה.

ג. תצהיר המבקש מיום 22.6.2007. (הוגש בתמיכה לבקשת זירוז קביעת דיון בע"5). המבקש מצהיר כי המתנגדת משווקת, לטענתו, מוצר שהינו חיקוי מובהק של ההמצאה נשוא בקשת הפטנט. טענה זו נזנחה שכן המבקש לא חזר עליה בסיכומיו.

ד. תצהיר המבקש מיוס 27.6.2008. המבקש מצחיר כי מר קדם חתם על הוראת הזניחה ללא ידיעתו וללא אישורו ו/או אישור דירקטוריון החברה. המבקש מוסיף ומצהיר כי לו היה מודע לקיומה של הוראת הזניחה, לא היה מסכים לפנות לעו"ד פרידמן ולשלם למשרדו את הוצאות הטיפול בהודעתו מיוס 7.5.2008. עוד מצהיר המבקש כי תצהיריו הקודמים ניתנו בתוס לב ומתוך האמונה כי מעולם לא התכוונה חברת סדובסקי לזנוח את בקשת הפטנט.

לתצהירו של המבקש מצורף, בין היתר, מכתב מטעמו רואי החשבון של חברת סדובסקי לפיו חתימתם של המבקש ו/או של אשתו, הגב' דורית סדובסקי, בצירוף חותמת החברה, תחייב את החברה לכל דבר ועניין.

ה. תצהירו של מר קדם מיוס 8.1.2009. מר קדם מצהיר כי עד אשר הובאה הוראת הזניחה לידיעתו בגדר ההליך דנן, לא זכר כי הורה למשרדו של עו"ד פרידמן לא לשלם את אגרת הפרסוס עבור בקשת הפטנט. מר קדם מוסיף כי לאור היכרותו עם המבקש

ועם חברת סדובסקי, אין ספק בלבו שמעולם לא קיבל הוראה או הרשאה לוותר על בקשת הפטנט, וכי הקיף בעיגול את ההנחיה שלא לשלם את אגרת הפרסוס מחמת טעות שבהיסח הדעת. לבסוף מציין מר קדם, כי מעת לעת הוא נותן הנחיות מטעמו חברת סדובסקי לביצוע פעולות בתחומי עיסוקה, אולם הדבר נעשה בכפוף לקבלת הנחיות מהמבקש. מר קדם מוסיף כי הוא אינו מורשה לוותר על נכסים של החברה.

הבקשה להארכת מועד

בניגוד לטענת המבקש בסיכומיו כי מדובר בבקשה להחזר תוקף פטנט, הבקשה להארכת מועד המוגשת מכוח סעיף 164 לחוק הקובע כדלקמן: "הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי

חוק זה לעשייתו של דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפיס 30, 57, 56, 64, 61ו, 64יג, 3(73) ו-170())..."

המועד אותו מתבקש הרשם להאריך הינו המועד לפי סעיף 21א לחוק של שנה אחת להגשת בקשה לרשם לדון מחדש בבקשה שסורבה לפי סעיף 21 לחוק ביוס 5.5.2004.

כפי שנקבע בעניין רע"א 2826/04 נ' רשם הפטנטים, פ"ד נט(2) 85, סמכותו של הרשם להאריך מועדיס תתפרש בהתאם להקשר שבו הבקשה נדונה:

"המדיניות לגבי בקשות שונות להארכת מועד המובאות בפני הדשם

עשויה להשתנות על פי הקשר הדברים ועל פי טיבו של ההליך שלגביו מתבקשת הארכת מועד."

השיקולים שנלקחו בחשבון באותו עניין הינס פרק הזמן של האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור.

בענייננו חלפו למעלה משנתיים ממועד סירוב הבקשה לפטנט במאי 2004 ועד הגשת "בקשת החידוש" ביוני 2006, כאשר המועד האחרון להגשת בקשה לפי סעיף 21א, שהארכתו התבקשה, חל שנה לאחר סירוב הבקשה היינו ה-5.5.2005.

לא משך האיחור הוא העומד לרעצ למבקש, אלא כי מדובר בפרק זמן ארוך וכלל לא מבוטל, כי אס הסיבה לאיחור בתשלום אגרת הפרסום. בעניין ב"ש 83/86 סוקול נ' ישמח, פ"ד מ(1) 577 קבע בית המשפט העליון בהקשר של בחינת הסיבה לאיחור בראי הטעם הסביר, כי:

"הסמכות להאריך את המועד נועדה לאפשר להתגבר על תקלות ועכובות

כוחו לגבות תצהיר ממר קדס והתצהיר נגבה רק שמונה חודשים לאחר מכן, בינואר 2009 (עמ' 72 לפרוטוקול מיוס 13.1.09). הוא גם לא שוחח עם מר קדם מייד עם קבלת הוראת הזניחה ולא הביע בפניו כל כעס (עמ' 64 לפרוטוקול מיום 13.1.09). המבקש העיד עוד כי בשיחותיו עם בא כוחו לאחר גילויו של מתפ/1 כלל לא עלה נוסת היקף ההרשאה של מר קדם (עמ' 75 לפרוטוקול מיום 13.1.09) ואמנם נושא זה התווסף לתצהירו של המבקש רק ימיס מספר לפני חקירתו בדיון ביוס 13.1.09). יתרה מכך, בחר המבקש גם לזנוח את הפטנט האמריקאי המקביל לבקשה הנדונה בפניי, אם כי המבקש העיד בפניי כי לא היה מודע לכך שהפטנט פקע ולא חודש עוד עד לדיון ב- 25.3.08 (עמ' 89 לפרוטוקול מיוס 13.1.09). עם זאת, המבקש לא בדק מה היו הנסיבות של אי חידוש הפטנט האמריקאי (עמ' 91 לפרוטוקול הדיון מיוס 13.1.09).

מר קדס העיד כי הוא היה איש הקשר בכל הנוגע לענייניס הפורמלייס-טכניים סביב רישום הפטנט בבקשה הנדונה בפניי בין המבקש לבין לשכת הפטנטים ועו"פ פרידמן (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיוס 13.1.09). בעוד המבקש העיד כי מענה למכתב מת1/5 ותשלוס אגרת הפרסוס לא היה בסמכותו של מר קדם, מר קדס סבר שמדובר בעניין פרוצדוראלי (עמ' 104 לפרוטוקול):

"ת, | ...הימו צריכים לענות, קיבלנו מכתב שעו"ד הפטנטים ביקש תשובה, והתשובה שהייתי צריך לענות, זה להתגלגל עם הדבר הזה הלאה, וזה דבר פרוצדורלי, ואת הדבר הפרוצדורלי הזה, זה

... רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר במהלך העסקים התקין, זה לא, ולבטל את העניין או להפסיק את זה, זה לא דברים שאני התעסקת: איתם."

: | הבנתי. עכש אני מבין מה שאתה אומר. ז"א הגרסה שלך, אס אני אנסת את זה קצת אחדת, כדי להיות בטות שהבנו טוב, הטעות היא לא בזה שענית,

ת: נכון."

מר קדס העיד תחילה כי הוא זוכר את השיחה בה עם המבקש מה עליו לעשות בנוגע למכתב מעו"פ פרידמן, ואחר כך העיד כי אין היא זּכורה לו ממש אלא הוא מסיק על תוכנה "מהגיון הדברים" (עמ' 110 לפרוטוקול הדיון מיוס 13.1.09). על פי עדותם של מר קדס והמבקש לא ניתן להכריע כי אכן התקיימה שיחה כזו בין השניים, אך סבורני כי מר קדס לא היה פועל על דעת עצמו ומוותר על הפטנט מבלי להיוועצ תחילה במבקש.

הטעות אותה תיאר מר קדס בעדותו אינה סבירה. הדברים כתוביס באופן ברור על גבי הוראת הזניחה באותיות ראשיות ומודגשות בעברית. מר קדס לא סימן ליד האפשרות המוטעית, אלא ממש הקיף את כל המשפט המורה על הזניחה (" 16 עגּכ א 60 ,סז ".166 ה1168110פטס).

עו"פ פרידמן העיד בפניי כי שלח למבקש את ההודעה על תשלוס אגרת הפרסוס ומספר תזכורות בעניין גה הן בפקס והן בדואר. התזכורות נשלחו למספר הפקס במשרדו של המבקש והוצגו אישורי פקס כי אכן המכתב הועבר בהצלחה. יש להניח אפילו כך, שהמבקש ראה את המכתב הנדון, שכן לטענתו מר קדס לא עבד במשרד כל יום ולפיכך לפחות בחלק מן הפקסים טיפל המבקש.

עוד העיד עו"ד פרידמן כי מר קדס נרשם בפרטי הקשר של הלקוח כאיש הקשר לעניין בקשת הפטנט (עמ' 124 לפרוטוקול הדיון מיוס 13.1.09).

כן העיד עו"ד פרידמן כאיש מקצוע בתחום, כי לא נראה לו סביר כי תקרה טעות כמתואר על ידי מר קדם.

לנוכח העדויות ששמעתי, לא אוכל לקבל את טענתו של המבקש כי בשל טעות לא שולמה אגרת הפרסוס של בקשת הפטנט.

אקבל את טענתו של המבקש כי אירעה טעות במשרדו וניתנה הוראת וניחה שגויה, עדיין יש לקבוע כי התנהלותו של המבקש אינה סבירה, באשר במשך שניס לא בירר את גורל בקשת הפטנט (עד שנת 2006). אדם המוסר את הטיפול בענייננו לעורך דין או עורך פטנטים, לא מפסיק להיות אחראי על ענייניו והציפייה ממנו היא לברר כיצד הטיפול בענייניו מתקדס. ואת לא עשה המבקש.

7. לפיכך אני קובע כי המבקש לא הראה כל טענה סביר שישכנע את הרשם להאריך את המועד לתשלום אגרת הפרסוס של בקשת הפטנט.

8. למעלה מן הצורך, אני דון בטענתה הנוספת של המתנגדת, כי הבקשה אינה כשירות פטנט באשר היא נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית.

9. סעיף 4 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"אמצאה נחשבת לחדשה, אס לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

1) על ידי תיאוד, בכתב או במדאה או בקול או בדרך אחדת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

0. סעיף 5 לחוק הפטנטים קובע כדלקמן:

"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפמ תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."

כידוע, על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרתי כי גו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד (ע"א 345/87 עתהּקו 6-0 ))163\/ 110₪[165 נ' מדינת ישראל, פ"ד מד/4), 45) (להלן: "עניין היוז"). לאופן בחינת ההתקדמות ההמצאתית לאור הפרסומים הקודמים ראה עניין היוז וכן בקשה לביטול פטנט מס' 123976 יפים גיסר נ' קומפיוקרפט בע"מ, פורסמה באתר [670.00.1ם. עועעעצ. 1. בתביעה מספר 1 של בקשת הפטנט מתוארת האמצאה בו הלשון : :זו 60 ,סק 8ַה1חם6[0 3"

[ס!!סיזסטן ע11011ה0510וו5 סט טחזטסו! 6זס6 96חסק5 [זוח66 0 (ם)

;0005]זו51 6חזם1

6זס60 ]6610 5010 ]גוס 6066160 ץ[וח6הסחיזסט. זסטסס 0 (פ) מסטסקו 0 0חם מסזויזסט 6טז5סיזפ השטסץו ₪ חחווו]6חז זסטס6 5010 0 (חזזסטס6 חסזוזסק 6ש051ז5 5016 (מסוזיזסט 6טופ5סזמם-חסח -מסח 5016 6]![חעו 0665] זגו 6ףזם! 5010 ]0 6חס ]0 הסחזסק חמ 066]זוו5 6חיזם! 5010 ]0 זיז 16 6065 חסוזיזסט 6טז5סיזפם

" .0665]זוו5 6'זם] 5010 ]0 זסו[זס 6וזז

בתמצית האמצאה של המבקש כוללת את הרכיבים הבאים: א. בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים מקבילים המחוברים על ידי ליבה מרכזית; ב. כאשר צד אחד הינו אברזיבי (חיינו, מקרצף); ג. והצד השני בחלקו אברזיבי ובחלקו שאינו אברזיבי או פחות אברציבי.

פטנט 530 מתאר פד רחיצה העשוי מחומר רך בצידו האחד, וחומר אברזיבי בצדו האחר. שני החלקים תפורים זה לווה באופן שהושאר פתח, שדרכו ניתן להשחיל ליבה מרכזית (ספוג) כדי להקנות נפח לפד רחצה. על פי השרטוט והמתואר בפירוט אכן נראה כי שטח הפנים (השטח הפונה כלפי חוץ) של הצד האברזיבי יותר, של פד מוקף בחומר אברזיבי פחות, וזאת בדומה לנתבע באמצאה של המבקש, כמוצג בשרטוט מספר 3 של פטנט 530:

על פי האמור בפירוט ביחס לשרטוט מספר 3, שרטוט מספר 3 מתאר את הצד האברזיבי יותר של פד הניקוי (עמודה 3 לפטנט). על פי האמור בתיאור, רכיב מס' 16 מייצג את החומר האברזציבי יותר ([816118ו 51061 [65ות-תס[עת 1160חא ,ו[שָטס+ 8), רכיב מס' 14 מייצג את החומר האברזציבי פחות ([614זהוח 6ת1ו510811 [גזנחאּת 8), רכיב 18 מייצג את התפר המחבר את שני החומרים 14 ו-16 זה לזה (680ז11 8 ה[שטסזון1 ₪ח1ש\50).

המבקש נחקרה אשר לשאלה האם על פי השרטוטים שצורפו בדומה למתואר באמצאה של המבקש, צד של פד הרחצה המתואר כולל הן חומר אברזיבי והן חומר שאינו אברזיבי או פחות אברציבי:

"ש. | ...אנחנו מדברים על חומר שבמאורך הוא לא אברזיבי, ת: | (מעיין) במאורך הוא לא אברזיבי,

: ואנחנו מסכימים כלג לפי ציורים1 ו-3, ש -14 הוא חומר רך לא אברזיבי, ו- 16 הוא חומר אברזיבי, זה לפי מה שהפטנט אומר.

ת: | כּ.

: ואתה גם הסכמת נדמה לי, אבל כל כך הדבה שאלתי אותך, אולי התבלבלתי, אז אני מתנצל שאני שואל עוד פעם, שהחומר אברזיבי בציור 3 לא מכסה את כל המשטח, אלא רק חלק ממנו.

ת: החומר בציור 23 : כן, גם 16 מכסה רק חלק ממנו, חלק ממנו קטן :ותר, ת: לא, אני חושב שהוא מכסה את כל המשטח."

נראה כי שרטוט מספר 3 בפטנט 530 מתאר אפשרות אחת לביצוע האמצאה המתוארת בבקשת הפטנט ושולל את החידוש שבבקשת הפטנט.

פטנט 287 הפטנט מתאר פד שבו צד אחד הוא אברזיבי וצידו האחר הוא חומר טקסטיל, כאשר הפטנט מתמקד בצפיפות הסיבים והרכבס. לא אני דון בהרחבה בפטנט זה שכן הוא מתמקד בצפיפות הסיבים והרכבס ולא באופן סידור החומרים על גבי שטח הפנים של הפד.

פטנט 609 האמצאה מתוארת כספוג שבצד אחד מכוסה בחומר טקסטיל ולפחות בפן אחד שלו ישנו ציפוי אברזיבי. המתנגדת מוסיפה כי הצד בו מצוי החומר האברזיבי עשוי לכלול גם חומר טקסטיל, בדומה לבקשת הפטנט שבנדון.

התביעה הראשונה של פטנט 609 קובעת כדלקמן:

יזס 8חוו[!!ס ,6הותםס!6 "ס] 06|6ז 6טופסזפם 6|מוא6] - א" ]הויז הוגוףז! ‏ 6]פוא6!] ₪ מחזפזקוחס6 0665]זגו5 ]0 פחווזססחז5 זס חז]6]סץ]סק 06הזס!ו6[שתזטץ]סק 05₪6!קסחזזסו) |[66/ 6|]0560 זס הסוזקיז050 0 1ה051500ז 15 6וועו 51516 וחסס] 6הםזסיזגוץוסק 6 ]0 6קסז5 16 0+ שחזתדזס[הס6 ]0 6020016 15 חב 5הוטףון זיל חחוטסו! 5006וו5 5010 606[מס חם ]0 066]זוו5 יזם!ווטסיזיזו

1000 0066]זוו5 06 16051 ₪1 10 011060 סד 116 זויוס

אמנם הפטנט אינו קובע הגבלה שכל שטח הפנים של צד אחד של הפד יהיה מכוסה בחומר אברזיבי, אך הוא אינו מצביע במפורש על האפשרות כי לא כל שטח הפנים יהיה מוכסה בחומר אברזיבי.

לסיכום, האמצאה של שני צדדים של פד, כאשר האחד אברזיבי והשני אברזיבי פחות הייתה ידועה ברבים זמן רב לפני התאריך הקובע. פטנט 530 מתאר בשרטוט מספר 3 פד שצידו האברזיבי כולל שולייס לא אברזיביות או פחות אברזיביות בדומה לאמצאה המתוארת בבקשת הפטנט. לטעמי די בפטנט 530 כדי לשלול את כשירות האמצאה לפטנט מחמת העדר חידוש.

הצדדים טענו גם לעניין השאלה עם המתנגדת מייצרת מוצר לפי התביעות בבקשת הפטנט שבפניי. שאלה זו אין לה כל רלוונטיות לשאלת הכשירות לפטנט, שהוכרעה על פי בקשת הפטנט הכתובה שבפניי והפרסומים הקודמים לתאריך הקובע, ועל כן לא אדון בשאלה דנן.

3. מאחר וקבעתי כי לא היה מקום להאריך את המועד לתשלום אגרת הפרסוס ומאחר וקבעתי כי האמצאה אינה כשירות פטנט, אני מקבל את ההתנגדות.

4. המבקש ישא בהוצאות המתנגדת ובשכר טרחת עורכי דינה בסך כולל של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ. וסו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיוס ועד לתשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועם, ראש הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ניתנה בירושלים ביום 12 באוגוסט, 2010