המבקשת
- שם: אלכסנדר דקהם קומפנטי
- בא כח: עו"ד מרק בדנר
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 114236
המבקשת אלכסנדר דקהם קומפנטי עייי עו"ד מרק בדנר המתנגדת קוייקר סטייט אופוריישן
ע'יי עו"יד דוד גילת, עו"ד דניאלה לבנסארט
הערה: הואיל וההחלטה המתפרסמת בזאת היא העתק מתוך פרוטוקול דיון שהוא תמלול של הקלטה, תיקוני שיבושי לשון וציטוטיס הוספו לנוסח זה.
פרוטוקול הישיבה מיום 1.8.2000
בכתב הטענות שהוגש מטעו המתנגדת, ביום 25 בנובמבר 1998, נטען כי הסימן של המבקשת אינו סימן שמסוגל להבחין בין מוצריה לבין אלה של המתנגדת, והוא פסול לרישום לפי סעיף 8א' לפקודת סימני המסחר. נטען כי הסימן של המבקשת עשוי להטעות את הציבור ולעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר, ולכן הוא פסול לרישום לפי סעיף 6(11) לפקודה. בעקבות זה נטען, ככה התברר במהלך הטיעון בדיון, שעל סמך וה גס טוענת המתנגדת לעילה על סמך סעיף 6(11) לפקודה. כמו כן נטען שהסימן של המבקשת דומה עד כדי להטעות לשני סימנים רשומים של המתנגדת, ולכן הוא פסול לרישום לפי סעיף 9(11) לפקודה. המתנגדת טענה שהסימן
שלה הוא סימן מפורסם במובן סעיף 6 של אמנת פריז ולכן אין מקום
להתיר את רישום הסימן המבוקש.
המתנגדת לא ביססה ולא הראתה שעומדות לה עילות לפי סעיפים 8א', 6(11) ו- 5(11) לפקודת סימני המסחר, שכן לצורך כל העילות הללו היה עליה להוכיח כי היא נהנית בשוק הישראלי ממוניטין לגבי סימניה. מוניטין כזה לא הוכח על ידי המתנגדת. המתנגדת הצביעה על מכירות בשוק הישראלי, מדובר על מכירות בשנת 1995 - 16,600 דולר, בשנת 96' - 33,100 דולר, בשנת 97' - 47,500 דולר, בשנת 98'- 100,718 דולר וב- 99' - 258,429 דולר. הנתונים הללו לקוחים מתוך סעיף 4 לתצהיר של מר סיגל.
המתנגדת לא טענה ולא הראתה כי הנתונים הללו מייצגים מכירות של מוצרים שנמכרו תחת סימניה. המתנגדת לא הראתה סוג דוגמה של מוצר או אריזה, או חומר שיווקי שנוגע למוצרים בישראל ושנושאים את הסימניס שלה. בהחלט ייתכן, כפי שהעיר ב"כ המבקשת, כי השמן נמכר בתפוורת או שהוא יוצר על ידי המתנגדת עבור מישהו אחר שמשווק אותו תחת סימנו, מה שנקרא פרייבט לייבל - מותג פרטי.
עולה איפוא כי למרות שהמתנגדת הראתה מכירות בישראל, היא לא הראתה כי המכירות הללו נעשו תחת סימן המסחר. במילים אחרות, היא לא הראתה שימוש בסימן המסחר בישראל. אוסיף ואומר כי אפילו היו נתוני המכירות מתייחסים למוצרים מסומנים בסימני המתנגדת, ספק גם היה בנתונים הללו כדי להעיד על רכישת מוניטין. המתנגדת לא הביאה כל ראיה לגבי היקף השוק, לגבי היקף שוק השמן בישראל. היא גם לא הראתה מהו פלח השוק שלה. בהעדר מסד מספיק של נתונים אין בציון היקפי המכירות
המופיעים בתצהיר המתנגדת כדי ללמד כי רכשה מוניטין
בישראל וזאת, אפילו נניח כי הנתונים הללו מתייחסים למוצרים שנמכרו תחת הסימניה שלה.
המתנגדת הצביעה על מגוון גדול ומרשים של מוצרים וחומר פרסומי שמופצים על ידה בשוק האמריקאי. נתוני המכירות של המתנגדת בשוק האמריקאי עולים על מיליארד דולר בשניס האחרונות. ייתכן שזהו נתון מרשים לגבי השוק האמריקאי אך אין בו כדי ללמד על רכישת מוניטין בישראל. בצד רב טענה באת כח המתנגדת כי מוניטין של סימן מפורסם צריך להרכש בשוק המקומי, גם אם הוא נובע מפעילות בשווקי חו"ל. ראיות המתנגדת לגבי פעילותה בארה ובחו"ל, לא מראות ולא מבססות מוניטין בישראל, אני מפנה להחלטה שצוטטה בנושא 80015.
המסקנה היא שלא עומדות למתנגדת העילות לפי סעיף 8א', 1) ו- 6(11) לפקודת סימני המסחר, וגם טענת המתנגדת כי סימנה הוא סימן מפורסם לא הוכחה בהליך זה.
נותרה איפוא העילה לפי ס