סימן מסחר 114538

ההחלטה:

רשום הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בפני פוסק בקניין רוחני

התנגדות לרישום סימן מסחר מס' 114538 "אתתסצ צותא .60 אג= .זג א" (מעוצב)

מבקשת הרישום: .0) 169 [0308) ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר, עו"ד, עו"פ (להלן: "המבקשת")

המתנגדת הרישום י .3 311 3)

ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות', עו"פ וגילת ברקת ושות', עו"ד (להלן: "המתנגדת ")

רקע וטענות הצדדים י

1. המבקשת הגישה ביוס 27 באוגוסט 1997 בקשה לרישום סימן מסחר " 1% .41 68₪

אתסצ צומא .600" כסימן מעוצב, בסוג 25 לגבי "ביגוד לגברים, נשים, וילדים, כלומר, מכנסיים, מכנסי ג'ינס, מקטורנים, חולצות נשים, חולצות סוודרים, מקטורנים חיצוניים, מעילים, חולצות קמץ, חולצות התעמלות, בגדי התעמלות והנעלה, הכל כלול בסוג 25" (להלן: "הסימן המבוקש"). הסימן המבוקש נראה כך:

המילה "אצ צ\תאז", אשר אינה ברורה בדמות לעיל, רשומה על פני שלוש משבצות שבסימן המבוקש.

אציין כי הדמות המופיעה על טופס הבקשה לרישום אינה תואמת את הדמות שצורפה על- ידי המבקשת בנפרד מטופס הבקשה, ואשר פורסמה ביומן סימני המסחר. ברצוני להבהיר כי הרישום נתבקש לגבי הדמות שצורפה בנפרד, היא הדמות שמופיעה בסעיף 1 לעיל ואליה התייחסו הצדדים בהליך זה.

לבקשה לרישום הוגשה התנגדות מאת המתנגדת, אשר הינה חברה וירא שמושבה באיטליה.

בהתנגדותה לרישום הסימן, טוענת המתנגדת כדלקמן:

א. הסימן המבוקש דומה לסימן רישום מס' 97716 שבבעלותה של המתנגדת, הוא הסימן "41.1 אז.6", שנרשם בסוג 25 לגבי "הלבשה, כולל מגפיים, נעלים ונעלי בית; הנכללים בסוג 25" (להלן: "סימן המתנגדת"). הבקשה לרישום סימן זה הוגשה ביוס 23 במרצ 1995 והסימן נרשם ביוס 4 בפברואר 1998. הסימן המבוקש הוא מאותו הגדר טובין של סימן המתנגדת, ויש בדמיון שבין הסימנים כדי להטעות. לאור ואת, טוענת המתנגדת, אין הסימן כשיר לרישום לפי הוראות סעיף 9(11) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

ב. הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום גם לפי הוראות סעיף 6(11) לפקודה, באשר יש בו כדי להטעות את הציבור וכדי לעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר.

עוד טוענת המתנגדת כי הסימן המבוקש מכיל ס דומה לשמה של המתנגדת ויש בסימן כדי להטעות את הציבור ולגרום לתחרות בלתי הוגנת - במובן סעיף 12 לפקודה.

הסימן "1.1 6.1%" הוא סימן הבית של המתנגדת והוא משמש אותה בכל מוצריה.

הסימן המבוקש דומה לסימן המתנגדת עד כדי סכנת הטעיה, השימוש בו עלול לגרום להטעיה, לפגיעה בזכויות הקניין, במוניטין ובסימן הבית של המתנגדת, ועלול להביא לתחרות בלתי הוגנת תוך ניצול המוניטין שצברה המתנגדת.

5. מנגד, טוענת המבקשת כדלקמן:

א.

ראיות י

המבקשת היא הבעליס של הסימן המבוקש והיא עושה בו שימוש מזה שניס. הסימן המבוקש רשום בארצות שונות.

הסימן המבוקש הוא מעוצב, והחלק המילולי שבו נובע ממקוס מושבה של המבקשת ומשמה.

היותו של הסימן המבוקש סימן מעוצב ובחינת הסימן בכללותו, מוביליס למסקנה כי לא קיימת סכנה הטעיה בינו לבין סימן המתנגדת.

איו לקבל את ניסיונה של המתנגדת לקבל לעצמה מונופול על המילה ",1 א" בסוג 25, בכל עיצוב ובכל צירוף אפשרי. המבקשת לא אימצה את סימן המתנגדת, כטענתה של זו האחרונה: הסימן

המבוקש נגזר משמה של המבקשת וממקוס עסקה, וסימן גה משמש אותה מזה שניס.

הסימן המבוקש גם אינו דומה עד כדי קיומה של סכנת הטעיה, לשמה של המתנגדת.

6. מאת המתנגדת הוגש תצהירו של 028בכללותו.

לעניין העובדה כי המיליס האחרות הן בחלקן מיליס מתארות ואילו לגבי המילה "אה" ניתנה הודעות הסתלקות יש להבהיר, כי גם אס כך הס פני הדברים, עדיין אין להתעלס מאותן מיליס נוספות, כאשר באים אנו לבדוק קיומו של דמיון ביו סימני מסחר. ראה למשל, לעניין מיליסם אשר מהוות חלק מהודעות הסתלקות, בע"א 8435/01 לעיל, בע' 454 :

" 17, כפי שצוין לעיל, את ההשוואה במסגרת בחינת הדמיון המטעה יש לבצע, דרך כלל, בין הסימנים בשלמותם. האם יש בהודעת הוויתור ביחס למילה "מגה" כדי לשנות מסקנה זו? התשובה לכך הינה שלילית. כפי שעולה אן מנוסת הסייג המופיע בתעודת הדישום של הסימן "מגה - גלופלקס", ויתודה של המבקשת מתייחס אך ודק לשימוש היחודי במילה "מגה", ואין בסייג כדי לפגוע בזכותה לשימוש בכללותו. הוויתור על השימוש הייחודי במילה "מגה" אין משמעו כי זכותה של המבקשת מצטמצמת למונופולין ביחס למילה "ולופלקס". תוצאת הסייג היא שנותנת למבקשת זכות לשימוש יחודי בסימן בשלמותו תוך שנלקחת ממנה זכות זו ביחס לאחד ממדכיבי הסימן. על-כן בבואנו להכריע בשאלה אס זכותה של המבקשת הופדה, שומה עלינו לבחון אם קיים דמיון בין סימנה של המשיבה לבין הסימן "מגה -ולופלקס", הוא מושא זכות השימוש הייחודי של המבקשת, כלומר יש להשוות את הסימנים בשלמותם. ראוי להדגיש כי ציבור הצרכנים אינו מודע כלל לקיומן של הודעות הוויתור, ועל-כן תופס הוא את הדכיב ממושא ההודעה באופן זהה לשאר חלק? הסימן. עובדה זו היא תימוכין לכך שאין להתעלם מן המילה "מגה", היא נושא הודעת הוויתור ..."

9. צליל הסימנים:

א. נכון הדבר כי צליל המילה ".41 א.60" דומה לצליל המילה "1.1 א 60". אך נשאלת השאלה, האס הצרכן הפוטנציאלי, בבואו לבטא את צליל הסימן המבוקש, יבטא רק את המילה הראשונה שבו? התשובה לשאלה זו לדעתי שלילית. סביר בעיני להניח כי צרכן כזה יבטא דווקא את שתי המיליס הראשונות, "א18 .1 א 6", ולא יפסיק לאחר המילה הראשונה. נראה לי כי הציבור יתייחס למילה "א1.1" (למרות שבדרך כלל כתובה היא בלשון רבים - "1%5") כאל מילה תיאורית, ולכן באופן טבעי, יחבר את שתי המילים הראשונות, על מנת לזהות עבור עצמו את התוצרת, כך שיבטא את הסימן "אחז .1ב 6". עוד אני סבור כי צרכן וה לא יטה לבטא, כדבר רגיל, את שאר המרכיבים המילולייסם של הסימן המבוקש, אך די בביטוי שתי המיליס הראשונות יחדיו כדי ליצור אבחנה ברורה בין הצליל של הסימן המתנגדת לבין זה של הסימן המבוקש.

ב. בכל מקרה, בהתחשב בסוג המוצריס המשווקיס תחת שני הסימנים, הס פרטי לבוש אותם בוחר הצרכן מן המדפים או הקולביס ולאו דווקא בהזמנתס מילולית, יש ליתן חשיבות בעיקר לשאלת חזות הסימנים, ופחות לשאלת הדמיון הצלילי.

0. סוג הסחורות וחוג הלקוחות:

קיימת דמיון בסוג הסחורות במקרה דנן, והדבריס אותס אמרתי לעניין הוגהות בהגדר הטובין, יפים גס לעניין מבחן זה. נכון הדבר כי אין חפיפה במוצריס המשווקים על ידי הצדדיס שבפני, מבחינה זו שהמבקשת, על פי הראיות שבפני, אינה משווקת מוצריס שהס בגדר מוצריס יוקרתייס או בגדר בגדי לבוש פורמאליים. יחד עס זאת, קיומה של חפיפה בתחוס קו המוצריס הספורטיבי, מחייב את המסקנה כי קיים דמיון בסוג הסחורות. לא זו אף זו - הבקשה לרישום שבפני אינה מגבילה את פרטת הסחורות ללבוש ספורטיבי בלבד, ואישור הרישום יקנה למבקשת את הזכות לעשות שימוש בסימן, גס לגבי בגדיס אשר הס בגדר לבוש פורמאלי ויוקרתי. השאלה הנשאלת היא האס לאור הדמיון בסוג הסחורות, וממילא, במקרה דנן, גס בחוג הלקוחות, קיימת סכנה כי תיווצר ערבוביה וטעות בין הסימניס? אני סבור, בהביאי בחשבון את ההבדלים הגדוליס הקיימיס בחזות הסימנים, כי סכנה כזאת אינה קיימת.

1. צינורות השיווק:

הדבריס האמורים לעיל לגבי סוג הסחורות וחוג הלקוחות, יפיס הס גס באשר לצינורות השיווק: לא מן הנמנע כי כאשר תשווק המבקשת את מוצריה בישראל, אלה ישווקו בצינורות שיווק דומיס או אפילו זהיס לאלה של מוצרי המבקשת. יכול אני להעלות על הדעת כי סחורותיה של המבקשת תשווקנה ברשתות שיווק גדולות בישראל, בהן תשווקנה גס סחורותיה של המבקשת. ואולס, קשה לי לראות הכיצד צרכן הרוכש מוצר של המתנגדת יטעה לחשוב כי מקורו במבקשת, וזאת, כאמור, לאור ההבדלים הגדוליס בחזות סימני המסחר.

2. כלל נסיבות העניין והשכל הישר:

א. לעניין מבחן וה עלי לנסות ולבדוק את משמעותס של הסימנים, וליתר דיוק, את משמעותה של אותה המילה הדומה, הקיימת בסימנים. משמעותה של המילה "זו 1 א:)" בשפה האיטלקית, היא רביס של "41.8 אג.6", שפירושו תעלה או דבר דומה. אין למילה ".41 א.0" משמעות בשפה האנגלית, שהיא השפה הלועזית שגורה בפני תושבי ישראל. למילה ".41 א.6*" לעומת זאת, קיימת משמעות בשפה האנגלית, משמעות הדומה לאמור לעיל, דהיינו, תעלה, אביזר המוביל מים וכיוב'. לאור האמור לעיל, בהתחשב בעובדה שאין רוב הציבור בישראל מודע למשמעותה של המילה "1.1 צ0:1", מגיע אני למסקנה כי המדובר הוא בשתי מיליס אשר האחת מהן היא בעלת משמעות מילולית לצרכן הישראלי, והשנייה לא.

טענת המתנגדת היא כי העובדה שהמילים ".1 א 600" ו- "601.1" הן מיליס דומות, וכן לאור העובדה כי שתי החברות משווקות ביגוד, עלול הצרכן הפוטנציאל לחשוב כי הסחורות הנושאות את הסימן המבוקש, אינן אלא קו ספורטיבי פשוט של מוצרי המתנגדת. לא אוכל לקבל טענה זו. יתכן ונכון היה הדבר, אלמלא ההבדל בין המיליס וקיומס של פרטיס מבחיניס כה בולטיס בסימן המבוקש, אולס קיומס של בדליס אלה שוללים, לדעתי, את האפשרות לקיומה של אסוציאציה כאמור אצל הלקוחות הפוטנציאלים. דווקא סביר בעיני לחשוב כי יצרן של פרטי לבוש יוקרתיים, אשר מפתח קו חדש של מוצריס, השונה מהקו המסורתי, יקפיד וייעשה שימוש מדויק במילה המקורית הדומיננטית בסימנו ולא יסרס אותה, ויוסיף מילים, ו/או עיצוב. אני סבור כי כך היה מצפה גס לקות פוטנציאלי, ולכן אין סכנה כי לקוח כזה, בראותו את הסימן המבוקש, יהיה סבור בטעות כי אהו קו מוצריס חדש שמקורו במתנגדת.

מספר מילים לגבי בחירת הסימן על-ידי המבקשת: מן הראיות שבפני עולה כי הסימן נבחר על ידה בתוס לב. אמנס לא לכל העובדות אשר מהוות הסבר לאופן בחירת הסימן קיימת אחיוה בראיות (למשל: השימוש בציור לוח השחמט ע"י תחנת מוניות ברח' 028081 בניו יורק). אך שוכנעתי, לאור אותס הסבריס אשר כן נתמכו בראיות, כמו גס לאור מועדי תחילת העסקים של הצדדים, כי אין המדובר הוא בניסיון "העתקה" של סימן המתנגדת, וכי הסימן המבוקש נבחר בתוס לב.

עוד עלי להוסיף כי תוספת המילים "03% צ עו\מאז", הגס שאינן כה בולטות בסימן המבוקש כמו המיליס האחרות, תומכות במסקנה כי אין המדובר בסימניס דומיס וכי לא קיים דמיון העלול להביא להטעיה: אותס מיליס מלמדות כי מקור הסחורה היא בארצות הברית, בניו יורק, ואילו הצרכן הישראלי הממוצע, המתבונן בסימן המתנגדת, סביר כי יסיק מייד, לאור הסיומת של המילה ".41א60.01", כי מקור המוצריסם באיטליה. ניתן לדעתי לומר, ברמה גבוהה של ודאות, כי הסיומת "1" בסוף מילה, ידועה בקרב הציבור הישראלי כסיומת בעלת גוון איטלקי (כך הדבר במילים ובשמות רביס המוכריס לצרכן הישראלי כגון "[א57014]/ 6510אגא", "איז" "זא א" ,תק" ,"תא 5") "זג תת" ,"זצח)תסנתאה.".

ה. לעניין הנסיבות המיוחדות של המקרה שבפני, עלי להוסיף כי התבוננות בחומר הראיות שהוצג על ידי המתנגדת, ובמיוחד הדבריס אמורים לגבי הקטלוגים היוקרתיים, מהסם ניבטים דוגמני-על לבושיס ומסורקים למשעי - התבוננות ואת משכנעת כי מוצרי המבקשת מקרינים יוקרה רבה, אלגנטיות, עושר ואצילות. הדברים אמוריס אפילו לגבי המוצריס אשר הם, לכאורה, פחות יוקרתיים ומפוארים מן האחרים. אומר גם כי סימן המתנגדת, כפי שנעשה בו שימוש באותו החומר הפרסומי, הוא באותיות בקו נקי, ב"פשטות יוקרתית" הייתי אומר. לעומת זאת, החומר הפרסומי שצורף ע"י המבקשת מצביע על מוצריס תוססים, חלקם "פרועים", מעין "אופנת רחוב", ונראה כי העיצוב הבלתי שגרתי של הסימן, תוך שימוש במילים "61" ו- "את" עולה בקנה אחד עם אופנה צעירה, יומיומית ובחלקה "אופנת רחוב".

3. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין הסימן המבוקש דומה לסימן המתנגדת באופן שיש בו כדי להטעות.

4. משהגעתי למסקנה דלעיל, רואה אני עצמי פטור מדיון והכרעה בשאלות נוספות במחלקות בין הצדדים, והן, שאלת קיומו או העדרו של מוניטין בישראל לסימן המתנגדת (לעניין סעיף 6(11) לפקודה), שאלת התחרות הבלתי הוגנת (כאשר אס אין דמיון מטעה בין הסימנים, הרי גס תחרות בלתי הוגנת לא תתקייסם במקרה זה, שאלת תחולתו של סעיף 12 לפקודה (מאותם נימוקיס דלעיל), וכו שאלות נוספות לעניין נטל ההוכחה, טענות עובדתיות שנטענו בסיכומיס ללא ביסוס בראיות ועוד.

סוף דבר:

5. לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות לרישום הסימן המבוקש. הסימן ירשם בתנאי שתינתן הודעת הסתלקות לגבי המילים "א\ת1", "60", "אתסצ צ\מא", אלא בהרכב הסימן. המבקשת תגיש טופס בקשה עס הדמות הנכונה תוך 7 ימיס מהיוס.

6. המתנגדת תשא בהוצאות המבקשת ושכר ט"ו עורך דינה, בסכום כולל של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיוס ועד התשלום בפועל.