סימן מסחר 115807

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת סימן מסחר מס' 115807

(בקשה להשהיית הליכים) המבקשת: ,..6ח1 ₪ת6071ה1ת:] 668רתכ) ע"י ב"כ גילת ושות', עו"ד המתנגדת : (0מ5/1020113) \/5 068ר00) ע"י ב"כ כהן צדק ושות', עו"ד

1 המבקשת עותרת להשהיית הליכי ההתנגדות, עד להחלטת בית משפט המחוזי בירושלין

בתביעה שהגישה (ת.א. 1364/99) כנגד המתנגדת. בתביעה טוענת המבקשת כי בהגשת ההתנגדות ובניהולה מפרה המתנגדת הסכם שנערך ביניהן. ההסכם, כך טוענת המבקשת, מתיר לה להגיש בקשות סימן מסחר לגבי הסימן "0)]א00)" או האות היוונית 11, ביחס לטובין מסויימים, בתנאי שהסכם מיועד לשימוש במדע או בתעשייה. מאידך, טוענת המבקשת כי המתנגדת התחייבה בגדר אותו ההסכם, שלא להתנגד לבקשות המבקשת לגבי הסימן האמורים ביחס לטובין האמורים, כי הבקשה נושא ההתנגדות (להלן: "הבקשה") עומדת בתנאי בהסכם וכי ההתנגדות מנוגדת להסכם. הסעד המבקש במתנגדת בתביעה הוא ציווי המתנגדת למשוך את הודעת התנגדות שהגישה

כנגד בקשת סימן מסחר מס' 115807, ופיצוי המבקשת על נזקיה. 2 נימוקי הבקשה להשהיית ההליכים להלן: א. הערכאה הראויה לדיון בטענות המבקשת הינה בית המשפט, שהוא "הערכאה הטבעית לפרשנות הסכם", דהיינו, לפרשנות סעיפי ההסכם

הקובעים את התנאים להגשת בקשות לרישום סימני מסחר ע"י המבקשת

ואת אלו המטילים על המתנגדת איסור להתנגד לבקשות סימני המסחר של המבקשת.

פסיקת בית המשפט תייתר את הליכי ההתנגדות אם ייפסק שההתנגדות הוגשה תוך הפרת ההסכם, או שלפחות תצמצם את חזית המריבה בהתנגדות לסוגיות כשירות הסימן לרישום, אם ייפסק שההסכם אינו אוסר על הגשת

ההתנגדות.

בטענות המבקשת אין ממש ודין הבקשה להידחות.

טועה המבקשת, באומרה במקרה הנוכחי, כי בית המשפט הינו "הערכאה הטבעית לפרשנות הסכמים", שיש להעדיפה על רשם סימני המסחר. רשם סימני המסחר עוסק בפרשנות של חוזים, כעניין שבשיגרה ובמהלך הרגיל והטבעי של הדיון בסוגיות העולות בפניו. להלן מספר דוגמאות :

א.

אין צורך להרחיק נדוד בין סעיפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב1972- (להלן: "הפקודה"), כדי להיווכח בכך. שאלות של פרשנות חוזית מתגלגלות כבר בפתח הפקודה. הגדרת "סימן מסחר" (סע' 1 לפקודה) מעוררת שאלות פרשנות חוזית. כך למשל, כאשר אף לאתר "שימוש" או "כוונת שימוש" בסימן מסחר, במקרה שבו בעל הסימן משתמש בו באמצעות צד שלישי, ויש לבחון את מערכת היחסים בין בעל הסימן לבין המשתמש. פרשנות חוזית נדרשת, ובמידה רבה יותר, בבחינת השאלה, אם השימוש שנעשה בסימן הוא שימוש "מסחרי". כאן יש לאפיין את היחסים החוזיים בין ספק המוצר, או השירות, לבין מקבלו (ראה סוגיה דומה: ת.א. 2233/91 רשות השידור נ' ג.ג. אולפני ישראל, פ"מ תשנ"ב (ב) 408).

שאלה דומה של פרשנות חוזית מתעוררת לצורך בחינת קיום "שימוש עסקי", במסגרת סע' 1(35) לפקודה, בנוגע לסימן מסחר שנמחק בשל אי תשלום אגרת חידוש.

הגדרת "סימן קיבוצי" (בסעיף 1 לפקודה) עמוסה בשאלות חוזיות, והיא מכילה שפע של הזדמנויות להיתקל בבעיות פרשנות חוזית. אלה מצצות כמעט לגבי כל מילה או מונח המכלול בהגדרה, כגון: אילו מערכת יחסים צריכה להתקיים בין מספר פרטים כדי שייחשבו ל"חבר בני אדם", מהן הנסיבות שבהתקיימן נחשב סימן "שלם" לחבר בני אדם, מתי לחבר בני האדם יש "עניין בטובין או בשירות", מתי הסימן מיועד ע"י חבר בני אדם לציין את הטובין או השירות, ומתי יש כוונה של חבר בני אדם להשתמש בסימן.

התחנה הבאה שבה עוסק הרשם במלאכת פרשנות חוזה, היא סע' 11 לפקודה, הדן בסימן שאין כשירות לרישום. מלאכת פרשנות חוזית היא לב ליבה של השאלה שמעורר סע' 3(11): אם גורם רשמי העניק למבקש הרישום וכו להשתמש בסימן. שאלות דומות מעורר סע' 8(11), שעניינו סימן שיש עליו תמונתו של אדם. כאן נשאלת השאלה החוזית - האם אותו אדם המופיע

בתמונה, או שאריו, נתנו את הסכמתם לשימוש בתמונה. שאלה של פרשנות חוזית מתעוררת אף במסגרת סעיף 6(11), האוסר רישום סימן המעודד התחרות בלתי הוגנת. כך למשל, כאשר יצרן מתנגד לרישום סימן מסחר המסמן את תוצרתו, ע"ש מפיצ הסחורה, יש לבחון את תנאי ההתקשרות ביניהם.

1 שאלות של פרשנות חוזית מתעוררות באופן תדיר במחלוקות לגבי בעלות בסימן רשומים, או בסימן שרישומו מבוקש. המחלוקות הללו מגיעות אל שולחן הרשם במסגרת הליכי התנגדות, כמו כן במסגרת הליכים לתיקון פנקס סימני המסחר, על פי סעיף 38(א) לפקודה.

ז. הרשם נדרש לפרשנות ההסכם במסגרת בקשה למחיקת סימן מסחר, שבה נטען כי הבקשה לרישום הסימן הוגשה בחוסר תום לב (סע' 39א לפקודה).

ח. אין בידי הרשם להינזר ממלאכת פרשנות ההסכמים, בדונו בבקשה לביטול סימן מסחר, בגין אי שימוש, (ע"פ סע' 41 לפקודה) כאשר מתעוררת השאלה, אם השימוש נבע מזניחת הסימן או מכוונה שלא להשתמש בו, כאשר התשובה לה טמונה ביחסים חוזיים בין בעל הסימן לצדדים שלישיים.

ט. המקרים המובהקים ביותר של היקוקות לפרשנות חוזית, מתעוררים במסגרת הליכים לביטול סימני מסחר בגין אי שימוש, כאשר בעל הסימן מתגונן בטענה כי ביטל רשות שימוש בסימן עקב הפרת תנאי חוזה הרישוי (ראה: סע' 42(ג)(2) לפקודה).

0 פרק ו' לפקודה, שעניינו זכויותיו של בעל סימן מסחר רשום, עמוס עד לעייפה בשעות כושר לפרשנות חוזית. לדוגמה: סעיף 46(ב) הדן בבעלות משותפת בסימני מסחר.

יא. סעיף 47 לפקודה מעורר שאלות של העברת בעלות בעסק, כאשר נקבע כי יש לטענת שימוש בשס של הבעליו הקודמים בעסק. טענה זו עשויה להתעורר בפני הרשם, כמו כן בבית המשפט, כהגנה בפני תביעה על הפרת סימן מסחר.

יב. סעיף 48(א) לפקודה, שאליו אשוב בהמשך, עשוי לדרוש פרשנות חוזית בהקשר של העברת זכויות בסימן מסחר. לג. במסגרת סע' 49(א) לפקודה על הרשם לפרש הסכמים, בדיון אם הוכח כי

הבעלות בסימן הועברה למבקש הרישום. יד. סע' 50 לפקודה דורש פרשנות ההסכם למתן רשות שימוש בסימן מסחר, כחלק מתהליך הרישום, וכן בהליכים בהן מתעוררת טענה על פי סע' 50(ג), לפיה תנאי הרשות הופרו ע"י המשתמש בסימן. 4. עולה, איפוא, כי רשם סימני המסחר אינו רק "הערכאה הטבעית" לפרשנות

הסכם

כפרשן

הנוגע לסימני מסחר. מלאכה זו היא לחס חוקו, והסוגיות בהן הוא מכריע מחייבות אותו לפרש הסכמים על כל צעד ושעל. 5 במקרה הנוכחי, יתכן אפילו שיהא מי שיאמר שלרשם יש עדיפות על בית המשפט

החוזה שכן מדובר בפרשנות סעיפים בחוזה העוסק בפרטת הסחורות של

בקשת סימן מסחר. הסעיפים הללו קובעים כדלקמן:

העיסוק בפרשנות הפרטה ובהגדרת תחומיה מצויסם באופן מובהק בתחומי

המומחיות של הרשם. ראה למשל: סע' 44(א) לפקודה, האוסר על הרשם להכניס בפנקס תיקונים המוסיפים טובין או סוגי טובין על אלה המופיעים ברישום; סע' 36(א)(3) המתיר לרשם, על פי