סימן מסחר 119638

ההחלטה:

בקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתניק בקשת סימן מסחר מסי ייט.42501 אהי המתנגדת: 6 ,8115 6216 66 368116 61 815 6 1.360 אי עייי בייכ דייר שלמה כהן ושות'י, עוייד

המבקשת: ניקנור (1987) בעיימ:

המתנגדת הגישה בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות (להלן: ייהבקשה/), בטענה כי אין טעם לנהלם, כל עוד מתנהלת תובענה שלטענתה הגישה בצרפת. בבקשתה מספרת המתנגדת, כי הגישה ייתביעה בצרפתיי כנגד חברה המכונה עייי המתנגדת ייחיצרנית'י, ואשר לטענת המתנגדת מייצרת בצרפת מוצריס תחת סימן המסחר נושא בקשה מסי 119638. לטענת המתנגדת, ייהמבקשת הינה רק המפי המקומי של מוצרי היייצרנית'י, ולכן זכויות המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק מזכויות היייצרנית'ייי בסימן שנרשס בצרפת בבעלותה. לפיכך, טוענת המתנגדת, אס יקבע בית המשפט בצרפת שליייצרנית" אין זכויות בסימן, אזי ממילא גס למבקשת אין זכויות בסימן המסחר בישראל, ואין הוא כשיר לרישוס על שמה. המתנגדת טוענת, איפוא, כי הכרעת בית המשפט בצרפת לגבי ה'ייצרנית'י, תחרוצ גס את גורל זכויות המבקשת בסימן בישראל, ומכאן עתירתה לעיכוב הליכי ההתנגדות כל עוד מתנהלת התובענה בצרפת.

הבקשה מנוסחת באופן כוללני, ללא תיאור מינימלי של מהות התביעה בצרפת, ומבלי לספק כל מידע לגבי מצב ההליכים המתנהלים בגדרם. לבקשה לא צורף כתב תביעה, או מסמך דומה, והיא אינה נתמכת בתצהיר או בכל ראיה אחרת.

את מסקנתה, כי זכויות המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק מזכויות ה"ייצרנית'יי בסימן הצרפתי, לומדת המתנגדת מההודעה שכנגד שהיגישה המבקשת. בהודעה שכנגד נאמר כי הסימן המבוקש נרשס בצרפת, לגבי מוצר המיוצר עייי חברה ידועה ובעלת מוניטין, וכי בידי המתנגדת היה להתנגד לרישוס הסימן בצרפת.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מסקנת המתנגדת אינה מתבקשת באופן חד משמעי מההודעה שכנגד, ואינה עולה מכל חומר אחר המצוי בפני. לא נאמר בהודעה שכנגד כי המבקשת הינה המפיצה המקומית של מוצרי ייהיצרנית'יי. ו מסקנה שנטענת עייי המתנגדת, אך אעה נתמכת בראיות. את התייחטות ההודעה שכנגד לסימן שנרשס בצרפת וליייצרנית" בצרפת, ניתן להבין גס כתשובה לטענת המתנגדת, בכתב ההתנגדות, כי הסימן הינו סימן מוכר היטב הידוע בעולס כסימנה שלה, וכתמיכה לטענת המבקשת, כי המתנגדת אינה עושה שימוש בסימן.

מעבר לנדרש אציין, כי אפילו היתה המתנגדת מוכיחה שהמבקשת הנה המפיצה המקומית של היייצרנית", לא היה בכך בלבד כדי ליצור תלות הכרחית בין זכויות המבקשת בסימן המסחר בישראל, לבין זכויות היצרנית בסימן המסחר בצרפת. יש ולמפיץ המקומי זכויות במוניטין המיוצג עייי סימן מסחר, שתחתיו משווק מוצר המיובא מחוייל, והזכויות הללו הן זכויות עצמאיות שקיומן בשוק הישראלי אינו תלוי בוּכויות שנרכשו בחוייל עייי היצרן הזר, ובקיצור, מוניטין המיוצג עייי סימן מסחר של מוצר המיובא מחוייל, יכול שיחיה בבעלות המפיץ המקומי. ראה: ע"א 442/85 משת זוהר ושות' נ' מעבדות טרבנול(ישראל בע'ימ), פייד מד (3) 661.

ת.א. 47/93 המרי 148/93 מגאסון מרכזי שעשועים בע'ימ נ' טרול צעצועים בעיימ, (16.2.93) פורסס ביידינים ועודיי.

סימן מסחר הוא נכס, הנכס מצוי במקום רישומו ועליו כלל חוקי מקום רישומו. סימן מסחר רשום בישראל הינו כל כולו יציר החוק הישראלי בלבד, והזכות לרשמו נובעת מן החוק הישראלי. ראה: בג"צ 90/70 .100 .0?) 8 |2268"6 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פייד כה (2) 87, 99.

כשירות לרישום סימן מסחר בישראל נבחנת על פי הנסיבות הנוגעות לסימן, כפי שהן מתקיימות בישראל. ראה: בג"צ 197/51 קוקה קולה נ' השותפות ויטה והרשם תכללנ, פיידה 772, 781.

על פניו, בקשה מט' 119638 מוגשת מכוח טענה לזכות עצמאית של המבקשת בסימן המסחר. אין מדובר בבקשה שמצויין בה כי היא מבוססת על זכות בסימן מכוח העברה, או בבקשה לרישום רשות שימוש בסימן, כאמור בסעיף 51 (א) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ג - 1972 (להלן: ייהפקודהי).

עצם הגשת הבקשה לרישום הסימן, מקימה הנחה כי המבקשת טוענת לבעלות בו, ומצהירה כי היא משתמשת, או מתכוונת להשתמש בו (ראה סעיף 7 לפקודה). המתנגדת לא הביאה כל ראיה הסותרת הנחה זו.

זאת ועוד, בחומר המצוי בפני אין דבר המבסס זכויות כלשהי בין התביעה שהמתנגדת טוענת כי הגישה בצרפת, לבין הליך ההתנגדות. המתנגדת אינה מציינת בבקשתה אס מדובר בתביעה למחיקת טימן מסחר ואינה מזכירה במילה את עילותיה וסעדיה, כפי שגס חסכה מאיתנו כל פיסת מידע לגבי מצב ההליכים בצרפת והשלב אליהם הגיעו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר לאור הנימוקים האמוריס בבקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 106838/9טרופיקל דגיל תעשיות קוסמטיקה בע"מ נ' צאג 0 פץ ]סא זה ד 1.99.). ספק אס היה מקום לעכב את הליכי ההתנגדות, אפילו היתה מוכיחה המתנגדת כי ההליך הנטען מעורר שאלות דומות לאלו שמתעוררות בהתנגדות, או שהיה בו כדי להשפיע על זכויות בעלות הדין.

ראה גם: רעייא 1459/95 יצחק דיסקין בע'ימ נ' .110 500% 8% ]ההזס ומגון! /\, (21.7.%6) לא פורסס.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

10. מעבר לאמור לעיל, דין הבקשה להידחות ולו רק משום שהטענות העובדתיות עליהן היא נסמכת, לרבות הטענה בדבר עצם הגשת התביעה בצרפת, אינן מפורטות דיין ואין להן תימוכין בתצהיר או בכל ראיה אחרת.

1. המתנגדת לא הגישה את ראיותיה בקשר להליך ההתנגדות גופו, למרות שכבר חלף המועד להגשת ראיותיה. לאור האמור בתקנה 39 לתקנות סימני המסחר, 1940, יש לראות בהמנעות המתנגדת מלהגיש את ראיותיה במועד, בלא הגשת בקשת ארכה, משום ויתור על ההתנגדות. כמו כן, יש בכך עשיית דין עצמית המבוססת על הנחה בלתי מוצדקת, כאילו די בהגשת בקשת העיכוב עייי המתנגדת, כדי להעניק לה את הסעד המבוקש, ולפטור אותה מהגשת ראיותיה במועד.

2. ואולם, הואיל והמבקשת אינה עומדת על החלת תקנה 39 הנ"ל, אסתפק הפעס באזהרת המתנגדת. כמובן שאין בכך כדי לומר כי הפעלת הסמכות על פי תקנה 39 מותנית בעמדת בעל בקשת סימן המסחר.

3. המתנגדת תגיש את ראיותיה עד ליום 10 ינואר, 2001, בתנאי שתשלם את אגרות הארכה הדרושות מיום 13 נובמבר, 2000 ועד למועד הגשת ראיותיה כפי שנקבע, דהיינו סכום של 106 ש"ח.

משרד המשפטים (חתימה מוסדית).