החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר 1221 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת: א.מ.ל.פ יבוא ושיווק בע"מ ע"י ב"כ יעקב וחנה קלדרון

המתנגדת : מטעם כזה טקס בע"מ ע"י ב"כ לוטי ושות'

1. ביום 18.05.2004 הוגשה מטעם א.מ.ל.פ יבוא ושיווק בע"מ (להלן: "המבקשת") בקשה לרישום סימן המסחר מס' 172221, ביום 28.02.2007 פורסם דבר קיבול הבקשה ביומן סימני המסחר 02/2007. ביום 28.05.2007 הוגשה מטעעם כזה טקס בע"מ (להלן: "המתנגדת") הודעת ההתנגדות לרישום הסימן, וביום 29.07.2007 הוגשה הרצאת הטענות מטעמה. ביום 14.10.2007 הוגש על ידי המבקשת כתב הטענות שכנגד.

2. ביום 16.12.2007 הוגשו ראיות המתנגדת. ביום 19.05.2008 הוגשו ראיות המבקשת וביום 8 הוגשו הראיות בתשובה מטעמה המתנגדת.

3. ביום 07.02.2010 נשלחה הודעה מטעם המבקשת ובה נאמר כי לאור הסדר זכויות אשר נחתם עם מתנגד אחר לסימן הנדון (5.4 1006/1006 01), המבקשת חוזרת בה מבקשתה לרישום סימן המסחר. ביום אושרה ההודעה ובאו על סיום הליכי ההתנגדויות השוניס בסימן הנדון.

4. ביום 15.04.2010 הגישה המתנגדת בקשה דחופה למתן ארכה בת שבוע להגשת בקשה לפסיקת הוצאות. נימוקיה כי במועד מתן ההחלטה לא ניתנה למתנגדת אפשרות להגיב להודעת המבקשת ואת למרות שלא היתה צד להסכם. בנוסף, לאור העובדה שהליכי ההפרה, המתנהלים בבית המשפט המחוזי, נמשכים כסדרם לא היה בידי המתנגדת די זמן להגשת בקשתה לפסיקת הוצאות.

5. ביום 25.04.2010 הוגשה תשובת המבקשת לבקשת הארכה, ביום אושרה אף התגובה לתשובה מטעמה של המתנגדת. ביום 26.04.2010 ניתנה החלטה המאשרת את מתן הארכה.

ביום 29.04.2010 הוגשה בקשת המתנגדת לפסיקת הוצאות לזכותה. המתנגדת טוענת לתשלום הוצאותיה בסך 49,344.21 ₪, בסכום זה נכללות ההוצאות הבאות : הגשת חוות דעת מומחה כנגד חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי המבקשת, ייעוץ של עורך דין איטלקי באשר למילים המרכיבות את הסימן. סה"כ 16,343.53 ₪ ; שכר טרחת עורכי הדין של המתנגדת אשר כולל כארבעים שעות עבודה על בחינת התיק, הכנת והגשת הרצאת טענות ההתנגדות, הכנת והגשת ראיות, בחינת הראיות שכנגד, הכנת הראיות בתשובה ובחינת הראיות שכנגד וכו'. סה"כ 28,072.38 ₪ ; אגרות ותשלומים לרשם סימני המסחר. סה"כ 4 ₪ ; הוצאות שונות כגון: צילומים, שליחויות, פקסים, דואר, עמלות בנקאיות וכו'. סה"כ 886.76 ₪ ; אובדן ימי עבודתו של מנכ"ל המתנגדת אשר נלאה להיפגש עס באי כוחו, לקרוא את כתבי הטענות וכו'. סה"כ מוערך בכ- 3,000 ₪.

המתנגדת תומכת את בקשתה בתצהירו של מנכ"ל המתנגדת ומצרפת חשבוניות שונות מטעמה המתנגדת עצמה ומטעם באי כוחה הקודמים.

ביום 30.05.2010 הוגשה תשובת המתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות. המבקשת טוענת כי יש לדחות את בקשת המתנגדת ולקבוע כי אינה זכאית להוצאות.

ביום 06.06.2010 הוגשה התגובה לתשובת המתנגדת. טוענת המתנגדת כי על פי חוזר רשם מ.נ. 79 היה על המבקשת להגיש את תגובתה תוך 20 ימים ממועד הגשת הבקשה, משהוגשה תשובתה באיחור אין להידרש לה.

במקרה שבפני חזרה בה המבקשת מבקשתה לרישום הסימן, ולפיכך עליה לשאת בהוצאות המתנגדת בגין ניהול ההליך.

עוד אוסיף, כי הטענות בדבר כשרות הסימן וזכות העמידה של המתנגדת אינן מעניין המבקשה לפסיקת הוצאות. טענות מעין אלה ראוי היה שיעלו בעת ניהול ההליך. כיון שההליך הופסק על ידי המבקשת דין טענות אלה להדחות.

הלכה ידועה היא כי בעת פסיקת הוצאות ריאליות לבעל דין, יש לבחון את סבירותן, מדתיותן והכרחיותן לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. ראה בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הדשות המוסכמת למתן דישויים יבוא-משדר התעשייה, המסדר (אח', מיום 30.6.05.

מעיון בתיק ההליך, ניכר כי היקף העבודה שהושקעה בתיק על ידי המתנגדת הינו נרחב. בקשת משיכת הסימן מרישום הוגשה לאחר קרוב לשלוש שנים ממועד הגשת ההתנגדות, בנוסף, בהליך זה הוגשו ראיות הצדדים ואף הוגשו הראיות בתשובה מטעמה המתנגדת. המתנגדת צרפה חשבוניות עסק מפורטות על הסכום המבוקש כהוצאותיה. אולם, לטעמי אינן בחשבוניות אלה די, חשבוניות אלה אינן מכילות את פירוט שעות העבודה של באי כוח

המתנגדת; הינן חסרות פירוט באשר לתעריף הנגבה עבור כל שעת עבודה; עוד אוסיף כי

לא הצליחה המתנגדת להוכיח את נחיצות חוות דעתו של עורך הדין האיטלקי; המתנגדת לא הצליחה להוכיח כי ראוי לפסוק הוצאות בגין אובדן ימי עבודתו של המנכ"ל וכי יש

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

עבודתו אכן שווה למצוין על ידה; בנוסף, ישנן חשבוניות אשר מהוות העתק אחד לאחד בסכומן ובפירוטן.

5. באשר לטענת המבקשת בדבר אי נחיצותו של המומחה מטעמה ואי הסדרים באשר לחיובו, לא שוכנעתי בטענותיה אלה. המבקשת עצמה הביאה חוות דעת מומחה מטעמה וזה אך טבעי כי במידה ומבקשת המתנגדת לסתור טענותיה של זו, יהיה עליה להביא מומחה לשס כך. באשר לשכרו אין מניעה כי הלה ישולס במספר מפגשים, אך היה ראוי כי בכל חשבונית יפורטו נושאי ומטרות הפגישה.

6. באשר להוצאות המשרדיות, שוכנעתי כי אין וראוי לחייב את המבקשת בתשלום עבור העמלות הבנקאיות, ולא שוכנעתי בטענה כי החיוב דנן מכיל את כל הוצאות המשרד.

7. באשר לטענה בדבר האיחור במועד הגשת התשובה, אכן ראוי כי בעלי דיו יעמדו בזמנים הקבועים בחוק, בתקנות ובחוזרי הרישום. אדגיש כי חוזר מ.נ. 79 עצמו מצוין כי במידה והוגשה התגובה באיחור היא עשויה שלא להישקל (ההדגשות אינן במקור - מ.נ.). בענייננו, הסכום המבוקש כהוצאות על ידי המתנגדת הינו גבוה ואין אף ראוי כי לא תישמע תגובתו של הצד שכנגד, מאחר שמדובר באיחור של ימים ספורים.

8. לאור האמור לעיל, אני מחייב את המבקשת לשלם למתנגדת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ כולל מע"מ. בסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום 7 דצמבר 2010 ל' כסלו תשע"א