סימן מסחר 129015

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני כב' רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר ד"ר מאיר נועם

בקשה למחיקת סימן מסחר מספר 129015

"א" (לא מעוצב)

מבקשות המחיקה: 1. .1.0 [הח10ז168הז = אצ 2. נייקי ספורט ישראל בע"מ על-ידי ב"כ ברום, טל עורכי דין ועורכי פטנטים; איתן, מהולל, פאפו, קוגלר ושות', עורכי דין

בעלת הסימן: שי מכר סחר (1996) בע "מ

על-ידי ב"כ כספי, איצקוביצ ושות' - עורכי דין

1. בפני בקשה לביטול סימן המסחר 129015 "111" לגבי דברי הלבשה הכלולים בסוג 25 [להלן: "הסימן"]. הסימן אינו מעוצב.

2. הסימן הוגש לרישום על-ידי חברת שי מכר סחר (1996) בע"מ [להלן: "בעלת הסימן") ביוס 07.07.1999, קובל לרישום ופורסם ביומן סימני המסחר להתנגדויות הציבור ביוס 0 ונרשם בפנקס סימני המסחר ביוס 06.07.2000.

3. בקשת המחיקה הוגשה ביוס 29.06.2005 על ידי חברת , בעלת הסימן 5א1\1, לא מעוצב, לגבי ברכי הלבשה אתלטיים, לרבות נעליים, הכלולים בסוג 25, וחברת נייקי ספורט ישראל בע"מ, המצויה בבעלות מלאה של מבקשת , והינה היבואנית המורשית והמשווקת הראשית בישראל של מוצרי מבקשת [להלן: "מבקשות המחיקה"].

4. דיון התקיים בפני ביוס 21.03.2007. סיכומי מבקשות המחיקה הוגשו ביוס 07.08.2007, סיכומי בעלת הסימן הוגשו ביוס 31.10.2007 והסיכומים בתגובה, מטעס מבקשות המחיקה, הוגשו ביוס 25.11.2007.

עיקר טענות מבקשות המחיקה

5. עיקר טענות מבקשות המחיקה נסוב סביב הדמיון בין הסימן ‏ 5א1צ1, בבעלות מבקשת המחיקה מס'1, ובין הסימן הנדון 1111 (להלן: "הסימנים"). לטענת מבקשות המחיקה, עקב הדמיון בין הסימנים, הן מבחינת המראה, הן מבחינת הצליל והן מבחינת צינורות השיווק, קיימת סכנת הטעייה המחייבת את מחיקת הסימן .111 מהפנקס, או לחילופין סיוג הרישום בתוספת לוגו, בצורה שתיצור הבחנה בין הסימן לסימנן של מבקשות המחיקה.

6. ממשיכות מבקשות המחיקה וטוענות, כי אף אס צורת הביטוי הנכונה של המילה 1145 אנגלית היא "נייקי", עם חיריק בסוף, בעוד שצורת הביטוי של 1115 היא "הייק", ללא חיריק, בעת ביצוע מבחן הצליל יש לבצע השוואה בין סימני המסחר על פי האופן בו הציבור המקומי מבטא אותס בפועל, אף אס אופן ההגייה אינו בהכרח ההיגוי הפונטי הנכון של המילים. לטענת מבקשות המחיקה, הציבור בישראל מבטא את שס הסימן של מבקשות המחיקה כ-"נייק" ולא "נייקי".

7. בנוסף, טוענות מבקשות המחיקה כי כאשר באיס להחיל, בהשוואת הסימנים, את מבחני המראה והצליל, אין להמעיט מחשיבות המבחנים כפי שהסתרחשים בקרב הצרכנים שהס אוכלוסיית העולים מחבר העמים לשעבר, יודעי האלפבית הקירילי. שהרי האות 11, האות היחידה שאינה מופיעה בשני הסימנים ואשר מהווה את ההבדל הדק ביניהם, מהווה את האות א באלף-בית הקירילי ונשמעת כמוה. משמע, צרכן ששפתו שלו נכתבת באותיות קיריליות, עשוי להסתכל על הסימן .1115 ולחשוב, אף אס לפרק זמן קצר, כי הוא רואה את הסימן ₪>צז.

8. עוד טוענות מבקשות המחיקה, השימוש במילה :5א111 בישראל, כסימן מסחר בתחום ההלבשה (סוג 25), מדלל את המוניטין של הסימן המוכר היטב ‏ =א1א, אשר רשם בישראל גם כסימן מסחר לגבי פרטי הלבשה אתלטיים (סוג 25).

9. לטענתן, לפי דוקטרינת איסור הדילול, המעוגנת בסעיפים 14(1) ו- 46א(ב) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, [להלן: הפקודה], אשר מעניקה הגנה עליונה וגורפת לסימנים אשר הגיעו למדרגת סימן מסחר מוכר היטב, לא עומד הצורך להוכיח בלבול או הטעיה, אלא ישנו רף נמוך יותר, "רף הקשר", לפיו כל שנדרש הוא זּיקה שתהא ניכרת בתודעת הלקוח.

עוד טוענות מבקשות המחיקה, על הסימן להימחק מכוח העילה המנויה בסעיף 9(1) לפקודה, השוללת רישום סימנים זהים או דומים עד כדי להטעות, מאותו הגדר, וזאת לאור מידת הדמיון בין הסימנים שבפנינו, ואף מבלי להידרש לחשש של היווצרות מצבי הטעיה ובלבול בפועל בשוק מוצרי ההלבשה בישראל.

טענה נוספת של מבקשות המחיקה היא, כי למרות טענת בעלת הסימן לגבי תמחור זול יותר היוצר בידול בין שני הסימנים, תמחור מוזל של מוצרי 1115 אינו יוצר בידול לגיטימי מ- :1א1צ1, וזאת מכמה סיבות: ראשית, תמחור זול, בעטיה של איכות ירודה, אינו מהווה טענת הגנה כנגד דילול סימן מוכר היטב; שנית, תמחור זול עלול לחזק מסקנה של גרם הטעיה אסורה, שהרי ציבור הצרכנים עלול לחשוב שמדובר בקו מוצריס מוזל שמקורו עדיין במותג המקורי; בנוסף, ישנה בעיה מצד בעלת הסימן לטעון ל"מחיר זול", כאשר האחרונה הודתה כי אינה מכתיבה מחירי לצרכן והדבר נתון לשיקול דעת הס קמעונאי להסוכרת את מוצריה.

עיקר טענות בעלת הסימן

לטענת בעלת הסימן, מאז תחילת השימוש בסימן ‏ 1115 בשנת 1997, ועד היום, לא נתקבלה כל תלונה, תביעה או דרישה מצד מאן דהוא, כי ברכישת מוצר כלשהו ממוצרי בעלת הסימן, הנושא את הסימן, הוטעה או התבלבל לחשוב כי מדובר באיוה ממוצרי המבקשות.

על כן, טוענת בעלת הסימן, העובדה כי במשך עשור של פעילות לא נגרמה כל טעות או בלבול בפועל, מראה כי אין בסימן כדי להטעות ומייתרת את הצורך בעריכת המבחן המשולש, האמור לצפות פני עתיד.

ובמילא, ממשיכה בעלת הסימן, אף על פי המבחן המשולון" של הסימן ₪ 4צ1.

סוג הסחורות, חוג הלקוחות וצינורות השיווק

שוכנעתי מחומר הראית שהוצג בפניי כי לא קיימת חפיפה מלאה בין סוגי סחורות בעלת הסימן לבין סוגי סחורות מבקשות המחיקה, וזאת משוס שמבקשות המחיקה, חברות ₪ הישראלית והעולמית, עוסקות במכירת בגדי ספורט שוניס ומגווניס, הכולליס בעיקר מוצרי הנעלה, אך גס גרביים, חולצות ‏ 1 ומוצרי הלבשה תחתונה, בעוד שבעלת הסימן מתארת את עיקר עיסוקה כעיסוק בתחוס פריטי לבוש יומיומייס ולשעות הפנאי; אך, מכיוון שאותס פריטי לבוש יומיומייסם הינס גרבייס, חולצות ‏ 1 ומוצרי הלבשה תחתונה, ישנה חפיפה בין חלק ממוצרי מבקשות המחיקה לבין מוצרי בעלת הסימן בסוג הסחורות הספציפי הזה. כל זאת אף בלא להידרש לכך כי 145צ1 הינו סיימן מסחר רשוס ומוכר היטב, וככזה, משתרע על-פני כל ההגדריס (ראה לדוגמה סעיף 14(11) לפקודה; בכפוף להגבלות מסוימות: ראה ת"א 1431/03 181600136 זוק5 מג\ 5 אש נ' אבסולוט שוז בע"מ, תק-מח 3(2003), 12552; ע"א 9191/03 וכ5 מו%\ 5 6 \ נ' אבסולוט שוז בע"מ, נה(6) 869, [להלן: עניין אבסולוט)

טענתה של בעלת הסימן לעניין וה נוגעת לעובדה כי מחזור המכירות של מבקשות הביטול בתחוס החופף ביניהן מהווה חלק קטן יחסית ממחזור המכירות הכולל של מבקשות הביטול וכי הפרשי המחיר המשמעותיים בין תוצרתה "הפשוטה יותר" של בעלת הסימן לוו של מבקשות המחיקה יוצריס הבחנה בין הסחורות, כמו גם בין חוגי הלקוחות, אשר תמנע הטעיה ומהווה בכלל הגדר אחר.

הנני דוחה טענה וו. לטעמי אין נפקות לעובדה כי הסחורה הנמכרת על-ידי מבקשות המחיקה והחופפת לזו הנמכרת על-ידי בעלת הסימן, מהווה רק חלק מפעילותן של מבקשות המחיקה, בעוד היא מהווה את עיקר פעילותה של בעלת הסימן. ברגע ששני הצדדים עבתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיוס ועד ליוס התשלוס בפועל.

ד"ר מאיר נועס, רשם הפטנטים המדגמים, וסימני המסחר ניתן בירושלים ביוס = 26 אוגוסט, 2008 כ"ה אב, תשס"ח