סימן מסחר 130585

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סיימן מסחר 130585 (בקשה להוספת ראיה ובקשה להפקדת ערובה)

מבקשת המחיקה: 1 ()ע) 013מ1 הוה 14 ע"י ב"כ רמי ארטמן, עו"ד

בעלת הסימן: חאן מכשירי כתיבה בע "מ

ע"י ב"כ סורוקר-אגמון, עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני שתי בקשות ביניים שהוגשו במסגרת הליך למחיקת סימן מסחר רשום המתנהל לפי סעיף 39 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). האחת, בקשה להגשת ראיות נוספות מטעס .1.06 (2) 018ם1 תותג (להלן: "מבקשת המחיקה"); והשניה, בקשה להפקדת ערובה מטעס חאן מכשירי כתיבה בע"מ (להלן: "בעלת הסימן"). הבקשות מוגשות לאחר שהוחלפו ראיות בין הצדדים, ובטרס התקיים דיון אשר נדחה מטעמים שונים.

בקשה להגשת ראיות נוספות

2 לאחר שסבב הראיות בין הצדדים על פי הקבוע בתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן: "התקנות"), מבקשת המחיקה מבקשת להוסיף על ראיותיה ראיות נוספות אשר נתגלו לדבריה במועד מאוחר.

3 הראיות הנוספות אשר הגשת המאוחרת מתבקשת, הנן:

א. שני פסקי דין שניתנו בישראל ושבעלת הסימן הייתה צד להס: ת.א. (ת"א) 2430/98 100105071055 סַעהּקַתַ163 נ' גארד מכשירי כתיבה (1995) בע"מ (פורסם בנבו,

7) ו-ת.א. (ת"א) 185116/02 גארד מכשירי כתיבה 1995 בע"מ נ' חאן מכשירי כתיבה בע "מ (פורסם בנבו, 11.9.2007) ;

ב. שלושה תצהירי של מר אהוד ברמן, מנהל ובעלים בחברת גארד-מכשירי כתיבה (1995) בע"מ, מימים 12.7.2016, 13.1.2004 ו-30.7.1998. מר ברמן וחברת גארד היו צד להליכים המוזכרים בסעיף א' לעיל;

ג. עותקי של מסמכים משנת 1998 אשר נשלחו על ידי מבקשת המחיקה, ואשר צורפו לתצהיר של מר ברמן מיום 30.7.1998 ;

ד. עותקי של מכתבים נוספים אשר שלחה מבקשת המחיקה לצדדים שונים לפני שנת 9, שבהס לטענתה הוזכר סימן המסחר.

הבקשה להוספת ראיות נתמכה בתצהירו של עו"ד רמי ארטמן בא כוחה של המבקשת, המפרט כי המסמכים הנדונים בבקשה הגיעו לידיו רק לאחר הגשת הראיות הראשיות. כמו כן, הסביר עו"ד ארטמן כי לא ניתן היה לקבל תצהיר מטעס מבקשת המחיקה לגבי ההליכים המשפטיים שהתקיימו בישראל שאין ידועים לה.

מבקשת המחיקה טוענת כי הראיות הנוספות נוגעות לקביעת הזכויות הקנייניות בסימן המסחר ולכן יש להן חשיבות המצדיקה אישור הוספתן. עוד טוענת המבקשת כי מאחר וההליך נמצא בשלב שלפני שמיעת העדויות בתיק אין מניעה מלהיעתר לבקשתה.

בעלת הסימן מצידה טוענת כי המבקשת לא צירפה תצהיר כנדרש מטעמה לבקשת הוספת הראיות, וכי הראיות שבקשה להוסיף ישנות ואינן רלוונטיות להליך המחיקה דנן.

עוד טוענת בעלת הסימן כי הראיות הנוספות היו בחזקתה של מבקשת המחיקה כבר בשלב הגשת הראיות הראשיות, ומאחר שלא הגישה אותן באותו שלב, אינה יכולה להגיש אותן בשלב מאוחר יותר של ההליך.

בנוסף טוענת בעלת הסימן כי לאור השלב שבו נמצא ההליך, קבלת בקשתה של מבקשת המחיקה יסבך ויעכב את הדיון ויגרום להוצאות ניכרות. בעלת הסימן מבקשת להטיל על המבקשת הוצאות בגין הנזק שנגרם לה לטענתה.

דיו

ככלל יש להעדיף הגשת ראיות כמקשה אחת (ת"א 2813-07 אוניפארם בע"מ נ' 6 676 .16 .020), פסקה 22 (פורסם בנבו, 30.1.2013); ר' גם ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו(3)

(1992) (להלן: "עניין רוזין") בפסקא 8 לפסק הדין; וגם י. ווסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 510-509).

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ע"י זאת, נקבע בפסיקה כי ישנם שיקולים שניתן להתחשב בהם לעניין בקשה להגשת ראיה נוספת, ובעיקר: מידת חשיבותה של הראיה לשם בירור האמת, וכי יהיה בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ולשם זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין (רע"א 1297/01 מיכאלוביצ' נ' כלל חברה לביטוח בע "מ, פ"ד נה (4) 577 (2001), 579-580); השלב אליו הגיע ההליך; האם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם; מה הטענה לאורו לא הובאו הראיות בזמן קודם (עניין רוזין, פסקה 8); ויכולתו של הצד השני להסביר או לסתור את הראיה הנוספת (ע"א 391/80 לסרסון נגד שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לח(2) 237 (1984), פסקא 3 לפסק הדין).

נוסף על שיקולים אלה, לרשם סימני המסחר נתון שיקול דעת נרחב נוסף לשאת להתיר הגשת ראיה נוספת. תקנה 41 לתקנות קובעת גמישות זו ומאפשרת את החריג לכלל לפיו יתיר רשם הגשת ראיות נוספות מטעס המבקש או המתנגד, כדלקמן:

"שום צד לא יגיש ראיה נוספת אולם בכל משפט בפני הרשם, דשאי הרשם בכל זמן שהוא, אם ימצא זאת לנכון, ליתן למבקש או למתנגד רשות להגיש כל ראיה בתנאים אשר יישרו בעיניו בין בעניין ההוצאות ובין בעניין אחר."

השיקולים שנקבעו כאמור בבתי המשפט מובאים בחשבון גס על ידי רשם סימני המסחר באופן להפעיל את סמכותו הנתונה לו על פי תקנה 41 האמורה המקנה לו גמישות אף רבה יותר מזו המסורה כאמור לבתי המשפט ובכלל הוספת שיקולים אשר יסוד הבטחת טוהר פנקס סימני המסחר (ר' למשל, בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר (24245, 242735

(בקשה להגשת ראיות נוספות) כ'1,/1 דכ (1716)\ ק-513) 258 נ' 058 זסלה (פורסם באתר רשות הפטנטים, 14.12.2014) ; וגם בקשה לביטול ומחיקת סימן מסחר

6 (בקשה להגשת ראיה נוספת) 186 (186)115/4ז16זה1/ 11053 נ' נובל אופנה (1981) בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 26.4.2006)).

עיון בתצהיריו של מר ברמן שהוגשו יחד עם המסמכים שצורפו לתצהירו מ- 1998 מעיד על כך שעל פניו יש לשם לתמוך בטענותיה של מבקשת המחיקה לעריכת רישום בחוסר תוספת וככאלה סבירות גבוהה שיהיה לשם לבירור העניין. על פניו והמצב גם לגבי המסמכים המפורטים בסעיף 3.ד לעיל. ע"י זאת, ספק אם יש לאפשר הגשתם לאור אופן הגשתם מטעמיסם שלהלן.

מעיון בתצהיריו של מר ברמן עולה שאלו מתייחסים למסמכים שצורפו כנספחים לתצהיריו. רק חלק קטן של נספחים אלה הוגש. לאור אופי המסמכים המתייחסים למחלוקת שנתגלעה בהליכים בה היו קשורים הצדדים, וככל שיש מקום להעלות מסכת זו בפני רשם סימני המסחר הרי שיש לעשות זאת באופן סדור ומנומק. אין בפני כל הסבר ממנו ניתן היה ללמוד על הטענה לאורו מבקשת המחיקה מגישה מסמכים חסרים.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. המסמכים המפורטים בסעיף 3.ד לעיל צורפו באוספה אחת ללא נימוק או סדר ולא כל שכן מבלי שייתמכו בתצהיר המפרט את עובדת צירופם. אמנם בתצהירו של בא כוחה של מבקשת המחיקה ציון כי מצרף ראיות עליהן למד לאחרונה. אין בכך יסוד מספיק לגבש לכלל ראיה בת הגשה. לא כל שכן, איני מוצא לאפשר הגשת מסמכים שכאלה שמקורם באחד הצדדים באמצעות תצהיר כללי של בא כוח. כל עוד הוא מייצג את מבקשת המחיקה איני סבור שהגשת מסמכים אלה אפשרית להיעשות באמצעותו. יהיה באפשרותה של בעלת הסימן לערוך חקירה נגדית על מסמכים אלה אשר כאמור ייתכן וייגעו ליסוד עילות בקשת המחיקה. לפיכך ספק אם הגשת התצהיר והמסמכים שצורפו אליו באופן כה כללי עולה בקנה אחד עם הוראות כלל 6 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, לפיו עו"ד מייצג רשאי להעיד על פרטים טכניים, כגון המצאת מסמכים או עניינים פרוצדורליים אחרים, אך לא על עובדות

הנוגעות לעילה (ר' החלטה בבקשה למחיקת סימני מסחר 187385 ו-187386 (2111)) והתנגדות לרישום סימני מסחר. 200701 ו-200702 ([211) מעוצב) ]0 10500066 [20110108168)

68 וו\/ נ' [1016118110₪8 811615 טו116301 61610108 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 2))))).

5. אמנם, כאמור, לרשם סימני המסחר גמישות רבה לאפשר הוספת ראיות. כך גם באפשרותו של הרשם לוותר על ראיות בהתאם להוראות תקנה 80 לתקנות. אין בפני בקשה להתחשבות חריגה שכזו ולא כל שכן איני מוצא כי זה המקרה לכך - היה באפשרותה של מבקשת המחיקה להגיש ראיותיה באופן סדור גם במועד המאוחר שעשתה כן.

6. בהיות רשומה פומבית אציין שספק אם יש להגיש כראיה פסקי דין שניתנו בישראל ופורסמו. לאור זאת, אמנע מלהתייחס לנפקות תצהירו של ב"כ באשר לפסקי הדין שהוגשו. אך בכל מקרה, מעבר להתנגדות הפורמאלית להגשת פסקי הדין לא מצאתי פשר להתנגדות להגשתם משום שלא ניתן להתעלם מכך שבעלת הסימן הייתה צד להליכים הללו.

7. נוסף על כך, יש דבר מה בטענות בעלת הסימן באשר לעיתוי המאוחר להגשת הראיות הנוספות ונסיבות הגשתן.

8. בשקלול חשיבות טוהר פנקס סימני המסחר מצד אחד ומאידך ההכבדה היתרה העולה מאופן התנהלות מבקשת המחיקה והוספת החומרים הרבים בדרך לא דרך, אאפשר למבקשת המחיקה להגיש את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ואת תצהיריו של מר ברמן בכפוף לכך שאלה יוגשו יחד עם מלוא הנספחים המוזכרים בהס בתוך 30 יום. איני מוצא לאפשר את הגשת אוספת המסמכים הנוספים לגביהם אין כל תצהיר כדין עליו ניתן יהיה לחקור נגדית.

בקשה להפקדת ערובה להוצאות

בעלת הסימן מבקשת להורות למבקשת להפקיד ערובה מספקת אשר לא תפחת מסך של 0 ₪ להבטחת תשלום הוצאותיה של בעלת הסימן וכיסוי הנזקים שנבעו מהגשת בקשת הביטול. בעלת הסימן מבססת בקשתה על הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") ו- וסעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1084 (להלן: "תקסד"א"). בנוסף מבקשת בעלת הסימן לעיכוב ההליכים עד מתן החלטה בבקשה זו.

טוענת בעלת הסימן כי הפקדת הערובה מתבקשת מאחר והמבקשת היא חברה זרה ומוגבלת שמושבה בהודו אשר אינה מחזיקה נכסים בישראל. עוד היא טוענת כי מבקשת המחיקה לא הציגה מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי.

בעלת הסימן טוענת כי מאחר שהמבקשת פעלה בחוסר תוספת וגרמה לעיכוב וסיבוך ההליך בכך שהיא ביקשה להוסיף ראיות ומאחר שסיכויי הצלחת תביעתה נמוכים, ישנה הצדקה לחייבה בהפקדת ערובה.

לבקשת הפרשת הערובה צורף תצהיר מטעס מר יצחק ניימן, מנהל אצל בעלת הסימן.

מנגד, טוענת מבקשת המחיקה כי בקשתה של בעלת הסימן לעיכוב ההליכים באה על מנת לאפשר לה להשתמש בסימן באופן ייחודי ולמנוע מן המבקשת לייבא מוצרים לישראל.

עוד, טוענת המבקשת כי אין צידוק להורות על הפקדת ערובה מאחר וסיכויי הצלחת ההליך שקולים. טוענת המבקשת גם כי שיעור הערובה שביקשה בעלת הסימן הינו גבוה ועולה בהרבה על השיעור שיש לפסוק ביחס לחברה אשר פועלת בהודו.

דיו

הבקשה להפקדת ערובה נעשית לאור הוראת סעיף 353א' לחוק החברות הקובעת:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ודשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם זכה בדין".

הצדדים אינם חולקים על סמכותו של רשם סימני המסחר להורות על הפקדת ערובה להוצאות. הסדר הפקדת ערובה בהליכים בפני הרשם נעשה לא פעם (ר' למשל, התנגדות לרישום סימן 242256 (בקשה להפקדת ערובה) מזרח ומערב חנויות בע"מ נ' מזרח ומערב

יבוא ושיווק בע"מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 27.8.2012); התנגדות לרישום סימני מסחר 222501 "5אתכאסצ\ דתתש\5 1סס1א" (מעוצב) ו-226637 "10001א" (בקשה

להפקדת ערובה), חברת דנשר (1963) בע"מ נ' .1.0 16 (5) 65מגּ3 634 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 17.6.2012); התנגדות לרישום סימני מסחר מס" 151486, 151487

(בקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות), 663 .60 8 621011 6קקטז) וש0) נ' מיס אל אופנה עילית לנשים (1992) בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 2008).

7. הכללים המנחים לעניין זה נקבעו ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, פורסם בנבו (2009) (להלן: "עניין ל.נ. הנדסה"), שם נקבעו השלבים הבאים לבחינת בקשת הפקדת ערובה בפסקא 13 לפסק הדין:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבודק בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבו הכלכלי של החברה, בהתאם לסעיף זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בן, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחו( האס נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אלאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שס בע"מ 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החליש" (הדגשה לא במקור)

(ר' גם רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ ואח' נ' זיסר, (פורסם בנבו, 13.7.2008), פסקא 6 לפסק הדין; וגם רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, 23.5.2011)).

8. מעבר לאמור נקבע בעניין ל.נ. הנדסה כי אין להתייחס לשאלת סיכויי ההליך בבחינת בקשה להפקדת ערובה, אלא אם נראה כי הסיכויים הס גבוהים או קלושים במידה ניכרת:

"במילים אחדות - אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי העדות:

(א) בשלב זה הנטל נופל על כתפי החברה התובעת - להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערובה (עיינו: פרשת אויקל).

(ב) בדרך כלל אי זה ראוי להיכנס בהדהבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזכר לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד" (פסקא 13 לפסק הדין)

מאחר והכלל הוא שיש להורות על הפקדת ערובה על ידי חברה, ומאחר שהמבקשת היא חברה זרה ומוגבלת שאין לה נכסים בישראל; המבקשת לא עמדה בנטל להראות שלא מוצדק לחייב אותה להפקיד ערובה. היא לא הגישה כל ראיה אשר היה בה להעיד על מצבה הכלכלי ולא כל שכן על חוסנה הכלכלי.

לעניין נסיבות העניין אפילו שלשאלת השכנוע על ידי מבקשת המחיקה כי אין להטיל עליה ערובה יש להביא בחשבון את התנהלותה בהליך ועוד עד כה נקטה בצעד חריג של בקשת הוספת ראיות בשלב דיוני מאוחר זה, כמו גם בבקשות הארכה והדחיה הלא מעטות בתיק זה אשר הוגשו על ידה לגבי שלבי סדרי הדיון השונים.

בשלב זה של הדיון ולאור טיבו של ההליך שטרס החל להתברר איני מוצא להידרש לסוגיית סיכויי הצלחת מבקשת המחיקה - שה